ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 25 בינואר, 2020
ע"י חני
ע"י חני
הקופסא הזו עם הכנפיים שעפה בשמיים תמיד מלחיצה אותי. "הסרטים" על קלקולים אפשריים של מטוסים מביאה אותי לחשוב על דרכים איך להסיט את המחשבות למקומות אחרים. לכן הספר הזה היה מושלם לטיסה. גם אם קצרה.
יש לציין שהספר "עף" מהר יותר מכנפיים. הוא מתקתק משום כל המתכונים המתוקים שבו. הוא גם מר בגלל זיכרונות השואה והבריחה שבו. הוא רומנטי כי יש בו אהבה כמו בסרטים. זהו ספר שמאמין באהבה "עד שהמוות יפריד". העלילה מעבירה חוט מהעבר לעתיד כמין מטוטלת זהו סיפור שמתמקד ב 4 דורות של אופים. העלילה גורמת לקורא להעריך עסקים של משפחות שעוברות מדור לדור. זה נוסך בקורא הרגשה שצריך לשמור ולשמר עסקים כאלה.
כשאני מגיעה בשיטוטי לרחובות בהן יש חנויות קטנות ומטריפות אני הכי מאושרת. יש שם נגיעה אישית בכל פריט. יש פעמון על הדלת. מוזיקה שכנראה בעל החנות מטורף עלייה. העיצוב שכנראה מקורו בטעם אישי ופחות מסחרי משדר אווירה שונה מבתי כל בו גדולים שהקונים הולכים שם לאיבוד.
כדי לא לעשות ספוילרים ועדיין לספק סקירה ראויה רק אומר שיש בעלילה מוטיבים שבהחלט שווים לחשוב עליהם גם היום. מוטיבים שאהבתי מאוד.
על העלילה:
הופ קמה לפנות בוקר לקונדיטוריה. מכניסה מגש דניש, מוציאה קרואסונים, מערבבת, מקמחת, מכינה את הקונדיטוריה לרגע שבה אנשים יכנסו לקפה ומאפה שימתיק להם את היום. העלילה מתחילה ונגמרת בקונדיטוריית "כוכב הצפון" שבקייפ קוד ארה"ב. יש לה ילדה מתבגרת זועפת בגלל הגירושין שהוריה עוברים. יש לה כמה מחזרים שהיא מנפנפת וסבתא חולת אלצהיימר. עד כאן מסובך אבל לא כמו הסיבוך הרציני בהמשך כשתגלה מי היא ומאיפה באה. כשתיסע לפריז ותדבר עם אנשים עם מספרים על הידיים. עם תמונות וסיפורים שיגרמו לה לבכות ולרעוד. עם חיפוש אנשים אבודים וחיבור ביניהם. ועם חוש ריח מפותח שגרם לה להגיע למאפייה של מוסלמים ולגילויים מרעישים על 3 דתות שהתכנסו יחדיו בכדי להילחם באיש מטורף עם שפם שסחף והרס כמעט את העולם. הגילוי המרעיש מבחינתי הוא שבצרפת מוסלמים נוצרים ויהודים חברו יחדיו והחביאו יהודים שברחו מהחיילים הנאצים. בעולם תקין זה בדיוק מה שהייתי מצפה שיעשה.
זה לא ספר עמוק, זה לא ספר עם עברית יפה "שמפילה אותך לקרשים" אך זה ספר עם סיפור נפלא שנקרא בלגימה אחת. סיפור שקל להזדהות אתו. ולמי שאוהב לאפות כמוני יש מתכונים נפלאים.
עוגיות מרנג בן לילה/מתכון אחד מהרבים שישנם בספר
חומרים:
2 חלבונים
חצי כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
חצי כוס שוקולד צ'יפס
הוראות הכנה:
מחממים תנור ל 180 מעלות
מקציפים חלבונים במהירות גבוהה
מוסיפים סוכר באיטיות
מאטים הקצפה ומוסיפים וניל
מקפלים שוקולד צ'יפס פנימה בעדינות
יוצקים בכפית לתבנית
מכניסים את התבנית לתנור
מכבים תנור ומשאירים את התבנית לכל הלילה
ובבוקר הפתעה גדולה
בתאבון....
