|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
~מירוץ 1-מבוך הארנב~
כולכם משוגרים לתחילת מבוך חי גדול,קירות המבוך בגובה כמה מטרים ועשויים מצמחים.
יש לכם בידכם רק שק.
קול האישה נשמע "ברוכים הבאים למבוך הארנב!,במבוך רצים ארנבים והמטרה של כל קבוצה היא לתפוס 15 ארנבים,בכל פעם שתתפסו ארנב תצטרכו להלחם עם מפלצת.
אם אתם הורגים מתמודד מקבוצה אחרת אתם יכולים לקחת את הארנבים שלו והוא חוזר לחיים ומתחיל לאסוף מחדש ארנבים.
הקבוצה הראשונה שתאסוף 15 ארנבים תנצח ומתמודדי הקבוצה יהיו מסוגלים לירות ברקים,הקבוצה שתאסוף אחרונה את הארנבים,מתמודד אחד מהם ישלח לדלת 666.
בהצלחה לכם".
~חוקי הפרק~
1-אפשר להרוג מתמודד בלא פחות מ3 תגובות.
2-חובה ציטוט שהוא מחובר פחות מ8 דקות.
3-אפשר לכתוב תגובות הרג ברצף.
4-המתמודד השני לא חייב להגיב בין תגובות ההרג.
5-אם אין מספיק תאורי הרג והקרב לא מוצלח,זה שהרג גם מת,ומאבד את הארנבים שהשיג.
6-אפשר להרוג מפלצת בתגובה 1.
7-אם תגובת ההרג של המפלצת לא טובה הארנב שתפסתם מת ואתם צריכים לתפוס אחד חדש ולהלחם עם עוד מפלצת.
8-אתם יכולים לירות אש מהרגליים והידיים ולהילחם ולהרוג בכל דרך שתבחרו.
9-אפשר לעשות מערב וששנים יהרגו מישהו אחד ב3 תגובות משותפות.
10-אפשר לפגוש את מי שאתם רוצים ואיך שאתם רוצים.
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(ארנבות? ברצינות? :D חחח... אריה כל כך הולכת למות על זה!)
נחרתי, "ארנבות!" אבל ידעתי שהיה לי יתרון כלשהו בזכות הגוף המשונה, החצי חתולי שלי. הרשתי לעצמי-לראשונה מאז שצורתי שונתה- לכרוע על ארבע. זה היה הרבה יותר נוח. הבטתי בחברי הקבוצה האחרים שלי וחייכתי, "עין הספיר, אנחנו כל כך מנצחים!"
לא חיכיתי רגע נוסף, הסתערתי אל תוך המבוך בדהרה פרועה שכמותה לא תארתי שאני מסוגלת...
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(תמשיכי לצחוק עלי! >.< הם היו חבורה מרושעת! מאוד! המפ!)
|
|
|
The Dark Lord
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הארנבים רגילים או שמצפות לנו כמה הפתעות איתם?
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(ארנבים? אני מתעב ארנבים. יצורים קטנים ופרוותיים, וכ"כ יותר מדי חמודים! לדעתי צריך להכחיד אותם ><)
הבטתי באישה-חתול. היא נראתה קצת משונה על ארבע רגליים. "עין הספיר, אנחנו כ"כ מנצחים!" אמרה והתחילה לרוץ.
גירדתי את הסנטר, ושחכתי שיש לי טפרים. "אווץ'" רטנתי, והתחלתי לרוץ. עדיין זכרתי את כל השיטות ל"ריצה הכי מהירה שאתם יכולים!" של המפקד שלי. רכנתי קצת קדימה, וכופפתי את הרגליים. רצתי ופניתי קודם ימינה, שמאלה, שוב ימינה, אחר כך קדימה במזלג. עצרתי לרגע ותהיתי מה לעזאזל אני צריך לעשות.
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
בחנתי את עצמי בהלם למשך כמה דקות, לפני ששוגרנו למבוך.
לא יכולתי לחשוב, המחשבות שלי נתקעו ולא עברו את מסך העשן שהתנדף מעיני.
זה יצר רושם של דמעות שמרחפות למקום הלא נכון, זה הזכיר לי את המוות בצורה תקיפה הרבה יותר מידי.
הייתי ממוקמת ליד דמויות נוספות בוערות בוורוד, זה ממש לא הרגיע אותי ואלפי שאלות בערו במוחי.
אבל לא היה זמן. כדי לחזור לחיים ולנקום במייק צריך...
צריך...למצוא אנרבים.
קצה חיוך הפציע על פני, וכבה כמעט מיד. הבטתי בחברי הקבוצה שלי, הוורודים. ורודים! הארי היה מתחרפן אם...נשכתי את שפתי כדי לעצור את המחשבות.
"בהצלחה." פלטתי, השתמשתי בכנפי האש שלי כדי להגביר את התאוצה ורצתי לאחד השבילים.
היו הרבה פיצולים לא טבעיים במבוך, היו כמה שכמעט נתקעתי בהם.
לאחר שלוש דקות של חיפוש היסטרי הצלחתי לאתר גוש פרווה שחור וקטן, מכרסם את אחד העלים משיחי המבוך. נעצרתי, קיללתי בליבי את העובדה שאני בוערת באש בוהקת כל כך והתקרבתי אליו. לאחר זמן קצר גיליתי שאני יכולה לשלוט באש על הזרועות שלי, לגרום לה לדעוך או לבעור בעוצמה. הייתי במרחק של מטר מהארנב שהמשיך לכרסם פרח אדמדם בשלווה.
זינקתי עליו, התגלגלתי על האדמה ואחזתי בו בידי. הוא נעץ בי מבט תמים ומעט מופתע שגרם לי ללטף את אוזניו לפני שהכנסתי אותו לשק.
צל גהר מעליי, הבטתי מעלה בהיסוס וראיתי את העורב העצום מביט בי בעיניים אדומות זוהרות. "אמ...שלום..." לחשתי.
לא פחדתי, לא הרגשתי פחד אמיתי מאז המוות, אין דבר שמשתווה לאימה הטהורה הזאת...
העורב כמעט ניקר את ראשי ותלש אותו ממקומו בגלל ששקעתי במחשבות. התגלגלתי על הקרקע ולהבות הבהבו מכל כיוון כשכנפי נעלמו והופיעו לסירוגין.
עמדתי בעמידה זקופה ונחושה, הנחתי את השק הסגור בשרוך על האדמה לידי וזינקתי לאוויר. יריתי שני כדורי אש והסתחררתי בעודי באוויר, יורה סילון אש ארוך מהרגל.
נחתתי, הנוצות של העורב בערו והוא צווח בפאניקה. היו...תופעות לוואי. העורב הניף את טפריו לכל עבר ושרט את כתפי. טיפות לוהטות של דם טפטפו על האדמה בקול תסיסה. בהיתי בהן כמה רגעים, והזכרונות הציפו אותי לפני שהספקתי להשתלט עליהם.
דם על הרצפה, על החולצה, על הגוף...כאב חד במידה קטלנית.
פלטתי צעקה זועמת והנפתי את שתי ידי לעבר העורב, מרססת אותו בחיצי אש בוערים עד שהוא הפך לערימת נוצות ובשר חרוך.
התנשפתילכמה רגעים, התעשתתי, והמשכתי לעבר כתם לבן שחצה את הפניה.
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(הארנבים רגילים, רק שמים אותם בשק, הבעיה היא המפלצות.)
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(או, זה נשמע.. קל.)
המשכתי לרוץ, והרגשתי מטופש לגמרי.
אני הייתי חייל, ועכשיו אני רודף אחרי ארנבים..? לאן התדרדרנו? המחשבות האלה הסיחו את דעתי כל כך שאפילו לא שמתי לב לארנב עד שבעטתי בו.
"אופס," קיללתי את עצמי על הטיפשות, ועל כך ששקעתי במחשבות. יהיה לי מספיק זמן לחשוב על זה אחר כך!
תפסתי מהר את הארנב. ריחמתי על הארנב למרות שהוא היה הרבה יותר מדי אדיש. קודם הוא כרסם את הקיר, מה אכפת לו להתחיל עכשיו לכרסם את היד שלי? לצערי, הוא באמת עשה את זה.
כל תחושת אהדה עזבה אותי בן רגע. זרקתי אותו לתוך השק, ולא הקשבתי לציוצי המחאה שלו. עוד מעט יצטרפו אליו חברים, ואז הוא יתחיל לכרסם אותם. לא אכפת לי.
כמובן ששכחתי לקחת בחשבון את המפלצת הרצחנית שאמורה לבוא בכל רגע.
(איזו מפלצת לעשות? גם עורב?)
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(לא...אני עושה צרעות ^_^)
רצתי אחרי הארנב, הוא היה מהיר ופיזז לכל מקום. נזכרתי בארנב שכרסם פרחים אדומים, העפתי מבט לתוך השק וראיתי אותו מכורבל בנחת. גלגלתי את עיני.
הבטתי בשיחים בחיפוש אחר פרחים. לאחר חיפוש יסודי הבנתי שרוב הפרחים צמחים גבוה מידי בשביל הארנבונים. אספתי במשך דקות קצרות, ובסוף היה בידי חופן נראה של פרחים אדומים וסגולים. רכנתי ליד הארנב שהביט בי בעיניים שואלות. הוא רחרח את הפרחים בידי אבל שמר מרחק. הנחתי כמה פרחים על האדמה, והוא זינק לכרסם אותם.
לאחר כמה דקות יקרות הגיעו עוד שני ארנבים, והתחלתי לשמוע צעדי ריצה מאחד השבילים וצעקות. פחדתי שאני מבזבזת את הזמן בהמתנה.
הם זללו את הפרחים בהתרגשות. זה היה די חמוד, בהתחשב בכך שהם היו צריכים להידחס לתוך שק ואולי להיחנק שם. אספתי אותם במהירות לתוך השק, הם התכרבלו אחד על השני בנוחות המוזרה שלהם, כאילו מישהו לחץ על כפתור וכיבה אותם.
התכוונתי לקום ולרוץ משם, אבל גיליתי שלוש צרעות בגודל אמת יד שהתקרבו אלי במהירות. ידי החלו לרעוד, אני אלרגית לעקיצה של היצור הקקה הזה. הצרעות האלה היו מפלצתיות.
הלהבות התפשטו מזרועותיי אל כפות ידי, לא נותר לי אלא לכוון בריכוז, ולצלות את הכנפיים הדקות של הצרעות הן השמיעו זמזום אחרון וצנחו ארצה, מזנקות לעברי במין קפיצות כלב מוזרות. כנפי האש שלי רפרפו בהיסטריה, הזעתי זיעה קרה, מה שחשבתי שהוא לא אפשרי. בסופו של דבר הגוף שלי כולו בער באש עזה, ככל שהיא בערה הרגשתי ביטחון מתגבר, ואת החולשה מתפשטת ומשתקת אותי. הייתי חייבת לצאת מההלם, הצרעות התרחקו מהאש, אבל לא היה לי אומץ לגעת בהן.
תעשי את זה, חתיכת מטומטמת.
בעטתי באחת הצרעות, הגוף שלה בער כל כך מהר שבקושי הספקתי להבין מה קורה לפני שהגופה המצומקת שלה נחה לרגליי. הצרעות האחרות החלו לברוח, אבל כנפיהן יכולות להבעיר את המבוך וזה ייגמר ממש ממש ממש רע.
רצתי אחריהן כשגופי מכוסה בזיעה ולהבות, זינקתי באוויר בתקווה לירות עליהן סילוני אש, אבל כתפי כמעט השתפשפה באחד השיחים, מצב שהיה יכול להיות קטלני עבור הארנבים שלי, שהיו קרובים לבסיס חומת שיחים. נפלתי בחבטה על הצרעות, הן התפחמו במהירות גדולה מספיק כדי לא לעקוץ אותי, אבל גופי דאב מסחיטת האנרגיה ומהמכה שקיבלתי בנחיתה.
הצלחתי לקום לאחר כמה רגעים, מסוחררת וזועפת במיוחד, לקחתי את השק עם ארבעת הארנבונים והמשכתי להתקדם בצעדים יציבים.
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הרגשתי עקיצה בעורף.
"דיי!" צרחתי, ותפסתי את העכביש הקטן שהיה על עורפי. "למה כל החיות פה שונאות אותי?.."
מחצתי אותו, ורחש מאחורי רגם לי להסתובב.
מאחורי ראיתי עוד עכביש, בדיוק כמו זה שמחצתי,
רק שהעכביש הזה היה יותר.. גדול.
"אההממם.. היי.." אמרתי חלושות
העכביש נהם, בלתי מרוצה בעליל מכך שרצחתי ככה בדם קר את אחיו הקטן.
"אני מצטער שהוא מת, אתה יודע.. זה היה בטעות.. לא התכוונתי.."
מסתבר שהוא לא הבין אותי. הגיוני, אני לא מדבר עכבישית, אחרי הכל.
היצור הסתער עלי כמו טנק. היו לי זיכרונות לא נעימים מטנקים..
*הבזק*
ישבתי ליד ג'רמי, חבר שלי לפלוגה. האש בערה מולנו בשלל צבעים. אני סיפרתי לו בדיחה נשכחת כל שהיא, והוא צחק, זורק אבנים לעבר החושך. במרחק ראינו טנק עומד על רקע שמי הלילה, הירח והכוכבים.
הבזק
מצמצתי וקלטתי שאני שוכב על הרצפה, כל גופי כואב. מה קרה פה? זה היה זיכרון.. נזכרתי ברגע מהעבר. אבל למה? זה היה כל כך מוחשי..
העכביש רכן מעלי ונראה מגעיל מתמיד. בתגובה אוטומטית הרמתי יד, ושלחתי כדור אש לעבר המפלצת.
העכביש נרתע לאחור, יותר מופתע מאשר פגוע. לא יכולתי להאשים אותו. גם אני כמעט חטפתי שוק.
אבל לא היה לי זמן לזה.
התגלגלתי לאחר, והתחלתי להפגיז אותו. אולי הוא היה ענקי, אבל דבר לא יכול לעמוד נגד כל כך הרבה כדורי אש.
העכביש לא נשאר פראייר. הוא חמק, וחבט בי ברגליו. לא חסרו לו כאלה. שרטתי את הרגליים שהתקרבו יותר מדי, אבל זה רק הרתיע אותו לזמן מה.
הוא שלח רגל אחת לעבר הפנים שלי. בלי לחשוב נתתי לו ביס.
החדשות הטובות- זה הוריד לו את כל הרגל.
החדשות הרעות- הקאתי את הנשמה. אתם מסוגלים לתאר לעצמכם עד כמה מגעילה רגל של עכביש גדול מסריח וזיפי?
ירקתי את שאריות הקיא שנשארו לי בפה. עכשיו הייתי עצבני על העכביש. עצבני מאוד.
ריכזתי את כל העצבים שלי לכדור אש אחד ענקי. מהעכביש לא נותר זכר.
קמתי, השק עדיין ביד שמאל שלי. לא היה לי מושג איך הצלחתי להחזיק אותו כל הזמן, אבל למי אכפת?
חזרתי לרוץ כאילו דבר לא קרה.
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
כמו שחשדתי, לא היה לי מסובך מדי מצוא את זוג הארנבות הראשון. משהו במוחי טען בתוקף שהה רגועין מדי, כאילו סיממו אותם. התעלמתי מהרעיון המשונה וזינקתי קדימה, אוספת אותם לתוך השק ומתעבת את עצמי על כך לא מעט, אב אם כל מה שאני צריכה לעשות זה לצוד ארנבים כדי לחזור לחיים... יהי כך!
קשרתי את השק בחבל שחובר אליו והתכוונתי להתחפף משם במהירות, זכרתי מה האישה ההיא אמרה על מפלצות... מסתבר שלא היתי זריזה מספיק. המקום בוא מצאתי את הארנבות היה בצורה פרסה, ולרוע המזל, שני דמוי אנוש מגודלים להחריד חסמו את היציאה. היו להם עיניים חסרות אישונים שבערו בלבן מרגיז, הם היו בגובה של בערך שני מטרים ואם זה לא מספיק, אחז כל אחד מהם בחרב עצומה למדי שבערה באש כתומה.
הזעפתי פנים, כנראה שאני אצטרך להתמודד מולם לפני הארנב הבא...
הנחתי את שק הארנבים המפרפר על הקרקע וזינקתי בשאגות אל היצור שמימין, שלפתי את הטפרים שלי וחפרתי בכוח בגבו. הוא לא נשאר חייב, הטיל אותי ממנו והצליח לשסע בחרבו חלק נכבד מהעור השחור של זרועי השמאלית. התגלגלתי הצידה כדי לחמוק מחבטה נוספת וזינקתי שוב, הפעם על השני.
נאחזתי בעורפו וחפרתי חתכים מדממים בחזה שלו. כמו שציפיתי, היצור השואג הראשון ניסה לעזור לחברו, רק שלרוע המזל, במקום לרסק לי את מוח- הוא פיספס וריסק את ראשו של חברו...
צחקתי בהתרוממות רוח מסויימת, זינקתי מהגופה המרוטשת ישר אל צווארו הדק להפתיע של היצור החי ונעצתי שלוש פעמים את הטפרים המושחזים שלי בגרונו.
הוא מת אפילו מהר יותר מהקודם...
לקחתי את שק הארנבות ודהרתי הלאה, נלהבת להפתיע...
|
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לוחמת,3 הצרעות נחשבות למפלצת אחת.
הופיע לפניך נחש קרח בגובה 5 מטרים ושור ענקי שעשוי מאבנים.
|
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אנשים,תגובה אחת לכל מפלצת,אם יש 2 מפלצות אז תהרגו ב2 תגובות.
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
או.. אוקיי.
אני אשנה
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
"טוב, לארנב הבא" מלמלתי שוב ושוב. לאן כול הארנבים נעלמים כשצריכים אותם? חיפשתי פה, חיפשתי שם, אבל לא היה שום זכר לארנבים.
לבסוף מצאתי שניים מתכרבלים בפינה. בלי לחשוב יותר מדי דחפתי את שניהם לשק.
"איפה המפלצת הבאה?" קראתי בקול בעודי מניח את השק במקום בטוח. "קדימה, יצור גדול ומגעיל שכמוך! אני פה!"
שני טרולים הופיעו.
טרולים היו גדולים ממני פי 1.5, ואני לא הייתי בנאדם נמוך. כל אחד החזיק מורג(כוכב השחר, בשמו השני) עם כדורים קוצניים נבזיים למדי.
פתאום מאוד הצטערתי שאני נמצא בפינה, דחוק לקיר.
שלחתי פרץ אש לעבר הראשון בעיניים. מתברר שהם באמת טיפשים כמו שאומרים, כי התחיל לצרוח ולתת לעצמו אגרופים בפרצוף. היה נחמד מצידו לנסות לחסוך לי עבודה.
השני נהם והצליף לעברי עם המורג. התחמקתי בקושי רב, והאדמה נסדקה איפה שהכדור חבט בה.
הראשון חזר לעשתונות, אבל לא הספיק לעשות הרבה לפני שהצלפתי בציפורניי פעם, פעמיים, שלוש בצוואר בחזה ובכל מקום שעלה על דעתי. הטרול השני, הצליף לעברי שוב, והפעם החמיץ אותי כחוט השערה. תפסתי את השרשרת וקרעתי אותה בציפורניי. זה היה קשה, אל שווה את זה. בינתיים הטרול הראשון, זה שחטף הרבה הרבה שריטות ממני, החליט להחזיר, ונתן לי אגרוף בכתף. האגרוף העיף אותי רחוק, ואיבדתי תחושה זמנית בזרוע שמאל. הטרולים התחילו להתקדם לעברי. יריתי עליהם פרצי אש נוספים. הטרול שהמורג עדיין נשאר בידיו התאדה. טוב, הוא גם חטף הכי הרבה, מהשריטות, וגם מהאש, כי הכתף כאבה לי. לשני היה יותר מזל.
הוא עמד במרחק מטר ממני, כולו חרוך ועצבני לגמרי..
מה אני עושה איתו?
|
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
קידה,נמר ענקי הופיע מולך.
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
"ארנבות ארנבות לרוץ אחרי ארנבות" חשבתי לא זכרתי כלום וזה שיגע אותי אבל אני חייב לדחוק את זה לשולי מוחי ולהתרכז במשימה.
רצתי הכי מהר שיכולתי "אף פעם לא הייתי טוב בספורט.. נראה לי לפחות" אהבתי את איך שנראיתי עכשיו אני חושב שזה כמו שנראיתי אז רק יותר חד והקעקועים והכנפיים כמובן אבל מה שזכרתי היה מעט מתושתש
אני זוכר את הנפילה אבל אני לא זוכר למה זה קרה או איך נפלתי רק צעקות ועוד צעקות
"לעזאזל!!! איך הארנבת השמנה והמכוערת הזאת יותר מהירה ממני"
"אש אש למה לא חשבתי על זה קודם)שלחתי פרץ אתש מיד שמאל מטר לפני הארנבת היא הסתובבה בבהלה לכיווני "תפסתי!"
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הטרול השני הביט בי במבט רצחני. הייתה לי הרגשה שאם הוא ייתפוס אותי הוא לא יהרוג אותי מיד כדי להחזיר אותי אחורה, אלא יענה אותי לאט לאט.
לא רציתי לתת לו הזדמנות לתקוף ראשון וקבל יתרון, אז אני קפצתי אליו. הוא באמת היה טיפש, כי הוא לא נגע בי בכלל, ככה שהספקתי לקפוץ עליו, לטפס עליו ולהיתפס לו בצוואר. אולי הוא פשוט לא הבין מי העז להסתער עליו ככה.
נתתי לו עוד סבב עם הציפורניים, וגם נשיכה אחת או שניים. הוא ניסה להיאבק, ופצע אותי בירך ימין, אבל הוא לא הספיק הרבה. הוא נפל קדימה, מת.
זה לא היה נחוץ, אבל סתם כי התחשק לי שרפתי את הגופה. חזרתי למקום בו השארתי את השק.
הפעם כשחזרתי לרוץ, צלעתי מעט.
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(השקעתי בזה שיעור היסטוריה שלם...אוי, אני מרגישה עלובה =_= *בכי בכי*)
"למה....?" נאנחתי. הם רוצים להרוג אותי. אני חייבת לחיות. הנחתי את השק רחוק ממני, ניסיתי להמשיך לחשוב. הייתי פצועה והיו לי רק 4 ארנבים. זה רע, זה ממש רע.
מה ימנע מהם לתקוף אותי ביחד?
מעבר צר...פיתיון אחר...
שניהם לא ממש נגישים לי.
נחש הקרח התקרב ונעץ בי עיניים ריקות. הוא היה גבוה מידי, הראש שלו התנוסס מעל למשוכות החיות. השור בטש באדמה. זה כבר התקרב לפחד שהתרגלתי לחוות.
אני לא חושבת שיש לי ברירה, אני אצטרך פשוט להילחם. להבי אש נוצרו בידי, בדיוק בזמן להצליף בלשונו החדה של הנחש ולהמיס אותה. חייכתי. נו באמת, להמיס אותו!
שלחתי את הידיים שלי קדימה, יורה פרצי אש ענקיים שהסתירו לשור את שדה הראייה ופגעו בנחש. האש שלי הייתה עזה יותר מאש רגילה, והנחש נסוג בבהלה. המשכתי להתקיף באש, השתמשתי בידיי כמו בלהביור אנושי. הנחש היה עכשיו רק קצת יותר גבוה ממני, אבל התחלתי להתעייף מהשימוש באש. הפסקתי לרגע לירות להבות והתרחקתי מהנחש, והשור הגיח, חרוך במקצת, ונגח בי אל עבר אחת המשוכות.
בנוסף לפגיעה בכתפי וגופי החבול ממילא, המכה עוררה כאב חד בצווארי. קיללתי בשקט. יריתי סילון להבות כדי לרסן את הנחש שהתקרב אלי מימינו של השור.
קמתי, נאחזת בשיחים. שלחתי בעיטה אל השור. זה לא ממש פגע בו, בעיקר הפתיע אותו, והעקב של המגף שלי בער בעוז. האבן באפו של השור התפחמה.
לא ידעתי מה לעשות, הייתי בטוחה שזו מפלצת שאי אפשר להיפתר ממנה.
אולי...המ...נשאיר אותו לסוף?
רצתי אחורה, נזהרת לא להתקרב לארנבים היקרים שלי יותר מידי. למדתי למקד את האש שלי לפרצים קצרים ומדויקים יותר, שהפגיעה איתם קטלנית יותר. יריתי סילון כזה לתוך לועו של הנחש, והוא פשוט נשבר לכמה חתיכות ענקיות של קרח. גופי המעוך סירב לחלק הבא של התוכנית שלי, אבל שמע לפקודתי.
זינקתי הצידה והתרסקתי במכוון על האדמה.
|
|
siris
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
שמעתי את הקול של האישה. עדיין התפעלת מהצורה החדשה שלי.
הבנתי כבר מה קורה פה. קבוצות. תחרות.
גם ראיתי שאני וורודה. חוש הומור מצויין יש לאנשים פה. היו עוד וורודים. כמה מהמהירים יותר כבר רצו לתוך המבוך, כדי לתפוס ארהבים.
תהיתי אם אני אצור גזר מלהבות זה יהיה משכנע מספיק כדי להביא אליי ארנב.
רצתי לתוך המבוך. הצחלתי לעבורר בעיקולים ובפניות. ארנב. ארנב. איפה יש ארנב...
ואז ראיתי. לא ארנב אחד, אלא שניים! איזה מזל יש לי!
התקרבתי אליהם. נראה שהם בכלל לא מפחדים. כיביתי את האש שמסביב לגופי והתקרבתי לארנבים. אחד אפילו התקדם ובא אליי. במהירות תפסתי אותו ודחפתי אותו לשק. הלכתי לארנב השני.
מצוין. חשבתי. שני ארנבים על ההתחלה לקבוצת מוות באריזת מתנה. חה חה. ארנבים באריזה זה מספיק טוב?
הארנב השני נראה פחות נלהב להכנס. ניסיתי ליצור מלהבות צורה של גזר. מי יודע?
ואז הארנב התחיל לגדול
ראיתי את הצורה שלו גדלה ומשתנה. זכרתי שפעם סיפרו לי איפשהו שלארנבים או שפנים יש קשר לפילים.
אבל אף פעם לא פגשתי ארנב שהופך לפיל. ועוד פיל כזה גדול.
יופי. חשבתי. פשוט מצוין. הרמתי את ידי "רוצה גזר?" שאלתי
הוא לא רצה גזר
הוא ניסה לתקוע בי את החיטים שלו. במהירות התגלגלתי מתחתיו, האש מסביבי ניצתת בשאגה.
הוא אולי גדול, אבל אני מהירה. רצתי מסביבו בעודי שורפת את הקרקע. ידעתי שזה ירתיע אותו מלהתקדם.
או שלא.
הוא הלך דרך הלהבות ורץ לכיווני. ידעתי שהפעם הוא יתפוס אותי אם אנסה להתחמק.
רצתי ישר לכיוונו. נראה שזה הפתיע אותו כי הוא נעצר. במהירות השלמתי את המטרים האחרונים בינינו, קפצתי, תפסתי בחדק שלו ודחפתי אגרוף מלא להבות פנימה.
היצור היטלטל והתפתל אבל המשכתי לדחוף עוד ועוד להבות לתוך החדק. פתאום להבות יצאו דרך הפה והעיניים שלו. ידעתי שזה אומר שהן הגיעו למוח.
הרפיתי מהחדק שלו. הוא נפל הצידה. ריח מגעיל של בשר חרוך נדף ממנו.
"תאכל גזר, זה בריא" הפטרתי לכיוונו. בהחלט לא ארנב חמוד.
למרבה המזל הארנב שלי עוד היה שלם בשק. חייכתי לי. 1 הושג. עוד 14.
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
"שאני לא יחזור לחיים?" שאלתי את עצמי תוך כדי סקירה של החלק הזה במבוך.
"על גופתי המתה!" גיכחתי מהבדיחה של עצמי. לפתע ראיתי פרווה פלומתית לבנה מבצבצת.
"בוא הנה, קוצ'י מוצ'י..." התקרבתי לארנב ותפסתי אותו. הכנסתי אותו לשק והזדקפתי בדריכות, ממתינה למפלצת.
עברו כמה רגעים ובמעבר לפינה הופיע...עוד ארנב.
הופתעתי אבל התקרבתי אליו, מרוצה. אך איך שנגעתי בו, הוא החל לגדול. השיניים שלו התחדדו וטפרים הופיעו מתחתיו.
"פאק!" קיללתי בשקט. הוא הניף את הזרוע הארנבית - מפחידה - שרירית שלו כדי לחבוט בי. הרמתי את ידי במהירות, מגוננת על ראשי.
לפתע להבה ענקית פרצה מתוך כף ידי, וחרכה את הפרווה הרכה של הארנפלצת.
"האא! מה דעתך על זה עכשו?" התגריתי בארנפלצת. אך זו לא ויתרה בקלות. היא פתחה את פיה, כנראה שהחליטה שאני יהיה טעימה. הטופר שלה שרט אותי בזרוע.
