ביקורות ספרים על הספר ארמון הקרח - ספריה לעם #232
"אוּן הביטה למטה לתוך עולם קסום של צריחים וגמלונים וכיפות מצופות-כפור, ועיקולים קלים וערבוביה של קישוטים. והכל קרח, והמים קולחים באמצע ומוסיפים לבנותו ללא הרף. פלגים של המפל הוסטו לצדדים והם שוטפים באפיקים חדשים וצרים צורות חדשות. והכל זוהר. אור השמש עדיין לא הגיע, אבל הכל קורן מעצמו בצבעי ירוק וכחול-הקרח, והקור קור-מוות. ומפל-המים צולל לתוך כל זה כמו לתוך מרתף שחור. ולמעלה, על שפת הצוק, המים נפרשים רצועות-רצועות וצבעם משתנה משחור לירוק ומירוק לצהוב וללבן, ככל שנעשה המפל פרוע ופראי. המולה עלתה מבור-המעמקים שהמים מזנקים שם ומתנפצים אל אבני-התשתית עד ה... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
במרכז הסיפור "ארמון הקרח", המתרחש בכפר נורבגי, נמצאת נערה בת אחת־עשרה בשם סיס, אשר טאריי וֶסוֹס מיטיב לתאר את דרך מחשבתה ואת מכלול תחושותיה בנוגע למעמדות החברתיים בכיתה, את הפחד המתעורר בה בחושך, את רגשות האשמה שלה ואף את הקשר המתהווה בינה לבין בת כיתתה, אוּן. התיאורים הפסיכולוגיים האלה הם אחד ההיבטים המרשימים בכתיבתו של וסוס. מעניין שספר מ-1963 רומז על התפתחות אהבה חד-מינית בוסרית, אשר מתוארת בצורה עדינה, מהוססת, מבולבלת ובלתי ברורה לסיס ולאוּן עצמן, כפי שצפוי שיהיה בגיל הנעורים.
טאריי וסוס הוא גם משורר, והדבר בא לידי ביטוי בהיבט מרהיב אחר של כתיבתו ... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
חודש לפני חתונתנו שאלני חברי באיזה יעד אבחר לירח הדבש.
לו כלל לא היה אכפת. הוא ממילא ביקר ברוב האתרים באירופה "ותאמיני לי, הכל אותו דבר" אמר בנימה משועממת.
תקעתי בו מבט רושף שהבריח אותו למטבח להכין לנו ארוחת ערב והכרזתי שנסע לפאריז בעיקר מכיוון שהייתה ועודנה מקור השפעה להרבה אמנים וסופרים וכי משום שרציתי לבקר במקום משכבו של אוסקר ויילד ולפזר חמניות על קברו.
יכולתי לדמיין את פרצופו המתחלחל של בעלי לעתיד שבמקום להסתגר באיזה חדר של מלון מפואר ולהתאמן בעשיית ילדים יאלץ להשתרך אחרי בחיפוש אחר יוצרים אומללים שמתו בחוסר כל, מבנים אפלים וספרים מתפוררים ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
"חברים הם אלה העושים את עולמך."
אם יש משפט אחד בכל החיים מבחינתי, שהלוואי וכל אחד יזכה להבין את משמעותו, זה המשפט הזה. והוא המשפט אשר הדהד בתוכי לאורך כל קריאת הספר.
החברה הכי טובה שלי היא כבר כמו אחות;
לשוטט ברחובות של העיר בשעות הקטנות של הלילה, ללכת לבית שלה בלי התראה ולדבר עם אמא שלה שעות, להרגיש אפילו מספיק בנוח בשביל לפתוח לבד את המקרר. לדעת כבר מה תמצא שם.
לקבוע טיול לחול יום לפני הטיסה. לעשות שיחות נפש עד אור הבוקר.