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אברש חן חן:) לפעמים אנחנו שמים פעמנו בקלילים
ולעיתים בכבדים. שמחה שאהבת את הסקירה:)
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
בחירת הנושאים לא שגרתית, לבטח ניתן לומר זאת.
מעבר לזה ועל אף העיסוק בקולינריה, אינני משוכנע שהספר ייערב לחיכי. אסתפק בסקירה המקסימה שלך. :) |
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה אחפש אותו היות וקולינריה לא זרה אצלנו בבית.
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
בכיף אני חושב שאת תאהבי את הספר הזה.
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אדמה תודה.
ותודה גם על ההמלצה. אפילו לא שמעתי על
"עגבניות ירוקות מטוגנות". |
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה חני, הספר נחמד לא מתקרב לרמה של 'עגבניות ירוקות מטוגנות'.
אם כבר באוכל עסקינן הספר הזה הוא בגדר 'סורבה' המפריד טעמים בין שני ספרים טובים.
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
לי תודה רבה:)
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
גברת קיפוד תודה רבה.
אני חושבת שייש מגוון ספרים קלילים וכייפים
שאי אפשר לנתח אותם באותם פרמטרים של ספרות טובה באמת.אין בכלל בסיס להשוואה. |
|
לי יניני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקירה יפה לספר שאהבתי
|
|
Misskipod
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
:), גפילטע לא רוטט, אולי הציר שלידו קצת ובטוח שרוטט מכוון לרגל קרושה.
בכל מקרה, את המתיקות שבשיכחה אהבתי קלות, על מתקתקותו, אבל הוא לחלוטין לא חף מבעיות ומזכיר מגוון ספרים אחרים בסגנונו. שום רעיון חדש ממש. הכי אהבתי את המתכונים, סתם כי הם מסקרנים. עוד יבוא יום ואנסה אותם. שמחה שנהנית. משתפת את משפט הסיום מהסקירה שלי: לאור תחושת 'פה כבר היינו', שהיא מכשרונותיה הגדולים של קריסטין הרמל, הייתי מסווגת את הספר הזה כ'ספר מילוי מקום וזמן' ומכירה בעובדה המעט מצערת, שלא ישארו לי ממנו זכרונות גדולים כשדרכינו יפרדו (קצת כמו אלצהייימר). |
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
ממממ זה רוטט בצלחת ויש לו אפילו "ניק ניים".
גפילטע/ה, לא "כוס התה" שלי אבל טעמתי?
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חני, אכלת פעם גפילטע פיש?
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
פרפר וראובן ו..plup תודה.
פרפר סוג של ריגשיות דביקה כן.
ראובן קליל וכייפי. Plup כן זו קונדיטוריה בפריז שהמתכונים שבה נשמרו דורות המעניין שיש בה חלק מוסלמי כיאה להחלפת מתכונים בין דתות. |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
Pulp, זה לא ספר מתכונים. הבסיס הוא השואה והמלית מתקתקה.
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקאוט תודה גם אני אהבתי
כי יש בו סוף סגור.
יש אהבה שמחכה 70 שנה ולו רק לומר את המילים הנכונות לפני הסוף. והרבה חלומות שבסוף מתגשמים. תנסי את המתכונים. |
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות לא קשקש. ספר טיסה כן. והוא ההפך ממבזה את השואה.
אנשים שנעלמו במחנות וחוזרים משם
עם תקוות גדולות לחפש את קרוביהם זה הכי יפה שבעולם.ולפעמים חלומות מתגשמים. מעבר לכל מה שכתבתי הוא כייפי ומילא את המשבצת שייעדתי לו בגבורה רבה ויותר. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אהבתי את הסקירה היפה
שלך.
אבל ספרי מתכונים שכאלה לא בשבילי. |
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקירה מעניינת.
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקאוט, מה הבסיס האמיתי לסיפור הזה אם לא השואה?
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חני, יפה שאהבת.
על פניו נראה כ"ספר בנות" בר דילוג.
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
למה הוא מבזה? כי הוא מתקתק?
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקאוט, ספרים המבזים את השואה מוחרמים אצלי.
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אני דווקא אהבתי. ספר נפלא שאני שמחה שהוא חלק ממדף הספרים שלי.
סקירה יפה מאוד, כתבת. ותהני בחוץ לארץ. |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
בסופו של יום זה לא יותר מקשקושואה.
|
36 הקוראים שאהבו את הביקורת