הניצנוץ שלו החזיר אותי לאחור לרגע.
אני וג'ס עומדים בסלון, ריח האלכוהול שנדף ממנו, החיוך המפחיד שחייך לעברי.
התנערתי מהזיכרונות, נותנת לכעס ולרצון לנקמה להמריץ אותי.
הפה של הארנפלצת היה פעור מולי, כה קרוב עד שיכולתי להריח את ריח הגזרים הרקובים.
הושטתי את שתי ידי לפנים, יורה אש בכל כוחי. גופתה המפוחמת של הארפלצת היתה מולי.
הצמדתי את ידי לצורת אקדח ונשפתי מעליהן.
"אתה כל כך מת, ג'ס..." הדרך שבה אנקום בו כבר הצטיירה בראשי, וידעתי שאף אחד לא היה רוצה להיות במקומו.
הייתי כל כך עסוקה עד שלא הבחנתי בנער הבלונדיני, עם העיינים הכתומות שהתקדם לעברי, סורק אחרי ארנבות גם הוא...
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(אני רק מקווה שהארנב שלי משמו לא שם!!)
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הבטתי בעשרות הארנבים שקיפצו ממקום למקום. התמקדתי בארנב אחד, שמנמן.
הוא הביט בי במבט חשדני, הבטתי לתוך עיניו השחורות.
התקרבתי אליו באיטיות, הוא התעלם ממני וכרסם צמח קטן.
היה יותר פשוט לזרוק אליו כדור אש, אבל הוא היה נכווה ומתחיל לרוץ...
זינקתי עליו עם השק, הוא נכלא בפנים וניסה להיאבק בשק.
חייכתי.
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לא ממש התלהבתי, בלשון המעטה.
כששוגרתי לבית האדום, לא ממש הצלחתי להוציא מילה.
לא דיברתי, וישבתי בפינה והבטתי בקיר כשזכרונות המוות שלי עוד מרחפים סביבים.
אז עכשיו שוגרנו לתחילת מבוך חי, ענקי. קירות המבוך מתנשאים כלפי מעלה ועשויים מגדר חיה וצמחים מטפסים. קלטתי שבידי יש שק.
שהאישה - המטומטמת - הסבירה לנו על חוקי מבוך הארנב, הבנתי שמצפים ממני להילחם במפלצות.
יופי, נשמע כיף.
כשהיא נעלמה וכולם התחילו לרוץ לתוך המבוך בפראות, אני דווקא חיכיתי שהלחץ ישתחרר.
מוזרים. בלחץ אין מצב שהארנבים יופיעו.
כשנותרו רק מעטים התחלתי ללכת, וכשנעלמה כניסת המבוך ההליכה שלי הואטה במהירות לריצה כשראיתי קצה רגל לבנה וצמרירית.
רצתי כל כך מהר שבפנייה הבאה פשוט נתקעתי במשהו, והוטחתי לאחור.
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(אופסי... סליחה לינה!)
לא הספקתי להגיע רחוק, לפני שנמר ענקי-ואני באמת מתכוונת לענקי!- הופיע מולי. פרוותו היתה סמורה, הוא חשף שיניים והסתער עלי מיד.
פלטתי קללה, פניתי לאחור והתחלתי לרוץ כמו משוגעת. כנראה שזה לא היה מה שרצו שאני אעשה... קיר שיחים צפוף צץ מולי כאילו משומקום. בסדר, הבנתי, הדבר הזה רוצה קרב... הגעתי למסקנה שהמקום הכי בטוח לארנבים שלי זה להיות רחוקים ממני. הנחתי את השק בין השיחים ופניתי להתמודד מול הנמר השואג. הוא היה גדול ממני וחזק ממני, ובניגוד אלי, הוא בליה את כל חייו בצורתו הנוכחית, כך שהוא גם היה מודע טוב יותר למה הוא מסוגל. נעצנו מבטים זה בזה, וחגנו במעגלים אחד סביב השני. הוא התקף במהירות מבעיתה, כפתו נשלחת אלי וכמעט עורפת את ראשי. למזלי, התת מודע שלי פעם מהר יותר ממני ונסוג. הגעתי למסקנה שזה הרגע להתעשת, פלטתי נהימה שהיתה בהחלט יותר חתולית מאנושית והסתערתי לעברו. לרוע המזל, הוא עשה את אותו הדבר...
התנגשנו בכוח, ניסיתי להאחז בו אבל פרוותו החליקה מתחתי. למזלי, הנמר עצמו גם לא הצליח יותר מדי בהתקפה. שנינו נסוגנו לאחור ובחנו זה את זה בטינה. הנמר הסתער שוב, מפיל אותי לקרקע ונעמד מעלי. ניסיתי לבעוט אותו מעלי, אבל זה לא ממש הזיז לו... אז נזכרתי במשהו שהיאשה ההיא אמרה, הבטתי בכפות ידי בזעף, החלטתי שזה באמת לא יכול להזיק, וניסיתי לדמיין כדור אש עצום פורץ מידי ומרסק רת החתול הענק הזה ל..... המשקל העצום נעלם מעלי בבת אחת. הצצתי סביב ונחרדתי לגלות שכל מה שנשאר מהנמר המרשים ביותר ההוא, היתה ערימה של אפר וריח מזוויע. בהיתי בכפות ידי והנדתי בראשי, "ארנבות, ענקים, נמרים... מה עוד?!" זעפתי. צלעתי אל שק הארנבות ומיהרתי הלאה.
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אני שונאת ארנבונים. הם מסריחים ויש להם ריח של טחב. כשאני רואה את הארנבים האלה, עולה לי זיכרון ממשי שבו אני זורקת אחד מהחלון.
הגיוני.
האמת? אין לי ממש חשק לצוד אותם. יהיה נחמד לראות מישהו גורם לי לעשות את זה, אולי אני אוכל לזרוק לו ארנב על הפנים.
האנשים כאן שרודפים אחרי הארנבים נראים כל כך מצחיק, אז אני לא מתאפקת. אני נשענת על קיר המבוף ומתחילה לצחוק בקול רם.
מישהו קרוב אלי, לבוש חולצה ירוקה, שעכשיו רץ במצוד אחרי ארנבת מסנן לעברי תוך כדי ריצה: "למה את מחכה? תתחילי לצוד אותם!" (גל פולו אני אגיד שזה אתה~)
"למה לא, כנראה שאתה צודק." אני עונה לו.
האמת? כל העיניין הזה נורא פשוט. אני באמת לא מבינה את אלה ששורפים את הארנבים. זה כזה לא שימושי.
אני מעבירה אצבע על השפתיים שלי המשוכות בשפתון ירוק. כשאני מורידה את ידי האצבע שלי מרוחה כולה באותו השפתון. אני מחייכת בסיפוק.
אולי לא הרבה יודעים (מעניין למה), אבל לשפתונים ירוקים יש ריח חזק. ריח חזק ומרוכז שמזכיר מאוד ריח של חסה.
אני מורחת את השפתון באצבע על קרקע המבוך, ומחכה. הריח החזק חודר לאפי. אני עומדת בפנייה כדי שהארנבים לא יבהלו ממני.
לאחר כבערך 15 שניות, שני ארנבים מפוחדים מתכרבים למקור הריח.
לפני שהם מבינים משהו, אני קופצת עליהם ומשטחת אותם על הריצפה (היאבקות עם ארנבים!!-אריאל-).
אני אוספת את שניהם וקוברת אותך מתחת לחולצתי. אחד מהם אני קוברת בשק.
אני לוקחת את השני ומחזיקה אותו בידי. הנער שדיבר איתי מקודם עוד נמצא קרוב אלי.
אני מכוונת- ו-
הארנב פגע לנער בדיוק בפרצוף, והוא התחיל לשרוט לו את הפנים בעוד אני צוחקת, משועשעת.
הוא מתאבק איתו ולאחר כעשר שניות מכניע את הארנב (חלש.. ) ומכניס אותו לשק שלו בעוד קורא לעברי שמות גנאי.
כן, זה כיף לזרוק על אנשים ארנב לפרצוף.
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(הנבתי שהתגובה שלי לא מתואמת לאחורת אז בעקבות תחנונים רבים הסכמתי שזה לא יהיה גל אלא רוני (פיוקה) בהצלחה לנו עם המפלצות!!)
|
|
מגדת העתידות
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ארנבים.
אנחנו צריכים לתפוס ארנבים.
הבטתי לעבר השביל הישר שפנה לצדדים שעמד מלפנינו. היו כמה שכבר התחילו לרוץ לעברו, ואני הבטתי לרגע בשק שהחזקתי ואז חזרה לשביל.
רצתי, והחלטתי לפנות לצד שמאל.
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
כמעט הפלתי את השק מידי כשהתנגשתי בנערה (אנג'ל), עוד מעט המפלצת אמורה להגיע.
הבטתי בה, העיניים האדומות שלה הלחיצו מעט.
היה בהן משהו מוכר...
"תעזוב אותה כבר!" צעקתי. הנער הגבוה החזיק בידיו את הנערה ודחף אותה לתוך הכיור.
נשמע קול שיעול. הוא הוציא אותה מהמים והתכונן להחזיר אותה שוב.
הוצאתי במהירות סכין מהמגירה שבמטבח ועשיתי לו חתך בזרוע.
הוא צעק והפיל את הנערה על הריצפה.
רצתי אליה והרחקתי אותה מהנער.
הנער הוציא רובה מצנצנת סוכר וכיוון אל ראשי.
"אל תתערב בעניינים שלא שלך" נהם.
"סליחה" מלמלתי וחזרתי לרוץ.
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לא הגבתי לבקשת הסליחה של הנער. נשארתי ישובה לדקה או שתיים שההבזק עדיין מהדהד בראשי.
כיור, מים. סכין ששיספה לאורך זרועו של מי שהרג אותי.
תחושת חנק שמציפה אותי מתחת למים.
לא זכרתי יותר מזה, ומהמהירות שבה הנער נעלם, כנראה שאני לא אוכל לשאול אם הוא ראה את זה גם. אם הוא הבחור ההוא מההבזק שהאקדח כוון עליו.
כשקלטתי שאני יושבת יותר מידי זמן, נעמדתי בקפיצה זריזה והבטתי סביבי.
המקום היה דיי מוצף בארנבים. פשוט ראיתי את הכתמים השחורים, הלבנים, והחומים, שמקפצים מסביב במהירות מפתיעה.
כשאחד מהכתמים חלף לצידי פשוט הושטתי יד ותפסתי בו. מסתבר שתפסתי אותו מהאוזניים, והמסכן זעק בכאב. מיהרתי להניח אותו בתוך השק בהרגשה לא נעימה.
אבל לא עבר הרבה זמן עד שהגיעה מפלצת, ואז חשבתי על כמה שאני מסכנה.
|
|
פַּיוֹקַה (כיפס)
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ארנבות.
לפניי ארנבות לבנות, לא ציפיתי לזה, גיחכתי טיפה.
זו לא בעיה בשבילי, החזקתי את השק בידי הימנית,בעוד שעיניי בוחנות את המבוך.
ראיתי לפתע את חבריי הקבוצה שלי, הסתכלתי עליהם, בלי לדבר.
המבט שלי שוב הופנה לעבר הארנבות, שוב גיחכתי, אבל הגיחוף הפך לצחוק גדול בסוף.
נשמתי עמוק, הצחוק הפסיק, "קדימה" אמרתי לעצמי בשקט, בלי מילה נוספת רצתי לעבר המבוך
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
כשגופי פגע באדמה, השור זינק אחרי וחתיכות אבן נשרו ממנו. חתיכה גדולה מהרגל האחורית. עשיתי את אותו התרגיל שוב, הוא לא פיקח במיוחד, והוא קנה את זה שלוש פעמים.
כשהרגל האחורית שלו הייתה מכוסחת, הוא התחיל לזעום. הוא שרט את פניי עם הקרניים שלו עד שמתוך תסכול ניסיתי לצלול בין רגליו ולבעוט בו בסילון להבות.
למרבה הפלא, זה עבד. השור עף באוויר והתרסק על האדמה, הרגליים האחוריות שלו והקרניים נפלו ונשברו. הוא פער את פיו בצורה שהייתה אמורה להיות נהמה, אבל הוא לא השמיע שום קול.
הוא דרך על רגלי על הפרסה הכבדה שלו, והכנפיים שלי הלמו בגבי בפחד. חגתי סביבו, בעיטה, אגרוף אש, זיוף נפילה. במהירות השור הפך לערימת אבנים חסרות תועלת ואני הרגשתי סחרחורת הולכת וגוברת מעוצמת המכות.
ישבתי דקות ספורות על האדמה, ואז לקחתי את השק שלי וברחתי משם.
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(אנשים, לינה בוחרת לנו את המפלצות. לא אנחנו לעצמנו!!)
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(לא משנה, ליאן אמרה לי שלינה אישרה לה)
אז דרקון ענקי הופיע מולי. והוא היה ממש מגניב.
הוא הסתכל עלי.
הסתכלתי עליו.
הוא הסתכל עלי.
מלחמת מבטים מרתקת.
צפיתי בו משועממת, אבל אז הוא החליט שנמאס לו והפסיד בתחרות . הוא התחיל לירוק אש לעברי.
בקושי הצלחתי להתחמק ממנו, אבל אז למזלי הוא החליק על איזה ארנבת.|
כזה דרקון מטומטם עוד לא ראיתי.
המבט שלו היה נעוץ בי והוא התכוון לקום מהר.
אז במהירות שברתי מקל ארוך מאיזה שיח, והבערתי אותו באש באמצעות היד שלי.
הדרקון עוד שכב על הריצפה.
אז התקרבתי אליו ונעצתי לו את המקל הבוער בעין.
מזל טוב, הוא הצליח למות, המוכשר. הייתי שמחה אם הוא היה הורג גם אותי בדרך.
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(לא נכון! אנחנו בוחרים לבד! היא לא אמרה שהיא בוחרת, היא רק בחרה לי כי הרגתי 3 בתגובה אחת!)
|
|
הצבעוני האדום
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
זו הייתה הפעם השנייה שנפלתי בניסיון לתפוס ארנב, חרקתי שיניים בתסכול וחיפשתי עוד ארנב.
"אתה ממש גרוע בזה, אה?" אמרה איזו בחורה עם קפוצון שחור ענק שהסתיר לה ת'פנים ויצאה מתוכו חתיכת שיער ארוכה עם להבה סגולה.
"ואת לא חשבת לעזור? את לא רוצה שננצח?" השבתי ל"חברתי לקבוצה" שירדה ע ברכיה ופתחה את השק שלה, "אני לא צריכה" היא אמרה בזמן שהארנב שהברחתי ברח ישר לתוך השק שלה (ליילק, קיבלת מתנה- מפלצת:). היא העיפה בי מבט מתגרה והלכה משם.
ניסיתי לחשוב איך תופסים ארנב, כי דרך ה"בוא-נקפוץ על הארנב המטומטם הזה וניקח אותו בכוח" לא הלכה. נזכרתי באביגייל, כשהיא נתנה לי לאחר שכנועים להחזיק את התינוק שלה, היא אמרה שיצורים תמימים מגיבים רק לטוב לב, ועדינות. כל דבר אחר רק יפחיד אותם. טוב, שווה ניסיון... הסתכלתי על ארנבת לא רחוקה בצבע אפרפר וחייכתי אליה "בואי תעשי לי טובה ארנבונית חמודה שלי...." אמרתי והתכופפתי אליה, שולח יד אליה. היא ריחרחה קצת את היד שלי, וכנראה שאהבה מה שהריחה והתחילה להתכח בה, הרמתי אותה בעדינות ושמתי אותה בשק. וואלה, חכמה אחותי. טוב- בערך אחותי, לא היה כל קשר דם אבל במוח תמיד היינו אחים.
התחלתי לחשוב על היום כשפגשתי אותה כשצל ענק התרומם מעליי (ועכשיו לינה בוחרת מפלצת- נכון?)
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
נערה מוזרה לבושה בוורוד רצה לעברי כדי לתפוס ארנב שנמלט ממנה. אבל היא היתה כזאת עקומה אז היא החליטה להתנגש בי בראש בדרך. כישרון מלידה, מה אני אגיד לכם. (ליאן, הכוונה אלייך)
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
שתינו התמוטטנו על הקרקע. מיוחדות אנחנו. היא מילמלה משהו, אבל לא שמע, שתינו מיהרנו בניסיון לקום. אלא שאז ארנב אחד כנראה גם נמשך לריח החסה שלי והחליט להתנפל על שתינו.
יריתי לעברו סילון אש. והוא ירד מאיתנו
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אינסטינקט מהיר גרם לי לשלוח גם לבחורה סילון אש. רגליה נכוו, ובתנועה מהירה שלי גם כפות ידיה. השלכתי עליה ענף והיא עלתה בלהבות ונעלמה משם.
לקחתי את שק הארנבות שלה,כלכקל ארבעה ארנבים. איכשהו אחת הצליחה לברוח.
מסרתי ארנב אחד לנער בחולצה ירוקה, את השני לנער אחר שהיה גם ירוק, ואת השלישי ת הכנסתי לשק שלי.
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 39 שניות
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אינסטינקט מהיר גרם לי לשלוח גם לבחורה סילון אש. רגליה נכוו, ובתנועה מהירה שלי גם כפות ידיה. השלכתי עליה ענף והיא עלתה בלהבות ונעלמה משם.
לקחתי את שק הארנבות שלה,כלכקל ארבעה ארנבים. איכשהו אחת הצליחה לברוח.
מסרתי ארנב אחד לנער בחולצה ירוקה, את השני לנער אחר שהיה גם ירוק, ואת השלישי ת הכנסתי לשק שלי.
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 39 שניות
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
זה היה חתול.
כן, חתול. שחור, חמוד, עם עיניים ירוקות מטרידות. אבל עדיין, חתול.
״חשבתי שאנחנו אמורים לתפוס ארנבים..״ מלמלתי, והתעלמתי במופגן מהחתול.
הרי הוא חתול.
מה הוא כבר יכול לעשות לי?
בואו רק נגיד שזאת הייתה טעות חיי, כי כשהושטתי את ידי בניסיון לתפוס ארנב נוסף, הוא קפץ עליי וכמעט קרע לי את הבשר בציפורניים.
״חתול מטומטם!!״ סיננתי והשלכתי אותו מעליי.
האמת שזה דיי דפוק לומר ״טעות חיי״, אבל אם הייתי חיה, זאת הייתה טעות חיי השנייה.
החתול חזר בפרת זעם גדול מידי. האמת שזה היה מצחיק אותי שהוא המפלצת שלי אם זה לא היה כל כך עצוב.
הרעיון היחידי שעלה לי בראש היה האש שלי. אבל איך מפעילים אותה? אפילו לא ידעתי איך הקרניים שלי פועלות. על בטרייה?
החתול היה דיי מפלצתי והזוי. כאילו לקחתי לו את החלב.
פשוט התחמקתי. שוב, ושוב, ושוב. הותשתי ממאמץ.
ממש פחדתי. בגלל חתול.
רעיון עלה במוחי, והזעם ניצת בי כשחשבתי על מי שהרג אותי. האדם שהתעלל בי באיטיות.
הרגשתי איך החום מתפשט בגופי.
מטפס לכל מקום, לא מפספס פינה.
ומסתיים באצבעות ידיי וברגליי.
ובבת אחת נדלקו להבות בידיי ורגלי, ובאמת התחלתי להילחם.
השפם שלו ניצת מהתקפת האש החדשה שלי, וגם הוא התעצם.
הוא צמח לגודל של אריה, או נמר, והתחיל להילחם בגדול.
קלטתי שאני באמת בסכנה והאש שלי התעצמה אוטומטית. אני לא עומדת להיות זאת שתלך לדלת 666. לא היום.
הרגשתי את הלהבות בתוכי. הן עשו לי תחושה נעימה, מדגדגת. הייתי רגועה בצורה מדהימה.
זה מה דיי מוזר בהתחשב בזה שדם נטף מחתכים שונים בידיי וברגליי אל הרצפה.
זה היה מתיש. ומטושטש.
אבל כל מה שאני זוכרת מזה הוא גופת הנמר לאחר שהיא עלתה בלהבות.
כמו הגופה שלי.
הסתובבתי במטרה לאסוף עוד ארנבים.
|
|
|
מגדת העתידות
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אף פעם לא ראיתי ארנב שמו עיניי, ומעולם לא ידעתי שארנבים כל כך מהירים. ברגע שהצלחתי להתקרב מספיק, הם פשוט ברחו ואני כמעט נפלתי כשניסיתי לתפוס אותם.
רציתי לפרק את קירות הצמחים שהיו במבוך ופשוט לעוף מכאן. לא עשיתי את זה כי לא רציתי למצוא את עצמי בסופו של דבר בחדר 666.
התהלכתי במבוך, כבר לא ממש רצה, כבר לא ממש מחפשת. האוויר היה לח ודביק, ותהיתי איך זה הגיוני במקום שאין בו אפילו חיים. ניסיתי שלא לחשוב על זה שאני בעצם מתה- למרות שזה לא נשמע הגיוני או מציאותי.
אני לא מאמינה שניסו לגרום לי להאמין בגן עדן. לא נראה שיש דבר כזה. לא נראה שהיה.
כל החיים הם פשוט גיהנום.
רציתי שההורים שלי יהיו עצובים, שיכעסו על עצמם. רציתי שהם יאשימו את עצמם במוות שלי. רציתי שגם ג'ימי ירגיש ככה. אבל לא רציתי שהוא יסבול מכאבים.
הוא בטח סובל. או שהוא מת. או ימות. אני לא יודעת איך הזמן מתקדם כאן, אם בכלל.
המחשבות שלי נקטעו, וצעדיי נפסקו כששמעתי רעש משמאלי, מעבר לקיר השיחים הסבוך. אימצתי את שמיעתי. קול רמיסת דשא. לא של בן אדם. זה היה רעש הרבה יותר עדין.
הקפתי את הקיר והצצתי מעבר לו.
ארנב.
זה היה כמעט מגוחך.
הפעם לא הלכתי בשקט, פשוט רצתי ותפסתי אותו לפני שהספיק לברוח.
הכנסתי אותו לשק בהרגשת ניצחון.
ועכשיו כנראה תבוא המפלצת.
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לא הגבתי מהר מספיק, הייתי כבר פצועה.
לא הרגשתי כאבים יותר, אבל הייתי בתחילת המסלול והייתי צריכה למצוא עוד ארנבים מקוללים.
ואולי את זאת שהרגה אותי. אני אהרוג אותה ואחזיר לי את הארנבים.
אבל מאוחר יותר.
רצתי לתוך המבוך כשאני חוזרת על תרגיל הפרחים, נאספו אלי שלושה ארנבונים, אבל איבדתי זמן יקר.
זועמת למדי, הבטתי בעקרב שהיה בגודל שלי, בפיתון ים מרחף כלשהו ובנחש העצום שהגיחו מבין השיחים.
לא חיכיתי הפעם, התנפלתי עליהם בירי סילונים של אש. הסילון הראשון פגע בפיתון החלקלק, הוא עלה באש והתנפל עלי. הוא נשך אותי חזק בכתף, במקום הפצוע. תפסתי את צווארו בידיי הבוערות ונאבקנו על הקרקע, מפזרים אש לכל עבר שהרחיקה את המפלצות האחרות. הפיתון נצלה חיי.
|
|
|
פַּיוֹקַה (כיפס)
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אחת מחבריי הקבוצה זרקה לי ארנב לפרצוף, אני לא יודעת מה האסטרטגיה שלה.
לקחתי את הארנבת ושמתי בתוך השק במהירות, הגיע הזמן לפעול, לתפוס גם בעצמי ארנבות.
לפתע אני נדהמת לגלות מולי..
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הכנסתי את הארנב השני לתוך השק.
"תודה" אמרתי והבטתי בה, נאבקתי בצורך לחייך.
הלכתי לאזור שקט, חיכיתי למפלצת.
הרגשתי משב רוח מוזר, לפתע ציפור ענקית נחתה מהשמיים.
הנוצות שלה היו ירוקים כמו אצה, ובקצוות הכנפיים שלה בצבץ צבע ורוד.
המקור האדום שלה נראה מאיים במיוחד.
זינקתי אחורה במהירות, יריתי מיד ימין שתי כדורי אש ירוקים שפגעו בחזה שלה.
היא צווחה ונפנה בכנפיה, האש בערה על גופה והחלה להתפשט עלייה.
היא התכופפה אליי במהירות וניסתה לנקר אותי, כאילו הייתי גרגיר לחם.
התחמקתי במהירות, אבל היא הייתה יותר מהירה ממני, היא יצרה חתך דק ברגלי השמאלית.
הבטתי בה במבט מתגרה, היא התכופפה עוד פעם לעברי, הפעם קפצתי אחורה, ולפניי שהיא הספיקה
להתרומם קפצתי על ראשה.
הטחתי בראשה כדורי אש, והחלקתי בצווארה.
היא השמיעה קולות משונים.
נאחזתי בה חזק, בטעות תלשתי לה נוצה. היא התחילה להשתולל, פחדתי שהיא תתחיל לעוף.
הציפור ניסתה להפיל אותי ממנה, נאחזתי בה בחוזקה, הרגשתי שאני עומד להחליק ממנה.
החלקתי בזריזות על רגלה הארוכה ונחתתי על האדמה.
התנשפתי, הרגשתי מעט סחרחורת.
יריתי במאמץ כדור אש על אחת הרגליים שלה.
היא התמוטטה על האדמה, והתפוררה לאבק.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ארנבים, מפלצות, אם אני אחזור לחיים, כבר לא יהיה שום דבר שיוכל להפתיע אותי.
טוב, אם זה קורה, אז זה לפחות אומר שאני בטוח מתה, ושלא איבדתי סופית את השפיות, או משהו כזה.
נאנחתי, ארנבים או לא, הנה אני באה.
פתחתי בריצה קלילה אבל מהירה כשהבנתי בהבזק לבן.
נעצרתי מיד והבטתי בארנב בציפיה. לא אמרו שיהיו מפלצות?
כשהארנב הרים את הראש והביט בי במבט שאני נשבעת שהיה מלגלג, נשברתי וזינקתי לעברו.
האדמה רעדה, נחש שהעובי שלו היה בגובה שלי, והאורך שלו היה כמה מטרים טובים הופיע פתאום, מעדתי לאחור.
"אתה אמור להיות מפלצת?" שאלתי אותו בהפתעה "אתה נראה כמו לטאה!"
כנראה זה לא בדיוק הדבר הנכון לומר למפלצת שרוצה להרוג אותך.
הלשון של הנחש הבזיקה החוצה, נדרכתי.
במשך כמה שניות שנינו לא זזנו, ואז הזנב שלו הצליף לעברי, קפצתי והזנב שלו פגע לי ברגליים, נפלתי על הגב תוך כדי קללה חרישית.
הראש שלו התנשא מעלי, בעטתי באף שלו כשהוא התקרב במהירות, הראש שלו חזר אחורה כשהוא חצי חרוך.
צהלתי וקפצתי על הזנב שלו, הוא חיפש אותי על הגב שלו כשרצתי לעבר הראש שלו וכל כמה שניות מעדתי.
הוא נאבק להוריד אותי, איגרפתי את ידי לכדור להבות ותקעתי אותו בעין שלו.
הנחש התפתל כל כך חזק שעפתי מהראש שלו ונחתתי בגלגול על הקרקע.
איגרפתי שוב את היד וחיכיתי שהנחש יפסיק לשניה אחת להתפתל.
הוא הביט בי בעין אחת זועמת.
"אתה עוד לא מת?" שאלתי אותו, הוא תקף אותי שוב.
קפצתי גבוה ככל שיכולתי ותקעתי שוב אגרוף מאש בעין השניה שלו.
הוא קרס, הנהנתי בשביעות רצון והתפניתי לרדוף אחרי הארנב, שלא עשה מאמצים מיוחדים להימלט.
כמה קפיצות, תפסתי אותו בבטן ודחפתי את היצור הפרוותי במהירות לתוך השק.
|
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
מבוך? ארנבים? אני שונאת את שניהם התחלתי לרוץ מחפשת במהירות ארנבים בעיני .הנה אחד ארנב קטן וחום עם אוזן שחורה עמד בפינה. הסתערתי עלו ובלי רחמים הכנסתי אותו לשק וקשרתי את השרוך. באתי להמשיך לרוץ אבל עצרתי רגע ,זהו זה? זה קל מידי. לא ניראה שטעיתי אחרי שניה הופיע חתול ע-נ-ק-י ואני לא מגזימה הוא בא לשרוט אותי אבל הייתי מהירה מידי התגלגלתי על הרצפה והזדקפתי במהירות האישה אמרה משהו על אש מהרגליים והידיים ניסית והצלחתי כדור אש יצאה לי מהיד, קול , זה פגע בפרותו היא התחילה להישרף. החתול ילל בכעס ובפחד , אני שאונת חיות... צחקתי בעודו ממשיך להישרף. פתאום הופיע בעינו מבת רצחני וכשפרותו בוערת הוא שרט באוויר אבל לא פגע בי. כשנישאר רק בשר חתול חרוך התקדמתי על הארנב הבא...