להתקשר אחרי יום רע בבסיס, כשבתוך כל הבלגן ובלי שניה של פרטיות את מרגישה כל כך לבד, לבכות, להתפרק. להיות טבעית, להיות אני, לא לחשוש ל... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מהו זיכרון ילדות? מהי אהבה ראשונה? מפל אדיר שקפא, שהפסיק את זירמת
הנהר, הוא המטאפורה היפה שבונה וסוס במרכזו של הסיפור היפה והעדין הזה.
אנו בדמיוננו נוצרים את הזכרונות הראשוניים הללו כארמון קפוא בזמן,
שזרימתו כמו פסקה מאז ולא רק זאת אלא שגודלו ופארו כמו גוברים על
ממשותו. סיפור הקשר של שתי ילדות על סף הבגרות ואיתה ההבנה מהי
קירבה, מהו זיכרון, מהו זמן שחולף ומהי הבטחה שכמו הובטחה איי מאז.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
זה סיפור מטריד, המסופר מזווית יוצאת דופן. הסיפור עוסק לכאורה בשתי ילדות בנות 11 ובארוע חשוב, שכל אחת מהן פירשה בדרך אחרת, שתוצאתו הופכת סידרי עולם ומשנה את חיי שתיהן באופן מוחלט. אני אומרת "לכאורה" כי נראה לי שוסוס ניסה להגיד משהו אחר, דרך סיפור שעלילתו היא משנית לאווירה הפיוטית שהוא מתאר, ושרובו מתרחש בתוך מוחן של הגיבורות.
וסוס שחי כל ימיו - כך כתוב - באחד מאזורי הספר בנורווגיה, שהשלג, הקרח, קפיאת נהרות ומפלים, החושך והדימדומים, מרחבים פתוחים, יערות וחורשות מציתים את הדמיון ומעוררים את הפחדים. על הבסיס הזה טווה את הסיפור הקטן, הקפוא והמטריד הזה.
שתי ... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
איני זוכר שמישהו כך הצית את דמיוני. כמו השדים לחשו לי "תרצה להצית להבה יקירוביץ'"? לא, לא בזמן הקריאה. ותדעו לכן שאני מסרב לקרוא לספר הזה יצירת מופת. כי אלה שהוגדרו כך מן הסתם הם מופת למשהו אחר, כמו הספרים הנעלים והנחשבים באמת. אני לא אמהר להלביש את הספר בשמלת יצירת המופת, אף אחשוב שיהיה זה חטא. הקשב מופת יקר, אינך רשאי להיכנס בדלתותיה של כל יצירה גדולה. סוטה שכמוך. הגדיל הסופר ורשם לנו מהם בגדי הנשף של הספר על כריכתו- ארמון הקרח.
ועוד עלים ישנם. יש על שתי ילדות בנות אחת עשרה שאין שום חשד שאינן אלא נערות, ואני עוד זוכר מנעוריי שמלאים הנעורים בהן ולאו ובלי ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
משובח. עוד המלצה טובה שקיבלתי פה באתר, יש קוראים באתר שכבר הבנתי שאם המלצה שלהם מעוררת בי סקרנות סיכוי גדול שהקריאה בספר תהיה מענגת, אחת מאותם קוראים היא הקיסרית הילדותית.
הספר הקטן הזה כל כך מרגש, שקראתי אותו בנשימה עצור מצד אחד ועם עצירות מתודיות כדי לנשום ולהפשיר. ספר שבאופן תאורטי אפשר לקרוא ביום יומיים (קצרצר) הארכתי את ההתענגות עליו לאורך שבועיים. הזכרתי לעצמי ילד שבידו ממתק קטן והוא נוגס בו ביסים פצפונים, כמו למצוץ את לשד ארטיק הלימון עד שמאבד את טעמו וצבעו כשבסוף רק תחושת הקרורות נשארת, לקלף עדשים של שוקלד בזהירות לאכול בנפרד את הקליפה, ולה... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
איזו יצירה קטנה ומושלמת רקח כאן הסופר הנורבגי טאריי וסוס. כשקראתי את הביקורת המשובחת של הקיסרית הילדותית שלנו על הספר הייתה לי תחושה שניתקלתי בו אי אז בעבר הרחוק ואכן כשקראתי אותו היה לי דז'ה וו קל אך עדיין הייתי המומה מהאיכויות של הספרון הצנוע הזה בעל הכריכה הצהובה והמיושנת של עם עובד משנות ה-70' האבודות.
