ביקורות ספרים על הספר קריאת הקוקייה - קורמורן סטרייק #1
|
כששמעתי שרולינג הוציאה ספר בלשי הסתקרנתי.
בצעירותי אהבתי מאוד ספרי בלש ועד היום יש לי פינה חמה לז'אנר.
אז כשהוא הגיע לספרייה קראתי.
האם אהבתי? כן, אפשר לומר.
חשבתי שהוא טוב לז'אנר, קצת שבלוני אולי, לא מחדש, חביב.
האם התלהבתי? לא מאוד, עובדה: לא טרחתי אפילו לכתוב ביקורת.
גם בספרים הבאים, שעליהם דווקא כתבתי ביקורות אוהדות, לא יצאתי מגדרי.
חיבבתי את הדמויות, התעלומות נראו לי בסדר, לא רעות, לא מבריקות במיוחד.
קראתי כל ספר בסדרה אבל לא התאמצתי במיוחד למצוא אותם כשיצאו לאור, איכשהו הם בסוף התגלגלו לידי.
הרגשתי שברמת הדמויות ומערכות היחסים ביניהן הסדרה קצת... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ברור לי שלא משנה כמה ניסיתי למתן את הציפיות שלי הציון הנמוך שהספר הזה מקבל הוא מהאכזבה שג'יי קיי רולינג הצליחה להוציא ספר כ"כ מאכזב תחת ידה. מה שכל-כך מיוחד בספרי הארי פוטר הוא ביכולת של רולינג ליצור עולם שלם ולשאוב אותנו הקוראים פנימה, והייתה לי משאלה כמוסה לחוות את אותו עולם ודמויות דרך דמות חדשה.
בספרה אנו נחשפים לבלש קורמורן סטרייק אותו סטריאוטיפ של בלש שחייו התפרקו ובעברו יש טראומה (הפעם היא קשורה לשירותו הצבאי) ואותו בלש יוצא לחקור את מותה של הדוגמנית המפורסמת לולה לנדרי שלטענת אחיה לא באמת התאבדה אלא נרצחה. היופי בספרי בלשות היא שכל שלב וכל... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
3 וחצי ספרים, 10 ימים, 154 קילומטרים, לא יודעת כמה צעדים.
התחלתי לקרוא אותו בטיסה ללונדון. לקחתי בעיקר ספרים שחשבתי שיוכלו להתאים לאסקפיזם שמלווה סוג כזה של נסיעות, מה גם שהיא בריטית, רולינג, ויש איזה חן בזה שהתיאורים שבספר משקפים חלק ממה שהעיניים רואות. הוא הספיק לי בדיוק עד הגסטהאוס ב- Inversnaid, שם גם השארתי אותו, אז אם תתקעו פעם בלי ספר במקום הזה שחוץ מגסטהאוס ומלון אין בו שום דבר במרחק של יום הליכה או שעתיים נסיעה, דעו לכם שבספריה הקטנה בקומה השניה יש גם ספר אחד בעברית.
אבל אחד אחד.
יצאנו בטיסה של איזיג'ט ללוטון. 5 שעות וקצת, זמן מספיק כדי להבין שאני ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר טוב ומותח כמו סדרת הטלוויזיה, התרגום לא משהו יש הרבה טעויות לשוניות.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
״קריאת הקוקייה״ הוא הראשון בסדרת ספרי קורמורן סטרייק, שהוא בלש פרטי שחוקר תעלומות יחד עם העוזרת שלו רובין. עד כה יצאו בעברית ארבעה ספרים, ובאנגלית כבר יצא החמישי. כל ספר מספר על תעלומה אחרת וחקירות אחרות. לא מומלץ לא לקרוא לפי הסדר כי ייתכן שיופיעו משפטים שמספיילרים את הספרים הקודמים, וגם יש קו עלילה עם רובין שמתקדם לכל אורך הסדרה.
בספר זה מסופר על ההתחלה: מיהו סטרייק בעל הרגל התותבת, איך הוא נפגש עם רובין ויחסי הכוחות ההתחלתיים ביניהם. רחובות לונדון מתוארים היטב. יש הרבה משפטים ארוכים מאוד ומסורבלים, וגם שפה בוטה לעיתים, וזה מה שהופך את הספר למבוג... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסדרה הזו גורמת לי לצאת מעורי. להתגעגע, לכלות, להרגיש כאילו אדם קרוב נסע לחופשה ועוד לא חזר.
