ביקורות ספרים על הספר על סוף הבדידות

למה עשו ערוץ במיוחד בשביל הטלנובלות? אני חושב אולי זה בגלל יש הרבה אנשים אוהבים את זה. אני מבין אותם אפילו שאני לא מסתכל. אני חושב יש משהו מנחם בזה. יש שמה הרבה צרות אבל בסוף הם נגמרות והם תמיד גומרים את זה יפה אז זה מחמם לך את הלב אפילו שאתה מסתכל על זה מהצד עם קצת לגלוג. נזכרתי בזה בגלל שהסיפור פה בספר גם הוא יש בו הרבה טלנובלה. זה סיפור שמספר אותו אחד שההורים שלו הלכו בתאונה מתי שהיה ילד קטן והוא והאחים שלו שלחו אותם לגדול בפנימיה והסיפור זה על מה שקרה איתם כל החיים שלהם. אני אומר שזה כמו טלנובלה לא בגלל הסיפור שסיפור כזה אפשר לספר בהרבה דרכים. פשוט ה... המשך לקרוא

סימנטוב

אנחנו צומחים מהאסונות והקשיים שלנו,אלו מעצבים את מי שאנחנו, כילדים וכבוגרים כאחד, ברגע אחד חרב עולמו של ז'יל ואחיו הבוגרים כאשר הוריהם נהרגו בתאונת דרכים ובאחת כל המוכר והידוע נלקח מהם, הקרקע הבטוחה, אהבת ההורים והמשפחתיות היו כלא היו. הם נשלחו לפנימיה כל אחד לגורלו, ז'יל הצעיר מכולם מנסה להתמודד בגבורה כאשר אחיו מרטי מתחפר בחדרו מול המחשב ואחותו ליז מנסה הכל בכל מכל ללא שליטה וללא הבחנה. הסחרחרה שמתרחשת עליהם נוגעת ללב, מלחמת ההשרדות, חיי הפנימיה והדרכים שהם בוחרים בהם משפיעים על כל אחד מהאחים בדרך שונה. ז'יל מתיידד עם אלווה ילדה בת גילו, אשר ... המשך לקרוא

רונדנית

עולם כמנהגו נוהג. אהבות, שמחות, ואסונות חוזרים על עצמם במין מעגל קסמים. ניתן לחפש מזור בשמיים, בכוכבים המנצנצים, אולם לעיתים היקום שווה נפש, ולעיתים זה מנחם עד אין קץ. הרומן מגולל את סיפורם של שלושה אחים, שמתייתמים מהוריהם. הסיפור מלווה את התמודדתם עם הבדידות שהחיים הותירו בהם. העולם החיצוני ברומן יפהפה, מבריק ונטול פגמים. הלכלוך – הבדידות, היגון והפחד, חבויים בפנים. בספרו של ולס, אף מילה לא מיותרת. כל מילה במקום, בדיוק גרמני. ולס מתמסר לדיאלוג עם הטבע, בתיאורים מדויקים, מלאים ונקיים. מערכת היחסים הנרקמת בין ז'יל ואלווה לעיני בעלה, טמנה בחובה די... המשך לקרוא

אור שהם

ספר טוב. טוב מאוד אפילו, ולרגע חשבתי שלסקירה שלי כאן אין כבר מקום. כי כל מה שנכתב באתר מקיף ומדויק אז מה כבר אפשר להוסיף ? אולי רק להדגיש שלאובדן יש תקווה... וכי "החיים חזקים מהמוות" או לומר את זה בצורה אחרת "יש חיים אחרי המוות"....וזו כנראה הייתה גם הסיבה שבנדיקט בחר לכתוב את הרומן שלו בקולו של האח האמפתי יותר (הצעיר מבין שלושת היתומים), כשדרכו הוא מותח חוט דק של פיוס, ומושך אותו מתחילת הרומן ועד לסופו, ואותנו הקוראים הוא מצליח לשאת בין כל הצמתים בחייהם, בן אם השמחים או מלאי הצער, ברגישות ובתחושה שלבדידות יש תקווה, ושהיא לא חייבת להיתפס כ"גזרת גורל" . רומ... המשך לקרוא