כשקראתי קצת על הסופר נוכחתי לדעת כי הוא גם משורר ואכן לספר עוצמות פואטיות אדירות. מצד אחד זהו סיפור קטן ופשוט. שתי ילדות, ספק נערות, נפגשות פעם אחת ויחידה בביתה של אחת מהן בכפר נורבגי מרוחק בשלהי הסתיו. הפגישה היא בעלת עוצמות רגשיות שרק ילדים שעוד... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אני לא בטוחה מה סיימתי לקרוא עכשיו. אמנם יש לו צורה מלבנית, דפים מצהיבים ומודפסים ובאופן כללי, זה אמור להיות ספר. אבל לא כך אני מרגישה כרגע- למען האמת אני אפופה תחושת חלום, ערפל, כישוף של קרח ושלג ועכשיו אני חייבת לשבת ולכתוב על כל זה, כדי להמליץ על היצירה הבלתי רגילה הזאת ולנסות להעביר אותה הלאה, כמיטב יכולתי. אני לא חושבת כי באמת קראתי אותו. יותר מדוייק לומר כי נכנסתי לתוך קפאון משתק עצמות, לב ודם. הייתי מודאגת ועצובה במהלך הקריאה של 159 העמודים הקטנים והצנועים לכאורה של הספרון הזה. אפילו לא קראתי ברציפות כי המועקה לא הניחה לי. הייתי חייבת לעצור לפעמים,... המשך לקרוא
75 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר קטן, וטעון ביותר, מטריד, ונוגע במקומות הכי רכים בלב. על חברות בגיל 10, ועל הבטחה עיקשת להישאר נאמנה לחברה שנעלמה, על רגשי אשם גדולים של ילדים קטנים, ובכלל על עולמם הפנימי המוזר ועל תפיסותיהם הבוסריות.
קראתי אותו שוב. משום שבקריאה הראשונה פשוט בלעתי אותו מהר מהר מרוב פחד ודאגה ובלב רוטט. עכשיו חזרתי לקרוא אותו, בין היתר, בגלל הפרק על עוף הבר שלא הרפה ממני במשך כל החודשים הארוכים מאז הקריאה האחרונה והמשיך לחזור אלי. בגלל מה שזה אומר, בנקודת הזמן הזו הספציפית בסיפור, אבל גם בגלל צורת הכתיבה שמסתירה יותר מאשר מגלה. פרק מצמרר ביותר, ולא בגלל קור השלג. בכל... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
קראתי את "ארמון הקרח" בפעם הראשונה כשהייתי בן 12 לערך. היצירה הותירה עלי רושם עז וליוותה את מחשבותיי במשך חודשים ארוכים. הזמן שחלף לא הקהה במאום את עוצמתו של הספר היפה והפיוטי הזה. אני עדיין מעלעל בו מפעם לפעם ומתענג על הכתיבה הרגישה ודקת האבחנה של טאריי וסוס ועל תיאור נופי סקנדינביה רבי ההוד. העלילה מתמקדת בידידות המיוחדת בין סיס ואון, נערות צעירות המתגוררות בעיירה צפון אירופית מרוחקת. בין השתיים נרקם קשר אמיץ, מעין שותפות גורל, ברית כמעט מיסטית שאין להתירה. כאשר מתרחש אירוע המערער ברית זו, נאלצת אחת הנערות להתמודד עם טלטלה רגשית שלא חוותה מעודה וע... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר מלא בתיאורים מרשימים של הטבע באזור הקוטב הצפוני, וזה בעיקר מה שאהבתי בו. הקשר שבין שתי הנערות לא מובנה מספיק לדעתי, ולכן כל העלילה לא מובנת בכלל. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|