ביקורות ספרים על הספר הקוסמים

בוקר טוב לכולם חוץ מג'ורג' ר.ר. מרטין, נגיע לזה תכף; זה יום ראשון דוחה באופן טיפוסי ואני כועסת מספיק בשביל ביקורת על "הקוסמים". "הקוסמים" הוא ספר פנטזיה מאת לב גרוסמן, ולצד היותו ספר עצמאי הוא גם מחווה, או ביקורת, איך שתרצו להסתכל על זה, על ז'אנר מסוים בספרות פנטסטית: ספרי מעבר, שבהם הגיבורים הם תושבי העולם שלנו, אבל עוברים במהלך הספר אל עולם אחר, קסום, מסובך, לפעמים בהתפוררות או תחת שליטה של כוח אפל. יש לו מייצגים מובהקים ומוכרים (נרניה, אליס, הסיפור שאינו נגמר - וגם כמה פחות מוכרים לצערי (סדרת קרסטומנסי במידת מה, כל לב הוא דלת) או לשמחתי (סדרת סטרווגנזה). אק... המשך לקרוא

פֶּפֶּר

לב גרוסמן יוצק לתוך התבנית של הארי פוטר סיפור על בני נוער מחוננים פלוס והתמודדותם בעולם מנוכר ומשעמם. הסיפור נכתב, כביכול, מנקודת מבט מבוגרת, נקודה שמהווה את ההבדל העיקרי בינו לבין 'הארי פוטר' והיא גם עומדת בעוכרי הסיפור. אדון בזאת בהמשך. ב'קוסמים' תיכון ברייקבילס מחליף את הוגוורטס. פני, אליס וקוונטין מחליפים את רון, הרמיוני והארי, וזה שמכונה הייצור מחליף את זה שאין לנקוב בשמו (לא חברנו פה בסימניה, אלא ההוא שנראה כמו רייף פינס). יש בו גם משחק מוזר שנקרא ולטרס שלא דומה בשום אופן לקווידיץ'. החבורה לומדת 5 שנים בברייקבילס קוסמות מסובכת הכוללת שילוב של ת... המשך לקרוא

אודי

מבטיחה שהגעתי בראש פתוח, באמת. עשיתי קסם קטן שקודח פתח בגולגולת - לא גדול אומנם, אך מכובד דיו כדי לאפשר לראש בן עשרים ומשהו שנים נטולות פנטזיה להיפתח לרעיונות חדשים, ולא שכחתי גם את מילות הלחש שדואגות שהמוח לא יזל דרכו. לא שזה איבר נוזלי כל-כך, אבל קיוויתי להודות בפניכם שצדקתם, ופנטזיה זה נהדר, וכבר דמיינתי איך, בענווה, אני מרכינה את ראשי עמוקות - כך שהחשש מדליפה היה סביר. יתכן שהבעיה היא בקסם שלי - בספר הזה קסמים הם תוצאה של עמל ויזע ולא של הוקוס פוקוס - אבל כמדומני שספר טוב טומן את הכישוף כבר במילותיו, ואילו אני - לא ממש נפלתי בקסמו. מצד שני, גם לא נפלת... המשך לקרוא

נעמי

# חנון בן 17 עם קשיים חברתיים, עצוב ובודד, מגיע באופן כאילו אקראי למבחן למכללה פרטית לא מוכרת ל... קסמים. ומתחיל ללמוד שם כל מיני דברים חדשים ומעניינים שהוא לא חלם שהם קיימים. יש לו שני חברים – בחור ובחורה ו... רגע לא קראנו כבר את הספר הזה? אמנם ההוא היה יותר צעיר, עם צלקת על המצח ונסיבות משפחתיות עצובות, אבל. כן, קראנו. אבל לא בדיוק. גרוסמן אינו מסתיר את ההקשרים שהקורא מגלה – להפך – הוא מצהיר עליהם. הוא גם מצהיר על הקשרים נוספים – כמו אליס בארץ הפלאות, נרניה, דוקטור סוס ופו הדב. כל מי שאוהב ג'אז מכיר את הרגע בו הביצוע עוזב את המלודייה המרכזית ועובר למחוזו... המשך לקרוא

yaelhar

רבות כבר נכתב על ההשוואה בין הספר זה לספרי הארי פוטר, ובאמת שזה קשה שלא להשוות. אבל אם תבחרו לא לקחת את הדרך הקלה, תהנו מהספר הזה יותר, כי המציאות הדומה במקצת יכולה להסתיר את העובדה שמדובר במשהו אחר לגמרי. איך היה נער מדוכא ומיוסר מרגיש אם הוא היה מגלה שיש לו כוחות קסם? האם זה היה גורם לו להיות מאושר? האם זה היה גורם לו להיות גיבור? אני נוטה להסכים עם המחבר שאין שום סיבה להניח שזה מה שיקרה. אנשים אמיתיים אינם גיבורים, החיים קשים ומייסרים, ואנחנו לפעמים עושים טעויות טיפשיות ומתנהגים באופן ילדותי ולא רציונלי. הרבה פעמים אח"כ נצטער על מה שעשינו אבל הנזק ל... המשך לקרוא

