ביקורות ספרים על הספר צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו
|
איש אחד הגיע לגיל מאה, וכששאלו אותו לסיבה, איך הגיע לאריכות ימים כזאת הוא סיפר בשבח השגרה. "כל יום, כבר חמישים שנה, שאני קם באותה שעה, אוכל את אותה ארוחת בוקר, הולך לשחות באותה בריכה, חוזר לאותו בית". בטח, השלים את הסיפור הקולגה שלי זאב. הוא מת כבר חמישים שנה, למה הוא צריך עוד למות. אני חושבת שכל ספר של מורקמי גורם לי לחזור לסיפור הזה של זאב, וזאת אף על פי שאני חובבת גדולה של ימי שגרה.
צקורו טזאקו הוא איש בן שלושים ושש, רווק וחסר ילדים, חי בטוקיו רחוק מאימו ומאחותו. הוא הגשים את חלום ילדותו ועובד כמהנדס רכבות ומתכנן תחנות רכבת. הבילוי הגדול שלו הוא לשבת בתח... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
שמתי ברקע תוך שאני כותבת את הסקירה על הספר, את המנגינה שמלווה את הספר, ליסט "לה מאל דו פאיי" מתוך שנות העליה לרגל, זאת טעות. יוטיוב דאגו לקשט את הקטע עם תחנות רכבת וכיתובים ביפנית או שפות אחרות עם שם המחבר או שמו של גיבור הסיפור, מי רצה את כל השמאלץ הזה. חוץ מזה לליסט יש קטעים שבעיני יפים יותר אולי כי מוכרים יותר.
צוקורו טזאקי נזרק יום אחד מהחבורה המהודקת שהיה קשור אליה בשנות לימודיו בתיכון של עירו נגויה, ושכללה 5 חברים, ובמשך 16 שנה הוא לא מברר למה. הוא ממשיך את חייו לרוב בבדידות בטוקיו שם הוא עוסק במה שהוא אוהב: בניית או שדרוג תחנות רכבת, לשם כך למד הנדס... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כרגיל הרוקי מורקמי שואב אותנו אל תוך עולם אחר.
יחסית לשאר הספרים שלו הפעם זה קצת פחות מתפזר ויש מסגרת עלילה ברורה יותר (אני אהבתי את זה מאוד).
הספר הזה יגרום לך להרגיש בדידות עמוקה אבל גם אסטתית ולא מאוד עצובה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים רגיש ומדבר אל הלב, העלילה מתפתחת בקצב של המזרח אף אחד לא ממהר. הסיפור נוגע ללב בפשטותו כמנהגו של הרוקי מורקמי אין מקום לגיבורי על. הסוף מתברר כ .... לא מיועד למי שמחפש תשובות ברורות ולא למי שמחפש את הטוב והרע. ספר מקסים ומומלץ למי שאוהב ספרות.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים האהובים עליי ביותר.
המוטיב של הרכבות, הצבעים, הסוריאליסטיות ואיך שכל התיאורים מתקשרים לסיפור.
הפנימיות והחיצוניות, איך שצקורו טזאקי רואה את העולם, והדרך שבה העולם בעצם ראה אותו.
ספר מדהים ומיוחד.קראתי אותו לפני שנתיים והוא השאיר בי חותם עמוק.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני מספר שבועות נערכה פגישת מחזור בבית ספר התיכון שלי בירושלים.
כשחברים שאלו אם אגיע אמרתי שהמקום היחידי לגבי הוא המקום שאני נמצא בו עכשיו ואין לי עניין במפגשים כאלה
ייתכן שהיו לי בשנות הפעילות הסוערת שלי בתיכון אירועים מכוננים, אבל נראה שהם התפזרו לכנפות תבל, כמו הרבה חברים מהתיכון,
מה המשקל שיש לארעיות בחיינו כשקבוצת אנשים נפגשת לפרק זמן מסוים ואז מתפזרת באותה פתאומיות שבה היא קמה.