אירית פריד

ברוח הביקורת הנהדרת של חני, אומר שהספר הזה הוא על איך "הביחד" עוזר לנו להתמודד עם הלבד, ול"ביחד" של המשפחה הגרעינית יש כוח עצום לתת מזור לנפש ולהתמודד עם משברים. הספר הזה הוא גם על כוחו של הזיכרון ואיך כל אחד מאיתנו "צורב" על גבי ההארד-דיסק שבמוחו את מכלול זכרונות חייו - הנצחונות והכישלונות, הקטנים והגדולים, ומתי הוא בוחר להציף אותם ומתי להדחיק. יש בספר המון עצבות אבל היא כה יפה ומעודנת שזה חודר ללב במן כאב מענג שימשיך להדהד בי עוד זמן רב. חמישה כוכבים ענקיים! ... המשך לקרוא

אורית זיתן

... המשך לקרוא

cause she's dead

אני קוראת את הספר בשקיקה, מתמכרת לתחושה שהספר משתלט עלי, יוצר בי אווירה. מנתקת את עצמי מהחלל הקיומי של פוליטיקה, בית, לימודים, עבודה, חגים, מלחמות, ופתאום יש רק את ההוויה של הספר. הרגע שאתה מחובר ושום דבר מבחוץ לא מורשה להיכנס. המילים חודרות, הומות ושוקטות, רוקדות, מנגנות. הכל מאוד רגיש, אז בעדינות מציירת דמויות בראש ומדי פעם בעת הקריאה אני נזרקת במחשבות לפלאשבקים של תמונות חיות מהחיים שלי במקביל לעלילה. כמו אלבום פתוח לרווחה. אבא מלמד אותי לשחות, אמא מבשלת לנו בבוקר לפני עבודה, אני ואחי הקטן בים, דגיגונים בעין פשחה ואני מפחדת לדרוך. חברה דרכה על קי... המשך לקרוא

חני

I saw it written and I saw it say Pink moon is on its way And none of you stand so tall Pink moon gonna get ye all את ניק דרייק פגשתי בפעם הראשונה כשהייתי בגיל 21. באותם זמנים את ימי שישי הייתי מקדיש כמעט תמיד לחנות הדיסקים שברחוב דפנה בקרית ביאליק ובשלב מסויים לאגף הדיסקים במשביר לצרכן בקריון. לצעירים מבינינו אלו היו ימים בהם הרכישה של הדיסק לא נעשתה בקליק על מסך המגע של הפלאפון בחנות ה itunes. הייתי מכור. עולמות שלמים של מוסיקה נגלו לאוזניי. אהבתי בעיקר Folk, לאונרד כהן, סיימון וגורפינקל, ג'וני מיטשל, סוזן ווגה, אליוט סמית וכל זמר שידע להפליא בגיטרה אקוסטית או בפסנתר. המוכר שכבר ידע את הטעם המו... המשך לקרוא

שמוליק

שם הספר אכן משונה, אבל יתכן שהפירוש נוגע לסיומה של הבדידות אותה חווים גיבורי הסיפור. ספקולציה. גיבורי הסיפור הם ז'יל המספר, אחיו הגדול ממנו מרטי והאחות היותר גדולה ליז, שההפרש ביניהם הוא קצת מעל 3 שנים. בהיות ז'יל המספר בן 10 גר במינכן עם משפחתו נהרגו הוריו בתאונה, הוא ואחיו הועברו לפנימיה, שם גדלו ולמדו. כבר בתחילת הדברים אומר שהספר מלא הו"ד (הו"ד=הופך דפים). קוראים בו בשקיקה למרות שלא קורה בו הרבה: תאונות, היעלמויות, סרטן. לא משהו מיוחד. מה כן קורה? או, טוב ששאלתם. ז'יל המספר, הקטן באחים, מודבק לרגשותיו בדבקים תעשייתיים רבי עוצמה, שמא מולחם לבלי נתק אליהם.... המשך לקרוא

