משחק תפקידים- עולם אכזר קבוצה ציבורית
כשאדם אנונימי מצליח להפיל את השלטונות בכול המדינות בעולם הוא מחליט לכבוש אותו, ומכריז על ה"משחק" עולם אכזר. הוא בוחר שנים עשר אנשים מ12 המדינות המובחרות של העולם: ארה''ב, צרפת, איטליה, יוון, אנגליה, גרמניה, אוסטרליה, בלגיה, שוויץ, ספרד, רוסיה וקנדה! אתם משוגרים לעולם וירטואלי הממוצא על ידי האנונימי, ומחסלים אחד את השני בשביל לשרוד

מלאו:
שם ושם משפחה:
מדינת מוצא:
מראה חיצוני:
תכונות אופי:
למה את|ה חושב|ת שהאנונימי בחר דווקא אותך?
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת משחק תפקידים- עולם אכזר
הצג הכל מציג 10 חברים
בן 25
ארץ החתולים
בת 26
גבעת שמואל
בן 26
ירושלים
בת 26
המלונה
בת 26
יער דו ולדנווארדן
בת 24
הוגוורסט
בן 25
מחנה החצויים
בן 28
מקום אחר
בן 28
איפה שפתגמים מוזרים באים
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 9 דיונים שעל הקיר
POLLO לפני 13 שנים ו-2 חודשים
אז עכשיו אחרי שהמשחק מת (כנראה),
אני יכול להגיד שאני הקמתי את המשחק
=)
הלוחמת לפני 13 שנים ו-2 חודשים
מה שתגיד, פולו...
הלוחמת לפני 13 שנים ו-2 חודשים
המשחק מת.
אני עושה פרק לזכרו ב"משחקי האינסוף" כולם מוזמנים...
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
עכשיו הבנתי משהו, אתם לא יכולים בלעדיי.

אנשים, אני הלכתי לפאקינג שבוע ואתם לא זזים!
לאקי לפני 13 שנים ו-3 חודשים
את יותר מדי זמן עם הצבעוני, אם את אומרת פאקינג.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
אני יותר מידי זמן לא עם הצבעוני.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
שד מעצבן, משחק אחד שלך כבר מת ויש לך הזדמנות להציל את המשחק הזה. תפרסם כבר את הפרק החדש!
שד משחת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
תקשיבו, אני יודע שהפרק השני לא היה כל כך טוב אז......
ברוכים הבאים לפרק השלישי במשחק התפקידים עולם אכזר
פרק ג':שתיים עשר היהלומים
מיקום: אנטארטיקה

אתם כרגע באנטארטיקה, ואתם מחולקים לחוליות של ארבע, יש מתחתיכם מתחם חצוב של קרח של שלוש קומות, עליכם להגיע לקומה התחתונה בה נמצאים המטרה שלכם:שתיים עשרה יהלומים.אתם יכולים לקחת רק את היהלומים שלכם, או את היהלומים של מי שאתם הורגים. הקומות מחולקות כך קומה ראשונה אסקימוסים ונציגי ארצות הברית באנטארטיקה רודפים אחריכם. קומה שנייה, כמה דובי קוטב אכזריים וכלבי ים רעי לב. קומה שלישית היא איפה שנמצאים היהלומים שלכם אבל שם גם נמצאים כמה מלכודות (תפעילו את הדמיון שלכם!!).
יש כמה חוקים:
א. תעשו רק מה שהגיוני (לא לעוף, ליירט לייזר מהעיניים, לירוק אש וכו')
ב. לא להרוג את מי שלא מחובר
ג. להרוג אפשר רק בשלוש תגובות לא רצופות של אותו האיש (לדוגמא:
אנונימי100:אני חותך ל"מישהיא045" א החזה קרוב ללב
מישהיא045: אני תוקפת חזרה
אנונימי100: נאי שוב תוקף
אנונימית201:אני עוזרת לך
תוצאה:מישהיא045 מתה)
ד. נסו לא להרוג חברי קבוצה אלא עאם כן זה בלתי נמנה או נוגד את המשימה שלכם.
ה. עשו את המשימות שלכם כבר
ן. אם אתם תוקפים מישהוא והוא לא עונה תוך רבע שעה (והוא מחובר) הוא מת טכנית.
למי ששכח מה המשימות שלו הנה הם (אני מצטער, נמאס לי מהסודיות) והחוליות הם כך:

המדפדף (סמי מייסטר): המטרה החדשה שלך היא להרוג את גדילן קוץ רגל
לוחמת בפיגיון (ג'ין אמבר): המטרה שלך היא להרוג את גדילן רוץ רגל
pollo (ג'יימס גרין): המטרה החדשה שלך היא להרוג מישהוא/מישהיא מהבאים (דריי,נורי, ליאו ואלדס וג'ד)
אריה (איימי לור): המטרה החדשה שלך היא להרוג את דריי

גדילן קוץ רגל (ג'ון מרשל): המטרה החדשה שלך היא להרוג מישהוא/מישהיא שהיה אמור לרצוח אותך
סילבר (אליס באואר): המטרה שלך היא להרוג את לוחמת בפיגיון
דניאל (קייל אנדריאן): המטרה שלך היא להרוג את גדילן קוץ רגל (מצטער שהרבה צריכים להרוג אותך פשוט יצאת בהגרלה ו...:))
אנג'ל (לין אגווה): המטרה החדשה שלך היא להרוג מישהוא/ מישהיא

דריי (ליאן ברט):המטרה החדשה שלך היא להרוג את אנג'ל
ג'ד (אריאל דמפלין): המישמה החדש שלך היא להרוג את pollo
נורי (לולה מרי): המטר' החדשה שלך היא להרוג את סילבר
ליאו ואלדס (ג'יימס רובן): המטרה שלך היא להרוג את סילבר