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
המשכתי לרוץ.
ידעתי שככל שאאסוף יותר ארנבים ככה אהווה מטרה גדולה יותר, אבל לא הייתה לי ברירה. אני צריך לגנוב כמה שיותר ארנבים, ולקוות לטוב.
מצאתי עוד אחד.
הארנבים שבפנים כבר התחילו לכרסם אחד את השני? תהיתי תוך כדי שאני מכניס את הארנב לשק. שמעתי עוד הרבה קולות ריצה שרודפים אחרי. מנסים לגנוב לי את הארנב. שינסו רק.
אוי, זה נשמע כל כך מפגר.
הפעם תקף אותי כלב מסטיף.
באמת! זה רק הולך ומתדרדר.
הוא נהם. אני רכנתי על ארבע כמו כלב ונהמתי חזרה. הוא כופף את אוזניו כאילו התחיל להבין שזה לא היה רעיון להיכנס לטריטוריה שלי.
הוא זינק עלי במהירות מפתיע. פיצצתי אותו בכדור אש. הכלב נפל, מיילל בכאב. לא היה מקום לרחמים. אבל לא הספקתי. הוא קם, והפעם היה לו רצח בעיניים. הוא קפץ ונשך אותי ברגל.
הצלפתי בציפורניי. הכלב נסוג אחור מייבב, ואני זינקתי הפעם וקרעתי אותו לשניים.
המשכתי לרוץ, צולע עוד יותר.
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הכנתי את הארנב לשק עורב ענקי מופיע מולי הוא וקר אות עם הציפורניים בכתף דם חם מתחיל לזול מהחתך אני מתחיל להילחץ, אין לי מושג למה "להירגע" אני חושב
אני נתתי לו אגרוף בוער כנפו הימנית התחילה לבעור בצורה מזויעה
הוא נסג מעט אבל מיד חזר וניסה למחוץ אותי ברגלו אבל הייתי מוכן ותליתי אוותה במכת אש מכוונת היטב
הציפור התחילה לצלוע ניצלתי את זה
"להתרכז" אמרתי שלחתי לו כדור אש למרכז החזה אך קרה משהו שלא ציפיתי...
העורב פתח את המקור ושלח לכיווני מן גלי קול
כדור האש שלי התפוגג תוך שניה והאוזניים שלי בערו בכאב התחלתי לצרוח
"הגל עבר אתה יכול לקום" חשבתי אבל לא יכולתי "כוח רצון רק כוח רצון"
קמתי "אני עצבני!! " צעקתי בעיטה אגרוף לא עקבתי אש
נעמדתי מול גופת הציפור או מה שנשאר ממנה
בחנתי את כתפי ואת אוזני, אני אהיה בסדר
הארנב שלי!!!
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
חבריי לקבוצה השמיעו נחירה של צחוק-כאילו ארנבות? ברצינות?
טוב, "זה הולך להיות קל." התמתחתי.
התחלתי לרוץ, כמו כל שאר חבריי לקבוצה. צפיתי בילדה אחת שנלחמה במפלצת לטובת הארנב ומזווית עיני, תוך כדי ריצה ראיתי ארנבת קטנה ויפה שניסתה להתחבאות.
חזרתי על עקבותיי והרמתי אותה, היא הביטה בי במבט מתחנן ונזכרתי בג'ייק, האהוב שלי, כשתיאר לי את הילדים שלנו כשנתחתן-זה היה בדיוק כשמת...ניערתי את ראשי והכנסתי את הארנב לשקי-אני נלחמת בשביל עצמי, הוא לא צריך להעסיק אותי!
(לינה?)
|
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הסתכלתי בשק , רק ארנבת אחת זה לא טוב . מזווית העין ראיתי זוג ארנבות קטנות ולבנות, זה הזכיר לי את הארנבת המקוללת של לילי, החיה הקטנה הזו נשכה אותי באצבע והשאירה לי סימן. דחפתי את הארנבות לשק והם הגיעו. סמור בגבוהה 2 מטר ולמור באותו גובה. הסמור תפס אותי לא מוכנה ושרט אותי ביד. קיללתי אותו ויריתי אלו כדורי אש, הוא ספג כמה מכות ושוב תקף והפעם העיף אותי אחורה. התאוששתי מהר וקמתי, יריתי כמה כדורי אש עד שחיסלתי אותו לגמרי . יופי הגיע תור הלמור...
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
פשוט הבטתי סביבי וגיליתי שכל הארנבים הסתלקו.
נעלמו. פוף.
פשוט המשכתי לרוץ בניסיון למצוא עוד ארנבים, מבלי שהאש בידיי תכבה.
ואז שוב נתקלתי במישהו.
אוף, אני ממש חייבת להפסיק עם זה.
זיהיתי נערה, מולי. בחולצה אדומה. היא מהקבוצה שלי.
|
|
|
מגדת העתידות
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
צדקתי לגבי זה. אחרי שפניתי כמה פניות, וחיפשתי את דרכי למקום אחר- ראיתי צל שהוא בהחלט לא היה שייך למשהו אנושי מתקרב לשביל בו הייתי, ואני לא ידעתי אם כדאי לי לברוח או להתכונן להתקפה. המחשבה לא נשארה במוחי לזמן רב, כשראיתי את פרצופו של היצור.
באפלוליות הקלה, הניגודים בפניו נראו ברורים וגרמו לו להיראות מבעית אף יותר. העיניים שלו היו כחולות, כמעט כסופות, קטנות- קרות. יפות. כמעט מהפנטות. אבל לא בהן התמקדתי, מתחת לשכבות הפרווה האפורה ראיתי שיניים גדולות וחדות, מלוכלכות בדם שנראה טרי.
הזאב התקרב אליי, ואני הופתעתי לגלות זוג כנפיים ענקיות, כמו של מלאך, תלויות מגבו, קטנות מספיק כדי לעבור במעבר, אבל רחבות יותר מכל גופי.
הצלחתי לפלוט "וואו" קטן, רגע לפני שקפץ לעברי.
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הבטתי בחולצה של הנערה שהתנגשה בי.
אדום, היא איתי.
"אה... היי?" הצעתי, לא היה לי מושג מה לומר. "אני ג'יין"
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
״ליאה.״ מלמלתי ונעמדתי בזריזות. כנראה שלמדתי משהו מכל הנפילות האלו.
הושטתי לה את ידי, אבל היא העדיפה להסתדר לבד.
״אז,,״ מלמלתי. ״כמה ארנבים יש לך?״
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
"אחד" עניתי. אם לה יש יותר, זה באמת מביך.
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
מיקדתי עוד סילון אש תוך כדי גלגול על האדמה. העקרב והנחש התקרבו וניסו לתקוף באותו הזמן. למזלי אלה לא חיות שיכולות לעשות את זה, הם הסתברו והעקרב כמעט כרת לנחש את הראש עם העוקץ שלו.
העוקץ נשלח אלי שוב, מפספס אותי במילימטרים ספורים, בעוד הנחש הענק מפיל אותי על האדמה בעזרת גופו החמקמק. יריתי פרצי אש אקראיים שהעלו את החלקים הלא מכוסים אצל העקרב באש. התחלתי להבין איך האש הזאת פועלת- יותר כמו נשק, הכל תלוי במיקוד ובעוצמה. לכן הפכתי את זרועותי לסכינים מלובנות וזינקתי באוויר, נוחתת על גבו של הנחש ומשמידה את שיריון קשקשיו. כשהגעתי לבשר הוא כבר השתגע, הוא הצליף בלשונו המחודד לכל עבר וניסה למעוך אותי לקרקע.
החזה שלי התרוקן מאוויר כשגובו הכבד נחת עלי, בקושי הצלחתי להמשיך את הבערה בידיי.
גוף הנחש נחצה לשני חלקים בוערים.
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
נשמתי בהקלה. זה היה משחרר להבין שיש עוד אנשים בקצב איטי כמוני. אבל גם מלחיץ, כי אחרי הכל, הקבוצה שלנו צריכה כמה שיותר ארנבים.
״גם לי יש אחד.״ אמרתי, ואז שאלתי את שאלת המיליון. ״את רוצה להמשיך איתי ביחד? יהיה פשוט יותר להתמודד עם קבוצות גדולות של רוצחים ככה.״
״הממ, כן, בטח.״
אז המשכנו ביחד.
אחרי הליכה-ריצה קצרה-לא-קצרה עם ג׳יין, מצאנו את עצמינו בתוך מקום עם לפחות עשרה ארנבים. כמה מהם דילגו באושר, וכמה אכלו את הגדר.
ג׳יין ואני התפצלנו, כל אחת החליטה לתפוס כמה ארנבים בתקווה נואשת שנצליח לתפוס את כולם.
בגלל שהיו כמה ארנבים שפשוט זינקו ממקום למקום, פרשתי את השק שלי ושני ארנבים לא זהירים נחתו בתוכו.
תפסתי את קצה השק ומשכתי את השרוך.
המתנתי לעוד מפלצות, שלא איחרו לבוא.
אחת מהן הייתה כלב. כלב פינצ׳ר שהתעצם למיימדים מוזרים. זה היה רע כי הנביחות שלו עמדו להרוג אותי. הוא בטח גם הריח את החתול ממני, יופי לי.
המפלצת השנייה הייתה דוב.
אני חושבת שמשום מה הייתי מעדיפה עוד פינצ׳ר.
החלטתי שהקל ביותר הוא הכי טוב. והסתערתי על הפינצ׳ר כשאני מתפללת שהדוב לא יחליט לתקוף.
טוב, זה היה דיי מטומטם. ברגע שהתחלתי לבעוט ולהכניס אגרופים בפינצ׳ר (אגרופים עדינים להחריד), הדוב החליט להצטרף לחגיגה.
הצצתי את הפרווה שלו עם מעט להבה, והיצור - בעל איטיליגנציה של ילד בן שלוש - ניסה להיפטר מהלהבות בעזרת ריצה וקפיצות.
מוכשר.
הפינצ׳ר ניצל את זה שהדעת שלי הייתה מוסחת, ונשך את היד השמאלית שלי בחוזקה.
נאנקתי וקיללתי בשטף. לאחר דקה או שתיים של בעיטות ביצור, הוא שיחרר את היד המדממת שלי.
טוב, הפצע לא היה כל כך חמור.
למזלי הוא לא ערף לי את היד עם הניבים שלו, אלא רק הוסיף חתכים על כל רחבי היד.
טוב, עם זה נתמודד אחר כך.
הפינצ׳ר, ככל שהוא מעצבן - ככה הוא מהיר.
ככה הוא התחמק ביעילות וזריזות ממטר הלהבות ששלחתי אליו.
התחלתי לרוץ אחריו, והוא באמת ברח. אבל אז הכתה בו המחשבה שהוא גדול, וחזק, ולכן הוא הסתובב ואני ברחתי ממנו. במעגלים, ככה שלא היה מצב שאני אאבד את ג׳יין.
בשלב מסויים פשוט נעצרתי, זזתי מעט הצידה, ונתתי לו להיתקל בגדר החיה.
הראש שלו נתקע בגדר החיה.
ואז, במהלך מהיר, שהיה מלווה ביללה כלבית קורעת לב, שברתי לו את המפרקת בבעיטה שיטתית ובוערת.
הגופה שלו נעלמה, ואני הבטתי במקום שבו התרסק בייסורי מצפון.
אבל לא נשארתי שם יותר מידי זמן, כי קול נהמות מפלצתי נשמע. כשהבטתי לאחור ראיתי את הדוב מתקרב אליי, פרוותו החומה חצי חרוכה. כנראה שהוא התגלגל על הרצפה כדי לשתק את הלהבות.
אז יש לו איטיליגנציה של ילד בן חמש. איזה יופי לי.
|
|
צל-זאב
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אוף זה שוב קוארה לי חלמתי בהקיץ ועכשיו כולם יצאו ונשארתי לבד לעזעזל התחלתי לרוץ ירתי מאחורי כדורי אש זה האיץ את המהרות שלי בכמה קמ"ש לא הפסקתי לרוץ עד שפתעום ראיתי לפני תהום ענקית אבל היה קרות, מוזר, חשבתי ואז אופה זכרון ברוש שלי
*התחלה*
היה קר מאד אני עוד שני אנשים בן ובת מחזקי ידים אלכנו ברחוב הרגשתי צבטת קנאה "מתיי נגיה" שאל אותי הבן (לוקס היה שמו נזכרתי)"עוד מאת לוקס היה כיף לעשות שם פרקאור" ענתי אלכנו עוד כמה דקות ואז הגנו לעזור חשוך "הגנו" הכרזתי וזנקתי גבוה לגגון מהגגון קבצתי לעדן חלון ומשהם רצתי קצת על הקיר וזנקתי לעמוד תפסתי אותו וממנו זנקתי לגג של הבית לוקס עשה אותו דבר קצט פחוט מהר ואז הבת (לילי נזכרתי) קוצה לגגון ואז לגגון הזני ואז לעמוד אבל לא תפסה בגלל שלא רצה על הקיר "האהאהא" היא צרחה "לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" אני ולוקס צעקנו ואז זאב גדול ררץ תפס אותה וזנק ליער אני ולוקס ירדנו מהר מהגג "אני יחפש בצד ימין ואתה בשמואל" לוקס אמר ורצתי לשמואל
*סוף*
הזכרון היה כאוב אבל זנקתי על הקיר ובעזר כדורי אש רצתי די הרבה זמן על הקיר וזנקתי לצד השני רצתי שוב מהר וראיתי ארנבת זנקתי אלה והיא ברחה רצתי אחרה והיא ברחה מהר יותר בסוף תפסתי אותה ואז הרגשתי נשפות בערף הסתובבתי וראיתי חצי ארנב חצי אדם עם שני גרזני קרב ענקים "סליחה עם אפרתי לך אז אני פשוט אילך אוקיי?" אמרתי בחחש "ל,א" הוא אמר "אוקיי" אמרתי ירדתי כדור אש בין העינים שלו הוא שאג בכאב ותקף אותי התחמקתי בקושי מהגדרזנים הקטלנים שלו אבל לא מספיק מהר הוא חבט בי ואני הותחתי לקיר קבצתי מהר וזנקתי לבעוט בו הוא רק צחק אבל אז התחתי בו מקת אש אדירה מהרגל שלי הוא מעד לאחור אבל חזר לעמוד זנקתי לראוש שלו וירתי בו כדורי אש הפרבה שלו נשרפה קצט אבל הוא לא הרה סמני כאב, אני צריך נשק, חשבתי וזנקתי לרצפה התגלגלתי ובדרך לכחתי שני אבנים מחודדות אספתי עוד כמה והתחתי אותם למין חרב מאולתרת זנקתי אלו שוב אבל זה היה צפוי מדי והוא חבט בי הותחתי (שוב) על הקיר נגבתי דם מהספתיים שלי והרגשתי נוזל חם וסמיך נוזל על הראש שלי כאב זרם בי אבל לא ותרתי עשתי זגזג בין הרגלים שלו ועשיתי חתחים בברגלים שלו הוא נפל ותקעתי את החרב שלי בגרון שלו הוא נשאר דומם
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הבטתי בשני בארנבים שהתכרבלו בתוך השק שלי, הם נשמו, ונראה לי שהם ישנים. ארנבים מוזרים.
אני חייב להגביר קצב, נשארו הרבה אזורים שארנבים לא נשארו בהם.
ראיתי את ירוקת השיער, מרגלת אחרי ארנב.
התקדמתי אליה ונעמדתי מאחוריה , יכולתי להישבע שהיא נבהלה.
חייכתי והבטתי בה.
"עכשיו, כשאנחנו מתחילים לאסוף כמות גדולה יותר של ארנבים, כדאי שנגן אחד על השני, למקרה שינסו להרוג אותנו בשביל הארנבים." אמרתי.
היא שתקה והביטה בי.
"רוצה שנעבוד ביחד?" שאלתי.
היא הנהנה, התחלנו ללכת לאורך החומה.
|
|
|
טוליפ
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הלמור העיף אותי בזנב שלו חתפתי מכה רצינית בבטן טוב לא כ"כ רצינית שרפתי ללמור את הזנב הוא צרח צרחה מוזרה ואז ניפנף בו עש שאש כבתה ניצלתי את הזמן והכנסתי לו מכות בהתחלה הוא רדף אחרי עד שהתעיף וכשזה כרה נתתי לא מטר של כדורי אש היצור הדוחה היסתובב סביב עצמו עד שניתקע בקיר וכניראה שבר את המיפרקת המשכתי לרוץ ולחפש ארנבים בימהירות...
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ניסיתי לקום, אבל לפני שהספקתי העקרב הסתער עלי. הוא מחץ אותי על האדמה בכוח.
העוקץ שלו התקרב אלי, הוא נמשך מטה, וניצלתי את זה.
בום, בום, בום, פלאצח.
הנפתי את העקרב מהזנב שלו בתנופה הרבה ביותר שהצלחתי לגייס. השריון של העקרב נחלש, סדק רחב נוצר בו. נשמתי בכבדות, התנדנדתי עד שהצלחתי להתייצב, ויריתי פיצוצי אש אל הסדק. העקרב התכווץ כולו והחל לרעוד. ניצלתי את ההזדמנות, התרכזתי כמה שניות והצלחתי לשחזר את להבי האש. התחמקתי מהצלפותיו של העקרב הזועם, גלגול, קפיצה, החלקה.
התחמקתי בפעם העשירית מהעוקץ הקטלני וחתכתי אותו בעזרת הלהב שלי. העקרב החל לחוג במעגלים בפאניקה, מה שתרם לי לחיסול. הלהבים שלי ננעצו בו בנקודות שפרקו אותו לנתחים מקסימים.
למות זה טוב. זה מרענן.
תפסתי את השק עם ארבעת הארנבים שלי והמשכתי במסלול, פצועה אבל נחושה יותר מתמיד.
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(טוב.. זה סוג של הפעם הראשונה שלי בקטע הזה אז אני לא יודעת אם אני עושה משהו לא בסדר)
לא לקח לי הרבה זמן להתרגל לכך שאני בוערת אחרי מוות איטי בתוך אש הסביבה הייתה מוכרת , הלהבות הסגולות הזאת בפרצה שבערה ללא הפסקה על מעיל האהוב שלי ודמתה לפס בשיער השחור והארוך שלי נדמו לי מוזרות אבל התאפסתי על עצמי והקשבתי , ארנבים, צריך לצוד ארנבים, לצוד ארנבים להרוג מפלצות, ראיתי את חברותי לקבוצה מזווית עיני נראה שהן מסתדרות ובינתיים אני צריכה לתפוס ארנב.
על רקע קיר רחוק ראיתי ארנבון קטן ולבן, הלכתי לעברו בזהירות והתפללתי שלא יפחד מגוויות הצרעות הענקיות האלו שהיו בקרבת מקום, הצלחתי להתקרב אליו אליו מספיק ו.. תפסתי, הוא הסתכל עליי בעניים גדולות כמתחנן שאשחרר אותו "סליחה ארנב , יש לי חיים שאני רוצה לחזור אליהם" הכנסתי אותו לשק והתנערתי ממה שעשיתי זה עתה, זה לא הזמן לדבר אל ארנבים, זה אף פעם לא הזמן לדבר לארנבים!,
מהקרקע עלתה אחת המפלצות הדוחות ביותר שיכולתי לדמיין , זה היה כלב פודל בצבע ורוד מרקר עם כנפיי נשר בצבע צהוב זוהר, בפיו היו שתי שורות של שיניים חדות כמו לכריש, במקום הכפות הקדמיות היו ידיים אנושיות גם כן בצבע הצהוב של הכנפיים ומה אני שוכחת ... הו כן הוא היה ענקי!.
אחרי רצף של התחמקויות מוזרות שלא ידעתי שאני מסוגלת להן הוא תפס אותי, הוא פער את לועו וברגע שעשה כן הנפתי את רגלי לכיוונו ומהן נורו להבות סגולות מטורפות, הוא שחרר מהאחיזה בי ונפלתי ארצה, מנפילה בטח הייתי מרגשה כאב נוראי אבל האש דאגה להשאיר אותי ערה לעולם וכאב היה רק משני, קפצתי על גבה של המפלצת בעודה מתפתלת מכאב צריבת האש בתוכה . האש בקעה גם מידי והתאמצתי להשאיר על גבה כמה שיותר כוויות עד שראיתי שאחת הכוויות העמוקות שעשיתי בטשטוש בגלל התפתלויות המפלצת זזה- לא זזה פעמה, לבה של המפלצת היה קרוב לגבה שלחתי יד לעבר המקום של הכוויה בניסיון השלישי צלחתי, שרפתי את עורה השלבים, זה לקח זמן זמן מה (בערך כמו הזמן ששרפתי בכתיבת את ההודעה זאת בזמן שמפריעים בכל משפט) עד שהגעתי ללב, אחזתי בו בשתי הידיים בתור עוגן לגבה של המפלצת , עקרתי אותו מהמקום ונפגעתי משטף של דם בצבע סגול-שחור, טוב, ארנב אחד יש, עוד כמה נותרו
|
|
|
מגדת העתידות
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
התחמקתי ממנו לפני שהצליח לנחות עליי, אבל בהחלט הייתי המומה מהמהלומה. כמעט נמחצתי למוות עכשיו. איך לעזאזל מנצחים זאב ענקי עם כנפיים?
לא היה לי הרבה זמן לחשוב על זה כשהוא הרים אליי את עיניו הכסופות והקרות וקפץ שוב. הפעים עמדתי כנגד קיר הצמחים,וכל מה שהצלחתי לעשות היה להתקופף ורק לקבל חבטה שהתרככה בגלל פרוותו המלאה. לא יכולתי שלא לשים לב עד כמה היא רכה- כמו שמיכה ישנה ונעימה.
הרמתי את ידיי והצלחתי לתפוס בצווארו, והצלחתי להכאיב לו. אני לא יודעת עד כמה הצלחתי לפגוע בו. אין לי ממש מושג במבנה גוף של זאבים.
הוא נפנף בכנפיו, והרגשתי את הרוח מעוורת אותי, אז מצאתי את דרכי לברוח ממנו ולהתרחק לכיוון השיחים.
נראה כאילו הוא עדיין קצת חנוק, או שהוא פשוט כועס אפילו יותר.
כן, מסתבר שרק החמרתי את המצב שהיה גרוע ממילא.
רציתי לנזוף בעצמי, אבל אז ראיתי ענף עבה צץ מהשיח לידי, ארוך מספיק ועבה מספיק וחד מספיק כדי שאוכל להילחם איתו בזאב.
תהיתי אם זה היה צירוף מקרים.
לקחתי את הענף וחיכיתי שהזאב יגיע אליי, וכשהוא הגיע הכיתי בראשו עם השק עם הארנב, שכנראה מת מהחבטה. מסכן. הזאב נרתע לרגע, וזה נתן לי הזדמנות לתנועה מהירה לפני שיחזור לתקוף.
אני לא יודעת איפה פגעתי עם הענף, אבל מבעד לפרווה צבע אדום כהה התפשט.
הוא העיף אותי הצידה בכפתו, ואני הרגשתי את הכאב פועם בראשי בכאב.
הזאב התקרב, ועוד הייתי מטושטשת מעט. ניסיתי למקד את מבטי, ומצמצתי פעמיים, והצלחתי רק לראות את הלבן של כנפיו הענקיות והאדום של הדם בשיניו.
דקרתי בעזרת המקל אל כנפיו, ויצרתי שני חורים קטנים, בגודל כפתור קטן. ואז דקרתי אותו שוב, כנראה בנקודה מאוד פגיעה- כי לאחר רגע של נהמה וניסיון תקיפה שהשאיר על ידי פצע ארוך ומדמם, הוא פרכס על האדמה, כשהכנפיים שלו חובטות סביבו.
לא חיכיתי כדי לראות איך הוא מסתדר, ורצתי משם עם השק ובו הארנב.
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
זינקתי בזריזות וביעילות. מתחמקת מהדוב כשהוא מגיע לטווח שלי.
כנראה שרצתי הרבה כשהייתי בחיים, כי הרגליים שלי היו ארוכות וגמישות, בהשוואה לידיים.
וכוח האש הניע את הרגליים שלי, הוא הוסיף להן כוח תנופה ומהירות משמעותית. זאת כנראה הייתה הסיבה כשהדוב הפנה אליי יד עם טלפיים חדות, עצרתי אחת בבעיטה בוערת - השרירים שלי לא כל כך חזקים, האש עצרה אותו - וזינקתי עליו עם הרגל השנייה, מטביעה בפרווה שלו להבות.
הוא השטתח על הרצפה, לומד מקודם, ומנסה לכבות את הלהבות. קפצתי בזריזות לפני שימעך אותי, ובזמן שכיבה את עצמו חשבתי.
ניסיתי לעצב את האש. העליתי בראשי תמונה של חרב, אבל כל מה שהצלחתי לעשות היו להבות מגושמות.
אחרי זה חשבתי על שוט, אבל הלהבות נראו כאילו נמסו בידיי.
ככה היה ההליך עם רוב הנשקים שהעליתי בדעתי; חרמש, גרזן, אקדח, אפילו סכין!
בסופו של דבר הבנתי שאני לא אוכל להשתמש בנשק.
הדוב נהם שוב ורץ לעברי כשעוד חלק מפרוותו חרוך. זינקתי במחסור בביטחון כשהושיט אליי את ידו כדי לשסף, וטיפסתי עליו שוב.
הפעם זינקתי אל ראשו לה בערתי את הקרקפת, עטפתי את צווארו בידיי, ולא עזבתי למרות המהלומות שלו. לא עזבתי עד שראיתי שהאש לא תיעצר הפעם, וכשזה קרה, קפצתי מעליו והתרחקתי כדי שהגופה החרוכה שלו לא תנחת עליי.
הרגשתי מלוכלכת, רוצחת.
לפחות היו לי ארנבים. החזקתי את השק בחוזקה.
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הלכתי במסדרון הצר של המבוך, מעיפה מבטים סביבי שוב ושוב.
עדיין לא ראיתי ארנב.
שמעתי את צלילי צעדיי שנשמעו בעיניי כל כך חזקים, אם כי השתדלתי כמה שיותר להיות הכי שקטה שאני רק יכולה.
יכול להיות שנשמעתי רועשת רק לעצמי, אבל בכל מקרה צעדתי ביתר איטיות וזהירות, למקרה שאני זו שמבריחה את הארנבים.
עצרתי בבת אחת כשראיתי הבזק לבנבן באופק. הזנחתי במהירות את הזהירות והתחלתי לרוץ, מחזיקה את השק שבידי בחוזקה.
|
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
שלושה ארנבים ישבו בשקט מולי. התקדמתי לעברם ובתנופה מהירה הכנסתי שניים לשק. השלישי ניסה לברוח אך תפסתי גם אותו.
"ועכשו שלושה מפלצות..." לחשתי לעצמי, סוקרת את הסביבה, ממתינה להן.
"קארה? קר מותק?" נשמע קול מוכר שהקפיא אותי. הסתובבתי לאיטי, חוששת ממה שאגלה מאחורי.
קפאתי על מקומי למראהו, הוא פשוט עמד שם, מחייך, מלווה בשני כלבי האמסטף שכל כך אהב.
"זה יהיה מבאס לגלות שגם אתה מתת ונכנסת למירוץ, כי תכננתי בשבילך את אחת הנקמות, ג'ס מתוקי"
חייכתי אליו בארסיות.
"באתי להיתנצל, ולהחזיר אותך לחיים" קולו נשמע שבור ומיוסר, כאילו הוא באמת מצטער.
"דלת 666 בעצם היא דרך החזרה לחיים, בואי קר..." הוא הושיט את ידו לעברי, התחלתי להושיט את ידי גם כן. אך לפתע שוב, הבזק.
ג'ס נעמד באחת כשאני אומרת לו את זה סוף סוף. ידו נשלחת לעבר החגורה שלו. אני, שקולטת מאוחר מדי את הבקבוק שנמצא כמעט ריק על השולחן. העיינים האדומות.
"לא!" צרחתי ובאחת הפכתי את ידי וכיוונתי לעברו סילון אש, במלוא העוצמה.
הוא השתנה, ובמקום ג'ס עמד מפלץ נוראי עם עור רירי בצבע סגול מבחיל, שכעת היה מפוחם עד היסוד.
"אתה יודע שאני לא אוהבת לרמות, מ-ו-ת-ק" אמרתי, מדגישה כל אות בגועל.
נהמה גרונית עמוקה נשמעה לפתע מאחורי, שכחתי את הכלבים, שבינתיים גדלו למימדים אדירים.
"מי רוצה לחטוף מכות?" שאלתי והדלקתי את הלהבה בידי...
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הבחנתי בכמה ארנבים שמשחקים אחד עם השני, "מלבב", חשבתי בציניות.
התקרבנו אליהם, ירוקת השיער פתחה את השק שלה בזהירות, וכיוונה את פתח השק אל הארנבים.
יריתי כדור אש ירוק אל החבורה, שניים מהארנבים נבהלו וקפצו אל תוך השק שלה.
חייכתי בשביעות רצון.
"כדאי שנתחלק בארנבים" אמרה ולחשה לי את האסטרטגיה.