Muhandes

ספר מרתק ואפלולי. נהניתי מאוד לקרוא רומתן על מתבגרים "אמיתיים" כלומר עם תשוקות ותחרות ושעמום וקבוצות. למען האמת קוונטין הגיבור - או מוטב לומר אולי האנטי גיבור - עושה דברים איומים כי הוא טועה , מפחד קשה לו ובעיקר משעמם לו. הוא סובל מעין דיכאון ואפילו להגיע לבית ספר לקוסמים לא מרגש אותו מספיק. הוא מחפש כל הזמן משהו יותר טוב.. והחיפוש הזה אחר הדבר המרגש הבא גרם לי להזדהות אבל גם לכעוס. הוא לא מהדמויות האלה שהתאהבתי בהן ורציתי להיות בתוך הספר שלהן או להכיר בעולם שלנו. הספר קסום ומרתק ונהניתי ממנו מאוד..... המשך לקרוא

חסונוס

את האמת? לא ידעתי איך לאכול בדיוק את הספר הזה: ארץ דימיונית בשם פילורי שהסיפור שעומד מאחוריה מזכיר מאוד את נרניה והשוני היחיד הוא פחות או יותר בשמות, מקום מציאותי בשם ברייקבילס שהסיפור שעומד מאחוריו מזכיר מאוד את הוגוורטס והשוני היחיד הוא פחות או יותר בשמות (ובעוד כמה דברים, שעליהם אפרט בהמשך) שבו משחקים משחק בשם ולטרס (שהוא בעצם הקווידיץ' של ברייקבילס), איזה פרופסור אחד לשיקויים שלמרות שהוא פרופסור לשיקויים הזקן שלו לבן וארוך בערך כמו הזקן של דמבלדור, יצור מוזר שנכנס לבית הספר ותקף מישהו ושיש סכנה שהוא ייכנס ויתקוף שוב ולכן המורים מכשפים את בית הס... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

מעולם לא התלהבתי כל כך מספרי פנטזיה על קוסמים. כשהייתי בת 8 בערך, וכולם התלהבו מ"הארי פוטר", כולל אחותי, לא הבנתי על מה המהומה. כשבגרתי יותר וניסיתי לקרוא (בגיל 16 בערך), גם כן לא עפתי על זה, ועצרתי בספר הרביעי. חמוד? כן. נחמד? כן. יצירת מופת שאין שנייה לה וג'יי קיי רולינג היא גאון אלוהי? ממש לא. סורי. לכן, אני די סקפטית לגבי ספרים בסגנון. חשבתי לתומי שאולי סוג כזה של ספרים פשוט לא מדבר אליי. ובכן, טעיתי. טעיתי בגדול. הייתי צריכה להבין את זה כשקראתי את "הגולם והג'יני" ואת "ג'ונתן סטריינג ומר נורל". אם פנטזיה עשויה טוב, אני אוהב אותה. אני כן אוהבת פנטזיה! הבנתי רק א... המשך לקרוא

Talu

אחד משלושת הספרים הכי מדהימים שקראתי בחיי. הספר הוא כביכול ספר פנטזיה, אך הוא מעלה שאלות מאוד קשות כלפי הפנטזיה. כל הספר הוא הכרזת מלחמה אחת גדולה על הקלישאה שהקסם מציג. ניתן לטעון שהספר מעתיק מ""הארי פוטר" ומ"נרניה", אך לדעתי, הוא לא מעתיק מהם: הוא מציג גרסה הרבה יותר מציאותית שלהם. הספר לא מתעלם מהמציאויות הקשות שבחיינו, ומצביע באצבע מאשימה על אלה הטוענים שהקסם יפתור את כל הבעיות. למעשה, בספר הזה המוקד לרוב הבעיות הוא הקסם עצמו, וחוסר המטרה שהוא מציב. ממליץ מאוד!... המשך לקרוא

פאנגירל ממין זכר

**** ילדים, תתרחקו מכאן. אין כאן שום דבר בשבילכם. תחזרו לשחק בהארי פוטר שלכם, לנופף במטות קסמים ולחלום על מלחמה באדון אופל כזה או אחר שזומם להשתלט על העולם, או משהו. יש לכם צעצועים משלכם, בלי סוף. משחקי רעב, ערפדים וקוסמים, גיבורים-ילדים שמוצאים שער כלשהו לעולם אחר במעמקי איזה ארון ואת כוחם שלהם לעשות קסמים. הגיבורים שלכם מבולבלים, אבל הם יתגברו, הם יבינו שמה שחשוב זו האמת שלהם, או חברות-אמת, או אהבה אמיתית, או התגשמות של נבואה כלשהי, או כל שקר אחר שתבחרו. פה זה משהו אחר, אתם לא תבינו. פה זה שוקולד מריר עם 98% מוצקי קקאו, זה וויסקי סקוטי מיושן, פה זה לא התמ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