דרך אגב קאליופה מתה. ואני לא אשחק בפרק זה כי אני רוב הסיכוי שלא אהיה פה. לכל מי שמתלונן אני קבעתי את ההבאים למעלה בעזרת הגרלה (הרוב)
שד משחת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
לא, תמחקי את ההודעה הזאת.
החוליות הם מה שכתוב למעלה,
המדפדף,לוחמת,pollo ואריה
גדילן,סילבר,דניאל ואנג'ל
דריי,ג'ד,נורי וליאו/רובין
שד משחת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
ושיהיה ברור היהלומים בקומה השלישית שהיא הקומה הכי נמוכה
POLLO לפני 13 שנים ו-3 חודשים
מצאתי את עצמי בחדר קר מאוד, קירותיו לבנים.
עוד שלושה נערים נמצאו איתי בחדר, הכרתי
רק את אחת הבנות, ג'ין.
ניגשתי אל הנערה השניה. "אז אנחנו חוליה?"
שאלתי בזמן שלבשתי את מעיל הפרווה החום שהונח לידי.
מבלי שאף אחד יראה הכנסתי את האולר לתוך כיס הג'ינס שלי,
לדעתי, שם הוא הכי בטוח.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(אני נשבעת לך שאני אתן לך כאפה כשתבואי אלי, גאיוש. נטשתי אותך באמצע שיחה?@!?!?!?!?!?!?!?!?~!?!?!?!?!
אני הגנתי עלייך מהקרציות שצוטטו בדלת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שד, הנשקים הרגילים שלנו אצלנו?)