הבחורה חכמה...
היא נתנה לי ארנב אפור, עכשיו שלושה ארנבים מנמנים בתוך השק שלי.
לפתע נחתה מולי פומה שזהרה באור כתום, החיה נהמה ושלפה טפרים מאיימים.
הבערתי את ידי, התכוננתי.
הוא זינק עליי, מיהרתי לשלוח אליו כדור אש ולהתחמק מתקיפתו.
יריתי אליו כדור אש שפגע בגב שלו, הוא התחיל לבעור.
הוא התגלגל על האדמה בעצבנות.
יריתי אליו כמה שיותר כדורים לפני שיקום.
הפרווה הכתומה שלו נשרפה.
בעטתי לו בראש, לפתע הוא פער את הפה שלו ונשך את הנעל שלי.
צעקתי ושיגרתי אליו כדור אש, שפע גם בקצה הנעל שלי.
הוא התפורר לאבק.
התיישבתי על האדמה ובדקתי את מצב הנעל, היא הייתה שרופה בקצה,
והרגשתי חום נוראי ברגל.
נשפתי עליה בעדינות, הוא כאב.
שמתי את הנעל וקמתי, השגתי את המטרה.
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
בריצה המטורפת שלי הצלחתי להבחין בכתמים בהירים בשיחים. כמעט נמרחתי על האדמה כשתפסתי את אחד מהם, כמעט מועכת אותו. הרמתי את מבטי בחיפוש אחר מפלצת, אבל לא ראיתי כלום. קמתי בזהירות, מוכנה לזנק באוויר או להצליף או לזרוק את שק הארנבים שלי לאנשהו. בדיוק כשעמדתי ללכת משם הגיח משהו דוקר מתוך האדמה. צייצתי בפחד, לא הספקתי להבין מה זה לפני שזרקתי את השק רחוק ממני ויריתי פרץ להבות מפוזר אל החור.
זאת הייתה חפרפרת. קופצנית במיוחד. חדה במיוחד. היו טפרים על האף שלה!
היא הגיחה מהאדמה ברגעים הגרועים ביותר, מה שגרם לי לנופף נואשות בכנפיים-הלא-עפות-שלי ולזנק כל פעם שהיא מגיעה.
יריתי פרצי אש לתוך המחילות שלה, אבל היא הייתה מהירה הרבה יותר ממני. היא שרטה את רגליי שלא היו מכוסות והן כוסו מחדש בחתכים צורבים.
לבסוף הגעתי למסקנה שאני לא אצליח לחסל אותה ככה. אני צריכה להתמקד שוב, בטוח שיש סדר מסויים בגיחות שלה החוצה. חיכיתי בצד השביל, יורה פרצי אש אקראיים בתקווה להלהיב אותה.
חור שמאלי ביותר, חור רחוק ממני ביותר, חור אקראי.
זה אומר שהיא מעדיפה לתקוף את מקור האש תמיד. מוחי קדח. היא חסמה לי את היציאה מהשביל.
ואז הבנתי. מיקדתי את האש לכדי סילון דק, ואז גלגלתי את האש לצורת כדור. נשמתי עמוק. שלחתי את הכדור לדרכו, כשאני מנסה לשלוט בנועותיו.
זה עבד. הכדור ריחף באיטיות אל מעל החור האמצעי ביותר. זיעה זלגה על פניי מרוב ריכוז.
הורדתי את ידי, והכדור צנח לתוך החור. נשמע מעין ציוץ-נביכה והחפרפרת זינקה מתוך החור, ברגע שגם אני זינקתי לעברה. הדפתי אותה אל קיר המבוך הנגדי, והיא צווחה במחאה. אחרי התגוששות קלה הצלחתי להבעיר את ידי שוב ולצלות את החפרפרת.
ריח של סטייק התפשט באוויר. ביס, מישהו?
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הרגשתי כל כך מגוחכת. רצה לי אחרי ארנב בדריכות שכזאת, כמו ילדה קטנה.
בצעד האחרון שלי קפצתי בידיים פרושות קדימה ותפסתי את הארנב בחוזקה בצווארו.
הרגשתי כאב חד בסנטר. ההורים שלי תמיד אמרו לי שעדיף ליפול על הידיים מאשר על הפנים. הקשבתי לעצה הזאת גם כשנפלתי מהבניין ההוא. הצריבה החזקה בסנטר הוכיחה לי שהם אכן צודקים.
קמתי יחד עם הארנב המתפתל בזרועותיי. עטפתי אותו בידיי, מסירה את ידיי מצווארו ומחזיקה אותו קרוב אליי, מרגישה את גופו נרגע באיטיות.
הדקתי אותו אליי עוד קצת, והרגשתי צריבה נעימה בידיים שנעלמה כעבור שניה בדיוק והרגשתי את הארנב נרפה אחרי התפתלות קצרה.
הכנסתי אותו לשק במהירות ובבלבול מסויים, מפילה את השק ומסתכלת על ידיי במבט מופתע במקצת.
שוב הרגשתי את הצריבה הנעימה, וציפיתי בלהבות הכחולות המקסימות שיצאו מידי.
חייכתי.
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(המממ... אני לא עומדת בקצב....... נראלי שאפרוש, חבל שעין הספיר יפסידו בגללי....)
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(גל התכוונתי שזרקתי את הארנבים לאחרים שעוד אין להם!! טוב נתקן את זה:O ולא הייתי אמור לחשוף שאנחנו מחלקים את הארנביםםםם....גאון פשוט:))
לכל אחד מאיתנו יש שלושה ארנבים, וזה יותר מידי. כל נתחלק בהם עם שאר הקבוצה, כך נצטרך להתמודד מול פחות מפלצות והסיכון שלנו לאבד ארנבים יהיה קטן יותר, המחשבות רצו בראשי.
בזווית העיין הבחנתי בנער בחולצה ירוקה. הסבתי את תשומת ליבו בעזרת קריאה ("זהירות עגבניה ענקית מאוחורייך!!") וזרקתי לו את הארנב, הא תפס אותו והכניס אותו לשק.
לקחתי ארנב אחת מהשק של הנער לידי, וזרקתי לו את הארנב (הכוונה להנרי, זה עם האותיות באנגלית, דמליוו אל ראר). הוא הכניב אותו לשק.
שני ארנבים לי. שני ארנבים לזה שלידי. אחד לנער. אחד לנער השני ואחד לנערה שקיבלה ממני ארנב לפרצוף.
נשארו עוד שבע.
שמישהו יתפוס אותם במקומי!!
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(לינה, אם מישהו רוצה לתפוס פיקוד על הדמות שלי--- אז בכיף ^_^)
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
בעיטה, אגרף, לקפוץ, כדור אש הצלחתי להשיג עוד ארנב והייתי צריך להילחם בשלד חמוש הכתף שלי צורבת והאוזניים עדיין מצלצלות "עורב ארור" חשבתי השלד הזה לא מת שברתי אותו מליון פעמים והוא פשוט מתחבר "god dam אני הייתי יכול להשיג 100 ארנבים בקצב הזה"
אני מרגיש דקירה באיזור הירך ודם חם מתחיל לטפטף משם
פלשבק
אני נכנס הביתה אני מלוכלך, החתונה של אריק עוד שעה וכולם מאורגנים כבר אבא אמא ואפילו האחות שלוקח לה שעתיים להתארגן. "איפה הייתי?" שואלת ג'ני "אנחנו מחכים לך המון זמן "אני מצטער... אני הולך להתארגן " אני מנסה להסתיר את כתם הדם בזמן שאני עולה במדריגות למקלחת. אני מסתכל בשעון 11:37 "זה בסדר, זה בסדר" אני מנסה להרגיע את עצמי אבל אני יודע ששום דבר לא בסדר ואני בצרות. אני שומע דפיקות בדלת זאת ג'ני "ניק? אתה ב..
התעוררתי. שמתי לב שעברה רק שנייה, שנייה שעלתה לי בחתך על הלחי. "לעזאזל" קיללתי
"בטח יש איזה מקום בשלד שהורג אותו"
הלב, זה תמיד הלב פרץ האש טס ישר ללבו
השלד התפוצץ למיליוני חלקיקי עצמות
אני עוצר רגע ומוודא שהוא לא חוזר לחיים וממשיך לרוץ
"אני בפיגור אחרי כולם צריך עוד ארנבים" חשבתי
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(סליחה גאונה שלי)
הרגשתי מעט אכזבה, אחד מהארנבים שלי עבר למתמודד אחר שאיתי בקבוצה.
אבל ככה אנחנו יותר בטוחים, היא צודקת.
המשכתי ללכת בשקט, דקירה קטנה צבטה אותי כשדרכתי על רגל שמאל.
פניתי ימינה באחת הפניות, נער, שנראה פאנקיסט, זינק ממקום למקום במטרה לתפוס ארנב.
הוא מהקבוצה שלי, זה אומר שאני צריך לעזור לו.
נו באמת... הרעיון הזה של הקבוצות די קשה לי, תמיד העדפתי לפעול לבד.
"היי" אמרתי.
הוא נעצר והביט בי, המבט שלו היה משועשע.
"צריך עזרה?"
אני חושב שיש לו ארנב אחד, שחבי(חביבה) הביאה לו.
"תהיה יותר עדין" אמרתי.
הוא גיחך.
פתחתי את השק והתקרבתי אל שיח. זינקתי על השיח והרמתי את השק.
ארנב לבן שכב בפנים, רועד.
"רואה? עכשיו תורך" אמרתי.
התכוננתי למפלצת, אני די בטוח שהנער הזה שכח שיש כאן מפלצות.
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(פולו, תיתן לר.א.ט.מ את הארנב הזה)
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
התקדמתי לאיטי בחיפוש אחר ארנבים נוספים. הייתי מרוצה מעצמי, הצלחתי לשרוד כבר שעה כמעט בלי התקף טראומטי מכל סוג. זה היה מרגש. הייתה לי הרגשה שחברי הקבוצה שלי אמורים לעזור, אבל פחדתי לתת להם יותר מידי עבודה.
כלומר...אם כולם היו עובדים, תוך שניה היו לכל אחד 3 ארנבים והיינו מסיימים. איזה כיף.
קטפתי עוד כמה פרחים מהשיחים ורכנתי לצד הדרך. ארנב זעיר הגיח מהשיחים והחל לכרסם פרח אדום. הנחתי אותו בעדינות בשק שלי, ממתינה למפלצת.
הרגשתי דקירה בגבי. הסתובבתי, מניחה את השק ליד רגליי. יצור שדומה לאדם עם ידיים-בצורת-ספגטי, מושטות לעברי ומצליפות לכל עבר. נרתעתי אחורה, התקשיתי למקד את האש כשמסך של רצועות צבעוניות הצליפו מול הפנים שלי.
השתמשתי בקיר החיי לתמיכה וזינקתי כשאני עוד אוחזת בו. רגליי יצרו ספירלות של אש שהפכו את הרצועות המצליפות לעפר צבעוני. נחחתי, שלחתי בעיטה אל ראשו של היצור המוזר והדפתי אותו לאדמה. עכשיו הצלחתי למקד כדור אש זוהר ולצלות את היצור לגמרי. בקושי הספקתי לנשום, חטפתי את השק שלי והמשכתי. עכשיו אני מוכנה לנקמה.
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ארנב נוסף מפרפר בתוך שקי ועכשיו הייתי מוכן למפלצת, אולי השלד היה קשה להבסה אבל יצאתי עם שלל קרב החרב שלו אצלי וזה נותן לי יתרון אדיר
מסך עשן נוצר מולי ושמעתי בתוכו מן שאגות מחרידות אבל זה לא הרתיע אותי, אני מוכן
לאחר כדקה יצא מתוך העשן יצור עצום הוא נראה כמו עשרות נחשים שיוצאים מתיך גוף של אירי או כלב
"אל תילחץ, שמור על קור רוח" אמרתי לעצמי הנפתי את החרב כרתי לו שלושה ראשים במכה אחת
המפלצת התחילה לשאוג עוד הפעם ומתוך הגדמים התחילו לצמוח שישה ראשים! שישה!
"לעזאזל!!" אמרתי. בדיוק המזל שלי, קודם כל שלד שקם לתחייה ועכשיו נחשים שמתרבים ע"י הרג
"אני מכיר אותה, את המפלצת" "תחשוב תתרכז"
"תתחבא היא מגיעה עוד מעט, תתחבא!" אמרתי לאריק. אני שהוא לא בעד מסיבות הפתעה אבל ג'ני בת 12 ואני יודע שהיא ממש תשמח "איפה ליסה?" שאלתי אותו "היא באה עוד דקה..."...
"מזל טוב" אמרתי, ג'ני חייכה אלי "שששש.. אתה מפריע לסרט" אמרה. ניסיתי לצפות אבל הוא משעמם
"היית חייבת לבחור דווקא את זה?" "הוא ממש טוב. עכשיו סתום הוא נלחם בהידרה..."
התעוררתי יד ימין שלי הייתה חרוכה מעט.
"הידרה!ככה קוראים לה והרקולס ההוא החזק שרף אותה"
"אני אידיוט אידיוט אידיוט אידיוט יש לי אש מהידיים והרגליים אבל לא, אני אשתמש בחרב!"
בפרץ אש שרפתי את ההידרה.
עוד ארנב הושג
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(לא!!)
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(חבר'ה אני ממש מצטער אבל אני לא עומד בקצב...אז קראתי ממש ברפרוף את התגובות :/ )
רצתי במהירות לתוך המבוך, מתרחק מכל האחרים ומחפש - אני לא מאמין שאני אומר את זה - ארנבות.
הראשון שראיתי היה כעבור חמש דקות של ריצה. הוא כרסם בשקט את העלים של הגדר החיה, ונראה כאילו כלום לא מפריע לו בחיים. ארנבים הם יצורים חמודים, אבל גם חמקמקים. לא ידעתי אם הוא פשוט יבוא אליי או לא, אז החלטתי ללכת בשיטה הרגועה. הושטתי את ידי ותלשתי כמה עלים, ואז רכנתי נמוך והושטתי אותם לארנב שהיה במרחק מה ממני. הוא הזיז את ראשו לכיווני ורחרח בסקרנות.
"קדימה קטנצ'יק.." דרבנתי אותו. "הם ממש טעימים, לא שטעמתי." הוספתי במלמול.
הוא התקרב בזהירות, עם מבט חשדני על פניו. כשהוא היה מספיק קרוב, תפסתי אותו בעדינות והשחלתי אותו לשק זורק לבפנים את העלים. להפתעתי הוא נשאר רגוע, ונראה שממש נוח לו עם החושך בפנים. הוא התחיל לכרסם את העלים, ואני הבנתי שזה הזמן להתחפף. זכרתי משהו לגבי מפלצות...לעזאזל.
סגרתי את השק, אבל לא עד הסוף, משאיר פתח צר של אויר, ואז השענתי אותו על הגדר.
האויר מולי הבליח שלוש שניות אחר כך, ושד בגובה שני מטר התגשם מולי אפוף להבות. הוא היה שרירי, והעיניים השחורות לגמרי שלו הביטו בי בזעם, אבל לא ראיתי שיש נשק.
"לקחת ארנב!" הוא אמר בקול כפול ומהדהד והצביע עליי. "אתה צריך לשלם על זה."
"בחייך, זה בסך הכל ארנב." מחיתי.
הוא לא שמע אותי. או שהוא התעלם. "לקחת ארנב! אתה צריך לשלם על זה." אמר שוב.
"אין מצב שאתה רושם את זה? אני אחזיר לך בהזדמנות..."
הוא הסתער.
"ובכן," אמרתי באנחה. "אני מניח שלא."
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
עצרתי את האגרוף שנשלח אליי, ואז במהירות חבטתי בו עם היד השנייה שלי מתחת לצלעות. הוא גנח, ואז תקף שוב, בועט לראשי. ספגתי את הבעיטה, מרים את ידי במהירות למעלה וחוסם אותה, ואז החזרתי בעיטה משלי לאזור המפשעה שלו. לא ידעתי אם יש לשד הזה מפשעה או לא, אבל המרתי - הימור נכון.
השד התקפל לשניים, אוחז את האיזור הפגוע עם שני ידיו ומקפץ מעלה מטה.
ובכן אם זה לא היה עד לפני רגע איום על חיי, סביר להניח שהייתי צוחק, אבל זה ממש לא היה הזמן.
הנפתי את מרפקי, שפגע בסנטרו בחוזקה והעיף אותו אחורה. הוא נפל על הגב, ונראה חצי מחוסל. רצתי אליו במהירות, ואז קפצתי. כופפתי את היד אלי, ותפסתי אותה עם היד השנייה, נוחת עם מכת נוק-אאוט. השד נמס לרצפה ונעלם, ושנייה לאחר מכן, גם אני התחפפתי. רץ כשהשק אחוז היטב בידי עם ארנב אחד בפנים.
(אנג'י, אריה..? אכפת לכן אם אני אצטרף??)
|
|
|
קטניס
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
" אוקי," אמרתי לכלבים - שדמו יותר למוטצית של כלבים, "אז מי מכם רוצה למות ראשון?"
השמאלי מבינהם החזיר לי נהמה מצמררת.
"אני מנחשת שאתה, אז קדימה!" יריתי כדור אש, אך הוא פספס את הכלב בסנטימטר בודד.
הוא הניף אותי והתנגשתי במלוא העוצמה בקיר מאחור.
ראייתי הטשטשה לכמה רגעים אך מיד נעמדתי בחזרה.
ההתנגשות בקיר הזכירה לי את ההדף שהרגשתי מהאקדח, ורעיון טוב התגנב לראשי...
הכלב העיף את כפותיו בשנית אך הפעם התכופפתי, חומקת ממנו.
התרכזתי לשניה, ואז יריתי.
זה היה כדור אש זעיר, שנורה במהירות עצומה.
הייתי צלפית טובה ולכן פגעתי ישר בליבו. והוא נפל ומת.
הכלב השני הביט בי במבט דורש נקמה...
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הבטתי בשני הנערים בחולצות הירוקות.
זה שדיברתי איתו מקודם שוחח עם השני ותפס בשבילו ארנב. ואז ג'וק ענק החליט משום מה שהוא רוצה לדרוס אותם. באמת, אם הוא כל כך רוצה לאכול ארנב הוא יכול פשוט לבקש.
הם נרמסו תחת הרגליים הענקיות והשעירות שלו.
א פשוט באתי אליו מאחורה ודפקתי לו את הענף הענקי בראש. הוא התמוטט והיה שם פשוט גוף ענקי של ג'וק ענק.
אז מעכתי אותו עם הענף והיו שם חלקי ג'וק ענקיים ומעוכים.
נתתי לנער השני את כל הארנבים שלי (ר.א.ט.מ) כדי שאהיה חופשיה למעוך אותו.
|
|
|
פַּיוֹקַה (כיפס)
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אני מדהמת לגלות מולי ציפור מוזרה בעלת עיניים אדומות ונוצות בצבע צהוב כהה.
גיחכתי , המירוץ הזה גורם לי לצחוק.
התקדמתי לקחת את הארנבת, אבל לפתע הציפור ירקה לעברי אש כתומה, התכופפתי מהר, האש חרכה רק קצה קטן משערי.
כיוונתי את ידי לעברה ואש נורתה ממנה.
הציפור התחמקה מיזה במהירות והסתכלה בי עם עינייה האדומות.
"זה לא יהיה קל" סיננתי לעצמי.
הציפור שוב ירקה לעברי אש, הפעם הצלחתי לחמוק מיזה.
ידעתי שברגע שאפגע בנוצה מגופה האש תתפשט לכל עבר הנוצות.
שוב ידי הושטה לעברה, "קדימה ג'ואנה" אמרתי לעצמי, אש ירוקה שנורתה מעברי פגעה בנוצותיה הצהובות.
באתי להכניס את הארנב לשק, אך ראיתי נער מקבוצתי (LWR) וזרקתי לעברו מיד את הארנב
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לקחתי את שני הארנבים בחזרה לשק.
|
|
|
מגדת העתידות
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
שוטטתי במבוך, וטיפסתי על הקירות כדי לראות מעבר להן. עברי כמה מסדרונות, עקפתי כמה שבילים שהובילו למבוי סתום וחזרתי לדרכי הראשונית. התהלכתי והרגשתי די גאה בעצמי שהצלחתי לתפוס ארנב, אבל הוא רק אחד. בטח כולם הצליחו לתפוס יותר.
אז אולי זה אומר שאנחנו קרובים לחמש עשרה ארנבים?
מעבר לקיר הימני ראיתי שני ארנבים לבנבנים שהיו מכוסים אדמה ולעסו ביחד צמח קטן שנראה כמו פרח.
ירדתי ועקפתי את הקיר בדרכי אל הארנבים.
אוזניהם קלטו אותי, והם הסתובבו והסתכלו עליי במבט התמים שלהם כשהאף שלהם זז קלות כשהם עדיין לעסו את הפרח. כמעט התחרטתי על זה שרצתי לעברם והכנסתי אותם לשק. האמת שלא נראה שזה הפריע להם. כאילו הם רק הלכו לישון, ובקרוב יצאו.
הבטתי אליהם במבט מעט מופתע, עד ששמתי לב לצל שהיתמר מעליי.
כמעט הספקתי לשכוח מזה שאמורה לבוא עוד מפלצת.
ציפיתי לעוד זאב עם כנפיים, אבל הפעם זה היה קטן בהרבה והוא עף מעליי.
רגע, שניים. שני ציפורים כחולות בעלות מקור ארוך ומחודד, צבעו אדום כהה- כמו דם.
אחד מהם עף לעברי ומרוב הפתעה הפלתי את השק ואת המקל שלי. הרמתי את ידיי בהתגוננות מלפני פניי. לגמרי שכחתי שאני יכולה לירות אש. הכנף של הציפור נפגעה והיא התחמקה במהירות מהפגיעה הבאה, כשהציפור האחרת צללה גם היא להתקפה.
|
|
גאיה
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
האש בערה בגבי, בזרועותיי ובדמי.
חיפשתי ארנבונים. ארנבונים! איפה אתם? אני רוצה לחזור לחיים!
ראיתי אותה הולכת בנחת כשהארנבים שלה מיטלטלים בנחת בידה. הייתי מרוכזת מספיק כדי להבחין בתנועות הרכות מתוך השק. הרבההה ארנבונים.
לא יצאתי מאחורי הפניה, מיקדתי את אנרגיית האש שלי בזרועותי, וכשהיא הייתה קרובה מספיק יריתי סילון אש ישר אל פניה.
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 28 שניות
|
|
|
גאיה
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הנערה נהדפה אחורה ונפלה על השביל. התחלתי להפציץ אותה בכדורי אש ועצרתי להפסקה, אש ירקרקה חסמה את הטווח שלי, רגלי הימנית נכוותה כוויה חמורה. היא התנפלה עלי עם ידיים בוערות, ואני בעטתי בה מעלי.
התגוששנו על הקרקע, בעיטות ושריטות ואגרופים, אולי פגעתי בה פגיעה רצינית עם האש, אבל היא הייתה קשוחה יותר ממש שחשבתי. "הוי, ארנבונים!" צהלתי כשהצלחתי להפיל אותה לאדמה.
»ביקרה לאחרונה בסימניה לפני דקה
|
|
|
גאיה
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
בעטתי ונתתי אגרופים עליזים להפליא, שמחתי לעשות משהו ששימח אותי לשם שינוי. היא לא הייתה מוכנה מספיק. הצלחתי לעטוף אותה בחומת להבות ורודות זרחניות לפני שהיא הספיקה להגיב ולהציל את הארנבונים שלה.
בעיטות, חסימות, התחמקויות מגניבות במיוחד. לבסוף יצרתי להבה בצורת גזר וצליתי את הפנים שלה. היא התפוצצה ללהבות ירוקות ונעלמה. לקחתי את הארנבונים וחייכתי אליהם. הם היו כל כך מתוקים, אבל פחדתי להסתובב איתם. חיפשתי חברת קבוצה כלשהי, וכשמצאתי אחת (לוחמת חביבתי!) מסרתי לה את הארנבונים ודילגתי לדרכי.
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 3 דקות
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(היו שם שני ארנבים, גאיה. ובאסה, אבל יפה~~)
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
חיכיתי בשקט למפלצת שלי, הסתכלתי סביב במתח.
הורגשה רעידה קלה באדמה, וסדקים קטנים הופיעו בה.
לפתע זינק מתוך האדמה יצור, שנראה כמו דביבון שעומד על שתי רגליים.
הוא ריחרח את האוויר, ולבסוף התמקד בפרצוף שלי, סימן שיש לו ראיה לא טובה.
הוא פתח בריצה לכיווני, שלחתי אליו שלושה כדורי אש.
הם פגעו בפרצוף שלו, הוא עף אחורה ונחת על האדמה בכבדות.
חייכתי.
רצתי לכיוונו והקפתי אותו, כשהוא ניסה לקום שלחתי אליו כדור אש,
התחלתי להתעייף.
לבסוף בעטתי לו במותן והוא נהם.
שלחתי אליו כדורי אש במרץ, לא הפסקתי.
הוא רעד, וניסה להזיז את הרגלים שלו.
נתתי לו אגרוף חזק לסנטר, והפה הקטן שלו התעקם.
הוא דימם, ועצם עיניים.
המשימה הושלמה.
|
|
|
siris
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
רצתי קדימה. אני לא מבינה, איפה כל שאר חברי הקבוצה? היה הרבה יותר קל לשתף איתם פעולה.
ואז חשבתי,(כן,זה קורה) אם אני אחסל אחרים שהשיגו ארנבים, זה יקטין את הסיכויים שלהם ויגדיל את שלי.
חזרתי בדר שבה הלכתי ראיתי מקודם קבוצה של אנשים בירוק(ברצינות?) שהתאספו בחלל באמצע.
רצתי לכיוון האזור ההוא. ואז נכנסתי במישהו.
אוטומטית קפצתי לאחור. מי שהיה מולי כבר הכין כדור אש לחסל אותי.
"רגע!" צעקתי. הדמות קפאה.נערה.עם שיער וורוד. אני גם וורודה.
"את גם וורודה לא? בואי נשתף פעולה ונחסל את הקבוצה שם." הנערה הנהנה
"על מי נלך ראשון?" שאלתי. הנערה הצביעה על הראש דשא שזרקה ארנבים על אנשים(ושוב, ברצינות?)
"היא כבר חיסלה אותי פעם, היא בטח מאוד מסוכנת"
"או שאת מאוד לא" רטנתי. הנערה הסתכלה עליי בזעם. "אוקיי, סליחה" אמרתי. אפשר לחשוב.
"תקשיבי, אני צריכה שתעסיקי אותה לכמה שניות"
"למה אני?"
"כי אני חשבתי על התוכנית"
"בסדר"
"חכי" בדיוק אז שמתי לב שנערה אחרת, גן וורודה(יש!) חיסלה את ראש דשא. מצוין.
היא דילגה לעברנו בעליזות ונתנה לנערה שלידי את השק.
"אנחנו מצליחים מצוין" אמרתי בחיוך
"כן" היא אמרה
"טוב, מה דעתך שנחסל את חברנו הירוק שנשאר שם? נראה שיש לו די הרבה ארנבים"(ר.א.ט.מ)
"בסדר"
"תקשיבי, אני צריכה שתעסיקי אותו לכמה שניות"
"למה אני?"
"כי אני חשבתי על התוכנית"
"בסדר"
הנערה רצה קדימה בפתאומיות, כנפיה מאיצות אותה. כנפיים? חשבתי. חקיינית.
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(הי זה כאב!! נאי לא ראש דשא!!9=)
|
|
|
siris
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(את יכולה להתנחם בעובדה שמחקתי את התגובה כי ראיתי שגאיה בנדיבותה הרבה כבר חיסלה אותך:P)
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הבטתי סביבי בפאניקה ובחוסר סבלנות, דרוכה.
האישה שדיברה בהתחלה אמרה שכל ארנב מת, אומר שנצטרך להילחם מול מפלצת.
לא יכולתי שלא לדמיין את המפלצת כדמות המפלצת מהחלומות שלי כשהייתי בגן חובה, שהופיעה בחלומות שלי באופן רצוף במשך חודש.
אבל ידעתי שכשאומרים מפלצת זה לא אומר בהכרח שהמפלצת היא סוג המפלצת שכל הילדים הקטנים מדמיינים.
הפניתי את ראשי במהירות כששמעתי רחש של פצפוץ מגיע מימיני.
הוצפתי שוב בפאניקה כשראיתי מולי שועל מגודל בוער בכחול.
|
|
LWR
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
תפסתי את הארנב שהנערה זרקה לעברי בהבעה מופתעת, ומיד הפנתי את מבטי לעברה.
הייתי כל כך מבולבל מהמעט שראיתי עכשיו.
הנערה הייתה בעלת שיער מתולתל ושחור, ועיניים ספק ירוקות ספק כחולות. שמתי לב לתלייון בצורת ברק שהיה תלוי על טבעת.
(אני רוצה לכתוב משהו על המפלצת- אבל לא ממש הבנתי אם היא מתה או רק נפגעה...)
