ביקורות ספרים על הספר ראיתי איש

ספר מדהים. אשתו של מייקל מאבדת את חייה כעיתונאית בגלל טעות בזיהוי. מייקל עובר דירה ופוגש שכנים המתחברים איתו. בביקור מייקל בבית השכנים קוראת תאונה נוראה. יש פה קונפליקטים של שקיפות והודאות של מייקל ושל המעורבים בחייו.כמה קשה להודות באמת המרה. ספר מופת.... המשך לקרוא

תברח

אהבתי את הביקורת של רויטל ק., ואנסה להרחיב בכמה נקודות שנגעה בהן. פעולתו של דניאל כלל איננה בגדר "טעות אנוש", הוא ביצע את המשימה שהוטלה עליו – חיסולו של ארכי-טרוריסט. בפעולה זו אכן נהרגו חפים מפשע. "טעות אנוש" הוא התירוץ שניתן על-ידי המערכת הביטחונית שהוא חלק ממנה כדי להתחמק מהאשמות המדיה. חוסר היכולת לפעול מתוך אמונה בצדקתך, במקרה זה, ולעמוד על שלך גם מול המדיה וקהילת ה-P.C. הוא הביטוי לאובדן הדרך של המערכת המוסרית המערבית. שירס אינו מתייחס להבדל בין מלחמה "רגילה" (בין מדינות וצבאות) לבין מלחמה בארגוני טרור. ההזדמנות לחסל מנהיג טרור עשויה להיות חד-פעמ... המשך לקרוא

צבי אלרואי

ואני ראיתי איש שניצב במרכזו של עסק ביש הערכה? הכרה? או בלי תוכן וצורה? הנה איש לבדו מול אש צולבת הנה איש לבדו מול הערצה נלהבת איש לבדו ניצב לו רק ניתן ואלמד הצלחתו של איש אחד טוב, תסלחו לי על הפרץ הפואטי, זה הזדמזם לי בראש לאורך כל הקריאה, הייתי צריכה להוציא את זה. אחרי הכל, הגעתי לקרוא אותו רק בשל הסקרנות שעוררה בי המחלוקת עליו כאן באתר. ונעבור לתכלס. "ראיתי איש" עוסק, כך נכתב על כריכתו, בשאלה: "למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "טעות אנוש"? האם המילים האלה מקילות על היכולת לסלוח, מאפשרות לזכות בסליחה?" אבל האמת היא שזה לא בדיוק הנ... המשך לקרוא

רויטל ק.

אני מכור לספרים. אני חייב לגמור ספר אחד בשבוע ואם יוצא לי שני ספרים בשבוע אז אני באקסטזה. יש פעמים שאני מסיים ספר, נח 15 דקות ואז מתחיל אחד חדש. יש לי תמיד 8 ספרים ליד המיטה, עוד מעל 200 בספריה הביתית שטרם קראתי ועוד כמה עשרות באייפד שלי. בספריה אני מאבד כיוון, בא לי לקחת מכל הבא ליד, גם אם מותר לי רק 5 ספרים והבטחתי לעצמי שלא אקח ולא ספר אחד נוסף עד שהערמה תרד. ואני בטוח שהאושר שלי נגזר באופן ישיר מכמות הספרים שאני רוכש / משאיל / קורא. ועל פניו הכל היה בסדר עד שהתחלתי לחשוד לאחרונה שחוש הספרים שלי נדפק. כאשר חוש הספרים שלך נדפק, קשה לך להנות מסתם ספר טוב.... המשך לקרוא

שמוליק

ספר נהדר. כתוב בתבונה וברגישות. כמה כבד משקלם של סודות ואיזה מחיר נאלצים אנשים לשלם על טעויות רגעיות.... המשך לקרוא

נאלה

כל ספר צריך שלד שיחזיק אותו. לספר הזה יש שלד חזק. דקיק אמנם אבל בנוי מפלדה מגולוונת. עלילה מקורית וחכמה עם משק הכנפיים של אפקט הפרפר: אירוע שמתרחש בנקודה X גורם לאירוע אחר להתרחש בנקודה Y. אבל בתווך, בין חוליות השלד, שיעמום יומרני, מתאמץ ומייגע שטובע בבקבוקים של יין שהוא כנראה משובח לטעמן של הדמויות שגומעות אותו אבל לי הוא הרגיש כמו מיצי מרה. התפעלתי מהסיפור אבל נאנקתי מהדרך שבה הוא סופר. אפילו ריחמתי על המתרגם שמי יודע בכמה תזאורוסים הוא נאלץ לפשפש כדי למצוא במפגיע דווקא את המילה הכי נשכחת וזנוחה כדי לתאר ברז וכיור ושטיחון אמבטיה. ואם יש ספר שבערך... המשך לקרוא