כשקראתי את ספרו המקסים של הרוקי מורקמי, לא יכולתי שלא להיזכר בפגישת מחזור, אותם חוטים שזורים שקושרים אותנו לעברנו,
איזו משמעות יש להם לגבינו , בתובנה הזאת מתחבט ג... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר השני שלי סה"כ מאת הסופר הנהדר זה. הראשון היה יער נורווגי אשר שבה אותי,הקסים אותי.
הספר הזה דמה בסגנון שלו ליער נורווגי, ושוב התרכז בפרוטוגוניסט זכר שדרך עיניו סופר הסיפור מגיל הנעורים עד אמצע שנות ה30.
הסיפור היה מקסים,לדעתי הרבה אנשים מרגישים כמו צקורו, דרכו אנחנו יכולים להביט מלמעלה על החיים של עצמנו ולהסיק מסקנות.
חייבת להודות כי קראתי באנגלית,היו פה ושם שגיאות, אבל בהחלט ממליצה לאלה שאוהבים את מורקמי.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חברים יש לכולם, מי קרוב יותר ומי פחות, אבל מה קורה שיש חבורה שקשורים זה לזה בחבל הטבור ולאחר תקופה מסוימת ניתקים ממנה? הספר מביא את סיפורם של חמישה, שלושה בנים ושתי בנות שבזמן התיכון יום אחד אחד מהם מתבשר על הרחקתו ללא מתן כל הסבר ורק שהוא כבר בן 36 הוא מחליט לברר עם כל אחד מהם מדוע הורחק, דבר שפותח בפניו תיבת פנדורה טראגית אך גם הפתעה לא צפויה.
זה ספר טוב, אפילו טוב מאוד שעוסק בחברויות ומה שביניהם כמו אהבה, קנאה ושנאה ואיך אנחנו מושפעים מזה בחלוף הזמן, אבל בעיקר על חייו ובדידותו של האדם ועל דרכיו למצוא בהם משמעות. יש בו גם אירועים שמשאירים אותך עם שאלו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מודה שאני מאוהבת בהרוקי מורקמי וכבר קשה לי להפריד בין האהבה הזו אליו ובין הרגשות שמעוררת בי הקריאה בספריו
ובכל זאת, אפשר לומר שלקרוא את הספר הזה , זה כמו להפגש עם מישהו מוכר ואהוב.
אין הפתעות, גם לא ריגושים מיוחדים.
בעיקר נעים.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה אינו סוריאליסטי כמו ספרים אחרים של מורקמי (למעט "יער נורווגי").
הכתיבה של מורקמי מדהימה כתמיד וכמוה גם התרגום מיפנית של עינת קופר.
ההתחלה של הסיפור מצוינת, ההמשך גם הוא מצוין אך הסוף פשוט ביאס לי את החיים!
כל כך התבאסתי מהסוף שפשוט הייתי חייב להוריד שני כוכבים מתוך חמישה שרציתי לתת לספר עוד כשהייתי באמצע הקריאה.
אני מאוד אוהב את הספרים של מורקמי, ואפילו את הספר הזה אהבתי עד שהגיע הסוף המעצבן הזה! (הייתי משתמש במילים אחרות, אבל זה עלול להוות ספוילר).
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור התחיל נהדר, המשיך מצוין ואפילו עוד יותר טוב ....אבל הסוף, אח הסוף - נפילה אמיתית וצורבת. הסיום הוא פשוט סוף בקול ענות חלושה. הרוקי הגדול שכח לדבר עם הסופר של הסופים כי לכתוב סוף זה סיפור בפני עצמו. כאן, לדעתי, הוא פספס. אני אגב, חסיד גדול שלו (בחלוקה בין אוהביו ושונאיו) ומכאן גודל האכזבה. אז בסופו של דבר שמתי דירוג כולל של 3 למרות שאם הייתי הולך על פי ההתחלה או האמצע זה היה לפחות 4 כוכבים.