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הראש שלי הלם בכוח. זה היה כואב. לעלות בלהבות, אתם מבינים. כבר הייתי בטוחה שאני באמת הולכת למות הפעם. אבל לא. האדיוט שהמציא את המקום הזה היה חייב להחזיר אותי לכאן. אני וארנבים לא הולכים ביחד. גם לא חסה.
ראשי הסתחרר ואני התנדנדתי בחוסר שיווי משקל. ניסיון לצוד ארנבים היה עולה מיד בתוהו, אז התיישבתי בפינה נסתרת וחיכיתי לאיזה ארנב.
לא עבר הרבה זמן וזוג כתמים לבנים התחילו לרקד סביבי. אולי הם היו ארבע. או שש.
השלכתי את ידי אקראית לכתם לבן שניסה לחמוק מאחיזתי, וזרקתי אותו לתוך השק.
ידי גיששה אחר עוד ארנב או כתם והצליחה לאחוז בזנב של כתם ורוד.
שמתי גם את הכתם הזה בתוך השק.
לא עבר הרבה זמן ושני דגים ענקיים עם כנפיים התייצבו מולי.
או אולי ארבעה..
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(היא הרגה את המפלצת שלה, עכשיו אתה צריך להרוג את שלך)
|
|
|
LWR
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הכנסתי בזריזות את הארנב המת לתוך השק שלי וזרקתי אותו הצידה במרחק מה מאיתנו, מספיק רחוק כדי שהציפור המוזרה לא תשיג אותו אבל לא רחוק מספיק כדי שמישהו יצליח לגנוב בלי שאתערב.
החזרתי את תשמות ליבי בחזרה לנערה ולציפור, שכנפיה נפגעו אך בכל זאת נראתה כאיום לנערה שזיהיתי כאחת מקבוצתי. שלחתי גל של אש לעבר הציפור באופן אוטומטי, והכנף של הציפור התפוררה. הנערה הבזיקה לעברי מבט מהיר.
|
|
|
LWR
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(היא אמרה לי שהמפלצת לא מתה בהודעה.. וזה לא מפלצת אחת של ארנב אחד? כלומר- היא תפסה את הארנב ואז באה המפלצת שלו, ואז זרקה את הארנב אליי.)
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(אם היא זרקה אותו לך, המפלצת תבוא אליך)
|
|
|
מגדת העתידות
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(מישהו רוצה להיפגש איתי ולעזור לי עם הציפורים?)
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(בשמחה מייטי)
המשכתי להתקדם בשקט, שני הארנבים שבשק שלי עדיין נמנמו להם.
אני לא מאמין שנתתי ארנב למישהו אחר, אם הייתי דואג רק לעצמי עד עכשיו, כמו שתכננתי,
כבר היו אמורים להיות לי ארבע ארנבים בשק.
עצרתי כששמעתי ציוצים חזקים, זאת מפלצת.
הבטתי בזהירות מעבר לקיר החומה, שתי ציפורים מרהיבות התקדמו לעבר מישהו,
לא יכולתי לראות מי זה המישהו הזה.
התקרבתי בזהירות אל האזור, לא הייתה לי ברירה, לא הייתה עוד פנייה במבוך,
בשביל להתקדם אני צריך לעבור את האזור הזה.
אני לא יודע מה עבר עליי, אבל החלטתי להתערב.
יריתי כדור אש עוצמתי אל כנף של אחת הציפורים.
השתיים הסתובבו אליי ונעצו בי מבט זועם.
כשהם זזו מעט ראיתי מי עומד מאחוריהם.
נערה יפיפיה עמדה שם ונצמדה אל החומה, כשהבטתי בעיניה, היה ברור לי שהמוות שלה מיוחד,
שעבר עלייה הרבה בחיים הקודמים.
היא הופתעה כשראתה שיש לי שיער ירוק.
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
התחלתי להפציץ את הציפורים בכדורי אש, הנערה הצטרפה אליי.
אש ירוקה ואש ורודה התלקחו על החזה של הציפורים, וביחד האש יצרה צבע מדהים.
ציפור אחת התכופפה אלינו במהירות, וניסתה לשפד את הראש של הנערה,
הנערה הייתה זריזה והתחמקה, עליתי על הראש של הציפור והטחתי אגרופים בראשה.
הנערה שלחה כדורי אש קטנים וזריזים אל כפות הרגליים של הציפור, הציפור החלה
לקפץ והתנדנדה, לבסוף נפלה על הציפור השנייה.
עפתי מגב הציפור ונפלתי על האדמה.
זה לא היה הכי נעים, אבל לא הרגשתי דימום.
הנערה עזרה לי לקום.
"פיטר" אמרתי.
|
|
|
LWR
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ה... ציפור, סוג של, צעדה לכיווני, מוותרת על הניסיון לעוף אחרי שניסתה לעשות זאת לשניות אחדות והכנף האחת שגם ככה הייתה פגומה לא הצליחה לעשות את העבודה.
התרחקתי כמה צעדים בהפתעה, ושלחתי לעברה עוד גל של אש לפני שהיא תמחץ אותי לגבי הקיר ותשבור לי את כל העצמות.
הציפור נפלה בעוד שגם רגליה התחילו לעלות באש.
טוב, חיסלתי את חלקי יכולת התזוזה שלה, חשבתי במאמץ להיות אופטימי.
|
|
|
הלוחמת
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
המשכתי לרוץ בתחושת הקלה. השגתי את זה. המשכתי בתרגיל הפרחים והצלחתי לגרות עוד ארנב חבוט מעט, נראה שהוא עבר הרבה. הכנסתי אותו לשק, שם הוא התכרבל בערימת הפרווה הצבעונית.
המתנתי כמה שניות למפלצת, ידיי בוערות בציפיה. הבזק לכד את עיני מאחד השבילים הצדדיים.
זה היה נחש הקרח. רק בגדול יותר. 7 מטרים של קרח זדוני.
חייכתי. "הי חמודי! למדתי כמה טריקים חדשים, רוצה לראות?" לא חיקיתי לתשובה, יריתי סדרה של פיצוצים מהידיים. התחמקתי מחבטות הענק שלו, ובעטתי גל להבות בעזרת הרגליים שלי, נוחתת בצורה די מרשימה ומעלה עשן. כנפי האש שלי נפרסו לרוחבן, ולהבות ענקיות נשלחו מהן קדימה, כאילו נושבת רוח. הנחש האומלל אולף לא לעזוב את הקרב עד שהאוייב מחוסל, אז הוא רק התקרב אלי יותר ויותר וירה חיצי קרח. המיומנות והמהירות שלי הייתה גדולה מידי בשביל להיפגע מדבר כזה, הרגשתי בלתי מנוצחת כשאחרי חמש דקות שלמות של קרב, ירי פרצי אש וחבטות, שלולית ענקית עמדה לנגד עיני, והיו לי 9 ארנבונים, בתיאוריה השגתי 10.
יותר מידי. פניי החווירו, הרגשתי חולשה פתאומית. מה אם יהרגו אותי שוב? רצתי ברחבי המבוך, מתעלמת מהארנבים ומפרצי האש האקראיים.
ואז מצאתי אותה, משתופפת ליד שיח ויוצרת צורות של גזרים עם האש שלה. (גאיוס)
דחפתי לידה את הארנבים. "תודה. אני חייבת לך." אמרתי לה. רצתי משם, חסרת ארנבים, מלאת מרץ.
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
השועל נהם, ולהבת גבו כאילו גדלה יותר כשראה אותי.
לא הצלחתי להחניק את הצרחה הבאה שיצאה מפי, שמיד אחריה השועל הסתער לעברי במהירות כזאת שבקושי היה לי זמן להגיב.
רצתי הצידה במהירות, בעוד שהשועל נעצר בנטימטרים ספורים לפני שהתנגש בקיר שהייתי בו לפני שניות אחדות.
הוא הפנה את מבטו אליי שוב במהירות.
הרגשתי את דפיקות הלב שלי מואצות, והמוח שלי עבד במהירות בכדי למצוא תכנית.
הוא שוב הסתער לעברי.
הפעם החלקתי בין רגליו ונעלמתי מאחוריו.
הרגשתי שקצוות שערי נחרך מהלהבה שלו.
לפני שהוא הצליח להסתובב לעברי, ופלני שאיבדתי את האומץ, קפצתי על גבו.
החנקתי את זעקת הכאב כשנגעתי בלהבה הכחולה שממנה הוא עשוי, אם כי ניסיתי בכל כוחי להמשיך לאחוז בו.
השועל התפתל ורץ בנהמות במטרה להפיל אותי.
הצריבה בידי הפכה מהצריבה הכואבת לצריבה הנעימה שהרגשתי כשהרגתי את הארנב ההוא.
להבתו של השועל הצטמצמה, והוא יילל בכאב ונשכב על הרצפה.
המשכתי לאחוז בו, עד שהוא דמם.
ירדתי ממנו והרמתי את השק עם הארנב, לא מסירה ממנו את עיניי לו ולשנייה.
התקדמתי לאחור עד לתפתח מהחדרון הקטנטן ההוא למסדרון הבא, הסתובבתי והתחלתי לרוץ.
ארנבת אחת.
|
|
|
siris
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הנערה הגיעה אל הנער עם עשק היא התחילה לתקןף אותו בפראות.
עכשיו תורי, חשבתי. רצתי לכיוונם. התחלתי להאיץ. התכוננתי לזינוק...
"תתקופפי!" צעקתי לה. היא השתטחה
ריכזתי את כל האש ברגליי וזינקתי בכל כוחי. בזמן הזינוק פגעתי בראשו של הנער עם רגל מלאה להבות.
ניסיתי לנחות בגלגול.לא הצלחתי. טוב נו, אף פעם לא הייתי טובה במיוחד באקרובטיקה.
קמתי והסתובבתי במהירות. הנער קם והתחיל להסתובב לכיווני.
(» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 3 דקות)
|
|
הצייד
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
קיפוד ענקי נחת משומקום, האדמה רעדה.
"מגניב..." חשבתי.
התחלתי לירות עליו כדורי אש ירוקים מהידיים.
הם התנפצו לו על הפרצוף, ובמהרה הפרצוף שלו הפך לשחרחר.
הקיפוד התגלגל לעברי במהירות לא טבעית, זינקתי הצידה לפני שהוא דרס אותי.
הוא התנגש בחומה, הקוצים שלו התעקמו והוא פלט ציוץ עצבני.
המשכתי לירות עליו כדורי אש במרץ, זה היה כיף...
הוא החליט שנמאס לו לספוג אש (^^), וירה לעברי קוץ שהבערתי.
התכופפתי, כמה שערות שלי נתלשו.
רתחתי, איך הוא מעז לגעת בשיער שלי?!
רצתי אליו ונתתי לו אגרוף באף, הוא התכדרר במהירות.
יריתי כמה כדורי אש מהרגליים, שהבעירו לו את הקוצים.
הוא חזר לאדמה, ונעלם.
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
נסוגתי לאחור עד שנתקעתי בגדר חלודה ששרטה את גבי. חושי התקהו, והסחורחורת התגברה.
התחלתי לירות אש לעבר הדמות המטושטשת אבל היה נדמה לי שהיא רק בלעה אותה.
הוא התקרב אלי והתקרב אלי ולא הייתי יכולה לעשות כלום חוץ מלבהות בו בעיניים פעורות.
הושטתי את רגלי כלפיו במטרה נואשת להכשילו. הוא ניתקל ברגלי ושכב ממוטט לרגע על הקרקע.
הוא נפל עלי.
עלי.
דג ענקי עם כנפיים נפל עלי. איזה כיף, תמיד חלמתי שזה יקרה. אולי גם נתפוצץ ביחד. נשחק דמקה, שח, מטקות, נקפוץ בחבל, מה לא. הוא יהיה החבר הכי טוב שלי
נחנקתי תחת הכובד הענקי שהוטל עלי וניסתי להיחלץ מהגוף הענק.
התחלתי לזחול ובמאמץ אדיר יצאתי תחת הגוף הענק. עינו נשארה פקוחה.
ברגע אחד כיוונתי את ידי אליה והבזק של אש פגעה בעינה, היא נדמה.
לא עברו יותר ממספר שניות והמפלצת השניה החלה להתקרב אלי.
|
|
|
הצייד
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
התקדמתי במהירות במבוך,
שמעתי צעדים, עוד מתמודד. (דארקי)
הבטתי בו, הוא הפנה את הגב אליי.
יש לי את יתרון ההפתעה, חייכתי ברשע.
זינקתי עליו והפלתי אותו על האדמה,
הטחתי כדורי אש בגבו, הוא ניסה לקום, נתתי לו כדור אש גדול בראש.
» נרשם לסימניה לפני 5 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 37 שניות
|
|
|
siris
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(לוחמת, את לידי)
רצתי במהירות לכיוון הנער.הוא ניסה לירות לעברי מטחי אש, אבל הייתי מוכנה.
פרשתי את כנפי העצמות שלי. האש שביניהם נדלקה בתסיסה. השתמשתי בהם כדי להתחיל להסתובב במהירות, יוצרת מעגל של אש מסביבי. ידעתי שככה הנער לא יוכל להתקרב.
המעגל הושלם. ברגע שהשלמתי אותו הטחתי את האש שמסביבי בנער.
הוא הצליח לספוג את רוב האש,אבל איבד איזון. במהירות רצתי לכיוונו, הצלחתי להתגלגל מתחתיו(יש!) ובמשך כל הזמן להישאר בוערת.
האש תפסה בבגדים שלו. הוא ניסה לפגוע ביאבל תפסתי את מפרק כף ידו והסטתי את פרץ האש לצד.
בידי השנייה אגרתי גוש של אש והטחתי בו בכל כוחי.
הנער נשרף בלהבות ירוקות. גדול.
הרמתי את השק ושפכתי את הארנבים לשק שלי.הנערה לידי התנשפה.
"אני יודעת שיש עוד לפחות 10 ארנבות אצל ילדה אחרת מהקבוצה" ארה
"מצויין. אם ככה, כדאי שנאסוף את כולם ונצא מפה כמה שיותר מהר." אמרתי
|
|
|
הצייד
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
נתתי לו אגרוף חזק בעורף, ופרצתי בצחוק.
הוא התהפך וקם, הוא התנדנד במקום וירה כדורי אש לכול הכיוונים.
התכופפתי וזחלתי על האדמה לכיוונו, הוא היה מטושטש מאוד מכדורי האש שלי.
כדור אש אחד פגע בקרסול שלי, צעקתי והפלתי אותו מהרגליים.
הוא נחת על הפרצוף.
» נרשם לסימניה לפני 5 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 4 דקות
|
|
|
הצייד
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הכנסתי לו אגרוף לפרצוף שלו, שהיה מלא כוויות,
בעטתי בו בעיטה חזקה, ואז דרכתי על הבטן שלו.
הוא השתעל דם.
יריתי כמה כדורי אש על הרגליים שלו, שניטרלו אותו.
ולבסוף, ריכזתי את כול האנרגיות וכיוונתי כדור אש אל הראש שלו.
הוא עלה בלהבות כחולות ונעלם.
» נרשם לסימניה לפני 5 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 25 שניות
|
|
|
siris
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(RATM, אם לא שמת לב, אני הרגתי אותך. כל הקרב שלך מהקטע של הקיפוד לא היה(אלא אם זה אחרי שחזרת לחיים) בבקשה אל תתעלמו מהתגובות שלי אנשים!סמדה, כמה ארנבים היו בשק שנתת לRATM?)
|
|
|
הצייד
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(זה אחרי שחזרתי לחיים, סליחה שלא שמתי לב, היו לי בשק שני ארנבים)
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(RATM לא שם לב שכתבת תגובת הרג בין התגובות שלו, אז ההרג של דארקי לא נחשב)
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אני בכלל לא מבין את זה!
הו, האתר המחורבן!
אני בכלל לא הייתי מחובר!
איך האתר יכול לשקר בצורה כ"כ מגעילה? :'(
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(אז יש לנו 10, או תשע. זה תלוי אם המווות של אלי נחשב.)
דג ענק מספר שתיים.
כאן כבר הייתי מיומנת, והענף (החבר הכי טוב שלי!!!) הובער במגע ידי.
התחמקתי מהרגליים שלו שהחלו לסגור אלי ורצתי לכיוון השני.
הוא הסתובב במקומו, מתוסכל.
רצתי עוד פעם לכיוון השני במטרה לבלבל אותו מחזיקה את הענף הבוער שהסב את תשומת ליבו.
וברגע אחד של היסח דעת התקרבתי ונעצתי את הענף עמוק הישר בבטנו.
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
"קלייר" היא אמרה, נראה לי שהיא חיכתה להסבר ממני.
הסמקתי.
"אני חייב ללכת" אמרתי ורצתי מהאזור.
פניתי בכמה פניות, הפרצוף שלה עדיין נשאר בראשי.
קלטתי שני ארנבים אפורים שורטים את החומה, כנראה נמאס להם לקפץ כאן.
תלשתי כמה עשבים מהאדמה ורכנתי אליהם. הם ריחרחו את העשבים והתחילו לאכול.
פתחתי את השק והכנסתי אותם פנימה ברוגע.
קרן אור הופיעה מהשמיים, אנטילופה (http://62.90.138.233/blogim/colemantipi/images/1496247_53.jpg)
נחתה ברכות על האדמה.
|
|
|
מגדת העתידות
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(תודה, פולו :)
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(לינה, את מביאה את המפלצות ומחליטה איך הן או אנחנו?)
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(אנחנו מחליטים)
|
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הקבוצה "מוות בעטיפת מתנה" נצחה והם משוגרים בחזרה לבתים שלהם
צבעוני-ליילק לא הרגה מפלצת לכן הארנב שנתת לה מת,וגם את לא הרגת מפלצת לכן גם הארנב שלך מת
סיריס-דראקי לא מת וגם לא אר.א...
היללי-לא נלחמת במפלצת והארנב מת
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(ריפר, אתה מוזמן)
עוד שני ארנבים, שניהם כירסמו את הגדר החיה בעיניים גדולות.
במקום לזנק עליהם, הפעם, ניגשתי בעדינות והם באו אליי. יצורים תמימים.
הכנסתי אותם לשק, בעדינות.
לא התרכזתי בג׳יין. אולי זאת הייתה טעות.
אבל לא ממש הבחנתי בה כשהופיעו שתי מפלצות.
עכבר ענק (עכבר, חתול, וכלב? מישהו צוחק עליי?) וסוג של שור שנראה שהוא מסוגל לנשוף עשן.
זה לא נראה טוב.
הפעם החלטתי לנסות לתקוף את החזק.
למזלי, כשהסתערתי על השור, העכבר החליט לצאת מהמערכה. כנראה פוחד.
הוא הביט בי מהצד בעיניים גדולות, רוצה להינצל.
הגוף הממילא פצוע שלי כמעט נקרע לחתיכות בגלל השור. הקרניים שלו היו חדות וקטלניות. נראה שאם אני אפגע מהן - אני לא אחייה מספיק כדי להילחם על עוד ארנבים.
אני מרגישה ממש מטומטמת אחרי שהבנתי מה היה המשפט הקודם. להילחם על ארנבים.
ושוב, הסנטה קלאוסים?!
עושים מאיתנו צחוק?!
כן. לצערי.
התחלתי לתקוף את השור במהירות ובבעיטות שלא ממש עבדו עליו כמו שעבדו על הדוב.
טוב, לפחות לא עד הרגע שהוא פתח את הפה.
ודיבר.
״את באה לפה הרבה?״
הדבר הראשון שעשיתי היה לקפוא בתנוחה שלי, והרגל שלי הייתה מונפת באוויר כשלהבות אדומות ניצות ממנה, ואני בתנועה דיי מגוחכת עם הידיים כדי לשמור על שיווי משקל.
״מה?״ שאלתי מבלי לזוז מהתנוחה.
״אבא שלך גנן? כי את ממש פרח.״
זקפתי גבה בבעתה. ״מה?!״
״רוצה לבלות איתי את החיים בעולם הבא?״ שור יכול לחייך ולקרוץ? כי אם כן, הוא עשה את זה.
הגעתי לרמות כל כך גדולות של הלם שהמשכתי להתייצב בתנועה המוזרה, ופשוט הבטתי בו ומצמצתי.
כנראה שהוא ראה את השתיקה שלי כאישור. ״יהיו לנו שלושה ילדים; מינוטאור, שור עם כנפיים, וקנטאור עם גוף של שור.״
אוקיי, זה היה...
מטריד? דפוק? לא הגיוני בעליל?
גבירותי ורבותי, בצער רב ובהלם קודר, אני מכריזה ששור התחיל איתי.
זה אמור להחמיא לי או לגרום לי להיעלב?
החלטתי להתעלם מכל מה שקרה באותו הרגע וזינקתי, הרגל שלי פגעה לו בפרצוף.
״אה? רצית גם בנות? זה יכול להיות קנטאור נקבה.״
שוב הוא גרם לי לקפוא לשנייה, אבל בעטתי לו בצד גופו.
״קשוחה... אני אוהב נשים קשוחות.״ הוא חייך באווילות ובשוביניסטיות.
שור שוביניסט? זה היה הדבר היחיד שחסר לי.
״אידיוט!״ צרחתי בעצבנות לנוכח ההערה וקפצתי עליו, מושכת באוזניו בחוזקה, הוא ניער אותי מעליו.
הוא קרץ. ״אף אחת לא עומדת בקסם שלי, מותק. את פשוט מעכבת את הבילתי ניתן לעצירה.״
איזה שוויצר! אגו בגודל של גורד שחקים עם תוספות, איזה כיף לי.
״מי נמצאות ברשימת הכיבושים שלך? תרנגולות?״ זרקתי הערה עוקצנית ובעיטה בוערת פגעה ברגלו, הוא נכווה ונאנק.
״התרנגולות מאוד גאות. תתפלאי, קשה להשיג את הטלפון שלהן בימיינו.״
הוא עשה לי חשק לבעוט לו במקום שכואב לו, אבל זה יהיה סוטה.
אז ברגע שהתקרבתי אליו מספיק, כשהוא משוכנע שאני לא ממש אשפיע עליו - תקעתי לו אצבעות בעיניים. אצבעות בוערות.
תלשתי אותן החוצה.
זה הניב את התוצאה הרצויה, השור התחיל להישרף מבפנים, מבלי שום דרך לברוח.
כשעלה בלהבות הוא צעק לי את המשפט האחרון שלו. ״שתגיעי לדלת 666 תתחנני למספר שלי, ואני לא אתן לך אותו!״
כשמת והתפוגג הוא השאיר לי תמיד תהיה אחת בלב. עמוק עמוק בלב.
ממתי לחיות יש פלאפונים?
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
שלושה ארנבים.
שלושה כתמים כקטנים.
אני אורבת להם בפינה, מורחת את האצבע שלי בשפתון ומורידה אותה.
10. 20. 30. 30 שניות לקח להם להגיע.
אני מזנקת עליהם עם השק ועורמת אותם לתוכו.
טוב, מי ידע שפתון בריח של חסה יכול להועיל.
|
|
|
פַּיוֹקַה (כיפס)
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
מיד לאחר הציפור הצהובה הגיעו לעברי שלוש ציפורים כאלו, רק שהן שחורות בעלות עיניים לבנות וגדולות.
"אויי לא" לחשתי לעצמי בשקט.
אחת הציפורים ירקה אש, אש בצבע שחור חזק לעברי, התכופפתי במהירות וחמקתי מיזה.
ידי אחזה בארנב, וידי השנייה שלחה גל של אש, אבל פספסתי את המטרה, הציפור.
ראיתי שניי ארנבות לפניי, החלטתי לעזוב את הציפורים, לטפל בהן אחר כך.
רצתי לעבר הארנבות ואחזתי באחת מהן, אך הציפורים לא וויתרו, שוב גל של אש נשלח לעברי, התגלגלתי על האדמה וחמקתי ממנו, בעוד שהארנבת בידי.
הלכתי לעבר הארנבת השנייה, ורגע לפניי שתפסתי אותה כיוונתי את ידי לעבר אחת הציפורים, "זה בשבילך" גל אש עבר דרכה וחיסל אותה לגמרי, היא צנחה על האדמה. חיוך עלה על פניי והרמתי בארנבת השנייה, עיניי חיפשו מישהו מקבוצתי, ראיתי נערה מוזרה בעל שיער ירוק, היא זאת שזרקה לי ארנבת על הפרצוף, אוליי אני אחזיר לה בארנבת אחרת.
זרקתי את הארנבת לעבר הנערה, זה פגע במותנה אמנם, לא בפרצופה, אבל לפחות היא תפסה אותה
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ארנב ענקי.
וואו, המקוריות כאן פשוט קורעת שחקים.
ואז אני קולטת שכל הידיים שלי מרוחות בשפתון בריח חסה.
המצב קשה.
הוא מתקרב אלי ואין לי לאן ליסוג, הוא מתקרב אלי ופוער את פיו הענק ו-
איכס.
אף פעם לא דימיינתי שאני אמצא את עצמי בקיבה של ארנב. עם הרבה רוק ארנבים. הרבה מאוד.
לקחתי את הענף ודיגדגתי את לועו.
יכולתי לשמוע שהוא משתעל- עוד רגע ו-
הוא פלט אותי עם עיסה של חסה ירוקה.
ובבת אחת כל םיו עלה באש.
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
עורב.
עורב ענק ושחור ושעיר שטס הישר לעברי."לא! לא! מה אתה עושה!!! לעזא-
והוא נכנס הישר דרכי. בבת אחת מצאתי את עצמי רכונה את כנפיו של עורב וטסה בשמיים. מכאן יכולתי לראות את כל המתמודדים, אבל הייתי יותר עסוקה בלקלל את העורב.
לקחתי את הענף וניסיתי לדקור אותו, אך ללא הועיל.
התחלתי להכות אותו עם שק הארנבות. "עורב מטומט-
ואז קפצתי.
אני חושבת שמעכתי את הראש של איזה מתמודד. יכול להיות דבר כזה, כי הרגשתי שאני נוחתת על ידיים של מישהו.
הבערתי את המקל באש וזרקתי אותו לעבר העורב.
העורב כולו עלה בלהבות.
|
|
|
פַּיוֹקַה (כיפס)
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אותה נערה שזרקתי לעברה נלחמת בכמה מפלצות, בלחץ עלייה כבד.
אני צריכה לנוח, אבל אני חייבת לעזור לה, כולנו קבוצה.
רצתי לעברה מהר שם התקיף אותה זחל ענק שעולה בלהבות, אין דרך לגעת בו מבלי לעלות בלהבות.
"הם רציניים?" צעקתי לעברה.
לא נראה לי שהיא שמעה אותי, או ניסתה בכלל, היא הייתה עסוקה בקרב משלה.
הזחל הקיף אותי בעזרת גופו, לא היה לי לאן ללכת.
"כנראה שזה רק אני ואתה" התסכלתי ישירות אל עיניו.
ידי שלחה לעברו אש ירוקה, היא השתלבה יחד עם האש הכתובה שכיסתה את גופו, אך לא השפיעה עליו.
"מה?" הייתי המומה.
אני חישבתי לעצמי נתונים בארש, אבל לא הגעתי לדרך לחסל אותו.
"אי אפשר לחסל אותו" אמרתי לעצמי ועשיתי שוב חישוב מהיר בראש.
לפתע המח שלי העלה רעיון, "היי! סתכל עליי!" נופפתי לו, התחלתי לרוץ לכל עבר, עיניו עוקבות אחריי, בזמן שהוא מנסה לשלוח לעברי אש, אך אני זזה במהירות ממקום למקום והוא מפספס אותי.
עיניו עוקבות אחריי בלי הפסקה, אך לאחר עשר דקות הייתי חייבת הפסקה, עצרתי לרגע, הוא עמד לשלוח לעברי כדור אש, אבל עיניו המסוחררות לא כיוונו למקום הנכון, כדור האש נשלח לעבר מקום לא ידוע והזחל המסוחרר ניסה לאזן את עצמו, אבל לפתע עצם עיניים ולא זז יותר.
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אם המפלצת הראשונה היוותה בעיה, בוודאי ציפיתם שהעכבר הגדול והחמוד לא יהיה בעיה, נכון?
טעות בידיכם.
אז היה את השור ההוא, וכשהבטתי בעכבר המפוחד התקדמתי אליו בצעדים בטוחים.
העכבר נצמד לגדר החיה וצייץ. ״בבקשה אל תהרגי אותי, יש לי אישה ושלושה עכברים קטנים בבית!״
הדבר הראשון שעבר לי בראש היה תסכול - עוד מפלצת מדברת?
אבל עיקמתי את פניי, והרגשתי רע על העכבר. ״באמת?״ שאלתי ברטוריות.
״לא. המצאתי אותם. אבל אל תהרגי אותי!!״ העכבר ענה במהירות בלי שמץ ציניות ונדחק אל הגדר החיה.
התעצבנתי. ״למה לי?!״
״אבא שלי בבית קברות לעכברים!״ צייץ העכבר.
ושוב ריחמתי עליו. ״באמת? למה?״
״הוא קברן.״
הרגשתי ממש מטומטמת בפעם השנייה ברצף.
״אל תהרגי אותי!!״ צרח.