הכל כאן עשוי מקרח.
נו באמת.
נשכתי את השפה. אני צריכה משהו חם ללבוש. ראיתי מעילים בפינת החדר. מעילים שלמים, שמכסים את הכל חוץ מהרגליים. מסורבל מידי ללחימה.
גיליתי לשמחתי שהנשקים הישנים שלי נמצאים עלי.
שוטגן עם שתי מכסניות, הפיגיון והסכינים.
שלפתי את הסכין, גררתי את אחד המעילים לפינת החדר והתחלתי לעבוד.
כעבור עשר דקות היו בידי ג'קט עור מחמם ומכנסיי פרווה. מהשאר הכנתי ברדס פרווה.
לבשתי את ההמעילים החדשים, והזדקפתי. "אז אנחנו חוליה?" שאל ג'יימס. מוזר, מאיפה הוא הגיע?
"אולי," אמרתי. רצתי במורד המדרגות.
אני תמיד עובדת לבד.
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
יופי, כמו שצריך.
קר, הכי טוב.
הבת השניה התחילה ללכת.
"להזכירך, גם אם תגיעי לשם, לא תוכלי להמשיך. אם את רוצה או לא רוצה, את תקועה איתנו"
החדר לא היה גדול, והמסדרון שהוביל להמשך לא נראה מבטיח.
בעטתי בנער שעדיין לא התעורר "אנחנו צריכים ללכת" נהמתי
סופר-מדפדף לפני 13 שנים ו-3 חודשים
אאוץ', בעיטה פילחה לי את החזה.
קמתי במהירות ושלפתי את הפקפק שלי, כיוונתי לראש של הנערה שבעטה בי.
היה לי קר.... נו באמת, מטקסס לאנטארטיקה, מה האנונימי רוצה ממני?!!
ג'ין בדיוק באה לצאת, היה שם עוד נער ורוסייה אחת שכיוונתי את רובי אליה.
היא הרימה ידיים אוטומטית:"היי, תרגע, אנחנו באותה חוליה."
יופי, חוליות, כמה שיותר אנשים ביחד יותר קשה להרוג אותנו ואפרופו להרוג....
"איפה ג'ון מרשל?" אמרתי.
נראה היה לי שלרוסייה נמאס, היא העיפה את הרובה מידי באמצעות בעיטה ואז זינקה לעברו, למרות הכל זה היה מרשים.
היא החזירה לי את הרובה ללאחר שהבטחתי לה שאני לא יירה בה.
הנערה היפה, ג'ין, אותתה לנו לבוא איתה. לפתע שמעתי צעדים....
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"נהדר," אמרתי באירוניה. אותתי לה עם היד תנועה שאומרת בעליל 'בואו אם אתם חייבים'
זינקתי במורד המדרגות.
הקומה השניה היתה יפיפיה; מאה חריצי ירי על הקירות, ואור לבן ומסנוור בוקע מכל עבר.
לפתע שמעתי צעדי ריצה מאחוריי. הסתובבתי במהירות, בדיוק בזמן לראות את חברי החוליה שלי רצים לתוך החדר, ומאחוריהם כמה עשרות חיילים במדי פרווה.
שלפתי את השוטגן שלי, החיילים שלפו אקדחים קטנים שנראים כמו אקדחי צעצוע, עם ידית אחיזה מעוגלת. אקדחי תוף, כנראה, כן.
השניות שבהן בחנתי את האקדחים עלו לי בהרבה. כחמישים כדורים נורו בבת אחת והשתטחתי על הרצפה.
"להחזיר אש!" צרחתי.
סופר-מדפדף לפני 13 שנים ו-3 חודשים
היא פקדה עלינו לירות, "להחזיר אש".
פק-פק עם שתי יריות מול עשרה חיילים, לא נראה לי.
שלפתי החוצה את החוד הרעיל ותקעתי אותו בחייל הכי קרוב, החייל מת תוך עשר שניות, עם היד השנייה ביזבזתי את שתי היריות על שתי חיילים קרובים, היא בינתיים הורידה אותם אם השוטגן שלה, איזה יפה היא כשהיא כועסת...
מחשבה לא במקום הרגשתי ירייה משפשפת לי את הסנטר.
"תביאי לי את הכדורים מהפק פק שלך!!!" צעקתי "אחרי הכל יש לך שוטגן!!!"
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"בזבזתי אותם על המסוק, שחכת?!" צעקתי. נמתחתי מעלה כאילו אני הולכת לתפוס כדור, ותפסתי בראשו של החייל הקרוב. העברתי את עצמי מעליו עם ידי, ובעטתי בו אחורה. השתמשתי בתנופה כדי לנעוץ אגרוף בגבו של חייל נוסף, ולהפיל אותה לאדמה. נעצתי את הפיגיון שלי בליבו, ומצאתי את עצמי עומדת גב אל גב עם סמי. תחבתי לידו את אחת הסכינים והסתערתי על חייל נוסף.
סופר-מדפדף לפני 13 שנים ו-3 חודשים
הממממ, גב אל גב עם ג'ין, לא כל כך רע :)
עוד פעם מחשבה לא במקום, התכופפתי שנייה לפני שזה יירט לי את הראש, היא תחבה לידי סכין, נעצתי אותו בחייל הקרוב ביותר הוא קרס לרצפה כמו אבן, שלפתי את החוד והסתערתי שוב. ראיתי בהבזקים את הרוסייה ואת הקנדי נלחמים. התכופפתי ממכה ונצמדתי לגבה של ג'ין. ביד אחת היה לי סכין ובשנייה היה לי חוד רעיל, ביי ביי חיילים
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
הוא חייב להצמיד את הגב המזיע שלו לשלי?
התרחקתי ממנו בהסתערותי, אבל אחרי הכל, אני לא בלתי מנוצחת.
החיילים למדו את הטכניקות שלי, ואחד מהם הכה בי בצוואר.
אימה שתפה אותי כמו גל, ידעתי שהמכה הזאת יכולה להיות קטלנית, אם אתן לו הזדמנות. העורק הראשי נמצא ממש שם.
החלקתי הצידה מהר וחתכתי את החייל לשניים. הבטתי בהשתאות בפיגיון המוכתם דם. זאת מתכת מדהימה.
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
ידיים ורגליים הם כלי הנשק הכי נוחים שיש.
בעטתי בין רגליו של אחד האנשים וכשהוא התקפל שברתי לו את המפרקת.
