“מתאר את תקופת שילטון הברטים בהודו,ההרגשה של השליטים המקומיים, השתתפות הודו במלחמת העולם הראשונה לצד האנגלים. כתוב היטב מכניס את הקורא למושגים ההודיים להוויה ולמסורת ההודית. אחד הקטעים המעניינים -ההרגשה של חיל הפרשים ההודיים שנשלח למלחמה , יצאו במיטב הסוסים והחיליים לבסוף הגיעו למציאות עגומה- הסוסים גררו ציוד צבאי והחיליים עם המדים הצבעוניים קפאו בשוחות - האדם משכלל את אמצעי המלחמה ולבסוף מבין שהוא משכלל את ההרג של עצמו זה היה במלחמת העולם הראשונה שהגרמנים הכניסו טנקים ותותחים למערכה כאשר מולם נלחמו בפרשים זה נכון עד היום.ההסטוריה משכפלת את עצמה ונראה שהמין האנושי לא למד מאומה עד שהחילים לא יסרבו להלחם המנהיגים ימשיכו לבצע שימוש בכלי שנקרא צבא ממש כמו הזזת פיונים על לוח השחמט.”