״למה לא?!״
״כי לאמא שלי יש סרטן?״
״אני לא נופלת בזה הפעם.״ שילבתי ידיים בכעס.
״לא, באמת, הוא כזה קטן והיא קושרת אותו ברצועה, הוא ממש נחמד, את יודעת - ״
ואז התעצבנתי כל כך עד שפשוט זינקתי על העכבר, ופטרתי אותו מחייו בכמה מכות חזקות ובוערות בעמוד השדרה והמפרקת.
נחתתי על האדמה בנוחות כשגופת העכבר התמוטטה.
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
שתיציפורים זהובות- שתיים. והם טסו הישר אל הנערה השנייה.
ניסתי לצעוק לה שתזוז, אבל היא החליטה שהיא נהייתה חירשת והיא לא שומעת אותי.
בלית ברירה שלחתי גל ששל אש לעבר הציפורים שהתחמקו מהמכה והסבו את תשומת ליבן אלי.
"הי! את רואה אותי! אני פה! לא! אני שם! לא! אני פה!!"
ועכשיו הן טסו הישר לעברי.
גל של אש הגיע מכיוון הנערה.
הציפור עלתה באש והתמוטטה על הריצפה.
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לא היה לי זמן לשמוח, כי הציפור השנייה התקרבה אלי במהירות.
אז עכשיו הנערה עם השיער השור והחולצה הירוקה החליטה להסב את תשומת ליבה ורצה סביבה במעגלים.
אבל באמת, חוץ מלעשות לציפור קצת סחרחורת ולגרום לעצמה לעלות באש לא נראה לי שזה יועיל במשהו.
רצתי לעברם ובעטתי בציפור. היא החליטה שמתחשק לה לבעוט בי בחזרה.
"הי! תתרחקי ממני! מה-"
מהרגל שלי יצא גל אש שהציפור הצליחה להחמק מממנוץ כעת היא ריחפה בצד אחד מולי ובצד הנשני מול הנערה.
הנהנתי לעברה.
עכשיו-
ושני גלי אש משני הכיוונים הבעירו את הציפור בלהבות.
|
|
|
אריאל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(15 ארנביםםם !! :))
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ג׳יין התעסקה עם שני ארנבים. קיוויתי שבזמן שלקח לי להשיג ארבעה ארנבים ולהילחם בארבעה מפלצות, היא לא התעצלה.
ניסיתי להתעשת למרות הפצעים, וגנחתי בכאב ובעצבנות.
איתרתי ארנב לפינה, והפעם הופיעה מפלצת לפני שהספקתי להכניס אותו לשק.
היא הייתה תרנגולת ענקית, והיא נראתה עצבנית.
השאלה היחידה שעברה לי בראש היא מה יש לי מחיות ענקיות.
״אני לא מאמינה שהרגת את קוקו שלי!!! קוקו המסכן!!״
זקפתי גבה. ״קוקו?״
היא הביטה בי. ״את יודעת... חתיך. נאה, גברי. חום, עם קרניים.״ היא ציחקקה לרגע ואז הרצינה. ״ואת הרגת אותו!! אני אנקום ואהרוג אותך!״
היא הסתערה.
כן, ממש תהרוג אותי. במילים פשוטות, שלחתי אליה כדור אש והיא הפכה לשניצל.
טיגנתי אותה בקלות.
הכנסתי את הארנבת לשק.
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
איגפתי עוד ארנב בעצבנות.
שוב הופיעה מפלצת לפני שהכנסתי אותו לשק.
סקרתי את המפלצת, היא הייתה פרפר ענקי.
אבל מה כבר פרפר ענקי יכול לעשות?
מסתבר שמחושים יכולים להיות דבר כואב. הם הצליפו על ידי בחדות וקרעו את העור.
דילגתי מעל המחושים ולמדתי לא לתת להם להצליף בי. ניסיתי להעלות אותם בלהבות והם התלהטו באיטיות, אבל שימשו הסחת דעת - הצלחתי לפגוע בכדור אש בכנפיים של הפרפר, שהיו דבר דליק, והיצור נפל והתרסק על האדמה במהירות. אספתי את הארנב והכנסתי אותו לשק.
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
עוד אחד. רטנתי בכעס כשהבנתי שהקבוצה שלי לא ממש תופסת ארנבים (אנג׳ל- אהמרמזגסאהמ).
שוב רדפתי אחרי עוד ארנבים והסתכלתי בייאוש על ג׳יין, ואז חזרתי לקרב חדש.
הפעם זה היה זבוב גדול. תאמינו לי שלא ממש שמחתי לגלות על האנטומיה שלו ממבט מוגדל. הוא היה הרבה יותר מעצבן.
הוא היה גדול בערך כמו בן אדם, ושוקל בירך כפול ממנו. ואני, בתשישותי, פשוט נגחפתי על ידו.
אוף, שיהרוג אותי וזהו. אין לי ממש סיכוי, לא לקחתי מנוחה...
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הגחתי מעבר לפינה וקלטתי מישהי מהקבוצה שלי מתעמתת עם זבוב(אנג'ל). אלוהים, איזה משחק הזוי. קפצתי לאוויר ושלחתי אליו פרץ אש מהיד. טיגנתי אותו במקום, והוא נפל מפוחם.
"היי.." אמרתי ועזרתי לה לקום. היא רטנה בזעף. "אני דרייק."
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לולא הנער בחולצה האדומה זה היה נגמר אחרת.
הוא הציג את עצמו. ״דרייק.״ ותוך כדי אסף את הארנב שהגיע לו בתמורה לתוך השק.
נשמתי בתשישות. ״ליאה. תודה על ההצלה. אני חייבת לך בגדול.״
הוא חייך בקלילות. ״זה בסדר.״
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
תפסתי עוד ארנבת חומה ושמנה
"שיהיה משהו נורמלי" קיוויתי.
בוום!! שמעתי חבטה איפהשהו מאחורי. הסתובבתי מיד מתכונן להילחם
ראיתי מולי איש, אבל היה בו משהו מוזר "אתה מתמודד?" שאלתי אותו. הוא לא ענה
"אני מזהיר אותך" הבערתי אש בידי ואז הבנתי מה מוזר בו
האש התקפה בעור שלו, או שזה לא היה עור זה היה מתכת, הוא איש ממתכת, הוא המפלצת שלי.
נתתי לו אגרוף... צעקה בקעה מגרוני, "הוא עשוי ממתכת אידיוט" צעקתי על עצמי
יריתי עליו אש כמה שיכולתי, הוא התחיל לזהור בכתום
הוא אמור להיות רך עכשיו לכמה שניות זה היה הזמן לפעול שוב
אגרוף לחזה, בעיטה לצלעות ועכשיו להתרחק, איש המתכת הפסיק לזהור וגופו התמלא בשקעים בצורת ידי ורגליי והוא נראה כועס. ידו התקדמה לפני במהירות לא טבעית בוום!
הייתי על הרצפה, לא היה אויר בראותי. הרמתי את הראש איש הברזל היה במרחק של יותר מ10 מטר לפני. קמתי במאמץ מסוים, ראשי פעם ודם התחיל לזלוג ממנו. רעדתי.
שלחתי פרץ אש אליו, הוא התחיל להתקדם אלי האש בקושי עקבה אותו
"אני פשוט צריך לפעול יותר מהר ולחסל אותו בזמן שהוא רך" חשבתי
עוד 2 מטר והוא אצלי הפסקתי את האש הוא היה רך
אגרוף לראש מרפק לחזה בעיטה לרגל
עכשיו האיש כבר היה מעוקם ומעוות לחלוטין ובקושי עמד
יריתי עוד אש אבל הפעם כיוונתי לצוואר. הוא נהיה כתום.
בחבטה אחת העפתי את ראשו של האיש.
התחלתי לרוץ. להמשיך באסיף
|
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הבטתי באנטילופה, שעמדה מולי, רגועה ושלווה.
לפתע עוד אנטיולפה, צעיר יותר, דילג על העננים ונחת לידה.
העיניים שלהם הפכו לאדומות בוערות.
והפרסות שלהם עלו בלהבות.
תזכורת: לא לקחת יותר שני ארנבים בבת אחת.
הם התחילו להסתובב סביבי, ניסיתי לכוון על הגדולה כדור אש, אבל היא הייתה מהירה.
יריתי כדורי אש על הגור, אחד פגע לו בפרצוף, הוא צווח ונפל על האדמה.
התקרבתי אליו במהירות והטחתי כדורי אש במותן שלו, שנהפכה ל.. צלויה.
בעטתי לו בבטן כמה פעמים, עד שהוא הפסיק לנשום.
אבל שכחתי מאימא שלו, שעמדה מאחוריי ומבטה בוער.
יריתי עלייה כדורי אש, היא נסוגה אחורה.
התגלגלתי על האדמה והוצאתי כדור אש מהרגל, הוא פגע בקרסול שלה, שהחלה לעלות בלהבות.
היא קרסה על האדמה, והקרניים המסולסלות שלה בערו.
היא התחילה לנענע את ראשה, וסופת אש קטנה נוצרה מעל הראש שלה.
הבטתי בה בהלם.
שלחתי כדורי אש אל החזה שלה, שרפתי לה את הזנב הקטנטן שלה!
אבל היא לא הפסיקה להזיז את הראש, וסופה נוצרה באוויר שמעליה.
בעטתי לה בראש, ונתתי לה אגרוף חזק בעין. כול הגוף שלה בער והיא נעלמה.
|
|
|
הצייד
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הבחנתי בחבורה של ארנבים, הם רדפו אחד אחרי השני.
ארנבים... אני אף פעם לא יבין אותם.
זינקתי עליהם, השתדלתי לא למחוץ אותם.
תפסתי שניים, הכנסתי אותם במהירות לשק.
|
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הקבוצה "איזמרגד" משוגרת בחזרה לבתים שלהם
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
עכשיו כשהיינו שלושה יחד, אני, ליאה ועוד מישהי רזה ומגניבה עם כנפיים מאש שקופה, שהציגה את עצמה בשם ג'יין, יכולנו ביתר קלות לתפוס ארנבים ולהילחם עם המפלצות.
"כדאי שנתפוס שני ארנבים, נילחם מול שתי מפלצות, נחסל אותם ואז נמשיך לתפוס עוד. כך שנהיה תמיד בעדיפות מספרית גדולה יותר, ויהיה לנו יתרון." הצעתי.
הן הנהנו בהסכמה. "נשארו לנו בסך הכל עוד חמישה ארנבים." אמרה ליאה. "בואו נעשה את זה."
הלכנו עוד קצת במבוך, עד שהגענו לקטע שהתרחב והפך לדיי גדול. היו שם הרבה ארנבים. המון. הם כולם היו רגועים, חלק אכלו, וחלק קיפצו בעליזות.
ליאה וג'יין מיד זינקו, ותפסו ארנב כל אחת. אני הסתובבתי וחיפיתי עליהם מאחורה אם המפלצות יחליטו להפתיע אותנו. הן הכניסו את הארנבים לשקים, ואז האוויר הבליח מולי בפצפוץ. ציפיתי לזה כמובן. שני אבירים, מגודלים למראה עם שריון קליל וחרב ארוכה וכבדה הופיעו מולי.
"זהירות!" צעקתי. הבנות הסתובבו מיד, והכל הפך למערבולת של קרב.
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הלכתי על האביר הימני, משאיר את השמאלי לג'יין וליאה.
זינקתי אליו, והוא הניף את חרבו בתנועה רחבה מהצד. זה היה דיי גבוה, אז פשוט התכופפתי. הלהב חלף מעליי והמשכתי בזינוק הישר אל האביר. נחתנו בחבטה כשאני עליו. לקחתי לו במהירות את החרב מידו הרפויה, התגלגלתי אחורנית ונעמדתי כשהחרב אחוזה היטב בידי. האביר נעמד בכבדות, והתקפתי אותו, מוריד את החרב לכיוון ראשו. הוא עצר לי את היד במהירות, וחבט בי באגרוף מעיף אותי אחורה שלושה מטר. נחתתי נחיתה כואבת על הגב, ודרבנתי את עצמי לקום מיד לפני שהאביר התקרב אליי. התרכזתי לרגע, מעביר אנרגיה מעצמי לחרב. היא התלקחה באש וזהרה באדום לוהט.
הנפתי את החרב שוב, האביר התחמק מיד בזריזות אחורה, אבל לא עצרתי המשכתי מיד את התנועה לצד השני, האביר כבר התכונן להתחמק שוב, אבל ביצעתי הטעיה. תוך כדי התנופה של החרב עזבתי אותה, ותפסתי אותה עם היד השנייה שלי. האביר חזר קדימה כדי להתקיף, ויצא לפגישה עם המוות.
החרב שיספה לו את הצוואר, והראש שלו התגלגל מכתפיו ונפל על האדמה...
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לתפוס את הארנב הראשון היה קל. לא ידעתי אם המוות העניק לי את המהירות, או שהייתי מהירה עוד קודם - אבל את הארנב היה פשוט להכניס לשק.
מה שכן, לא התכוננתי למה שבא אחריו.
מהר מאוד התחוור לי שאני פוחדת פחד מוות מנחשים, עוד יותר מנחש ענקי, כמוני כפול שלוש עם לשון סגולה מבצבצת וניבים מחרידים.
הדחף הראשוני שלי היה לברוח. הרגשתי איך הרגליים שלי מתחילות לסגת עוד לפני שהתחלתי לחשוב בכלל.
הנחש ליקק את פניו בלשון סגולה, צרה וארוכה, ומיקד בי שתי עיניים צהובות כמו חומצה. יש מצב שיש לו חומצה על הלשון?
אלים אדירים, תעשו שהאדמה תבלע אותי, ועכשיו.
לא היה צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שהוא עומד לתקוף אותי, שכל תנועה שלי מבהירה לו איך הוא צריך לעשות את זה, באיזו מהירות ולאן לכוון.
עמדתי במקומי כמשותקת לרגע, והרגשתי שהלהבות שסביבי נמוגות. פחדדתי מאוד. תהיתי אם אני יכולה לכוון את הלהבות אליו ולשרוף אותו.
לא יהיה רע לנסות, חשבתי.
התרכזתי. הרגשתי את הידיים שלי בוערות. ניסיתי להביא אל הלהבה את כל הפחד, הכעס והכאב שידעתי מאז מתתי. הייתי צריכה את הארנב. היינו חייבים את הארנבים. והנחש תקוע באמצע הדרך.
אם נפסיד, סביר להניח שמה שיהיה במקום הנחש יהיה הרבה יותר גרוע.
הוא הביט בי בעיניים מצומצמות. לא חשבתי פעמיים - והאש עטפה אותו. הוא פלט קול מזעזע, ותקף בגוף צורב מכאב.
לא האמנתי עד כמה מהיר הוא. הניבים כמעט ננעצו בבשרי, אבל התחמקתי ברגע האחרון.
התזתי אליו אש בוערות מאצבעותיי, והילת האש שסביבי התחזקה. התחככתי בו כשניסה לתקוף שוב, ולא הייתי מוכנה, אלא שהלבות שסביבי הסבו לו כאב. הוא התחיל להינמס לעיסה סגולה מזעזעת, ועדיין המשיך לתקוף.
הניבים שלו שרקו ליד פניי, ולרגע איבדתי את אומץ ליבי. הוא הפיל אותי בעזרת הזנב החצי-נמס שלו, וההילה שסביבי נמוגה בגלל הפחד.
הוא פער את פיו ועמד לתת לי ביס, אלא שברגע האחרון הוצף פיו באש לוהטת.
בהיתי בשלולית הסגולה שהותיר אחריו בלב הולם. ואז רציתי בעקבות הארנב הבא.
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
זה היה ארנב לבן, קטן וחמוד. לרגע התפתיתי ללטף אותו, אבל לבסוף דחפתי אותו ברגשות אשמה אל השק. הוא פרפר שם כמה שניות, ואני הסתובבתי ובחנתי את הסביבה בעיניים חדות.
משהו הולך לצוץ פה. משהו מכאיב.
עצרתי את נשימתי. זה היה אריה אדום, גדול, רעמתו שופעת, אדומה כמו דם. הוא היה מלכותי כל כך, ולא יכולתי שלא להעריץ אותו כשחיממתי את האש בין אצבעותיי.
הוא היה שונה מהנחש: מבטו עצל ותנועותיו שלוות, כאילו איני מעניינת אותו כלל. אבל ידעתי שהעדינות והריחוק נועדו להטעות.
חיכיתי שיעשה את הצד הראשון. הילת האש סביבי בערה ללא הפוגה, וכדורי האש רק חיכו לצאת מאחיזתי.
הוא התקרב בצעדים נינוחים, ואני לא זזתי ממקומי. הוצפתי באנרגיה שנבעה מנחישות, ואולי מקצת פחד.
הרגשתי קטנה ועלובה מול החיה המפוארת.
ומצד שני, הייתי חייבת להביס אותה. לא הייתה ברירה.
מחשבותיי הסיטו את תשומת ליבי מהאריה, ובו ברגע הוא ניתר והפיל אותי על הקרקע בעוצמה. הכאב בגבי הימם אותי לרגע, וברגע הבא הזזתי את ראשי במהירות כדי שלא יהרוג אותי. לסתותיו נסגרו בנקישה במקום שבו היה ראשי לפני שנייה.
אחזתי בבטנו וכל האש יצאה מידיי. הוא יילל ייללה נוראית, אבל לא נסוג. המשכתי כך כמה שניות, אלא שהוא שרט את כתפי בטפרים חדים וקפץ ממני. החתכים היו עמוקים, וזלג מהם דם. הרגשתי שהלהבות סביבי מתחזקות ומתלהטות.
צידי גופו של האריה היו חרוכים ושחורים, ופניו התעוותו מכאב כשצעד לכיווני שוב. הוא היה איטי יותר, אבל נחוש הרבה יותר.
לא ידעתי כיצד להביס אותו. היה מסוכן להתקרב. יריתי אליו כדורי אש מכפות ידיים פרושות, והתעלמתי מהכאב החד והצורב שהתגבר בכתפי השמאלית.
לא ידעתי עוד כמה זמן אוכל להמשיך. עיניו של האריה התגלגלו בחוריהן. את הלהבות הבאות לא זרקתי: ריכזתי אותן ברעמתו, כמו גל אש יצוק שניתז מאצבעותיי. רעמתו עלתה באש, והתפשטה לעבר גופו. הוא יילל, ואז נפל גופו הכבד על האדמה ללא תנועה.
נרגעתי, והאש נעלמה לאט-לאט. השריטות העמוקות הפריעו לי. ביד הבריאה חתכתי את הסווצ'ר והידקתי סביב המקום הפצוע. הדם הפסיק לזלוג, וארנבת שוטטה בין השיחים. התרוממתי בנחישות.
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הארנב הבא היה מעצבן: הוא היה שמנמן ושחור ומהיר יותר מהקודמים. ודווקא בגלל זה התעקשתי להמשיך לרדוף אחריו. קפצתי עליו כשעצר לרגע, ותפסתי אותו בקצות אצבעותיי. נהמתי בכאב כשכתפי הפצועה ייללה במחאה, כשהכנסתי אותו לשק.
בשניות הראשונות לא קרה שום דבר. המבוך המשיך להיות שקט כמו קבר. אבל אז האדמה החלה לרעוד, ושלוש דמויות בצבצו מתוכה.
ברגע הבא, הצטערתי שבחרתי בארנב גדול, מהיר, שחור, ושמן.
הוא הביא איתו את היצורים המחרידים ביותר שראיתי: שלושה גברים, עשויי חול או השד יודע מה, עינייהם חלולות ואף על פי כן מבטם מזרה אימים.
היו להם חרבות וסכינים, אבל החלק המפחיד היה שהם היו פצועים: הם הקיפו אותי בתנועות גמלוניות ורצחניות, בכתף של אחד מהם נעוץ חץ ולאחד חסרה רגל, ומהגדם נוטף דם מעורבב בחול.
ניסיתי לירות לכיוונם כדור אש חלש, מאלו שהצפתי איתם את האריה. ממש נלחצתי כשהם לא הגיבו, אפילו לא הנידו עפעף.
כשהם לא הגיבו גם לקרן אש מרוכזת, התחלתי להבין עד כמה גרוע מצבי. אחד מהם התחיל לנוע לכיווני, בתנועות רובוטיות מזעזעות.
"הצילו!!!" צרחתי בהיסטריה.
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אני שונא את הרגע הזה, הרגע אחרי שתופסים את הארנב ולפני שהמפלצת מופיע.
שאגה נשמעה משמאלי, אריה זהוב עמד שם
"הדבר הכי נורמלי שהיה לי היום"
האריה הסתער עלי , הדלקתי אש בידי והעפתי לכיוונו את הכדור שנוצר שם
האריה קפץ כ2 מטרים באויר מעל האש
הוא הפיל אותי על הרצפה וניסה להוריד לי את הראש בשיניו, חסמתי את ראשו בעזרת ידי. הריר שלו נטף עלי מלסתותיו הפעורות
הדלקתי אש בידי השנייה שהייתה תקועה מתחתיו, האריה זינק מעלי
קמתי יריתי 3 כדורי אש לכיוונו הראשון והשני פספסו אבל השלישי כרך לו מעט את הרעמה .
הוא נראה כועס, הוא רץ לכיווני, לסתותיו ננעלו על ידי. צרחתי
הבעתי אש בידי, זאת שהייתה בפיו הוא מיד שחרר אותה אבל הספיק לשרוט אותי בבטן לפני שהעפתי אתו בסילון אש. העפתי מבט בידי, היא הייתה אדומה מדם, המראה שלה העביר בי צמרמורת
גם הבטן שלי התחילה לדמם מעט
בסילון אש אחרון שרפתי את האריה עד לעצם
נשכבתי על הקיר מחכה שהפצעים יתחילו להתרפות
אחרי מעט זמן הרגשתי טוב יותר. "רק עוד כמה ארנבים וזה נגמר" מלמלתי לעצמי
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אחרי שהתגברתי על הגועל שכיסה אותי , שמעתי את זעקתה של אחת מחברות הקבוצה שלי , אני חושבת ששמה היה היילה היא נלחמה כנגד מפלצות מוזרות מאוד- הם נראו כמו גברים באופן כללי מאוד אבל אם לקצר שולבו בהם אלמנטים של חול והם היו פצועים (סורי התעצלתי לקרוא את כל התיאור), היא הייתה פצועה בקושי הפיקה אש, היא נלחמה הרבה יותר ממני לא שמתי לב כמה זמן התעסקתי במפלצת אחת, רצתי לעברה , בצליעה קלה שנגרמה לי מהנפילה, תודה לאל הגעתי בזמן, אבל היא לא הייתה חסרת ישע כפי שחשבתי , היא נלחמה בהם בעוז וכך גם אני , ניסיתי לשרוף אותם אבל זה פגע בהם משמעותית , אסור לי לבזבז את כל כוחי יש עוד מפלצות לקטול חשבתי לעצמי , בחנתי את גופם, את התפתלותם , והבנתי לכל יצור יש מוח, בלי מוח מתים ובהיותם דומים לגברים אנושיים צריך לכרות את ראשיהם, סימנתי לה להפסיק ולפעול עימי,
|
|
|
אֵרִיַה
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ליאה חיסלה זוג מפלצות, הבטתי בהלם בזאב שהיה מולי. ארנב חום-אפור אכל דשא מאחוריו.
בחיים לא ראיתי זאב אמיתי, ומשהו אמר לי שהעיניים שלו לא אמורות להיות אדומות לגמרי, בלי אישון.
הזאב נהם, הבטתי בו בזהירות "תרגע" ציוויתי.
הוא קפץ עלי, רטנתי לעצמי בשקט שאני צריכה לעבוד על היחסים שלי עם חיות.
זינקתי הצידה כשהציפורניים שלו סימנו שריטה דקה על צד הגוף שלי, הבטתי בו בזעם והפעם אני קפצתי לעברו.
בעטתי באף שלו, הוא ילל וחבט לעברי בכפה שעירה.
איגרפתי את שתי הידיים ותקעתי בו אגרופים עד שכל הפרווה שלו עלתה באש.
למפלצות אמור להיות ריח בכלל? כי כשהזאב הזה נשרף הוא ממש הסריח. כאילו, ממש ממש הסריח.
בזמן שהוא ילל ועלה באש אני התעסקתי בלרדוף אחרי הארנב, שמצא לעצמו תחביב מעניין לקפוץ ממקום למקום, בסופו של דבר תפסתי אותו באחת הרגליים ודחפתי אותו במהירות לתוך השק. הוא התכרבל על הארנב הקודם ו... נרדם. מוזר.
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(אריה,כדאי שתקראי את התגובות שלי...השתיים האחרונות :)
|
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אוי שיט! הארנב שלי מת "יהי זכרו ברוך" מלמלתי ורקתי אותו בלי להסתכל.
המשכתי לרוץ וראיתי ארנב רץ מהר מאוד. רדפתי אחריו במהירות, משתדלת לשמור על קצב נשימות איטי.
תפסתי את הארנב השמן והכנסתי אותו לשקי. רציתי להמשיך לרוץ אבל אז הופיע מולי המלכה של השחמט בגובה של 4 מטרים. באסה. אגרתי את כל כוחי ושלחתי לעברה כדור אש גדול שפגע בבטנה. דם נטף על האדמה וזו צווחה בכעס. היא התקדמה לעברה וניסתה לתפוס אותי. התגלגלתי במהירות והיא פיספסה. המלכה הביטה לצדדים אך אני הייתי מאחוריה ושלחתי לעברה עוד כדור אש למותן. היא התחמקה.
לעזאזל!
הרגשתי את הכעס בוער בי, ממלא כל איבר בגופי ושלחתי לעברה כדור אש אחד ענקי. הכדור פגע לה בראש והיא התחילה להתאדות.
היא נעלמה, רצתי עם השק וניסיתי לתפוס עוד כמה ארנבים.
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
מישהי מהקבוצה שלי, מלינה אם אני לא טועה, באה לעזרתי והודיתי לה מקרב לב.
הסתחרננו סביבם, מתחמקות ממכות ומנסות לפגוע בהם באש ללא הצלחה.
"הראש שלהם!" היא צעקה כשחרב חול שרקה מעל ראשי,"אם הם כמו בני אדם, צריך לערוף להם את הראש!"
"בסדר!" השבתי צעקה ותלשתי את חרב החול מידו של החייל הפצוע,"קחי להם את החרבות!"
ניסיתי לערוף את ראשו של החייל. הראש התגלגל מצווארו ושקע אל האדמה. כך גם גופו, וחרב החול שבידי.
"זה עובד!" קראתי אליה בהתרגשות.
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
המשכנו וערפנו את ראשיהם של האחרים , עד שכולם הפכו לערמות חול , "שנמשיך ?" שאלתי אותה.
|
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
תפסתי עוד ארנב והפעם הופיע מולי ג'וק ענקי.
אני לא יודעת למה אבל הרגשתי שאני הרבה יותר בקיאה עכשיו ושאני יותר מיומנת.
החלטתי לנסות לירות אש מהרגליים. הצלחתי בקושי אך בכנף של הג'וק נהיה חור.
הוא הסתער עלי והעיף אותי אחורה. הרגשתי שהראש שלי מסתחרר. עכשיו באמת הייתי צריכה את הרגליים.
בשארית כוחותיי האחרונים הרגתי את הג'וק-עם הרבה מאוד להבות קטנות שאיתן גם הדפתי אותו.
רציתי להישאר על הרצפה ולחכות למשהו. אבל ידעתי שהקבוצה שלי צריכה אותי ונעמדתי על רגליי באיטיות רבה.
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
"כן," חייכתי. מלינה הייתה לוחמת מצויינת ושותפה מעולה."אני אומרת שנתפצל, כל אחת תתפוס ארנב משלה, אבל נשאר קרובות כדי שנוכל לעזור אחת לשנייה אם תהיה בעיה."
היא הנהנה בהסכמה. כאילו שמעו אותנו, הופיעו שני ארנבים בקצה השביל. היא חייכה וניתרנו לכיוונם בתיאום מושלם. "בהצלחה," היא חייכה וטחבה את הארנב אל תוך השק.
"בהצלחה גם לך." עניתי במלוא הכוונה, כשצל גבוה התרומם מולה. דחפתי את הארנב לתוך השק שלי.
תוך שנייה, אישה חצי-שקופה עם שמלת כלה קרועה הביטה בי. היה לה חיוך רע והיא הייתה יפה מאוד. לא היו לה כלי נשק, אבל היא בטח החביאה כמה טריקים בשרוול.
"הו." היא צחקקה ברשעות,"היילה. כמה נחמד לפגוש אותך שוב."
"שוב?" סיננתי,"מה זאת אומרת שוב?"
מה היא מנסה לעשות בזה שהיא מדברת איתי? זה לא נראה כאילו היא מסיחה את דעתי, כי היא אפילו לא ניסתה להתקרב. לעומת זאת, החיוך המתנשא שלה התרחב.
"את לא זוכרת, היילה?" היא הטילה את ראשה לאחור וצחקה צחוק שהעביר בי צמרמורת."חשבתי שאת מכירה את הפנים שלי מצויין מהחלומות שלך. או שמא עליי לומר... סיוטים."