אגרוף חזק פגע בכתפי, בעטתי ברובה שהאיש החזיק כלפי מעלה ואחרי אגרוף שהימם אותו לכמה שניות הרובה היה בידיים שלי.
יריה ראשונה, הוא נפל מת, יריה שניה, גבר נוסף נפל.
חייכתי, אני ממש יכולה להתחיל להתרגל לנשק.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(אריה, אקדחים, לא רובים. וכל הכבוד.)
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
ראיתי את הרוסייה יורה בדיוק רב בראשיהם של החיילים. ממ, נחמד מאוד.
כבר לא נשארו הרבה, ונראה שכולנו עובדים יחד היטב.
ארבע התקפות חיסלו סופית את החיילים.
יריה של הרוסייה, בעיטה שלי, סכין של סמי וג'יימס הצליח לחנוק איכשהו את אחד מהם.
"עבודה טובה," אמרתי ובחנתי את פצעיי.
שיט.
על רגליי היו שפשופים של נעליהם הדוקרות של החיילים, וחתך ארוך היה על צווארי.
"חיילים דפוקים," מלמלתי והתעלמתי מפצעיי.
בן רגע החלו לצאת מבורות ברצפה כעשרה דובי קוטב בינוניים, טפריהם מכוסים במתכת.
נסוגתי אחורה במהירות.
"מה עכשיו?"
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
התכוונתי לירות שוב, אבל כשלחצתי על ההדק, גיליתי שנגמרו היריות.
"עכשיו עוברים לקרב האמיתי" הכרזתי בחיוך רחב.
☂inbal☂ לפני 13 שנים ו-3 חודשים
קיבלתי משימה.
אני צריכה להרוג את אליס.
למה?!?!?!?!
אני לא רוצה להרוג!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חשבתי אם לשתף את אריאל במשימה שלי. אני מקווה שהיא לא צריכה להרוג אותי...
אני כועסת ומבולבלת.אף פעם לא הרגתי אף בן אנוש. למה אני צריכה עכשיו?!?!?!?
"מה המשימה שלך?" שאלתי אותה.
POLLO לפני 13 שנים ו-3 חודשים
תוך כדי התחמקות שאלתי את הנערה הרוסייה:
"אז מה המשימה שלך" (שאלתי את זה כי אולי
שנינו נוכל להרוג ביחד את דריי =))
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"להרוג" בעטתי קדימה בדוב אחד "את ליאן" בעטתי שוב גבוה. "ומצאת לעצמך זמן לשאול את זה" הערתי.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(דריי יקירה, מפני שהמטרה שלך לא תבוצע לעולם כי אנג'ל לא מחוברת...תזכרי את ההסכם..)
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(הסכם? איזה הסכם?)
מעילי פרווה נחו בקצה החדר הקפוא.
על שתי ידיי היו ארבעה גומיו, מיהרתי לקלוע את שערי לצמה, וללבוש את המעלי.
הוא מפרוות דוב. האנונימי לא יודע שהדוב בסכנת הכחדה? שלפחות יהיה לו טיפה רגש לעולם. באי רצון ואצבעות קפואות, לבשתי את המעיל וזרקתי את שלושת האחרים למי שעוד היה איתי בחדר. חוק ברזל מספר אחת, כשצריכים להרוג אותך, תהיה ידידותי.
כיסי נהפכו כבדים שוב. האקדח הסגול שלי שוב היה בכיסי, עם שלושת המחסניות.
ארבעה סכיני הטלה בתוך שקיק בד. מושלם.
"נזוז?" שאלתיאת מי שהיה לידי.
"בשמחה" ענתה אחת הבנות בחיוך זדוני.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(ההסכם שאני עוזרת לך לא למות ואת לא הורגת אותי!!!! גאון, אני כבר הצלתי אותך מאריה המרושעת!)
שד משחת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
שלום לכולם, אריאל החליטה שהיא פורשת מהמשחק אז כל מי שצריך להרוג אותה יכול לעשות זאת בתגובה אחת בלבד.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(שד, אני מתחננת שתתן לי להרוג מישהו אחר מג'ון. אני לא אצליח בחיים במשימה הזאת, בלי קשר למשחק, זה עינין חברתי.)
☂inbal☂ לפני 13 שנים ו-3 חודשים
הייתי באנטארטיקה.
היה לי קר. הרגשתי בכיסי את האקדח שהיה לי מהמדבר. את הגרזן ממקסיקו, מצאתי בתיקי. כל כך מוזרים שינוי מזג האויר במהירות הזאת. מהמדבר, בטקסס, עברנו לאנטארטיקה.
הבטתי סביבי. היו מסביבי מלבד אריאל עוד שני אנשים. אני עדין צריכה להרוג את אליס.
תוכנית נרקמה במוחי... אני צריכה להשיג יהלומים.
"אנחנו לא נפגע אחד בשני כרגע, נכון?" שאלתי. למרות שהתשובה הייתה לי די ברורה.
אריאל כנראה הבינה אותי. שני האחרים הביטו בה לשנייה אחת, אבל היא הביטה בי.
חייכתי אלייה חיוך אכזרי. היא לא נבהלה ממנו. היא הבינה את משמעותו.
התחלנו ללכת לעבר מכרה תת קרקעי. הגענו לקומה הראשונה.
התחלנו ללכת.
"עצרו!" לפתע נשמע קול, כנראה של שוטר.
גילגלתי עיניים. הוא עד כדי כך פתטי השוטר הזה?
"תתקופפו." אמרתי לשלושתם בטון משועמם.
הרמתי את הרובה שלי, ויריתי בשוטר.
הכדור נתקע בראשו, והוא מת. הרבה דם ניתז על השלג, שמצבעו הלבן והנקי הפך לוורדרד.
זה לא הפריע לי. שמעתי את צעדי השוטרים, ושמעתי את נשקיהם הדרוכים. הם לא שקטים במיוחד.
"רוצו!" אמרתי, והתחלתי לרוץ, כשאני אוחזת בידה של אריאל.
הם הגיעו כבר. השוטרים האלה. כאילו שהם באמת עוזרים למישהו. בשביל מה צריך אותם בכלל???
"תתקופפו!" צעקתי. יריתי מטח כבד של כדורים אל עבר השוטרים. הם מתים.
