ביקורת ספרותית על גטסבי הגדול מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד

---

מה זה אומר עליי אם כל הספרים שאני כותבת עליהם לאחרונה הם ספרים שאני נדרשת לקרוא בשביל הבגרות? כך או כך, שמחה שהכריחו אותי לקרוא את גטסבי. באופן אישי, אני לגמרי רואה מאיפה מגיעה ההתלהבות על הספר הזה. אז הנה לכם.ן התחלה ברגל ימין- ביקורת חיובית! קוראת, כותבת ונהינת.

אז למה דווקא גטסבי. די זכיתי בלוטו במובן של ספרים לבגרות באנגלית, ציפיתי להיות עוד לבנה בחומה ולקרוא את All My Sons (כמובן שהבעיה היא לא ביצירה, שאני בטוחה שמעולה, אלא בעובדה שזה צפוי וידוע מראש) אבל הופתעתי לקבל את גטסבי הגדול של פ. סקוט פיטסג'ראלד בתחילת השנה. לא ידעתי הרבה על הספר חוץ מהעובדה שהוא מדבר על החלום האמריקני, הוא מתרחש בשנות העשרים ויש סרט עליו עם ליאונרדו דיקפריו וטובי מגוויר.

**עתה אכנס לספוילרים בנוגע לסיום הספר. ממליצה לא לקרוא את הסופים של ספרים כמו זו שקראה וכותבת לכם כעת. החיים קצרים וגם הספר הזה! אז קראו את הספר ותהנו ממנו כמו שצריך. (: **

אתחיל מהחלק היותר קליל של הניתוח הספרותי. אני אוהבת להוציא את התותחים הכבדים של הביקורת החברתית לקראת הסוף. נתחיל מהאובססיה המוזרה של גאטסבי לעבר ולחזרה בזמן.

זמן…
___
"לא הייתי מגזים בבקשותי אליה," העזתי להגיד. "אתה לא יכול לחזור על העבר."
"לא יכול לחזור על העבר?" הוא קרא בספק, "מה, ברור שאתה יכול." (1)

ברור משלב ראשוני ביותר שלגטסבי יש אובססיה לעבר. כשהוא מבקש מדייזי לעזוב את טום ולהתחתן איתו, הוא לא רוצה שהיא תגיד לטום: "טום, אני מאוהבת במישהו אחר." הוא גם לא מוכן שהיא תגיד לו: "טום, אני לא אוהבת אותך יותר." הוא מתעקש על הניסוח המדויק: "טום, מעולם לא אהבתי אותך".
גטסבי משוכנע שהכל השתבש עבורו בנקודה בה הוא נסע להילחם באירופה, כשנפרד מדייזי לתקופה לא ידועה, חמש שנים לפני אירועי הספר. בחמש השנים האלה, החיים שלה התקדמו בלעדיו; היא התחתנה והביאה ילדה לעולם (חור ענק בעלילה, לגטסבי לא איכפת מהילדה עד כדי כך שאנחנו בתור הקוראים.ות שוכחים שהיא קיימת). למה הוא עושה את זה? למה זה חשוב לו?

זה תלוי אם אתם.ן מאמינים.ות שגטסבי באמת אוהב את דייזי. אדבר על זה עוד בהמשך, אבל כבר אגיד שאם התשובה היא לא - כמו שאני מאמינה- הסיבה שהוא כל כך רוצה לחזור על העבר היא הרצון שלו להגיע למעמד שלה, לעמוד בקצב. הוא רוצה את החיים של העשיריון העליון, והוא רוצה להתחיל את משחק המונופול מ"צא לדרך". אני יכולה להסביר.


…הוא כסף
____
פיטסג'ראלד כתב על גאטסבי ב-1925, אבל הוא לא הפך ללהיט. האהבה התחילה לזרום אל פיטסג'ראלד רק אחרי מלחמת העולם השנייה, לערך. אבל כשהאהבה הגיעה, היא הגיעה ועוד איך; ובכל זאת, זה מה שהיה לפיטסג'ראלד להגיד על זה:

"מכל הביקורות, אפילו האוהדות ביותר, אף אחת מהן לא הבינה על מה הספר". -פ.סקוט פיטסג'ראלד

ולמה?
כי גטסבי זה לא ספר על מסיבות ועל רקדניות פלאפר ואלכוהול. זה גם לא סיפור אהבה רומנטי רומיאו ויוליה סטייל. מעל לכל, גטסבי זה ספר על אנשים שכסף גורם להם לחשוב שהם נעלים על אנשים אחרים.

