היי חברים,
מזמן לא נפתח פה דיון. אשמח לשמוע מה דעתכם על עיצוב הסדרות של זיקית: מיני, ראשית ונואר. האם מספיק שונות? האם מספיק דומות? האם מעוררות חשק? האם אהבתם את הגישה העיצובית? האם המינימליזם עובד לכם עם התוכן של הספרים שיצאו עד כה?

היי חברים,
מה דעתכם על העיצוב המנימליסטי לכריכות של זיקית?
צבעי רקע עזים ואיור בהחתמה שחורה על פניו. אתם בעד נגד?
חושבים שזה משרת את המטרה? מבליט את הכריכות או מוריד מערכן?

העטיפה של הסרט לספר "קרוב להפליא ורועש להחריד" מצליחה לעשות משהו שהעטיפה הקודמת לא הצליחה לעשות בעיניי, היא גרמה לי להרים את הספר ובאמת לשבת ולקרוא אותו. לא אהבתי את הספר, משהו בכתיבה היה אבוד קצת כמו הגיבור הראשי בו, ילד בן 9 שיוצא לחפש תשובות בעולם לאחר מות אביו באסון התאומים. את הסרט לא ראיתי, האם גם הסרט באמת מצליח לרגש יותר מהספר?
משהו באימפקט של העטיפה של הסרט פשוט נגע בי יותר, יותר ריגש אותי מאשר העטיפה הטיפוגרפית(מילולית) עם היד המאוירת. למישהו יש מחשבות בעניין, מוזמן לשתף ואם מי מכם ראה את הסרט וחושב שהוא שווה צפייה או לא, אשמח לשמוע על כך.

מישהו מכם נתקל לאחרונה בכריכה שהשאירה אותו עם תחושה שהוא כבר יכול לדמיין את הסיפור וכשהוא הפך את הספר הוא הרגיש את אותה תחושה נעימה מציפה אותו שזה בדיוק מה שעלה בראשו?
לי זה קרה לאחרונה עם הספר "אחרייך", של ג'ולי בקסבאום, המקרה השאיר בי רצון עז לקרוא את הספר, מה שעדיין לא קרה, אך בהחלט איננו מוטל בספק.

שלום חברים,
יש סוגיה שאני חייבת לעלות ומאוד רוצה לשמוע את דעתכם בעניין:
כל פעם שספר הופך לסרט לאחר שנייה וחצי בערך יוצא הספר מחדש בעטיפת הסרט, כפי שכבר דנו בעבר בקבוצה עפ"י רוב הסרט לא מגיעלרמת הסרט ועטיפה שהיא עטיפת הסרט נותנת לו למעשה צורה של המוצר הויזואלי ולא משאירה מקום לדמיון כל כך, האם יש מקום לעטיפות הסרט? האם לדעתכם לא מדובר בקידום מכירות על חשבון צרכני הספרים? האם זהו איננו תעלול שיווקי זול וניצול ציני של הפורמט אותו אנחנו מעריכים?