המשכנו לרוץ.
אסקימואי אחד נקרה בדרכנו. אחד משלושתם הרג אותו.( אתם מוזמנים להיות אלה שהרגו:))
המשכנו ללכת. עצרנו לישון. אני ואריאל היינו ערות. השניים האחרים ישנים.
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(שד יקר, מכיוון שלי אין שום בעיה להרוג את ג'ון, אעשה זאת בשמחה. וללוחמת אין בעיה להרוג את אנג'ל, למרות שהיא לא מתחברת כבר הרבה זמן. יש סיכוי שנתחלף בתפקידים?
לוחמת יקירה, כמה שאת משחקת דמיות קרות לב וקשוחות, להרוג מישהו ב*משחק* את לא יכולה כי הוא ידיד טוב? הרשי לי לגכח D: )
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(תאמין לי שיש אחלה ריבים מזה =\
תודה לוחמת!
כל כך נחמד לראות שהחלטתן לרצוח אותי!
שד, יום יבוא, ואני אכניס לך מכות על זה שאני אמות!
המפ! בריבוע!)
שד משחת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
בסדר,לוחמת צריכה להרוג את אנג'ל ודריי צריכה להרוג את גדילן קוץ רגל
סופר-מדפדף לפני 13 שנים ו-3 חודשים
או, יופי, דובי קוטב, וויפי, איזה כיף (טון ציני).
הסתובבתי במקום וצפיתי בהם יוצאים מהבורות שלהם, וואי אנונימי, איזה נדוש, מי מוציא דובי קוטב מתוך בורות ברצפה.
הקנדי דיבר עם הרוסייה בזמן שנלחמנו ואני חשבתי לעצמי ש"איזה יופי, הם רוצים להרוג את ליאן במקום להרוג דובי קוטב".
דב אחד הסתער עלי, זה היה נראה ממש מגוחך, שנייה אחת לפני היינו באיזה בית מלון בטקסס ועכשיו...
שיסוף חד, דב מת. עוד שיסוף, עוד דב. זה ממש חבל לבזבז ככה דובי קוטב, האנונימי לא בדיוק מספר אחת ב"צער בעלי חיים".
בכללי, הייתי אמור לקרוע לדובים את הצורה, אבל הייתי עסוק בלהגן על שאר חברי החוליה שלי, בעיקר על ג'ין".
"היי, ג'ין, את יודעת שאנחנו אמורים לעשות קונג פו קראטה וכאלה, לא באלט" אמרתי לה אחרי שקלטתי אותה בועטת בדב בעודה משתמשת בתנועה מגוחכת.
היא הביטה בי ורשפה:"תסתום."
חייכתי בעודי קוטש לאחד הדובים את הצורה.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(אריה, לא תכננו להרוג אותך!)
שני דובים סגרו עלי משני הצדדים, הנחתטי אגרוף על אפו של האחד, והסתובבתי על רגל אחת כדי לבעוט בזה שהיה מאחורי גבי.
"היי, ג'ין, את יודעת שאנחנו אמורים לעשות קונג פו, קראטה וכאלה, לא באלט?" צעק לי סמי כשקלט את הסיבוב.
נעצתי את הסכין שלי בבטנו של הדב. "תסתום." נהמה מצד הדוב שמאחוריי הסיתה את תשומת לבי, ויריתי בו בדיוק בעין. סמי הביט בי בחיוך, ודב כמעט הפיל אותו עם הרגל הענקית. הוא צווח בבהלה ונעץ את סכינו בצווארו.
"הי, סמי, אתה יודע שאנחנו אמורים לעשות קונג פו, קראטה וכאלה, לא לשיר,"
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"הי שניכם, אנחנו אמורים להרוג אותם, ולא לצעוק אחד לשני כמה שאנחנו אוהבים אותו" רטנתי בלעג.
בעטתי בדוב מתחת לראש, ואז אגרוף חזק על האף.
וואו, זה באמת כיף.
סופר-מדפדף לפני 13 שנים ו-3 חודשים
דב זינק עלי, לא מרצון פלטתי צעקה קטנה לפני שהרגתי אותו.
"הי, סמי, אתה יודע שאנחנו אמורים לעשות קונג פו, קראטה וכאלה, לא לשיר," ג'ין אמרה לי. וואי איזה טובה היא, גם קטלנית וגם יודעת לעקוץ.
"הי שניכם, אנחנו אמורים להרוג אותם, ולא לצעוק אחד לשני כמה שאנחנו אוהבים אותו" צעקה אלינו הרוסייה.
עוד דב זינק עלי, שיספתי לו את הגרון.
"מצטער" אמרתי לרוסייה "אני פשוט לא יכול להתאפק" וחייכתי לג'ין חיוך מטופש.
היא הצמידה דב לקיר עם ידיה וקרעה לו את הגרון.
"אני נשבעת לך" היא אמרה לי "שאם לא היו פה מלא דובים הייתי נותנת לך..."
"כן..." אמרתי.
לפתע דב זינק אלי מאחורה, הוא הצמיד אותי לרצפה ושאג לי לתוך הפרצוף, הכנסתי לו את החוד והסכין לתוך הבטן והוא נפל מעלי והתגלגל על הרצפה, כששתי הסכינים שלי עדיין תקועים לו בבטן.
"יופי, דב קלפטומניאק".
דב אחר זינק עלי, שיט, לא היה לי נשקים.
בעטתי לו הכי חזק באף, שמעתי מן קול של קראק.
"אאוץ' הרגל" אמרתי. גם לדב כאב, הוא הלך שתי צעדים אחורה. אם הרגל הצולעת שלי זינקתי על הדב המת, שלפתי את סכיניי החוצה ושיספתי את הדב שהרס לי את הרגל.
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
גלגלתי עיניים, איזה זוג רומנטי.
כמעט פרצתי בצחוק, הם יהרגו אותי על המקום כשהם ישמעו על זה.
שלחתי יד אל הכיס שלי, סכין קצרה.
הדוב זינק עלי, שני שיסופים, הוא מת.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"הי, זה היה הדב שלי!" רטנתי.
הרוסייה חייכה. "הראשון שתופס, מקבל." גלגלתי את עיני.
"אבל אין יותר," אמרתי באכזבה. בחנתי את החתכים העמוקים על זרועותיי ועל רגליי. לא נורא, אבל זה כואב.
"ממשיכים?" שאלתי בחיוך.