מהר מאוד בתחילת הספר אנחנו פוגשים את טום ודייזי ביוקנאן, זוג נהנתן, אולטרה-עשיר ולא מאושר. כבר בפגישתו הראשונה עם דייזי מבין ניק, הדובר, שטום מנהל רומן עם מישהי, וזה כל-כך ברור לכולם שזה בקושי סוד. הבחורה שטום מנהל איתה רומן היא מירטל וילסון, אשתו של מכונאי הרכב שלו, ג'ורג' וילסון. מירטל וג'ורג' הם בני המעמד הנמוך וגרים בעמק האפר (2), שכונת העוני. אנחנו לומדים על כך שהם שוכרים דירה ואפילו מאמצים כלב (שאנחנו שומעים עליו רק פעם אחת), אבל עושים כל זאת בסתר.
למעשה, בסצנת המסיבה בדירה אנחנו רואים.ות כמה דברים מעניינים.
אחד, יכול להיות שניק שכב עם מר מקי:"...עמדתי ליד מיטתו והוא ישב בין הסדינים, בתחתוניו, מחזיק פורטפוליו מרהיב בידיו". שאלת הנטייה המינית של ניק (ושל גטסבי) מרתקת, אבל ארוכה ודורשת הסבר מעמיק ולכן אני בוחרת שלא להתמקד בה היום. רק אגיד שזו תיאוריה מוכרת ונכתבו הרבה מאמרים בנושא, ממליצה לקרוא.
השני מדבר על דינמיקת המעמדות שבאה לידי ביטוי בסצנה הזו, באופן ספציפי זו של מירטל וילסון. למקרה ולא הדגשתי את זה; מירטל וילסון ענייה. ענייה על אמת, היא גרה בשכונת עוני שבה "אפר גדל כמו חיטה". אבל באינטראקציה עם המשרתים ועובדי המשק של אותה הדירה, היא מתייחסת אליהם בזילזול וברוע. למה? הרי היינו מצפים שהרקע ממנו מגיעה - מגיעה, לא הגיעה, היא עדיין (!) גרה בשכונת עוני, ומשרתי הדירה נמצאים כל אותו הזמן הזה במעמד זהה לשלה- שתתייחס אליהם בכבוד. אבל לא. היא בוחרת לקחת את מעט הפריווילגיה שכביכול יש לה, ובשביל להרגיש נעלה עליהם, להשתמש בה לרעה.
אבל בואו לא נתבלבל- הפריוולגיה הזו, אם קיימת, אז בקושי. כשניק שואל את חבריה של מירטל למה טום לא עוזב את דייזי ומתחתן איתה, הם עונים לו את השקר שניק עולה עליו מהר מאוד- הם מספרים לו שדייזי קתולית ולכן הם לא יכולים להתגרש. כאמור, זה שקר. אני פה כדי להגיד שהסיבה למה טום לא רוצה להתחתן עם מירטל היא בגלל שהוא לא רואה אותה כשווה לו. נחזור לזה עוד מעט.

דייזי וגטסבי זה סיפור מעניין. אמ;לק- הם נפגשו לפני המלחמה כשהוא היה חייל (3), הוא עזב למלחמה, היא פגשה את טום, הוא קנה לה פנינים, הם התחתנו, גטסבי ערג לה כל השנים האלה.
ניתן להתווכח האם גטסבי אהב את דייזי באמת. נהוג להגיד שהיה מאוהב ברעיון שלה ולא בה בתור בן אדם, ואני מסכימה עם כך. (בתור בן אדם היא בלתי נסבלת, בלי קשר. למה היא כל הזמן לוחשת? מי מדבר ככה?) כסף זה הכל בגטסבי. ולמה? כי גטסבי זה ספר על ה"חלום האמריקני" (שתסלחו לי על השימוש במונח הזה, אני לא אוהבת אותו)- האמונה שאם אתה עובד קשה מספיק, אתה תנצח במשחק הקפיטליזם. דייזי היא המושג הזה בשבילו. האור המנצנץ שמסמל את הכניסה לביתה, האור שהוא מושיט את ידו כדי לגעת בו? זה לא רומנטיקה, אין לזה שום קשר לדייזי בתור בן אדם. הוא מושיט את ידו לעבר האור הירוק, צבע שטרות הכסף.

" ‘יש לה קול לא דיסקרטי,' הערתי, 'הוא מלא…'
'הקול שלה מלא כסף,' אמר [גטסבי] לפתע. וזה היה בדיוק זה."