הצילו. נאבקתי בזכרונות שלא רציתי לחוות שוב, ויריתי עליה מטר של להבות. היא התרגזה וחשפה שיניים בנהמה פראית. שמלת הכלה שלה נחרכה. היא התקרבה אליי ושלחה כף יד שקופה שניסתה ללטף את הפנים שלי.
"תתרחקי ממני!" צרחתי. המבוך נעשה יותר ויותר גרוע בעיניי מרגע לרגע. מאצבעותיה יצאו טפרים מוחשיים לחלוטין, ששרקו כשחתכו את האוויר וצמחו מעצמם לכיוונים. תפסתי בזה שיצא מהזרת שלה, ושברתי אותו. כף ידה נרתעה לרגע, אבל הטפרים המשיכו לצמוח. העליתי אותו בלהבות, אבל הוא לא נשרף. זרקתי אותו לכיוונה והוא ננעץ בעין שלה.
"כמה טיפוסי, היילה." היא צחקקה בכאב.
הטפרים שרטו את הלחי שלי וזה כאב. הכתף הפצועה הפריעה לי. כל המקום הטיפשי הזה... שילך לעזאזל.
לא היה לי מושג מה לעשות. בהברקה של רגע קפצתי על הטפרים, ומשהו שלמדתי בחיי הקודמים, כנראה, נוצק בי. התגלגלתי באוויר ונחתתי על פרצופה, נעצתי יד לוהטת מאש על בית החזה השמאלי שלה. היא צווחה וניסתה לנשוך אותי, ואז נעלמה.
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
אמרתי להיילה שעדיף שנתפצל כדי להשלים את המכסת הארנבים שעלינו לתפוס, אמרתי , תפסתי נשק אקראי של אחד מאנשי החול המתים ורצתי לעבר ארנב חום וקטן שקיפץ לא רחוק
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
*אמרה לי היילה, *אמרתי כן
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הארנב הבא היה קטן אבל מהיר עוד יותר מהשחור. לא רציתי לחשוב מה זה מסמל על המפלצת שתבוא בעקבותיו.
דחפתי אותו לשק והופתעתי כשחתלתול קטן נעמד מולי.
"חתול?" גחכתי,"אתה יכול לא לזוז בזמן שאני שורפת אותך, בבקשה?"
הוא יילל ייללה קורעת לב, והביט בי בשתי עיניים גדולות. היו לו שיניים קטנות וממש ממש חדות, וגם טפרים שלא היו נעימים במיוחד.
יותר מדי טפרים היו לי היום.
אבל הופתעתי באמת ברגע שהוא הסתובב והתחיל לרוץ, לברוח מפניי. רצתי אחריו ללא היסוס. כדי שהארנב שתפסתי יחשב, אני צריכה להרוג את החתול. כעסתי על החתול המטופש, כי הותרתי את מלינה הרחק מאחוריי. אבל היא תבין.
בדקות הראשונות לא קרה דבר. החתול היה הרבה יותר מהיר ממני, ואני חושבת שהוא גם גדל ככל שהמרחק גבר.
יריתי עליו כדור אש, אבל הכדור איבד את כוחו והפך לעשן עד שהגיע אל החתול המהיר. שרירי הרגליים שלי התחילו לכאוב.
אבל שום דבר ממה שעברתי עד אז לא הכין אותי לכדורי הפרווה שנשלחו אליי מהחתול. בהתחלה צחקתי בשעשוע, וניסיתי לתפוס את הכדור באצבעותיי, במקום להתחמק - כפי שאמרה האינטואיציה. הוא היה נראה רך וחמוד ונכנעתי לדחף הטיפשי.
כשהחתול ראה שאני מתכוננת לגעת בגוש הפרווה, הוא נעצר ונעץ בי עיניים רעות.
התגובה שלו ערערה אותי, אבל היה מאוחר מכדי לסגת - הגוש כבר היה בין אצבעותיי, והחתול התחיל להתקרב באיטיות.
הוא מתקרב, זה סימן טוב.
ברגע הראשון שאצבעותיי נגעו בגוש הפרווה לא קרה דבר. ברגע שלאחר מכן, התקפלתי תחתיי מרוב כאב. אצבעותיי צרבו ונכוו, והחתול גרגר בהנאה. לא רציתי לצעוק ולהראות לו עד כמה זה כואב, אבל זה היה כואב מכדי שיכולתי להשתלט על עצמי. דמעות של כאב בצבצו מעיניי ובזתי לעצמי עליהן.
החתול הביט בי בעיניים מצומצמות. ניסיתי לנשוף על האצבעות, אבל זה לא עזר. הלהבות הטבעיות שלי רק החמירו את המצב. והפעם אף אחד לא היה קרוב אליי. מלינה לא, לפחות. ואולי אני לא שומעת טוב, בגלל דמי הגועש באוזניי.
כשעמדתי להתרומם ברגליים כושלות, ניתר עליי החתול. הפרווה שנראתה קודם רכה ומזמינה, הפחידה אותי לאין שיעור. אם כולו צורב ומסוכן כמו גושי הפרווה שהתחיל לזרוק עליי, אני אבודה.
חשקתי את שיניי. רציתי לפגוע בו בדיוק כפי שפגע בי. הנקמה הציפה אותי. יד שמאל שלי הייתה אבודה לגמרי. מהקרב עם האריה, הכתף הייתה שסועה והיה לי קשה להניע אותי. עכשיו גם האצבעות הלכו. הן התחילו לדמם, אפילו שלא היה שם פצע. בידי הימנית, הבריאה, התחלתי לחמם את האש. ההילה שסביבי עזבה אותי ועברה כולה אל כף היד. החתלתול הבין שהגיע הזמן להתחיל לרוץ כמו משוגע שוב, אבל זה היה מאוחר מדי: האש שרפה אותו עד העצם. ערמת אפר החליפה את המקום בו עמד לפני שנייה.
התיישבתי על האדמה ועשיתי הערכת מצב. מצבי היה גרוע בהחלט. מירוץ הארנבים היה הרבה יותר קשה ממה שהעליתי בדעתי.
התרוממתי במאמץ. ארנב קפץ בשולי השביל.
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
על הארנבון זינקתי להפתעתו ותפסתי בו בעודו מנסה לכרסם את אצבעותיי, הכנסתי אותו לשק יחד עם הארנב הראשון וחשבתי כמה שעליי למהר, היילה נראה כמסתדרת בלעדי אז הרשתי לעצמי להתרכז , טוב איפה המפלצת, וכאילו נענתה למחשבתי צצה מהקרקע מפלצת שנראתה לי מוכרת- כמעיין ביגפוט עם שיער ערמוני - כמו של.. לא אסור לי לחשוב עליו.
הוא נראה קצת עלוב יחסית למפלצות האחרות שהופיעו במגרש ואז שמתי לב לכנפיים המזעזעות שלו, החזקתי בחרב באחיזה המוכר לי ולא לטובה בעברי מעברי הרחוק, לפני שהספיק להתרומם , הספקתי לקרוע חלק ניכר מזרועו, קיללתי בשקט על שפספסתי את הלב, הוא עופף למעלה באיטיות ובזעקות כאב שהיו מחרישות אזניים, שלחתי כחצי אש אל כניו וחוררתי אותן, הוא התרסק בקול שבירת עצמות, תפסתי בראשו וסובבתי אותו כחצי ציר עד שנשמע כל השבירה הברור של המוות הרחום בשבירת המפרקת, "יש לך מזל, רבים מתו בצורה הרבה יותר אכזרית" כשגופתו מעלת הצחנה מאחוריי , רצתי לעבר ארנב שמנמן שקיפץ בכבדות ונראה כשותה את דמו של היצור הראשון שהרגתי
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הסווצ'ר הזה הולך לפח כשאני מסיימת כאן. כשפניי מתעוותות מכאב תלשתי ממנו חתיכה נכבדה וכרכתי אותה בחוזקה סביב האצבעות. הכאב השתפר במידה ניכרת, ונחלש גם בעקבות המוות של החתול. נגעתי בזהירות בלחי שלי. השריטות היו קצת נפוחות, אבל לא היה דם.
לבסוף בדקתי את הכתף. היא כאבה יותר מיתר הפגיעות. היה לי קשה להניע את בסיס היד והיא נתלתה ברפיון מהכתף הפצועה.
אוקיי. אבל נלחמתי כבר בכמה מפלצות עם הכתף הזו.
אבל זה לא היה כול - התעייפתי. הרגשתי את זה בכל איבריי. הרגתי יותר מדי מפלצות ברצף, וגופי התחנן למנוחה.
המשכתי לשבת על האדמה עוד כמה שניות, ואז קפצתי על הארנב הראשון שראיתי.
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הארנב השמנמן לא ראה את זה מגיע,, היילה התרחקה במהלך הקרב שלי עם הביגפוט ולמזלי בדיוק לכיוון הזה, נסתרתי כנראה מאחורי גופת הפודל כך שלא ראתה אותי, היא כנראה חושבת שאני עדיין שם, היא , לא יודעת שאני משתדלת לכפות עליה , אני צריכה את חברי הצוות שלי בחיים, טוב סוג של חיים לא הספקתי , תודה רבה, והיא הייתה פצועה מה שמכניס אותך למצב של פגיעות רצינות במיוחד במצב הנוכחי שלנו.
הכנסתי את הארנב השמנמן לשק וחיכיתי להופעתה של המפלצת
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
מעין גובלין מכוער הביט בי בעיניים יוקדות. לשון לטאה השתרבבה ברישול מהפה החצי פעור שלו, שנראה כמו... טוב, נראה כמו משהו שאף אחד לא רוצה להיות בתוכו.
גובלינים אוהבים אש, לא? חיפשתי בראשי אחר מוצא. הגובלין היה נראה גמלוני ומגושם, וחפר באצבעות עם ציפורניים שבורות באדמה.
בשנייה הבאה הוא החזיק בידיו סלע ענק, שהיה ברור לחלוטין שהוא מתכוון להשליך לעברי. הוא היה חזק, חזק מאוד, ואם הקצה של הדבר הזה יפגע בכתף שלי היא תישבר.
או כל דבר אחר שיגע בזה ישבר.
אולי זה לא גובלין, אם הוא אוהב אבנים?
לא יזיק לי לנסות...
תהיתי אם אני יכולה לעצב את האש כרצוני. לחרב אש, או חומת אש?
המפלצת הטילה את הסלע לכיווני בנהמה פראית, ואני ניסיתי לחסום את הגוש הגדול בעזרת אש.
ניסיון לא מוצלח. הסלע נחת סנטימטרים ספורים ממני, ואפילו ההדף הספיק כדי לזעזע אותי. הסלע שקע קצת באדמה, כמו מכתש ענק.
כשהגובלין התחיל לחפור שוב, כבר לא הסתכנתי. דמיינתי את האש זוחלת על האדמה, עד שהיא מגיעה לחור בו הוא חפר.
לשמחתי ולמרבה תדהמתי, האש אכן צייתה לי. אבל גם היה לזה מחיר: הכאב בכתפי התעורר בעוצמה מחודשת, הרגשתי שכוחותיי ניטלים ממני עוד יותר, ואם מישהו היה מביט בי, הוא בטח היה אומר שאני חיוורת כמו מתה.
או, בעצם, לא חיוורת כמו מתה, כי אני באמת מתה.
הגובלין זעק זעקה מרה כשאצבעותיו ניצלו באגם האש הקטן שיצרתי. הוא הביט בי בעיניים רושפות ונהם. הבל פיו היה מצחין.
התקרבתי אליו והמשכתי לצלות אותו באש לאט-לאט. הוא כעס והיה מגושם מכדי לפגוע בי, אבל אבנים קטנות התעופפו באוויר ונשלחו לכל עבר, גם אליי. הוא נהם והניף את זרועותיו בעיוורון.
לא רציתי ליפול שבי בידי כף יד כזאת.
מדעתי לפני כשאבן פגעה בי בגב. איך לעזאזל הצליחה האבן להגיע לגב שלי?
הגובלין פלט קול נמוך, שביטא אולי שמחה, ותפס אותי בקצה החולצה. הוא הביט בי בעיניים שהביעו שנאה ונקמה מוחלטות, וניער אותי באוויר. ביד השנייה התחיל לחפור בחול.
לפחות לא נתלש לי הראש מהמקום. בהתקף פאניקה העליתי את עצמי באש. הגובלין שיחרר אותי בבת אחת, זועק ומוצץ את אצבעותיו המפוחמות.
"בשר צלוי." חייכתי אליו."תנסה, אולי יהיה לך טעים."
זה התברר כטעות, כי הגובלין הגיב לשמע המילה ב ש ר. הוא נהם בפראות ושלח לעברי אגרוף זועם, ממנו חמקתי ברגע האחרון.
אין לי מושג מאיפה מצאתי את הכוחות, אבל כל מה שעוד נותר בי, שלחתי בפרץ אש אל הגובלין. הוא הפך לערפל בהיר, לא לפני שפלט צעקת אימים.
עמדתי במקומי, מתנשפת ומתנשמת.
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
דרייק הלך על אחד האבירים, והשאיר אותי ואת ג׳יין לטפל בשני. הבנות החלשות ביחד, הוו, כמה טיפוסי מצד הגברים.
ג׳יין הביטה בי בשאלה והסתכלה על עוד ארנב, הנהנתי, היא תשיג עוד ארנב ונגיע לשם מהר יותר. היא הלכה לתפוס את הארנב.
החלטתי להוכיח לדרייק שאני לא נערה חלשה ומפוחדת.
נתתי לאביר לתקוף ראשון; הוא התקדם במהירות וביעילות. כאילו לא הרגיש את שריון הברזל סביבו.
האביר כמעט רץ וניסה לחבוט בי, התחמקתי ותפסתי בידו, מסובבת אותה מאחורי גבו ומונעת ממנה מלזוז בעזרת הרגל.
אבל להפתעתי - גם ידו השנייה עשתה סיבוב מטורף ולא טבעי של 180 מעלות, והלמה בפניי, או לפחות ניסתה, כי התכופפתי בזמן.
סיננתי כשבשביל בדיקה טפחתי על הברזל של השיריון וגיליתי שהוא חלול.
תוך כדי שאני עוצרת את ידו השנייה מלחבוט בי ותוך כדי משתמשת בה בתור תומך לטיפוס, הגעתי לכתפו של האביר והתחלתי להתיך את המתכת שלצד היד שלו ותוך כדי למשוך אותה, המתכת התפרקה דיי מהר.
אבל זה לא היה מהיר מידי.
התחלתי להלום במתכת בפראות, שוב ושוב. האגרופים שלי היו בוערים, אז היא גם הותכה תוך כדי.
מהר מאוד האביר נמס לשלולית, והתפוגג.
העפתי מבט לעבר דרייק, שעדיין לא סיים עם האביר שלו.
כשסיים, השלכתי אליו את שני הארנבים תוך כדי שאני מציגה לו את השק המלא שלי.
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
כשעשינו ספירה כוללת של ארנבים, כשג׳יין ודרייק חזרו, הבנו שיש לנו שלושה עשר ארנבים.
מסתבר ששאר חברי הקבוצה שלנו לא עשו הרבה.
חרקתי שיניים ובדקתי את מצב הבגדים שלי - חתכים חצו את החולצה שלי הלוך ושוב, אבל קעקוע מוט השטן נשאר בסדר. ידיי ורגליי גם כן היו מכוסים חתכים.
מצבם של דרייק ושל ג׳יין היה קל משלי, אבל רק עיקמתי את אפי והלכתי לעוד ארנבים.
תפסתי בשני ארנבים והשלכתי אותם לג׳יין. שניים אחרונים.
מולנו הופיעו שתי מפלצות - אריה לבן ויפהפה, ונמר מנומר בלבן ושחור.
איזה צבעים יפהפיים... חבל שנכתים אותם באדום.
אני ניגשתי אל הנמר. דרייק ניגש אל האריה, וג׳יין החליטה לעזור לשנינו.
התנפלתי על הנמר בשפתיים חשוקות. בהתחלה פשוט בעטתי בראשו בחוזקה והוא נפל על הרצפה. הוא נעמד בנהמה חלושה והסתער.
לא הייתה לי סבלנות. האמת שזה עשה אותי חזקה יותר, כי השתמשתי באותו התרגיל שהשתמשתי על השור - נעצתי אצבעות לוהטות בעיניו ואז תלשתי אותן. וכשפער את לועו ביללה כואבת - שיגרתי לתוכו כדור אש.
נפח הנמר, נשאר אריה.
|
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הבטתי בג׳יין ובדרייק, שניהם העלו את האריה בלהבות מצדדים שונים. אבל היצור היה דבר קשה להתמודד איתו.
אז הבטתי בהם רצים לעברו ודרייק הטיח בו אגרופים, ג׳יין בעטה בו.
היצור עלה בלהבות אדומות ועדיין שאג.
הצטרפתי אל שניהם, הטחתי אגרופים, בעטתי, ושלושתנו התעייפנו מהקרב הממושך, ומהיצור הגוסס שעלה בלהבות וסירב למות.
המכה הסופית הייתה של ג׳יין ודרייק, לא שלי. דרייק תפס את פניו של האריה, ובכוח פער את לועו של היצור - וג׳יין קלעה כדור אש לתוך פיו.
וככה האריה מת, והשגנו 15 ארנבים.
(זהו זה!!! 15!!!)
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
המלצת הזו , טוב, גרמה לי להתפקע מצחוק, היא נראתה כמו ליצן שהכובע המתפצל והטיפשי עם הפעמונים היה חלק מראשה , רגליים שמונות שדמו למכנסי הבלון של ליצן בצבע צהוב עם נקודות כחולות, פלג גוף עליון אדום עם נקודות ורדרדות , אבל הוא פתח את פיו ועם שיננים כאלה קשה להצחיק ילדים ורגליו האדומות גדולות כמו ידיו, נוסף על אלו היו לו טפרי מתכת, בטח אלו שיש להם פובייה מליצנים רואים בהם יצור כזה, צחוקי עצבן אותו והוא זינק לעברי עם טפרים שלופים, נעתי במיומנות שרחשתי בחיי הקודמים על אף הצליעה הקלה שלי ואחד הטפרים החל מתעקם מהמגע הקל באש הבוערת במעילי אך אינה מכלה אותו, הדבר העניק לי הגנה מסוימת אך גם גרם לי להזיע כמו סוס, איך אני מזיעה אחרי מוות?.
לראשונה השתמשתי בחרב , היא התאימה לי כמעט בדיוק והייתה פחות או יותר מאוזנת- איני טוענת לשלמות.
נטעתי אותה בכתפו מאחורה בזמן שניסה לשלוף את פריו שנתקעו מעט באדמה, סובבתי את החרב בתוך בשרו ונגעתי בגבו - טעות ראשונה, גבו הפריש חומצה כלשהי שהריחה מוכר הורדתי אותה במהרה כך שנוצר בה רק כוויה רגילה ולא קטלנית, .
הריח המוכר הציף אותי בזכרון משעשע של שיעור כימיה נשכח מעברי הרחוק, ריחו הנפלא של החומצה הידועה ביותר בשל היותה דליקה, חייך נסוך על פניי ושלחתי זיזים של אש במורד גבו בעוד הוא מפריש עוד ועוד חומצה עד שכל גופו נשרף במדורה , למזלי הוצאתי את החרב ממש לפני שהמדורה הספיקה לפגום בה, והסתכלתי לראות מה מצבה של היילה
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(אמטיסטים, תתחילו להגיב!!! נהרס לי הדמיון מרוב תגובות רצופות, ואנחנו בפיגור!!!)
|
|
|
הצבעוני האדום
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
תפסתי עוד ארנב, לבן אפור. זה כל מה שצריך? לתפוס ארנבים? זה די קל..
או ל]פחות ככה חשבתי, נהמה ענקית נשמעה מאחורי, והסתובבתי.
זה היה אריה ענקי, עם רעמת נחשים. בוערים באש (בטח נעמה, למה שלא תקשי על החיים שלך עוד קצת?).
אני כבר מת? מה הוא כבר יכול לעשות? לנשוך אותי ולפפצוע ארותי כי עד כמה ששמתי לב אני עדיין מרגיש כאב.
ואטז עלה לי רעיון. שלפ]תי את הארנבת המתה (קודם מתה לי ארנבת) מהשק ונפנפתי אותה מול פניו של האריה.
מסתבר שגם מפלצות מהעולם התחתון צריכות לאכול. זרקתי את הארנבת בערך מטר ממני, והאריה אחריה.
זו ההזדמנות שלי, חשבתי וזינקתי מאחורה על האריה כשלפתע זרם אש פרץ מהיד שלי (איכשהו, עדיין לא ממש הבבנתי מה הולך פה) וטיגן לאריה את כל הצד האחורי. "ענק..." אמרתי ובהיתי ביד שלי כשהיצור הארייתי שחשבתי שכבר מת הסתובב בצליעה לעברי. כיוונתי את ידי אליה וניסתי להוציא פרץ אש נוסף.
זה לא הצליח.
כמובן.
האדרנלין פמפם לי בגוף ובהחלטה לא הגיונית תלשתי לאריה נחש מהרעמה. הוא הת]פורר והאפך לאבק.
זהו זה, הנחשים הם מרקור הכוח שלו. החלתי מקפץ מפה לשם תולש נחשים בוערים מרעמת האריה הזועם שניסה להוריד לי את הראש.
רק נחש אחד נשאר, תפסתי אותו בכוח, אבל האריה היה יותר מדי קרוב, הוא עמד לנשוך, משכתי בנחש והשתמשתי בו כדי להגיע לגב האריה.
הנחש נתלש ממשקלי, לא הייתי בטוח אם להעלב או לקבל את זה כמחמאה.
האריה התכווץ והפך לחתול קטן וזועם.
דרכתי לו על הצוואר.
|
|
BooksDragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(לא הייתי כמה ימים, ואין לי זמן\כח לקרוא הכל, אז אני פשוט יתחיל)
מרוץ לתפוס ארנבים. לא יכלו לבחור משימה יותר משעממת, אה?
אני מניחה שזה קצת יותר. כשהמרוץ התחיל לא חשבתי הרבה, פשוט רצתי את בין קירות המבוך וחיפשתי ארנבים. אני רואה שניים עכשיו, נראים כמו גור ואמא. די מהיר מדי לטעמי. אני מכניסה אותם לשק וממשיכה לחפש. אני לא רואה ארנבים בטווח הקרוב, אבל אני ממשיכה לחפש. אין ממש משהו מעניין, אני מנחה שלא קורה הרבה שמוצאים שניים על ההתחלה. כנראה "מזל של מתחילים". אני משחקת קצת עם הלהבות הסגולות, מתשתעשת בעובדה שפעם נכוותי מהם כל כך הרבה.
*פלשבק*
הייתי בת 15 אז. לקחתי את הסיגריות של אמא שלי וזרקתי אותם למדורה. התרחקתי קצת, כדי לא להריח את הסירחון ולנשום עשן פסיבי. זה לא היה כדי למנוע מאמא שלי לעשן, אלא כדי לחנוק למוות את האח הקטן שלי שישן בעגלה ליד. לא שחשבתי שזה יעזור. אחרי כמה דקות חזרתי. הוא נראה תמים וחמוד כרגיל. הרמתי מקל בוער מהמדורה והיססתי. אני באמת רוצה שהוא ימות בייסורים?
הלכתי משם עם המקל הבוער, ונהיו לי קצת יסורי מצפון על שניסיתי לחנוק את אח שלי. הלהבות נראו לי כל כך יפות, האור שהם מפיצות, כל כך... יחודי! הגוונים החמים, הדי החום... רק העשן מלמעלה הורס את המחזה המרהיב. צפיתי מרותקת בלהבות המרקדות על הענף, ונתקפתי דחף פתאומי לגעת בהן. ליטפתי את הלהבות היפיפיות בידי החסופה. עורי צרב, לא שניפיתי למשהו אחר. כבר שחכתי את הכאב הצורב, את השינוי הפתאומי בעור. זרקתי את הענף הבוער ונשכתי את ידי כדי להסיח את דעתי מהכאב.
*סוף פלשבק*
לפתע אני רואה משהו שנראה כמו זנב עם נוצות אדומות, כתומות, וחומות. אני מזהה את זה כתרנגול. לפתע אני רואה את ראשו. סוגרת את עיני מהר. אני מזהה את היצור מאגדטת, אבל לא זוכרת את שמו. הקרבולת שלו גבוהה ומסולסלת, בצבע כחול, וצוורו ארוך. עם המבטים שלנו נפגשים.... טוב, עדיף שזה לא יקרה. אני מניחה את שק הארנבים ומשלחת מטח אש לכוון אקראי. אני שומעת אותו מקרקר מאט, אך לא אף סבל בקולו. אבל אני מסוגלת לשמוע את צעדיו. הוא מתקרב אלי. מנסה לבעוט בו, אך לפתע מרגשתי צריבה עזה ברגלי. הוא מסוגל לירוק אש, אבל לא הייתי אמורה להיפגע ממנה... אני כנראה חסינה רק לאש שאני מיצרת. כמה חבל. פקחתי את עיני ובדקתי לרגע חטוף את רגלי. הקוויה לא הייתה חמורה, אבל חוררה במקצת את נעלי. מבט התרנגול היה מופנה למקום אחר למזלי הטוב, אז אני עדיין בחיים, בערך, עם אפשר לקרוא לזה ככה בכלל. אני ניתנת לו אגרוף מלווה בלהבות סגולות, והנוצות שלו נדלקות. הוא מפרפר בכאב. אבל לרגע אחד הוא מנסה לסובב את ראשו לכווני, ואני נאלצת לסגור את עיני. אי שם נשמעת נהמה. צעדי ריצה שקטים מתקרבים אלי בריצה, יצור בעל ארבעה רגליים לפי מה שאני מסוגלת לשמוע. אני לא יכולה לפקוח את עיני כרגע. הקול נובע מהקוון שממנו הגיע גם התרנגול. אני לא יכולה לפקוח את עיני מבלי להפנות גב אל הסכנה. אני יודעת שזה ממש קרוב ובועטת באוויר בעיטה מלווה באש, ושומעת יללה חתולית. אז זה כנראה חתול. חתול די גדול. טפרים מפלחים את זרועי, ואני צועקת מכאב ומצליפה בו עם הזנב. קירקורי התרנגול חודלים. אני פוקחת את העיניים ומתחלחלת למראה עיני. החתול יותר גדול משחשבתי. יש לו פרווה שחורה עבה ופנים חתוליים למדי, אבל הוא בגודל של אריה. הוא מייבב. קצה הזנב שלי חתך אותו, ואני מנסה לסרוף אותו במתח אש. אבל הוא מתאשת ומזנק הצידה. הוא מתקופך לתפוס את רגלי, אבל אני מרימה אותה בזמן ונותנת לו בעיטה הגונה באף. הוא נרטע כמה סנטימטרים אחורה וזינק שוב. הוא הפיל אותי ארצה וכל המשקל שלו עלי. הוא ניסה חנשוך אותי בפנים, ומרגע האחרון עלה רעיון במוחי.
נשפתי אש לפיו. הלשון שלו נמסה והוא יבב ביסורים. הצלחתי להפיל אותו והצמדתי את ידי לביטנו. הוא שרט את כף ידי, אבל לפני שהוא הספיק לגרום לי נזק רציני הבהרתי אותו. הוא צרח. הצרחה נשמעה כמעת אנושית והוא חזר עליה במשך כמעת דקה שלמה. ראיתי אז עורו נמס, ובשרו בער עד שיכולתי לראות את עצמותיו. צרחותיו דעכו, אך לא יכולתי לחשוב על שום דבר מלבד הכאב בזרועי.
הרמתי עם ידי הבריאה את שק הארנבים, ופילסתי את דרכי בין העצמות הגדולות הבוהרות של החתול, שחסמו את דרכי לחלוטין.
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(לפי הספירה שלי יש לנו 10 ארנבים בינתיים, קדימה הקבוצה הסגולה!)
לא ראיתי אותה אך הנחתי שהיא לא מתה ,אשאר בקרבת מקום למקרה שאשמע אותה (ליילק אני לא יודעת אם את מחוברת או על מירוץ האש אז אם כן את מוזמנת להמשיך) ראיתי ארנב קרוב לבנבן וקטן שיכנס לשק שלי, מיהרתי ,התמלאתי מאדרנלין בגלל הדחף להשיג ארנבים, אנחנו צריכות להמשיך , הכנסתי את הקטן לשק בקלות ומהר מאוד עמדו על ידי שני מינוטאורים עם פרווה ירוקה , רצתי אל נקודה כך ששניהם עמדו מצדדי והחלתי להתגרות בהם, "מינוטאורים ירוקים , אתם לא מתביישים , אתם שתי המפלצות הכי לא מאיימות שראיתי במותי" ראיתי כמה אנשים די מכוערים בחיי אבל מפלצות זה היה חידוש של המוות ואפשר למור בעדינות שלא מתתי עליו ולשקר זה לא רע כשזה למפלצות המטומטמות האלה, שניהם רצו לעברי בכעס ואני בקלילות שלא העניק לי המוות קיפצתי אל על והנחתי לשני היצורים להתנגש האחד בשני, קרניהם הסתבכו זו בזו ניקבו חורים קלים בנעלי הואנס שלי, נחתתי בגומלניות על הקרקע, חינניות לא הייתה הראשונה בסדר העדיפויות שלי , שישפתי את גרונותיהם בעודם נאבקים האחד בשני לשחר את קרניהם, הפסקתי להיות רחומה המפלצת הבאה תמות מוות כואב ומהיר, אני מקווה...