(הי, אנחנו נהיה הראשונים שנשיג את היהלומייים!)
POLLO לפני 13 שנים ו-3 חודשים
ירדנו לקומה הכי תחתונה,
למזלי לא יצא לי להרוג דוב, כי לא רציתי.
12 יהלומים נמצאו בתוך קופסאות זכוכית,
מסודרות בשורה ארוכה על שולחן עץ.
היה יותר מידי חלל ריק בחדר,
ברור שיש פה מלכודת, אבל איפה...
"אז מי מתנדב "לבדוק" את המלכודות?"
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"נו באמת, זוז" נהמתי.
התיצבתי מול החדר, היהלומים היו בסך הכל במרחק של כמה מטרים.
זרקתי את הסכין.
קרן ליזר, אש, ועוד משהו בצבץ מהרצפה לפני שקלטתי מה זה.
"באסה" מלמלתי כשראיתי את הפירורים שנותרו מהסכין "מה עושים?"
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
פיהקתי. קבוצה משעממת למדיי. מדברים בינהם, הו יופי! האנונימי יכול להיות יותר מרושע מזה?
רצתי לעבר המדרגות. ירדתי בכל השבע בקפיצה. אלו רק שבע מדרגות!
בהתנשפות מרושה ונשימה עצורה נכנסו שאר חברי קבוצתי.
"שלפו את הנשק, בקרוב יהיה מעניין. כנראה." אמרתי בשיעמום התכוננתי עם האקדח.
תוך כמה שניות של שתיקה רועמת, נכנסו לאולם העשוי קרח חיילים אסקימואים, כנראה גמרו להם הדגים אז הם החליטו להיות קניבלים.
"אוקיי, תקשיבו ותקשיבו לי טוב. יש לי משימה, ואני רוצה להצליח אותה. ויש לנו יהלומים להשיג, וכל הקבוצות כבר משיגות אותנו, כי עד שיצאנו, הם בטוח יצאו. אז תלחצו על ההדק, שלפו את הסכינים ותתחילו לערוף כמה ראשים!" צעקתי על הקבוצה שעמדה המומה.
דבר ראשון, אני צריכה להיות חסכונית בכדורים. כל הקבוצה, כמו שחשבתי תקפה רק את החלק הקדמי יותר.
רצתי לעבר החיילים, יורה לידיהם המחזיקות באקדחי תוף. פלטתי אנחת הקלה, נו טוב.
אקדחים נפלו לפני שהספיקו להגיב ותוך כמה שניות עוד כמה אסקימואים נפלו לרצפה מהאקדחים שלהם עצמם.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
מה עכשיו?
"עכשיו לוקחים את היהלומים. ועושים את זה לפני הקבוצות האחרות."
חיפשתי ברחבי בחדר מנועים נסתרים שמפעילים את המלכודות. "זה כנראה חיישנים..." אמרתי. "צריך לחפש לרוחב הקיר, חורים, חריצים, פתחים שדרכם יכולות לקפוץ המלכודות."
חיפשנו כמה דקות, עד שלבסוף עליתי על דפוס של רווחים בין השריטות על הקיר. "תחפשו שריטות אפורות," לחשתי בהתרגשות.
נעצתי את הסכין שלי באחת השריטות.
פצ'ו! (חיחי)
עמוד לוהט של להבות התפרץ מהקיר, וחתיכות קרח נפלו. מנוע זעיר נגלה לעיני.
שלפתי אותו מהקיר, בעודו מזמזם. "זה להביורים," צהלתי. "תנטרלו את המנעוים שלהם, ונתקדם למלכודת הבאה."
סופר-מדפדף לפני 13 שנים ו-3 חודשים
פצ'ו. נשמע כל נפץ כשהיא נטרלה את הלהביורים. פאם, כשהרוסייה ניטרלה את הלייזר."רגע" אמרתי.
"מה?" הם הביטו בי בלא הבנה.
"אפשר לחכות עד שמישהוא אחר יגיע, ואז נהרוג אותו ונקבל עוד יהלומים!"
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
הרמתי גבה. "בואו נקח את זה ונסתלק. יש קבוצות חזקות מאוד כאן, אני מציעה שלא נתחכם." הידיים שלי היו חרוכות מהלייזרים. "מה זה הדבר הזה?!" צעקתי בגועל. מתוך הרצפה יצאו...זומבים? הם נראו כמו בני אדם, אבל עם זרועות ירוקות וטפרים על אצבעותיהם. "המלכודת האחרונה," אמרתי. אבל אין סיכוי שזה...
יריה.
עיין ממתכת התעופפה לרגליי. זה רובוט.
"להרוס!"
POLLO לפני 13 שנים ו-3 חודשים
רצתי במהירות לעבר רובוט מוזר, ערפתי את ראשו בחדות,
"השמדה עצמית בעוד- 10,9,8.." אמר הרובוט, תקעתי לו
את האולר בבטן והרובוט שתק.
"תפגעו להם בבטן, זה מנטרל את ההשמדה העצמית"
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
במהירות, לאחר שהרגנו את כל האסקימואים, וגנבתי להם את רובי התוף הנחמדים שלהם,
ירדנו עוד קומה, בריצה.
"ופה מה יש?" שאלה מישהי שזופה, גבוהה. יווניה.
שאגה נשמעהמעלינו.
למעלה?
קול פיצוח נשמע ודובי קוטב לבנים נפלו עלינו. עוד ועוד ועוד ועוד.
יריתי על אחד הדובים את מה שנשאר מאקדחי האסקימואים ורק אחרי שמונה יריות לפחות הוא נפל.
אחרי שלושה דובים, נשארנו רק אני והרובה שלי.
"תיזהרי!" צעק מישהו במבטא צרפתי. מתוך אינסטינק, הסתובבתי אחורה, מאגרפת את ידי ומרימה אותה לעבר פרצופו.
קול נקישה נשמע ולרגע כל האולם היה דומם.
בקול חבטה עז הדוב נפל לרצפה כשאפו עקום ומצחו מדממת.
הלמתי באגרופי בבטנו של אחד הדובים, מנגבת על פרוותו את הדם הנותר, ואז, עם האקדח, יורה ברקתו.
הרצפה רועדת לנוכח הדובים הרבים שנופלים.
כנראה שהדובים לא כאלה מזוייפים, אם הם למדו להתרחק ממני- תוך כמה דקות כל הדובים הלכו לאדם הנראה המסכן יותר, מישהי ההציגה עצמה כ 'לולה מרי'.
רצתי לערמה הלבנה של הדובים שתקפו אותה , קפצתי על אחד מהם, שולפת את אחד הסכינים שלי ועורפת את ראשו.
וככה המשכתי, רצה בין הדובים, עם היד באוויר, מורידה ראש אחר ראש.
תוך כמה דקות, הכמות הצטמצמה למדיי.
(הייי! הייי! פלוגה מספר שלוש!! מה הולך איתכם? אני לא יכולה לגמור את השלב לבד! אני כן יכולה.. אני לא רוצה! תפסיקו להתעצל ותכתבו כבר!)
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"מעולה," צהלתי. אחד הרובוטים הכה בראשי בכוח עצום.
קרסתי על הרצפה. ראשי הלם, שמעתי צלצול מעצבן באזניי.
הרוסייה נטרלה שני רובטים בלחימה מדוייקת בידיים חשופות. אני מתחילה ממש לחבב אותה.
סמי תפס לאחד הרובוטים את היד ותלש אותה מהמקום, ואז נעץ את סכינו במתכת החלשה.
אוי, זה כואב...
רובוט נוסף התקרב אלי.
אין סיכוי, בנאדם.
בעטתי בו והדפתי אותו אחורה, ואז התגלגלתי ונעצתי את הסכין שלי בבטנו. כשהרובוט חוסל, תלשתי מתוך גופו את פצצת ההשמדה העצמית. "כולם לפינה!" צרחתי. זחלתי לשם בקושי, והשלכתי את הפצצה על מרכז החדר.
נשמע בום ענקי, והבינין הטלטל. כל הרובוטים שכבו מפורקים ומפויחים על הרצפה, ושבבי קרב עטפו כל דבר. צלעתי לכיוון מרכז החדר, ואספתי את היהלומים. חברי החוליה שלי באו אחריי.
חייכתי. 12 יהלומים. "אני חושבת שאנחנו הראשונים שהשלמנו את המשימה!" אמרתי בשמחה. חילקנו את היהלומים שווה בשווה, 3 לכל אחד.
"מה עכשיו?" שאלתי באנחה.
☂inbal☂ לפני 13 שנים ו-3 חודשים
דובי קוטב הגיעו, ניסו לאכול אותנו, אבל אנחנו פשוט קפצנו עליהם, בום, טראח! והם לא קיימים.
המשכנו ללכת בקומה השנייה.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(נורי, את ראית כמה תגובות לקח לנו לחסל את הדובים? כתיבה טוב נותנת נקודות זכות רוב הזמן. וזה גם לא הגיוני, בום טראח. אנחנו חוליה של אנשים חזקים, ולקח לנו זמן. איך אתם הצלחתם כל כך מהר?
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"האנונימי הזה הוא כל כך sadique!" רטנתי בצרפתית "tes fou!" צעקתי לאוויר בכעס
שד משחת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
אריה, לכל מי שלא מבין צרפתית, תתרגמי.
אריה, לוחמת בפיגיון, פולו והמדפדף סיימו את המשימה.
נורי וגאיה, הקבוצות שלכם נפגשו, תעשו קרב ותנסו להרוג כמה שאפשר, כל אחד שאתן הורגות נחשב כאילו הרגתן יהלום, מי שלא מגיב מבין אלא שאתן הורגות נחשב מת!!
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"את צודקת.
Il appelle sans doute lui-même qui a appelé Anonymous roi des matières fécales"
מלמלתי בצרפתית צולעת. הרוסייה חייכה.
"אני מציעה שנתרחק מפה, למקרה שיבואו עוד קבוצות. או שאתם רוצים שנישאר וננסה לחסל אותם?"