למשך שנים גטסבי היה "כלומניק" בעייני אנשים כמו דייזי. העושר שלו, העושר החדש (קונספט של אולד מאני מול ניו מאני, העשירים של הירושות מול -לא פעם ולא פעמיים, כמו במקרה של גטסבי שלנו- עשירים חדשים של המאפיה), לא באמת נחשב עושר מבחינת האליטה של דייזי וטום. מבחינתם, כדי להיות עשיר באמת, אתה צריך להיוולד כזה. את צריכה את הדם הכחול שיש לאלה שנולדו עם יותר ספרות בחשבון הבנק.
זה למה דייזי, לדעתי, מעולם לא הייתה עוזבת את טום עבור גטסבי, למה טום לא היה עוזב את דייזי עבור מירטל, וזה למה דייזי וטום הם הנבלים של הספר. והם מנצחים! כל מי שמנסה להפר את המעמדות שאליהם כולם כל כך אובססיביים, נכשל. מי שהתחיל את הסיפור עם כסף נשאר איתו; ומי שלא- מת או מאבד את הכל.
בביקורת הקודמת שכתבתי, על רומיאו ויוליה, דיברתי על הספרים שקראתי לאחרונה והמלצתי על החדש של ג'ון גרין שעדיין (!) לא תורגם לעברית. אחד המאמרים שם הוא בדיוק על זה. גרין מספר על הפעם ההיא שביקר במלון ושודרג לסוויטת "גטסבי הגדול". החדר, הוא מספר, עוצב בהשראת אחוזת ביוקאנאן. הוא, מצידו, תהה לבדו בחדר המלון הבודד- מי שעיצב את החדר, האם הוא יודע? האם הוא יודע שדייזי וטום הם הנבלים?
המסיבות, ה"גלאמור" של שנות העשרים, זה כיף. אבל זה לא גאטסבי. כמו כל ספרות טובה, כזאת שמשאירה חותם, פיטסג'ראלד מסווה בנצנצים, מוזיקה ואלכוהול את הביקורת שלו על השטות שהיא, לדעתו, החלום האמריקני.

יודעים.ות מה המשפט החשוב ביותר בכל הספר? קל למצוא אותו. הוא הראשון שכתוב בו, וגם המשפט שלא קשור מבחינה עלילתית לשאר.

"בשנותיי המוקדמות והפגיעות אבי נתן לי עצה שעליה אני תוהה עד היום. 'בכל פעם שאתה מרגיש את הצורך למתוח ביקורת על מישהו,' הוא אמר לי, 'זכור כי לא לכל האנשים בעולם הזה היו הפריווילגיות שקיימות לך."

זה מה שאבא של ניק אומר לו, או יותר נכון מה שניק אומר לנו שאבא שלו אומר לו. כמובן שניק יכול להיות - למעשה, הוא במאת האחוזים- דובר לא אמין; ניתן להוכיח זאת בקלות כשהוא מעיד על עצמו שהוא אינו שיפוטי וממשיך לשפוט כל אדם, חיה ופריט דומם שבשדה הראייה שלו. אבל עד כמה שהוא מעצבן לעיתים, ובאמת לא הבן-אדם הכי מעניין; יש לי סימפטיה מסוימת עבור ניק, כי הוא מבין את זה.
וכשאני אומרת זה, אני מתכוונת לכך שבסוף הספר (וברפלקציה שהיא תחילתו), הוא מבין את חוסר ההוגנות של הכל. ניתן להגיד שהספר הוא למעשה הרפלקציה האישית שלו על העולם שהוא מגיע ממנו, כשחשוב לזכור ולקחת בחשבון (ובעירבון מוגבל, מפאת העובדה) שהוא מגיע מאותו רקע כמו דייזי. הוא אולד מאני, הוא עשיר.
הציטוט הזה הוא ציטוט מפתח. הוא מסכם כשלעצמו את מה שהספר רוצה להגיד.
זו לא חוכמה גדולה לנצח במירוץ כשקו ההתחלה של היריב שלך מראש הרבה מאחור.





הערות שוליים. מנסה דבר חדש.
(1) כאמור, קראתי את הספר באנגלית, ואין לי עותק בעברית. כך שלצערכם.ן, כל הציטוטים שפה מתורגמים על ידי לא אחרת ממני. סליחה מראש על כל טעויות מביכות כאלה ואחרות. אם יש כאלה, כולי תקווה שהעלו חיוך.
(2) שאלה למי שיש לו את עותק הספר, איך תרגמו את The Valley of Ashes? לא הצלחתי למצוא תשובה באינטרנט ואני סקרנית ביותר.
(3) אנקדוטה מעניינת- הפגישה של פיטסג'ראלד ואשתו זלדה הייתה דומה. אתם.ן יכולים.ות לקרוא על זה כאן: https://lithub.com/behind-the-myths-of-scott-and-zeldas-epic-romance/

» ביקורות נוספות של קוראת וכותבת
» ביקורות נוספות על גטסבי הגדול