ביקורת ספרותית על גטסבי הגדול מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד
ספר לא משהו

---

בעיניי החוזקה הגדולה של הספר הזה היא אורכו הקצר. אני באופן כללי נוטה ליהנות פחות מספרים בהם הדגש הוא על האמצעים האמנותיים ולא על העלילה, וכאן הדיכוטומיה מוחלטת. העלילה בפני עצמה היא שטחית לחלוטין ומשעממת להפליא, היא לא מבדילה את עצמה מאלף סיפורי האהבה האחרים שיש שם בחוץ. חוקר ספרות יטען שמערכת היחסים של גטסבי ודייזי היא שיקוף של החלום האמריקאי הנכשל, שהאסקפיזם במסיבות של גטסבי הוא האסקפיזם של העשירים, ושהראוותנות והמותרות שפיצג'רלד מציג הם ביקורת על חמדנות ותאוות בצע בחברה. ותאמינו לי שאפשר להמשיך. אבל המציאות היא שהמרחק בין חומר הגלם לכל המילים המפוצצות האלה הוא רב, והטעם בסוף חווית הקריאה הוא ממוצע. אולי אם הייתי אמריקאי, והביקורת בספר הייתה יכולה לדבר אלי באיזושהי צורה, הספר היה קורץ יותר.

» ביקורות נוספות של האיש מן הבקעה
» ביקורות נוספות על גטסבי הגדול