מומלץ למרות הסוף.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לצקורו כמו לכולנו יש מגרות עם תוויות, כשצקורו מחליט לא להתעסק בבעיה מסוימת הוא פשוט מכניס
את הבעיה למגרה שכתוב עלייה "לא פתור" ודוחה את הבדיקה למועד אחר שבו יצליח להתעמת "פנים מול פנים" עם הסוגיה הלא פתורה.
כל הסיפור הנפלא כאן הוא בעצם על בעיה לא פתורה שלא משנה כמה זבל או שכבות תעמיס
עליה היא שם והיא לא הולכת לשום מקום רק מתרחבת עם השנים .
כמו בכל ספריו של מורקמי יש מוטיבים שחוזרים על עצמם באדיקות ואני מאמינה שזו האמת הגדולה של מורקמי וגם המסר הגדול שלו שנובע מתוך הספר ובא לומר לנו משהו מעבר לסתם סיפור.
המסר מאוד ברור לי והוא ערטילאי משום שהוא ק... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור טוב
סיפור של חבורת ילדים שמנדים (אפרופרו חרם) את אחד הילדים מתוכם.
4 הילדים המנדים כולם קרויים בשמות של צבעים, המנודה פרוש שמו אוהב לעשות.
הנידוי הוא כל כך קשה כי הגיע משום מקום.
חמשת הילדים שמהיכרותם בתיכון פעלו כיד אחת הרמונית, מוציאים מתוכם אחד ולעולם לא יוכלו לחזור ולתפקד כרגיל.
צקורו המנודה אינו יודע מדוע פתאום ביום בהיר חבריו אינם רוצים לראותו לדבר ואו להפגש וגם אינו טורח לברר
והפצע בוער בעצמותיו
פגישה עם אהובה המשכנעת אותו לברר את שקרה ישנה את חייו ויטלטל אותם שוב ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מוריקמי הוא אחד האהובים עלי, באמת. כל ספר שיוצא עבורי הוא חגיגה גדולה כאילו שקיבלתי כרטיס לחופשה. אבל משהו בצוקורו לא פגע, אולי זו הכתיבה שבדרך כלל יותר מדוייקת והפעם הרגשתי שטחיות ואולי זה לא הצליח להדהד עם מה שרוחש אצלי עמוק בפנים, שבדרך כלל מוריקמי אלוף בזה. הייתה לי תחושה חמוצה קצת בשימוש בסיטואציות שבהגיון מתאימות למוריקמי אך לא נובעות מהמקום שממנו הוא באמת כותב, כאילו השתמש בנוסחת מוריקמי. עם זאת נהנתי, היה בסדר אבל ממש לא עפתי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
צוקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו
אני אוהב מאוד את ספריו של מוראקמי ואהבה כידוע הוא רגש מורכב מאוד שיכול לנוע מקיצוניות לקיצוניות את הספר קניתי בשדה התעופה של תאילנד
Colorless Tsukuru Tazaki and his years of pilgrimage באנגלית כמובן.
שאתה סופר סופר סטאר ברמה של הרוקי מוראקמי אז אתה אתה יכול להרשות לעצמך שמות ארוכים ומוזרים ועטיפה סופר מרהיבה. וכן הספר כמובן מכר במליון דולר, יין, ביטקויין מה שתרצו,תוך דקה ורבע מיום הוצאתו.
לי אישית היה קשה להתחבר לספר ויש לי לא מעט מיילים עם ספריו של מוראקמי, קשה לי להגיד אם זה הטלטלות האישיות שעברו עליי בתקופה, הספר, עייפות ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
'יאללה כבר!', השאלון הביקורתי של זואי גלאס.
הרזומה: לחלוטין לא המורקמי הראשון שלי, אבל מצד שני גם לא קראתי את כל 14 ספריו. בין היתר ביקרתי ב-'קפקא על החוף', 'קורות הציפור המכנית', והספר הראשון של 1Q84.
הסיפור הפורמלי: מהתיכון היה צקורו טזאקי צלע בחמישיית חברים קרובים מאוד, אלא שכשהוא היה בן 19 הם ביקשו ממנו שלא יצור איתם קשר יותר מבלי לספק תשובה. שש עשרה שנה מאוחר יותר הוא יוצא לפגוש את כל אחד מהחברים בהמלצת החברה החדשה שלו כדי לברר מה קרה שם. אה וכל אחד מארבעת חבריו מהתיכון נושא צבע בשמו ורק לצקורו אין צבע בשם.