שונרא החתול

ביום שקרוליין נהרגת בפקיסטן במהלך שליחות עיתונאית, נחרץ גורלן של עוד שתי משפחות. אלא שזה כמו פצצה בעלת מנגנון השהייה. מאותו רגע חייהם של מייקל, ג'וש, סמנתה, דניאל, רייצ'ל ולוסי נכרכים יחדיו עקב טעות אנוש ומלכדים את כולם למקשה אחת של צער גדול. זו טרגדיה שמובילה לעוד אחת, וזה הרגע בה משתחרר מנגנון ההשהייה, וזה גם הרגע בה מגיח לעולם סוד גדול ונורא.והסוד הזה בתורו מוליד לעולם שקר. אבל השקר הוא דבר מתעתע, וגם יכול להיות מסוכן. אדם יכול לחיות בשקר עד אשר מגיע הרגע החמקמק הזה בו השקר הופך להיות אמת. האמת שלך. אבל לאדם ממול- השקר הוא עדיין שקר, והאמת היא אמת. ... המשך לקרוא

dina

ראיתי איש הוא ספר בו הסיפור מתחיל בעמוד 121. ומה עד אז? ספר ברנז'אי. איזו ברנז'ה? ברנז'ת המתגוררים בערים נחשבות, עובדים בתקשורת/בנקאות/אופנה, שותים יין כמו מים, מכירים את המי ומי וקורים להם אסונות מיוחדים. הסיפור כתוב רע, מתורגם רע עוד יותר, לא מרתק לרגע ומעצבן ברגעים רבים בהם התחושה היא של תרגיל כתיבה ענקי ועוד מעט יגיע הסיפור האמיתי, המלוטש, הראוי לקריאה. ומה יש באין סיפור הגרוע הזה? יש אחד מייקל, עיתונאי הכותב בעיתונים מסוג שבועונים וירחונים נחשבים. סיפוריו אהובים משום שהוא עצמו מצניע את האגו שאין לו ומעדיף לשים במרכז את נשואי כתבותיו. הוא יודע להקשי... המשך לקרוא

מורי

חיפשתי משפט פתיחה מבריק, שיהלום את הביקורת על יצירת המופת הזאת. ולא מצאתי. אני מחפשת מילים שתבהרנה איך הספר הותיר אותי נטולת נשימה ומסוחררת, מוכת תדהמה ומלאת קנאה. אני אנסה. אינני חושבת שאצליח. אז אגע, קצת, בקצה קצהו של הקסם ואשתדל לתאר איך הצליח אואן שירס לכתוב ספר מהדהד, אבל שקט כל כך, ענק, אבל נזירי וצנוע, ספר על יגון, שאינו משתמש בכל קלישאות הצער. ובראשית, הסיפור, שפשטותו יכולה לכווץ אותו לחצי עמוד. מייקל הוא סופר של ספר דוקומנטרי מצליח, שחוזר ללונדון לאחר שאשתו קרוליין מתה בפקיסטן בשליחות עיתונאית. שכניו, הזוג נלסון ושתי בנותיהם הקטנות, מא... המשך לקרוא

אפרתי

טעות אנוש. איזו מילה מתעתעת. היא יכולה להוות קרש הצלה עבור האדם שחולל את הטעות וגרם לנזקיה הבלתי הפיכים, והיא יכולה להוות כתב האשמה חריף של האדם שחייו נהרסו בשבריר שנייה, בשל אותה טעות אנוש קטלנית. ומה קורה בדיוק כאשר קורבן של טעות אנוש טועה בעצמו, טעות אחרת, קטנה כביכול, אך בעלת השלכות עצומות, טעות שגובה חיים? האם היותו הוא עצמו קורבן של טעות אנוש תגרום לו ליטול אחריות על מעשיו ולשאת באשמה, או שמא הוא יוכיח כי המוסר האנושי הנו גמיש מאוד ומשתנה בהתאם לנסיבות, והוא יבחר בדרך של הסתרת האמת והערמת שקרים? הסיפור פשוט: מייקל מתחיל להתאושש לאחר מותה של אש... המשך לקרוא

מסמר עקרב

לקרוא לו "מותחן" יעשה לו עוול. אבל הוא מותח. לפעמים מאד. בלי פשעים, בלי פושעים, בלי סוכני ריגול, בלי בלשים. פשוט מעניין ומותח, עכשווי וגורם לך לחשוב על החיים ועל מה שקורה לאנשים כמונו - שומרי חוק בדרך כלל, מאמינים למה שמכתיבה לנו המדיניות המקובלת בדרך כלל, מתנהלים לנו בחיינו הקטנים בלי יותר מדי דרמות מקווים שחיינו יישארו משעממים ומספקים בדיוק כמו שהם היום, עד שאנחנו נאלצים להתמודד עם בחירותנו, עם דברים שלא התכוונו שיקרו כתוצאה ממשהו שעשינו: תאונות המשאירות אותנו במצב פוסט טראומטי, מחפשים דרך להמשיך לחיות, להשאיר את הכאב סגור בקופסה. מייקל הוא סופר שא... המשך לקרוא

yaelhar