(באמת צרפתית צולעת, לקח לי שעתיים לכתוב את המשפט ולהוסיף לו את הסימנים של הצרפתית.)
☂inbal☂ לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(כי אין לי כוח לפרט.)
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(אבל זה לא קשור, זה עדיין לא בסדר. שמישהו אחר יפרט, אבל אתם לא יכולים להרוג אותם בלי שתפגעו בכלל.)
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(אה, כן:sadique - סדיסט
tes fou - אתה משוגע.
אה, קבלי את התנצלותי שאין את הסימנים, אבל אין לי צרפתית על המחשב ^^)
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
הבלעתי צחוק שאיים להתפרץ, זה היה טוב.
"Je suis sûr que c'est comme ça" (אני בטוחה שככה זה) גיחכתי.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
Moi aussi." גיחכתי.
"איפה למדת צרפתית?"
POLLO לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"!Je parle le français depuis que je suis né" (אני מדבר צרפתית מאז שנולדתי)
"?Enfin, vous pouvez parler français! Pourquoi n'avez-vous pas que vous savez"
(סוף סוף, אפשר לדבר צרפתית! למה לא אמרתן שאתן יודעות?)
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(איך אתם יודעים צרפתית באמת?? למדתם בבית ספר? אני לא...לימדו אותי.)
נאנחתי. "לא משנה. נו, מה אתם אומרים? רוצים לחקות ולהרוג את מי שנכנס או לטוס מכאן?"
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"כי אני שונאת את השפה הזו" עניתי "יותר מדי חוקים, והמבטא מוזר"
"אז למה התחלת?"
"כי נפלט לי" חייכתי "זה היה יכול להיות גם בספרדית או גרמנית, לא כל כך משנה"
(אני לומדת בבית ספר =()
POLLO לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"נראה לי שעדיף שנסתלק..."
(אני למדתי מבני דודים בצרפת..)
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(אני שונאת לקרוא את השפה הזו, קשה!)
"טוב, גם אני בעד ללכת, נטפל בהם בפעם אחרת"
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(פחחח.. מעפנים.. אני לקחתי ערבית;)ולוחמת, לקח לי המוווןןן זמן לשכנע את הקבוצה להתחבר סוף סוךף ולהגיב, אז זה כבר הישג מרשים שהיא כתבה משהו לפחות. ושד, אני ונורי אותה קבוצה, איך נילחם אחת בשנייה?)
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(אני יכולה להרוג מישהו שהוא לא מחובר?? זה לא פייר, אבל אין לי עוד בררה.)
שד משחת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
אופס, אז פשוט תלחמו בקבוצה השנייה.
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
התחלנו לרדת במדרגות שקריאות קרב נשמעו מעלינו, מעורבבות בשאגות דובים. קבוצה אחרת. מושלם.
מול הדובים נלחמנו בלי בעיה כל כך, אז לא תהיה בעיה לתקוף גם את הקבוצה האחרת וגם את הדובים נכון?
"נראה לי שאני יודע על מה את חושבת, ואני לא בטוח שנצליח" אמר ג'יימס.
"אל תדאג, אני אוהבת אתגרים." עניתי לו בחיוך.
בדיוק באותו הרגע נשמעה מתחתינו אזעקה. ממה היא נובעת? אולי מלכודת? או מישהו מת? או אולי בכלל רימו?
מהקומה התחתונה נראה אור אדום מהבהב, וקול התחיל לדבר.
"את היהלומים שלכם בלבד, או של מי שהרגתם!" נבח עליהם. הם רימו.
בלי לחשוב יותר מידי, עליתי למעלה.
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(שד, ראית את ההודעה ששלחתי לך? זה ממש חשוב...)
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"אז נסתלק." אמרתי.
טרררררררררר!
חתיכה גדולה נפלה מקיר הקרח כששלושה רובים חוררו אותו.
"קדימה, הם באים," מלמלתי. הבטתי למטה. לא נפילה ארוכה, אולי שני מטר. זינקתי מהחור ונחטתי בחבטה על הרגליים.
כשהאחרון קפץ, החור התמלא שוב, וכל המלכודות שוקמו לקראת הקבוהצ הבאה.
חייכתי לחברי הקבוצה שלי.
"בואו נסכם כמה דברים. למישהו פה יש משימה להרוג מישהו מהקבוצה?"
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
הרמתי יד "את ליאן"
POLLO לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"גם אני צריך להרוג אותה.."
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
שיט.
"את ליאן?" חזרתי בקול חלול. למה דווקה אותה? יש המון אנשים מטומטמים בעולם. היא לא אחד מהם.
"אז...אוקי...אף אחד לא צריך לכרות ברית עם לין אגווה, נכון? אני צריכה להרוג אותה. הם לא באותה חוליה, אז כנראה שאין ברירה אלא לחקות שהם יצאו?"
אֵרִיַה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
היא נראתה מודאגת, הבטתי בה "אם נעזור לך להרוג אותה, תעזרי לנו להרוג את ליאן?"
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
"בבקשה, לא. אני חושבת שתסתדרו עם ליאן מצויין בלעדיי.."
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(טוב, אני לא יודעת למה, אבל יש כמה שחקנים ששד אוסר עליי להרוג מתוכם כמה שצריכים להרוג אותי... זה מאוד מעצבן, ולא הוגן מבחינת אף אחד )
הקבוצה הראשונה, עם היהלומים בידיה, כל היהלומים, עלתה למעלה, עכשיו כל הקבוצות היו באותה קומה.
היום לכל אחד שלושה יהלומים.
רמאים. מותר לקחת רק את היהלומים שלך או את של מי שאתה הורג.
שני אנשים, הסתכלו עליי וחייכו אחד לשנייה. שיט.
הסתכלתי על ג'ין במבט שואל.
"סליחה" היא ביטאה ללא מילים. נהדר! עוד יריבים לחסל!
שלפתי את האקדח הסגול שלי, ששוב היה מלא.
בתוך כמה יריות, כל הדובים הנותרים צנחו.
הקבוצות הסתכלו אחת על השנייה במבטים עויינים.
אנשים החלו להתחבר, וגיליתי שאני לבד.
אפילו ג'ין לא חברה אליי. הו יופי.
"נו, נו, נו.." פתחתי את פי לאחר דקה דומייה "בנוסף להיותכם בוגדים, אתם גם רמאים!" פניתי בהפתעה מזוייפת לקבוצה שבה הייתה גם ג'ין.
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
גאיה!!! אנחנו כבר לא שם מזמן!!!)
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(אבל שד אמר ליזור קרב! תגידי שזה שיגר אותכם חזרה למעלה או משהו.. כי האנונימי אמור להגיב על זה לא?.)
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(תקראי את התגובה שלי שמתחילה בטררר! אנחנו לא שםםםם! ותפסיקי לשנוא את ג'ין, היא מנסה להציל את החיים שלך!)
גאיה לפני 13 שנים ו-3 חודשים
(טוב, ברור שאני לא יכולה לעשות את זה.. אבל בגלל שאני מתה, ואני לא יעשה את זה בצורה מעפנה.. תדמיינו שזו התגובה האחרונה שלי, כמובן, זה לא באמת קורה. תודה.)
~תגובה לא אמיתית, רק פרידה מהדמות המקסימה שלנו..~
משחק טיפשי. אנונימי מעצבן. התחלתי לצחוק.
"אתם לא תלמדו אף פעם מה?" צחקתי לכולם.
מבטיהם התחלפו בשנייה מעצבניים לחושבים, וחזרה לעצבניים.
איימי דרכה את הרובה שלה.
כולם הסתכלו עליי במבטים עוינים.
צחקתי שוב.
"אתם עוד תודו לי, כשאצליח להפיל את האנונימי. כשאצליח לגבור על כולכם."
הוצאתי את האקדח הסגול מהכיס, כמו שחשבתי, הם רק יתחילו לירות, אבל אני יריתי בנשקים שלהם, של כולם.
"עכשיו," זרקתי את האקדח על הרצפה, הרחק ממני "אנחנו שווים".
שלפתי את הסכין מהנעל שלי.
חתכתי את קצה האצבע שלי, שם הי הדבר שהחזיק אותי במשחק, משהו שרק מכניס לי עוד חומר, שגורם לי להזות, ולעבור שטיפה מוחית על ידי ..
התעוררתי במיטה, עם חוטים המתחברים לכל חלקי גופי.
האנונימי שלנו, הוא גבר קטן, מוצק, שפניו מצולקות, וזיק רשע בעיניו.
"שלום אנונימי." אני אומרת.
ויוצאת אל העולם שלי. אל השקט במעבדה בלונדון, שמעולם לא עזבתי.
~סוף תגובה טיפשית ולא אמיתית.. מה שהייתי רוצה שיקרה.~