הסיפור בת'כלס: מורקמי מאוד נאמן לכריכות האחור... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי חיים אמא, יש לי צחוקים אחות, יש לי חופש אחי, ויש לי זמנים טובים, גבר. יש לי דרכים משוגעות בת, יש לי קסם ששווה מליון דולר דודן, יש לי כאב ראש, וכאב שיניים, וזמנים טובים כמו לך..... (טוב, זה נשמע יותר טוב שכגרבר שר זאת על השולחן של שילה). יש לנו מלא דברים ולפעמים, טוב לא יודע לגביכם, אבל לפעמים אני מרגיש שאין לי כלום. אין לי כלום להציע למי שירצה בחברתי, סתם כלי ריק, משעמם, חסר יחוד וצבע. כך צקורו טזאקי מרגיש.
"אני חושב שזה בגלל שאין לי כנראה משהו כזה שנקרא עצמי. אין לי אינדיווידואליזם מסוים, ואין לי צבע ססגטני. אין בי שום דבר שאני יכול לתת. זאת בעיה שאני נושא א... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מתחיל עם עוד דמות מורקמית טיפוסית , סטודנט בן 20 שחושב על המוות ושוקל לקרב את קיצו ובינתיים מתנהל באדישות בעולם חסר צבע של כביסות , אוכל ופעולות יום יום פשוטות והתחלתי לחשוב שאולי הסדק שהתחיל אצלי ב- 84Q1 מתחיל להתרחב וזה נפנוף אחרון לשלום ביני לבין מורקמי למרות שהוא אהוב עלי מאוד.
יש גם משהו בטון של הספר , בצורה שדברים מנוסחים , בצורה שפרקים מסתיימים כאילו הספר נכתב בהמשכים שהקשו עלי להתחבר לספר. אני תוהה אם זה קשור לתרגום של עינת קופר כיוון שכך גם הרגשתי ב 84Q1 או שמוראקמי שינה את טונו או שאולי נעשיתי חסין לקסם ואולי שלושתם. מלכתחילה תכננתי לקרוא ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מורקמי הוא אמן האווירה. הספר הזה הוא אמנות האווירה, מתן התחושות חסרות השם כמעט של הקיום האנושי, משמץ נחת לְרוב עצבות. אין זה כמובן ספרו היחיד בו הוא נוהג כך. במובן זה, במשחק הגוונים העדינים של התחושות האנושיות, אין הוא אלא תעשייה אווירית.
חמישה בני עשרים חברו ליצור חבורה על טבעית כמעט. בדר"כ מדובר במשולש, משולש רומנטי, זה המפרנס סרטים וספרים לרוב. רביעיה נתפסת כשני זוגות של חברים ושישיה היא כבר קהל או פחיות באריזת חיסכון. חמישיה נתפסת כרביעיה עם גלגל רזרבי, אבל הפעם מנפק לנו מורקמי חמישיה הרמונית, כאלה שלמדו בתיכון יחד, התנדבו יחד והמשיכו יחד בחברות ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על פניו תקציר של הספר נשמע כמו רומן למתבגרים בנוסף למאפיין נדודים בין ארצות שהפך לחובה בזמן האחרון כמעט בכל ספר. אבל למרות הפקפוק שאיתו פתחתי את הספר מורקמי פשוט יודע לספר סיפור. העלילה סוחפת אותך בעדינות לעולמו של צקורו. לאחר שחבריו הטובים ביותר מנתקים עמו קשר בפתאומיות ולא הסברים חייו הנוחים והבטוחים כפי שהוא הכיר אותם מגיעים לקצם.
הסיפור מצליח לשזור בתוכו את הקצב העירוני המהיר, קווים סוראליסטיים לגמרי ובעיקר הרבה עדינות על אדם שיוצא לחיפוש עצמי.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
