ביקורת ספרותית על טיולי יום א' של ז'אן דזר מאת ז'אן דה לה ויל דה מירמון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 במרץ, 2017
ע"י yaelhar


ז'אן דזאר היה נקרא היום צעיר - הוא בן 28 - אבל ב 1914 השנה בה הוא מספר את סיפורו - הוא נחשב לעומד על סף גיל העמידה המכובד. הוא חי בדירת חדר בפאריז, מחלק את ימיו בין ימות החול - בהם הוא פקיד ממשלתי העוסק במסמכים בנהלים קבועים מראש, ללא חידוש והתרגשות, ללא יצירה משלו. את ארוחותיו הוא סועד במסעדה זולה קבועה, ומזמין תמיד את אותה מנה (אחרי עיון מדוקדק בתפריט...) - לבין ימי א' שלו שהם ימי הפנאי בימי א' הוא מטייל, מתייר, מכיר את פאריז ואת חידושיה ולפעמים אף סועד את ליבו במסעדה אחרת(!) הוא מתייחס, למעשה, אל הזמן הפנוי שלו באופן... שיגרתי ונטול התפעמות, כהתייחסותו לחייו.

הסיפור - 76 עמודים של ספרון קטנטן (הוצאת תשע נשמות, שהמשיכה את הפורמט הפעוט, הפונט וסוג הנייר של הוצאת זיקית ז"ל) - היה מתקבל היום כתרגיל בכתיבה יוצרת. הוא כתוב היטב, טבול במידה נאותה של הומור ואירוניה ומצייר דור שלם של אנשים בתחילת המאה העשרים, דקה לפני המלחמה הגדולה, שחונכו על ברכי המאה ה 19 ומתייחסים לכל התופעות המודרניות כאל מופע מדהים, הנועד לשעשע. התערוכה העולמית הגדולה שהתקיימה בפאריז ב 1900 הותירה על כנם כמה מונומנטים (את העיקרי - מגדל אייפל - אנו מבקרים עד היום...) וז'אן דזר מתייר בהם בימי ראשון שלו.

הסיפור חמוד. כתוב ומתורגם היטב. יש בספרון - כולו 113 עמודים קטנטנים - עוד שני סיפורונים, מבוא וסוף דבר. הסיפורונים מבססים את יכולת הכתיבה והתיאור של דה לה ויל דה מירמון. את הספר הזה הוציא הסופר בהוצאה עצמית מצומצמת, חודשים ספורים לפני שהתגייס למלחמה ונפל בקרב.

לומר שזה כתב יד בעל ערך מוסף לקורא היום, תובנות שעוד לא שמענו, חידוש ומקוריות? לא הייתי מגזימה עד כדי כך. לא הסכמתי עם דעתה של אריקה מחיה - שכתבה במבוא על הדמיון בין החיים המתוארים אז והיום. גם הסיכום של אוריאל קון (המו"ל?) מתבסס, למעשה, על ספר אחר "האיכר מפאריז" מאת אחד, לואי ארגון, אותו לא קראתי (אני מניחה שההוצאה מתכננת להוציאו לאור). הספר הזה חמוד, לא מקשה על הקורא משום בחינה ומספר לו על חיים סתמיים שנראה איכשהו שעברו כבר מהעולם. לא אפשרי שאדם, היום, "יבזבז" את חייו על שיגרה שאינה יוצרת דבר חדש, בלי ללכת לרופא ולהשיג לו קצת פרוזאק...

אפשר לקרוא אותו - במיוחד בזמנים בהם לא אפשרי לתבוע מהתאים האפורים להתאמץ. כדאי להנמיך ציפיות מהספור - וגם להצטער שז'אן דה לה ויל דה מורמון לא חי זמן מספיק להבשיל את כשרון הכתיבה שלו ולכתוב ספר ראוי לכשרונו.

42 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)
באותה תקופה - לא בטוח שהיא העיר בעלת הארומה המיוחדת, שאנחנו מדברים עליה היום
חני (לפני שנה ו-7 חודשים)
אכן שיגרה מבורכת אולי קצת יותר ממבורכת כי זו פריז....
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
חן חן, צב השעה!
גם אתה, ברוטוס???
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
רב תודות הלל!
אני מאחלת לך שבעוד שבועיים דווקא לא תלך בעקבות ז'אן דזאר, ושיהיה לך ביקור מהנה ורב השראה.
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
תודה רבה, מיכל!
ואיך אני אהנה מתגובותיך היצירתיות?
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
איכשהו נראה לי שפחות אהנה מהפיתרון היעיל שהצעת (נא סמנו במשבצת המתאימה...)
חמדת (לפני שנה ו-7 חודשים)
לדני בר -יש אפשרות לשנות את התגובות שכבר נכתבו .שאל בפורום אתר הסימניה .
צב השעה (לפני שנה ו-7 חודשים)
מרובעת, גם ממני...
הלל הזקן (לפני שנה ו-7 חודשים)
עוד שבועיים בעזרת השם אני יוצא בעקבותיו... ביקורת מעוררת תיאבון.
מיכל (לפני שנה ו-7 חודשים)
משולשת - גם ממני!
אפרתי (לפני שנה ו-7 חודשים)
אז כל פעם שמישהו מחמיא לך, קבלי את זה כמחמאה כפולה. גם ממני.
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
לי יניני תודה רבה!
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction!
לא בטוח שהיית נהנה שם באותה תקופה. למעשה אני כמעט בטוחה שלא היית נהנה.
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
תודה מקרב לב, יונתן בן!
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
חן חן, דני בר!
אכן, כמו לפאריז ההתייחסות לגיל השתנתה מאד עם השנים.

וריבוי הודעות, במקרה של הודעותיך, הן ברכה (-:
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
רב תודות, מחשבות.
אני מסופקת אם היית מתפעל מחייו של ז'אן דזאר, שלמרות התרחשותם בפאריז הם משמימים בצורה כמעט בלתי אפשרית. מסיפורי סבי על חייו בעיר הבנתי שאחרי המלחמה החיים היו קצת יותר מעניינים מסיבות שונות ועדיין "פאריז" המונח זוהרת הרבה יותר מפאריז שבחיים בשנים ההן.
לי יניני (לפני שנה ו-7 חודשים)
יעל יופי של ביקורת לספרון הזה. תודה רבה
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-7 חודשים)
נהדר. הייתי רוצה למצוא את עצמי כמה ימים בפריז של אותה תקופה...
יונתן בן (לפני שנה ו-7 חודשים)
סיקורת נפלאה, אבל זה כבר עניין שבשגרה...
דני בר (לפני שנה ו-7 חודשים)
מתנצל על ריבוי ההודעות. ניסיתי למחוק, אבל אין איך...
דני בר (לפני שנה ו-7 חודשים)
ההתייחסות שלך "לגילו המופלג" של ז'אן דזאר(28), מזכירה לי שבנשיונל גיאוגרפיק הייתה סדרה על "האנשים שבנו את אמריקה", ושם נאמר על נלסון רוקפלר, ש"בגילו המופלג" עלה על הרכבת ונסע לוושינגטון...והוא היה בן 47 !!!!

ועל הביקורות שלך כבר שפכנו הררים של מילים, אבל תמיד נעים לחזור עליהן, ביקורת שנונה, חדה וחכמה.
דני בר (לפני שנה ו-7 חודשים)
דני בר (לפני שנה ו-7 חודשים)
מחשבות (לפני שנה ו-7 חודשים)
בתחילת המאה ה-20, חיי שגרה בפריז הם למעשה חיים ב... פריז. הלוואי עלי שגרה כזו.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