~תגובה אמיתית של מה שקרה.~
"אולי אנחנו רמאים, אבל לפחות הצלחנו במשימתנו" אמרה איימי וניסתה לירות בי.
קפצתי ממקומי.
"ג'ין, אחרי הכל, יכלת לעזוב אותי בשקט."
היא חייכה.
"ובהצלחה.." אמרתי שראיתי שמישהו עומד לידה כל הזמן. ראיתי עליו שהוא מחבב אותה.
"משחק מעצבן." אמרתי.
עליתי במהירות לקומה העליונה, שם היו המעלים.
השלכתי את המעיל, ואת הסוודר. נשארתי בחולצה קצרה, ומכנסי ג'ינס קצרים.
יצרתי חריצים בעזרת הסכין בקיר, טיפסתי לאט, הגעתי לתקרה, וחפרתי שם. התקרה לא הייתה עבה במיוחד, ושקופה. כך שעליתי לגג יכלתי לראות את דמותה של איימילמטה, מביטה אליי, חסרה אונים.
הסתכלתי סביב, רוח ציננה את פניי, רגליי היחפות מתחילות לקפא, ואני מביטה למטה.
וקופצת.
השתגעתי. המשחק הזה משגע אותי. וזה רק משחק.
אז צנחתי כמו חץ. שהבדלו מחרב בתור נשק, הוא שחץ אי אפשר להחזיר, הוא ימשיך עד אשר יגיע ליעדו. וחרב, תמיד תוכל לקחת חזרה.
והחץ פוגע. וממני לא נשאר דבר, חוץ מגופה חצי קפואה באנטארטיקה.
~יאייי! ליאן מתה! אז העברתי אותכם שלב, ומתתי! יאייי!~
הלוחמת לפני 13 שנים ו-3 חודשים
הבנתי עוד משהו, התגובה ההזוייה של גאיוש ביאסה את כולנו.
אריאל לפני 13 שנים ו-3 חודשים
http://simania.co.il/group.php?groupId=438
של נטע:)
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 259 ביקורות ספרים
ג'וד, מלקולם, ג'יי בי ווילם בני 27, אחד עוד גר עם ההורים, שניים אחרים מוצאים להם דירה שספק אם היא ראויה למגורים, הרביעי חולק לופט עם עוד כמה אנ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אריאל לפני 6 שנים ו-3 חודשים


במהלך הקורס, ולמרות שעבר כבר קצת יותר משישה חודשים, יש משפט אחד שנצרב ועדיין צרוב לי עמוק בתודעה. אני לא זוכרת בדיוק את ההקשר, אבל כן את המי... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אריאל לפני 7 שנים ו-11 חודשים


"חברים הם אלה העושים את עולמך." אם יש משפט אחד בכל החיים מבחינתי, שהלוואי וכל אחד יזכה להבין את משמעותו, זה המשפט הזה. והוא המשפט אשר הדהד ב... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אריאל לפני 8 שנים ו-4 חודשים



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 278 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני 11 שנים ו-1 חודשים


רשימות ספרים של חברי הקבוצה

ספרים משומשים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 1 ספרים משומשים
עודכן לפני 13 שנים ו-8 חודשים




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