מורי

הספר משך את תשומת לבי בגלל השם יוצא הדופן שלו. אם זה היה "עד סוף הבדידות" או "על סף הבדידות" זה היה מתקבל על הדעת, אבל "על סוף הבדידות"? חיפשתי את שם הספר באנגלית, אבל מסתבר שהוא תורגם מגרמנית והשם המקורי המופיע בפתח הספר כתוב בגרמנית. אז עד שאני אלמד גרמנית, הסברה שהעליתי היא שהשם הוא "על סוף הבדידות" כשה- "על" היא במובן של about. אם לזה התכוון המשורר (כלומר, הסופר), השם מגניב לחלוטין, לדעתי. הספר נמנה על ז'אנר הסיפורים המשפחתיים, והוא עוסק ביחסים בין אחים, בקשרי דם ובמידה שבה הם מחזיקים מעמד בעתות משבר. הסיפור עצמו עצוב: שני ההורים נהרגים בתאונת דרכים ושלושת ... המשך לקרוא

יונתן בן

# אחים זה מונח המקפל בתוכו כל כך הרבה. כשאנחנו ילדים אנחנו רבים. נלחמים בהם בשצף קצף. מייחלים לפעמים שהאח/ות לא היו – ויכולנו להישאר לבד לבד, רק עם אבא ואמא, לקבל הכל לעצמנו בלי להתחלק. אחר כך אנחנו מתבגרים: כבר לא רבים אבל החשיבות של האח/ים (וגם של אבא ואמא...) הרבה יותר קטנה. ואנחנו עסוקים כל כך שלא תמיד זוכרים שיש לנו אח/ים. ואחר כך – כשמבוגרים – אם יש לנו מזל, מתוך הגולם שהוא "אח/ות שלי" נולד מישהו שהוא הכי קרוב, שלא צריך להסביר לו בהרבה מלים איך אתה מרגיש, כי הוא יודע. הוא היה שם כשנלחמתם, הוא חלק ממך. אהבה היא הרגש אליו אנחנו הכי כמהים כל חיינו. שימו לב ... המשך לקרוא

yaelhar

זהו ספר נדיר .נקודה .מהרגע שפתחתי אותו עד לסופו לא יכולתי לנשום .הספר הזה לופת לך את הקרביים וממאן לשחרר .כבר כל כך הרבה זמן לא קראתי כזאת יצירת מופת -שממשיכה לטלטל אותי זמן רב אחרי שכבר סיימתי אותה ונפרדתי לשלום .כל החיים אני חולם לכתוב ספר שכזה -כל כך מיוחד ונוגע ללב .אבל היום אני מבין שספר כזה יכול לנבוט ולצמוח רק במקום של חורף אמיתי כמו שאני אוהב -אפור קר ומעונן . אולי יום אחד במקום אחר זה יקרה .עד אז אמשיך לחיות את החלום . ספר שבקלות עומד להתחרות אצלי בספרייה על תואר ספר השנה 2017 - פשוט לכו לקרוא אותו. ... המשך לקרוא

הלוחש לסוסים

״אני רוצה את ה-אוקולוס ריפט מתנה ליומולדת!״ הכריז בני בהתלהבות בעודי מטגנת שניצלים במטבח וכהרגלי מטבילה אותם במחבת מאוחר מדי, כשהשמן כבר רותח, מבעבע וחסר סבלנות. אני חייבת להתרכז שכן תנועה אחת לא נכונה, תעלה לי בכוויה בזרוע. רוצה לראות את האוקולוס? אני עונה בתמיהה. למדתם סופסוף משהו משמעותי בהסטוריה? הוא באמת מדהים, אני מסכימה. בפעם הראשונה שהבטתי למעלה הייתי מלאת פליאה. מה?!? כבר יצא לך לשחק? אנל׳א מאמין איך לא אמרת לי? בחרת ברכבת הרים או בבית הרדוף? וזהו. זה היה הרגע בו דעתי הוסחה. הבטתי בבחור שכבר עובר אותי בראש וחצי ושאלתי: אתה מדבר על האוקולוס ... המשך לקרוא

shila1973