מי מאתנו לא חלם למצוא דלת מסתורית לעולם אחר, לקבל הזמנה לבית ספר לקוסמים או להיתקל במקרה בטבעת עוצמה? אני חלמתי על כל אלה בתשוקה ובאינטנסיביות, וכך גם קוונטין קולדווטר, נער מחונן מברוקלין שחולם על החברה של החבר הכי טוב שלו ומכיר כמעט בעל-פה את כל ספרי סדרת פילורי, סדרת פנטזיה המספרת על כמה אחים החיים באנגליה ומגלים ממלכה קסומה שניתן להגיע אליה דרך מעבר בשעון אורלוגין עתיק. קוונטין לא מרוצה מחייו הנוכחיים ונכסף למקום אחר, לארץ של הרפתקה, תעלומה ומיסתורין, למקום בו הוא יוכל לנצח את "הרעים" ולהיות סוף סוף מאושר. בניגוד לאלו של רובנו, משאלותיו של קוונט... המשך לקרוא

שין שין

ספר פנטסיה למבוגרים. קוונטין היה ילד ונער חנון ומוכשר, מחונן ומצליח בלימודים, אבל קצת פחות בחברה. גם בגילאי התיכון הוא עדיין מכור לסדרת ספרי פנטסיה שקרא כילד העוסקת בארץ פילורי קסומה ובמספר ילדים בני משפחה אחת, המגיעים אליה מדי פעם. כעת לקראת סוף לימודי התיכון הוא יוצא לראיון קבלה לקולג' יוקרתי ונחשב אבל הנסיבות והאירועים מביאים אותו לפתע לקולג' אחר, מקום יוקרתי וסודי, אוניברסיטה לקוסמים, אי שם בניו-יורק. לאחר מבחני קבלה מתישים הוא עובר וכעת זו ההחלטה שלו האם לשנות מסלול בחייו ולהשתלם כקוסם מעשי. ספר פנטזיה נחמד, עם עלילה מתפתלת והתפתחויות מפתיעו... המשך לקרוא

אבי

אני התאהבתי בספר. אני לא רוצה להרוס לאף אחד את הספר אז אני לא אפרט יותר מידי. קראתי את הביקורות באתר והתאכזבתי שלא אהבו את הספר כמו שאני אהבתי אותו, נכון בספר קיימים אזכורים לסדרות פנטזיה אחרות אך הוא עדיין מקורי להחריד, ויש בוא גם לא מעט סקס סמים ואלכוהול אך זה לא מה שהופך את הספר לספר למבוגרים. מה שהופך את הספר לספר למבוגרים הוא הזיקה הילדותית שיש בספר שנכתבה ממבט מלנכולי ואפרורי של מבוגר שהתבגר בעולם הלא נכון, כמו כולנו, הילדים שרצו לחיות בהוגוורטס והתבגרו בעולם האפרורי והמציאותי להחריד שלנו. אך לא קוונטין הוא זכה, הוא קיבל את המכתב המיוחל והוא ה... המשך לקרוא

לירון@L

כתבה בעיתון וראיון עם הסופר גרמו לי להבין שהספר הזה יהיה בדיוק בשבילי: בחורה שגדלה בילדות על הארי פוטר, שר הטבעות, נרניה, משחקי הכס וחבריהם ועדיין מאוד אוהבת אותם ולא תתנגד לקבל (סוף-סוף) את המכתב מהוגוורטס, למצוא טבעת קסמים ובכלל לאתר את הפתח הנכון לעולם האחר. נתבדתי, ולא, אינני יכולה להמליץ על הספר לכל אלו שחולקים את חיבתי לפנטזיה. עלילת הספר דומה במתכוון לספרי פנטזיה אחרים ועם אחדים היא מתכתבת במובהק, במעין ניסיון לפארודיה מעוותת או כתיבת "הסיפור האמיתי" של העלילות שלהם. אבל מלבד שעשוע קל בעת אזכורים של יצירות פנטזיה ומדע בדיוני הקיימות באמת ב... המשך לקרוא

גמדון

יש הרבה סוגים של שברון לב, אבל בסוגת "שיברונות הלב הספרותיים" הכואב מכולם הוא שברון הלב של סיום סדרת הספרים שאהבת, וחמור ביותר הוא סינדרום "הארי פוטר" הידוע לשמצה, שליווה את ילידי הניינטיז מהיותם בני שמונה או תשע או עשר עד היותם בני חמש עשרה או שש עשרה או שבע עשרה, כשכל ספר חדש שיצא היה אירוע ופגישת מחזור וכל ספר שנגמר הודיע על המתנה ארוכה שעוד מחכה, תחושה שמכירות רק אהובות של ספן. ובחורף של אלפיים ושבע, כשיצא הספר השביעי והאחרון, פתחו בבריטניה במיוחד קו חירום למתבגרים (ואני מניח שגם למבוגרים של ממש) שעלולים להתקף דיכאון. וכמה שחיפשתי מאז את הספר שימלא ... המשך לקרוא

zooey glass