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(12 ארנבים קדימה סגולים, אני משתדלת...)
|
|
|
הצבעוני האדום
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
רדפתי אחרי עוד ארנבת, אחד ג'ינג'ית, וממש מהירה, אני חושב שרדפתי אחריה לפחות 3 דקות עד שהצלחתי לתפוס אותה. קול אנושי נשמע קרוב, שחררתי את הארנבת וחיפשתי אחר הקול שנשמע כואב.
זו הייתה הסגולה ממקודם, היא נראתה זוועה. כאילו- לא בקטע של מכוערת, היא יפה, אני מניח. התכוונתי בקטע של היא דיממה מהכתף והייתה מלאה שריטות, האזורים המדממים שלה נחבשו ברישול בפסה מהסווטשרט שלה. האינסטיקנטים שקיבלתי מאמא, שהייתה אחות, פעלו באופן אוטומטי.
בתכופפתי אליה, ובחנתי את הפצעים, היא הייתה במרחק של כלום מאיבוד הכרה, נענעתי אותה אבל זה לא עבד, אז, אני לא גאה בזה, נתתי לה סטירה. קטנה, לא כואבת, אבל זה העיר אותה מיד. חייכתי בהקלה, והמשכתי לבחון לה את הפצעים במבט מודאג. היא הביטה בי במבט מבולבל ו...
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(כן, גם לפי הספירה שלי! כל הכבוד :) )
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
"גו'ש." לחשתי בקושי. כמעט בכיתי למראהו, מישהו אנושי שאכפת לו ממני. צל שחור אפף את שולי הראייה שלי, ובכל זאת ראיתי אותו: פנים נאות ומודאגות, מלאות אור, עיניים כחולות.
אני הולכת למות שוב, חשבתי במרירות. אלא שלפתע נזכרתי בדבריה של האישה החייכנית: אם מישהו ימות, הוא יחזור לחיים ויוכל לאסוף ארנבים מהתחלה.
לפני שאאבד את הכרתי, דחפתי אליו את שק הארנבים שלי."קח," אמרתי, וכעסתי על שקולי נשמע שברירי כל כך ולא תקיף כמו שרציתי."אני תכף אחזור."
לא ראיתי איך הוא הגיב. לחצתי על צמיד ההתאבדות, והוא כבר לא היה שם.
כשפקחתי את עיניי מצאתי את עצמי שוב בפתח המבוך, ערנית ורעננה, כתפי ואצבעותיי בריאות וגמישות כאילו לא גססתי חמש דקות קודם. חייכתי בהקלה, והתחלתי לרדוף אחרי ארנב שהשתרר בין השיחים.
|
|
|
טל
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
קדימה, אני מצליחות!)
הקבוצה שלי עוד מעט גומר, צפיתי בחבר נוסף של הקבוצה נלחם במרחק ממני, אני צריכה להשיג לפחות עוד ארנב למען הקבוצה, רצתי בעקבות ארנב שחור ושמן שנמנם על החול שהיה שקול בעיני לגופות והתחלחלתי , המראה הבא שהוא ראה היה פנים השק שלי, החול החל מתגבש יחד עם דמה של מפלצת כלשהי שהרג כנראה מישהו מקבוצה אחרת והפכה למפלצת חדשה , מפלצת שעשויה חול ודם, מטריד.
כוחותי החלו אוזלים אך שרפתי אותו עד הרגשתי מעט חולשה, אסור לי להרשות לעצמי את זה , חוזק יש לשמר.
הוא גסס בהיותו שרוף וידעתי שלו יכל היה זועק אך מיתרי קול לא היו לו, ערפתי את ראשו בחרב והוא התפורר, קרסתי לישיבה על מנת לשמר כוחות אך נשארתי ערנית
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
*הסתתר
עוד לפני שווידאתי שהארנב התמקם כמו שצריך בתוך השק, שמעתי את זה: קרקור מזעזע ששילח בגבי גל של צמרמורות וגרם לשיערות שעל עורי לסמור.
ציפור ענקית, נוצותיה הצבעוניות מרוטות, הביטה בי בעיניים רעות. המקור שלה היה חד כאילו היה עשוי משתי סכינים שנסגרו זו על זה, וברגליה היו נעוצות סכינים במקום ציפורניים.
היא חגה סביבי, ואז, במפתיע, צללה פנימה במהירות וניסתה לנקר את פניי. התחמקתי, אבל הרגשתי את ליבי הולם במהירות.
ציפור רצחנית עפה מעליי. פשוט נהדר.
עיצבתי את האש לצורת סכינים, והשלכתי אותן עליה. היא צווחה בקולות מזוויעים, ואפילו שהאש אחזה בכנפיה העקומות המשיכה לעופף ולנסות לנקר אותי.
הציפורניים שלה, שבעצם היו סכינים, נורו אליה כמו קיר של שיפודי-מוות. נסתי על נפשי, עד לעיקול במבוך, שם הם נתקעו בשיח. הציפור פלטה קול שבע רצון שהיה אולי צחוק, אבל הוא היה לא פחות מפחיד מהקול הקודם שלה. ידעתי שהקולות האלה יככבו בסיוטים שלי למשך כל התקופה הקרובה.
היא החלה לעוף נמוך יותר בגלל האש שהשתלטה עכשיו על כל הגוף שלה, אבל במקום שזה ישמח אותי, זה גרם לי להרגיש רע יותר - עוף צלוי ועצבני קרוב אליי. קודם היא עוד הייתה רחוקה...
היא התכוננה לשלוח אליי קיר שיפודי מוות שוב, וראיתי את זה לפי הדרך בה כיווצה את שש אצבעות רגליה חסרות הציפורניים. משהו התחיל לצמוח מהחורים המגעילים.
היא קרקרה וטסה לכיווני במקור מחודד. התגלגלתי על האדמה והנחתי לגל של אש לשטוף אותה.
היא צנחה על האדמה, מעלה עשן.
"ככה אני אוהבת אותך." מלמלתי ביובש.
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(אמטיסטים שולטים!!! כל הכבוד!!! D: )
|
|
|
ליילק
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(תזכרו שתגובות לא משכנעות \ לא מוצלחות לא נחשבות. חסרים לנו עוד ממש קצת ואני צריכה ללכת כי שבת...)
|
|
|
הצבעוני האדום
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
היא פשוט נעלמה לי מהידיים. המשכתי להביט באוויר כמה שניות, ואז קמתי וניערתי את האבק.
ידעתי שהיא שהיא רק חזרה להתחלה, ושהיא לא מתה באמת, ושאני צריך להמשיך, אבל היא לא עזבה לי את המוח.
קיוויתי שהיא בסדר.
בסוף תפסתי את הארנבת, והמפלצת הבאה הופיעה. קרפד גדול ומגעיל, מלא בריר. הוא פלט קרקור שהדהד ברחבי המערה ושיניים גדולות נגלו לי. למה קרפד צריך שיניים? הייתה המחשבה הראשונה שעלתה במוחי. הוא פתח את הפה שלו שוב, ואם לא הייתי מתכופף הלשון שלי הייתה תופסת גם אותי, אבל היא תפסה את הארנבות במקום, לא! הארנבות! זינקתי פנימה לפני שיסגור את פניו , בניסיון לחלץ את הארנבות לפני ימותו. השק היה רחוק ממני, וועמד להגיע לקיבה. שלחתי יד ומשכתי אותו, אבל הוא היה דבוק חזק והלשון החלה לתפוס גם אותי, האנרבות יללו. נתליתי על הענבל עם הרגליים ותפסתי את השק חזק עד שהתנתק.
"אוקיי, פיו" אמרתי, וניגבתי אגל זיעה מהיד שבו זמנית, ללא שביקשתי, טיגנה את הקרפדה מבפנים.
בעיניים פעורות וידיים מלאות ריר פילסתי את דרכי החוצה.
אוקי, לא לקפוץ לתתוך פה של קרדפה שוב, נרשם.
|
|
|
BooksDragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
מרחוק ראיתי ציפור תוקפת בן אדם. התקרבתי. האישה ירתה להבות סגולות אל עבר הציפור הגדולה. התחלתי לרוץ לכוונה בשביל לעזור, אבל היא הייתה רחוקה. כשהגעתי,מתנשפת, כל מה שנשאר מהציפור כבר היה אפר.
"ככה אני אוהבת אותך" היא אמרה ביובש לאוויר.
"היי" אמרתי לה ושמטתי את השק על האדמה. "כמה יש לך?" אמרתי במחשבה שברור שמדובר על ארנבים.
|
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הקבוצה "סנטה קלאוסים" משוגרת בחזרה לבתים שלהם
הקבוצה "אמטיסט" משוגרת בחזרה לבתים שלהם
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ממרחק מה ממני ראיתי ארנב דומם- ישן, אולי.
התקרבתי אליו בצעדים שקטים והרמתי אותו אל זרועותיי, כשהוא התעורר קלות וחזר לישון.
הוא היה רך.
כמעט והיה לי חבל להכניס אותו לשק.
קשרתי את פתח השק בחוזקה, ובעזרת בד שתלשתי משרוולי קשרתי אותו למותניי.
הסתכלתי סביבי בסריקה מהירה. עדיין אין מפלצת, אבל אני יודעת שבעוד דקות ספורות תהייה.
קפצתי בבהלה כששמעתי קול צווחה משונה, למרות שציפיתי למשהו כזה שיבוא.
קפצתי שפתיים והבטתי סביבי שוב ושוב.
אבל הנשר הגיע מלמעלה.
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
טפריו של הנשר הצליחו לשרוט אותי בזרועי, אבל למזלי הצלחתי לרוץ ממקומי לפני שהוא יצליח לעשות משהו נוסף.
במהירות שלחתי לעברו זרם אש כחולה שעיכלה וחרכה קלות את כנפיו.
הוא שוב השמיע את קול הצווחה המוזרה ושעט לעברי, שורט אותי שוב.
שלחתי אליו עוד זרם של אש ברציפות, יודעת שכעבור כמה מהם הוא ישרף סוף סוף.
הנשר הענקי זעק והקול נהייה יותר מצמרר ממקודם.
לפני שיצליח להאושש מיהרתי לעברו ושמתי את ידי על ראשו. האש שיצאה כף ידי הפעם שרפה אותו מספיק הפעם.
שאפתי שאיפה ארוכה, והרחתי ריח עשן.
מיהרתי להסתלק משם.
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
שמתי לב שהמבוך מתחיל להיות שקט. לא שמתי לב לקולות המתמודדים האחרים עד שהם הפסיקו עכשיו,
אף אחד לא הודח אז כנראה נשארו רק קבוצות מועטות, אני חיים למהר
אני מתנפל על 5 ארנבים תמימים ומפוחדים
אני לא יודע למה עשיתי את זה, אני בקושי שורד מפלצת 1 אבל הלחץ משתלט עלי
עכבר ענק שור מתכת קוברה ו2 זאבים מופיעים מולי, אני מרגיש כאילו פתחתי קרקס. הם מתנפלים עלי, חמשתם ביחד. אני יוצר חומת אש מסביבי, אני צריך זמן לחשוב על אסטרטגיה טובה. "האש תרחיק את כולם חוץ מהשור שאותו אצטרך לחסל בדרך שבה הרגתי את האיש מתכת, מה שיהיה קשה עם שאר החיות מסביב". אני הפסקתי לרגע את חומת את חומת האש, 5 חיות קופצות עלי אני מתמלא שריטות. הפעלתי את כנפי האש בגבי, החיות נסוגו מעט, העפתי מבט למטה וראיתי חור שקרן השור יצרה. שלחתי אליו אש כמו לאיש המתכת וחיכיתי שהוא יתחיל לזהור בכתום. לסתות ננעלו על כתפי השמאלית. "אני חייב להמשיך עם האש ולא להיכנע" חשבתי. פרץ אש מעיף את הזאב מגבי. הסתכלתי לכיוון שממנו האש באה, ראיתי נערה יפה ג'ינג'ית וגבוהה "אני ארחיק את שאר החיות אתה תחסל את השור" אמרה. השור היה כבר כתום והייתי להוט לחסל אותו כבר, חבטתי בו כמה שיכולתי לא התכוונתי להשאיר זכר לשור ובסופו של דבר נשאר ממנו גוש מתכת מעוות "תודה" אמרתי לה. "מתחיל להיות פה שקט אנחנו צריכים לחסל את השאר כדי שלא נמות"
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
"עכשיו תורי" אמרה "אתה תרחיק את השאר ואני אהרוג את העכבר"
היא ירתה אש על העכבר, החיה קפצה והצליפה בזנבה לעבר הנערה והפילה אותה על הרצפה. הנערה קפצה בחזרה על הרגליים רצה לעבר העכבר ובסילון אש כרתה לו את הזנב. "וואוו" חשבתי "תתרכז בחיות האחרות" אמרתי לעצמי. 2 זאבים ונחש התקדמו לעברי "זה על הכתף!!!" צעקתי לזאבים ויריתי אש לעברם " להרחיק לא להילחם. אני לא אצליח להילחם" הזכרתי לעצמי. הסתכלתי לעבר הנערה, במקום שבו ראיתי עכבר ענק ראיתי שכב עכשיו יצור שחור לא ברור.
הנערה התקדמה לעברי בצליעה קלה ראיתי דם נוזל מרגלה
"איך קוראים לך בכלל?" שאלתי
"קארה"
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
"נעים מאוד אני ניקולס" אמרתי "כל אחד הולך על זאב?" שאלה
"בכיף" בחרתי את השמאלי "זה יהיה כמו האריה" חשבתי כדורי אש פרצו לי מהיד בקצב מטורף, רק 2 פגעו, הורדתי לו אוזן ו
לא היה לו פרווה ברגל ימין. רגל ימין שלי התחילה פתאום לבעור באש שחורה, הנחש עמד כ2 מטרים לידה היא כאבה, בקושי יכולתי לעמוד על הרגל. " הנחש יורק אש שחורה" צעקתי לקארה שהייתי עסוקה בלבעוט בזאב בצורה אלימה למדיי "אני קצת עסוקה תרחיק אותו או משהו" יריתי עליו, הוא התרחק מעט. רצתי לעבר הזאב, הקפתי את ידי באש . ברגע שהגעתי אליו נתתי לו אגרוף בגב. היד שלי חדרה כמה סנטימטרים. הזאב ילל וקיבלתי נשיכה כתגובה.
התרחקתי מהזאב והסתכלתי על קארה הזאב שלה דימם וגם היא זכתה לכמה נשיכות. בבעיטה אחרונה היא הרגה את הזאב.
" אני אלחם בנחש תגמור עם הזאב שלך" אמרה
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
נמאס לי מהזאב הזה. הוא פצע אותי, ואני עייף. יריתי עליו את כל האש שמצאתי בתוכי. התנשמתי. היה שם רק אבק.
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הלכתי לכיוון קארה והנחש כל אחד ירה אש על השני והלהבות נפגשו באצע בסופה שחורה כתומה. אם לא הייתי מת זה היה אחד הדברים הכי יפים שראיתי אי פעם אבל עכשיו יש לי עבודה לגמור. בכוחות שנשארו לי צליתי את הנחש, לא עד אבק אבל הוא מת.
"תודה" אמרה קארה. "תודה לך, אם לא היית באה הייתי מת"
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הלכתי לכיוון קארה והנחש כל אחד ירה אש על השני והלהבות נפגשו באצע בסופה שחורה כתומה. אם לא הייתי מת זה היה אחד הדברים הכי יפים שראיתי אי פעם אבל עכשיו יש לי עבודה לגמור. בכוחות שנשארו לי צליתי את הנחש, לא עד אבק אבל הוא מת.
"תודה" אמרה קארה. "תודה לך, אם לא היית באה הייתי מת"
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לא האמנתי.
כבר 4 קבוצות השיגו, ונשארה רק קבוצה אחת חוץ ממאיתנו!
אין זמן!!!!
ראיתי שיח משונה של פרחים שמלא ארנבים עמדו לידו. היו שם 5 בדיוק.
תפסתי אותם.
מהר, מהר, מהר!
איזה מפלצות יופיעו עכשיו?
דב גריזלי גדול ומפחיד הסתער עלי כמו משום-מקום.
יש לי זמן/כוח/כל דבר שהוא למפלצות מטומטמות כאלה?
פיצוץ אש.
עוד אחד.
אבל, כמו תמיד לא הערכתי מספיק את המפלץ.
הדוב נשאר המשיך לרוץ והתנגש בי בכוח של משאית.
השק עף מידי. רשמתי לעצמי פחות או יותר לאן הוא נעלם.
הדוב לפת אותי לפיתת, טוב, דוב. נשכתי אותו, הוא לא היה מגעיל, תודה לאל, והצלפתי בציפורני כמו מטורף. הדוב נהם בכאב, ושרט גם אותי.
"דוב ארור.."
הכנסתי לו אגרוף. כמו שחשבתי, זה גרם לו לנהום נהמת אזהרה. כנגד כל חוקי הזהירות דחפתי את היד שלי לפה שלו ושלחתי כדור אש גדול. התחלתי להשתפר בזה.
הדוב התפוצץ לערמת פרווה.
ניגבתי את הפה, מצאתי את השק וקשרתי אותו לגב שלי.
טוב, המפלץ הבא.
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לא נמאס להם מיצורים משונים?
לא, אני מניח.
נשר ענקי דאה אלי ותפס אותי מהגב.
באמת? טוב זה יהיה קל.
לפני שהוא הספיק להרים אותי, תפסתי את הרגל שלו וחממתי את היד שלי. הנשר צווח ושחרר. המשכתי להחזיק את הרגל שלו, וחבטתי באדמה.
*צווחה*
הנשר שרט אותי. הוא לא מת?
*בום*
*צווחה*
אתם יודעים כמה כואב זה מקור של נשר? במיוחד מפלצתי?
*בום*
הפעם גם דרכתי עליו. יריתי אליו אש מהרגל.
נוצה חרוכה נדבקה לי לרגל.
יופי. נקסט!
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(רגע.. כבר הפסדנו?)
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
ועכשיו תקף אותי..
גריפון!
עוד יצור מיתולוגי מחורבן.
בואו נתאר אותו בקצרה:
הוא היה גדול כמו אריה.
היו לו פנים של בז עצבני עם שיניים שממש לא הלמו את המקור שלו.
הזנב שלו היה מלא עוקצים.
הכנפיים שלו היו ענקיות.
בקיצור, ממש לא היה לי כוח אליו.
בצווחה רמה הוא עט(?) אלי, ואני נאלצתי להתכופף ולהתגלגל.
יריתי פרץ אש אל הבטן שלו. וזה רק עצבן אותו.
הפעם הגריפון בחר דרך תקיפה שונה במעט. הוא נחת מולי והסתער.
אולי הוא היה חזק, אבל הוא גם היה מגושם. קפצתי ימינה ויריתי אליו עוד פרץ אש.
בצווחת תסכול הוא הסתער שוב.
מאחורי היה קיר של המבוך. עמדתי עד הרגע האחרון ואז זינקתי שמאלה. הגריפון נתקע בתוך השיחים.
כל מה שנותר לי היה לשרוט אותו למוות, ולפוצץ אותו לאבק באש.
הלכו שלושה, נשארו שניים.
|
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
משועמם,2 ארנבים מתו
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
את מנס להתעלל בי נפשית?!
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
"שניים מתו" אמרתי לקארה. תפסנו 2 ארנבות הכי מהר שיכולנו
קרנף וחזיר בר הופיעו מולנו "מה את מעדיפה?" שאלתי אותה
"אני אקח את החזיר" אמרה וחיוך עלה על שפתיה
הקרנף התחיל לרוץ לכיווני, כשהיה כמטר ממני לא הייתה לי בררה אלא לקפוץ לפני שהקרן שלו תשפד אותי, קפצתי מעליו אבל לא הייתי מחושב מספיק ונחתתי עליו. הקרנף ניסה לנער אותי מעליו, נאחזתי באוזניים, הסתכלתי לכיוון קארה שאחזה בחטים של החזיר, "זהו זה, אני אתלוש לו את הקרן". הקרנף המשיך לרוץ במהירות מטורפת ובקושי הצלחתי להחזיק את עצמי. שלחתי יד קדימה ונאחזתי בקרנו. הדלקתי אש ביד. בסיס הקרן נמס לרמה שיכולתי לתלוש אותה. אחזתי בקרן ותקעתי אותה בגבו של הקרנף, דם סמיך ומגעיל התחיל לזלוג משם אבל לא נראה שזה הפריע לקרנף במיוחד.
"אולי אני צריך לתקוע אותה במקום יותר פגיע כמו קדמת החזה בלב"
הצמדתי את גופי לקרנף והתכוננתי לעזוב את אוזנו כדי שאוכל להגיע ללבו. עזבתי את האוזן וישר כרכתי את ידי מסביב לגופו, ליבי דהר. תקעתי את הקרן בלבו, הקרנף נעצר בבת אחת והתמוטט. עפתי כמה מטרים והתרסקתי על קיר המבוך. ראותי התרוקנו מאויר וכל גופי כאב. שוגרתי למקום לא מוכר והבנתי שהצלחנו.
|
|
|
Bored kid
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
חזיר הבר רץ לעבר קארה אך היא הייתה מוכנה אליו. היא תפסה בחטיו והשכיבה אותו על הרצפה "שלום בייקון" אמרה לחזיר המנסה להשתחרר מאחיזתה. החזיר חבט בבטנה בפרסותיו הקדמיות וקארה עפה ממנו. "מה אתה מעדיף, וול דאן או מדיום?" צעקה לעברו וירתה עליו פרץ אש, רגלו של החזיר הפכה לשחורה והוא צווח בפראות. קארה הסתכלה על בטנה, היא ראתה סימנים סגולים במקום שבו חבט בה החזיר. " כי אני מעדיפה שרוף עד העצם" צעקה.
אש בלתי נשלטת נורתה מידיה לחזיר שעכשיו היה חסר פרווה ושחור
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
טיגריס נפל פתאום מלמעלה.
או יופי, חסרה רק ג'ירפה ונוכל לפתוח פה גן חיות.
אני הייתי קצת בשוק, כי הטיגריס נפל ממש עלי, ונגיד ככה שטיגריס זה ממש לא חתול צמרירי עם פרווה רכה!
הטיגריס ניצל את הבלבול שלי, והתחיל לשרוט אותי.
יצאתי מהשוק. אם הייתי חי, סביר להניח שהיו נשארות לי צלקות בפנים.
הצלפתי בו חזרה, והתרחקתי קצת.
הטיגריס זינק אלי, ואני הפצצתי אותו באש, מה שיצר סצנה די מגניבה של טיגריס מזנק מהלהבות. אם הייתה לי פה מצלמה, הייתי יכול לעשות אחלה סרט.
הצלפתי בציפורניי הלוך ושוב. שוב, ושוב, ושוב. אבל כנראה טיגריסים רגילים לשריטות, כי הוא בקושי נהם קצת מהאי-נוחות.
בינתיים צברתי אוסף שריטות וחבורות חדשים בכל מקום אפשרי כמעט.
החלטתי על דרך אחרת.
הבערתי את ידי, והצמדתי לפנים שלו. הטיגריס יילל במחאה, אבל לא יכל לעשות הרבה, כי העיניים שלו נחרכו ונשרפו ללא תקנה.
התרחקתי והבטתי בתחושת אשמה ורחמים על הטיגריס. אבל לא הייתה ברירה- אנחנו חייבים לנצח.
עוד פיצוץ אש, ועוד אחד, סוף הבערתי אותו מבפנים כמו עם הדוב.
"מצטער" מלמלתי.
את כל שאר היצורים לא הייתה לי בעיה להרוג.. למה עליו ריחמתי כ"כ?..
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
עוד מפלצת אחת..
נחת מולי יצור דמוי אדם, פחות או יותר, אבל עם ארבע ידיים, וגדול פי שניים מאדם בוגר. בכל יד הוא החזיק חרב.
"לרצוח! לרצוח!" הוא צרח.
בחור סימפתי.
יכולתי להרוג אותו בקלות, אילולא החרבות. הייתה לי הרגשה שהוא לא יפיל אותם בטעות.
רצתי לעברו, בלי שמץ של מושג מה אני אעשה עכשיו. קפצתי עליו, ושיגרתי אש מהרגליים. האש חיזקה את התנופה שלי, ונחבטתי בחזה שלו חזק. הוא נפל לאחור, ושתי חרבות נפלו לו מהידיים. מסתבר שטעיתי.
הצלפתי בציפורנים שלי(אני ממש אוהב את התנועה הזאת!) ושרטתי לו את הזרועות שעדיין אחזו בחרבות. היצור נאנק מכאבים.
"להרוג! להרוג!" נהם.
"רק תנסה.." סיננתי. החטפתי לו אגרוף בפרצוף. נשכתי אותו בצוואר והרגשתי כמו ערפד. אם ככה זה מרגיש.. אני ממש לא רוצה להיות ערפד. מהכאב הוא שמט את שני החרבות האחרות גם.
אחזתי בצווארו ביד אחת, ואת השניה הבערתי.
"להרוג?" שאל בתקווה.
"בטח, אחי" אמרתי ושרפתי אותו מבפנים.
|
|
|
The dark dragon
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
(רגע, אני צריך למצוא עוד ארנב? ברצינות?)
עוד ארנב. ארנב אחד אחרון.
אני פשוט שונא ארנבים.
מצאתי ארנב אחד שעמד באמצע הקיר, בתוך סוג-של-כוך. איך הוא הגיע לשם?
הרמתי אותו בזהירות ודחפתי אותו לתוך השק.
מה יתקוף אותי עכשיו? גיחכתי. חזיר בר?
כ"כ הצטערתי שאמרתי את זה.
חזיר בר באמת נפל מולי מלמעלה. לא נמאס להם מנפילות? ולמה לא נשברות להם כמה עצמות בדרך?
אף פעם לא ראיתי חזיר בר מקרוב, אבל אני בטוח שזה לא היה חזיר רגיל.
הניבים שלו היו חדים כמו חניתות, הוא היה בגודל של מכונית ב-אמ-וו, והפרווה שלו הבהיקה יותר מדי.
קשה לומר שהתרשמתי.
הוא רץ לעברי, והיה נוגח בי אילולא קפצתי מעליו ברגע האחרון ונחתתי על גבו. אחזתי בניבים שלו, וניסיתי לכוון אותו ל.. מי יודע?! העיקר שייפגע בעצמו.
זה הזכיר לי רודאו, רק יותר.. חזירי. החזיר פלט נחירות חזיריות מאוד, ואני ממש לא ידעתי מה אני אמור לעשות. כאילו, איך הורגים חזיר?הבערתי את היד שלי וחבטתי לו באחוריים. כל מה שקיבלתי הייתה רכיבה עוד יותר מהירה וקופצנית.
נזכרתי בסיפור מטופש כל שהוא על חזירה מעופפת במיתולוגיה היוונית. מי חיסל אותה? תזאוס? זה לא עזר לי. השאלה הייתה איך, לא מי.
ניסיתי את הדרכים שעבדו על שאר היצורים. הבערתי את היד, וניסיתי לשרוף לחזיר(או אולי חזרזירה) את העיניים. אולי הצלחתי, אני לא יודע. אני רק יודע שזה גרם לו להירתע, והעיף אותי מעליו.
זה עצבן אותי. מי מעז לזרוק אותי ככה? הסתערתי ושרטתי את החזיר בלי להסתכל. החזיר נגח בי, והעיף אותי כמה מטרים.
חזיר מעז, מסתבר.
התרכזתי באש. כדור אש אחד גדול, וסיימנו! יצרתי פרץ אש ויריתי אותו לבר החזיר. החזיר פשוט קפץ הצידה. הוא היה מהיר מדי!
חשבתי על הא שוב. כל הזמן עיצבתי אותה בצורת כדור. אולי צורה אחרת..
התרכזתי קצת ומהידיים שלי יצאו שתי חניתות אש, שנזרקו מעצמן לחזיר. הן ננעצו בו והתפוצצו. צד ימין של החזיר עלה באש.
מגניב! אולי צורה אחרת?
התרכזתי עוד קצת, וביד שלי הופיעה סוג של חרב. זה היה מגניב, ומאוד מועיל, אבל זה עייף אותי מהר. קשה לשמור על צורה אחידה אצל אש.
הסתערתי על החזיר, והצלפתי בו בבטן. החזיר נחצה לשניים בחלקו(החרב לא הייתה מספיק גדולה..) ונשרף.
עמדתי שם, ונשארתי באותה תנוחה, נותן לחרב להתפוגג.
זה נגמר.
|
|
|
לפני 12 שנים ו-8 חודשים
הקבוצה "אש טהורה" משוגרת בחזרה לבתים שלהם
|
|