ולמה? מה היא כבר נתנה לי?
כנראה שהאמת מתחילה ומסתיימת בגיבורים. כמו עם בנות פנדרוויק. כשגיבורים טובים מספיק, אמיתיים מספיק, אני נקשרת אליהם. כמו אל הקוף, כמו אל שותפותי לפשע, כמו אל החתולה שלי.
בנוסף, הגיבורים שלי נסעו לחופשה.
קראתי את הספר הראשון. נהניתי. התפעלתי מאחד מספרי המתח (למבוגרים) הראשונים שקראתי מימי. המשכתי הלאה.
וראו זה פלא - הם לא נתנו לי מנוח. הם נכנסו ויצאו לי מתוך הראש, השניים האלה; הם הוכיחו לי שאני מסוגלת לזכור פרטים נשכחים, להתגעגע לחדרים ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן מתח יוצא מהכלל, קומרון סטרייק מעין אגאתה קריסטי או פוארו פותר תעלומת מתח בצורה כזאת שהמשטרה נשארת עם התחתונים למטה. ספר ראשון ומומלץ למי שחובב ספרי מתח.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר רק בגלל שזו ג'יי קיי רולינג והתאכזבתי ממש. הספר די מעניין אבל משום מה מלא ציניות, שליליות והרבה הרבה מילים גסות...לא ברור מדוע האישה שכתבה סדרה כל כך מרתקת, מצחיקה ועם הרבה עומק, כמו הארי פוטר, ובעקבות כך התעשרה כל כך, הפכה לאיזו ציניקנית מיואשת מהחיים ומהטוב שבאנשים, כי לא הייתה אף דמות חיובית שרואה את החיים באור חיובי בספר קריאת הקוקייה. ומרוב שהיא רצתה להראות שזה ספר למבוגרים נראה לי שהיא נסחפה עם הגסויות..כנראה רצתה שזה יראה כאילו גבר כתב את זה. לא ברור מה הייתה המטרה שלה. סיימתי את הספר כי באמת התעניינתי לדעת את הסוף אבל ממש לא רציתי ל... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מרגיש כאילו רולינג נאבקת בברוטליות בטייטל של "סופרת ילדים", כמנסה לזעוק: "תראו איזו מתוחכמת אני יכולה להיות!"
הכתיבה לילדים הפכה את רולינג למה שהיא. בכתיבתה למבוגרים רולינג בוחרת להיות פתאום מפוכחת להחריד וחסרת אמון באנושות. אני אוהבת אותה, אבל אני חשה מסר תת קרקעי שעולה מהדיסוננס הזה: "ילדים זקוקים לאופטימיות. מבוגרים ציניים מדי בשביל זה."
מבחינתי, לפחות, היא טועה, דווקא כי אני יודעת כמה אור ותקווה יכולה לנסוך הכתיבה שלה גם בלבבותיהם של מבוגרים, או לפחות בליבה של מבוגרת אחת שתמיד תמצא את עצמה מתרפקת על הארי פוטר בזמנים קשים.
הוזכר פה לא מעט התרגו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם ראשונה בחיי שאני באה לכתוב ביקורת על ספר, על העלילה, על התוכן – אבל אני לא יכולה. כמעט כל מה שהרגשתי במהלך הספר היה כלפי התרגום.
אז אל תקראו את התרגום, אלא את המקור. לא, לא משנה כמה אתם נהנים יותר מעברית. התרגום מזעזע בכל קנה מידה. המתרגם עיוור בעבודתו לכל הניואנסים, הן העדינים והן הגסים, של השפה העברית, של נטיות ליבה וסלידותיה, כלומר – כל מה שמתרגם טוב צריך ללטש החוצה בעבודת התרגום. בקור רוח ובעיקשות, בכל פעם שיש לו בחירה, הוא מחליט להיצמד למקור.
אלה לא רק משפטים ארוכים ומסורבלים, בנויים בצורה שעברית ממש לא אוהבת, שלעיתם השקעתי דקות ארוכות בניסיון... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התרגום פשוט לא קריא. הגעתי לעמוד 20 ונואשתי. זה נראה כאילו מישהו כפה על המתרגם להפוך כל משפט נהיר באנגלית למפלצת מלאת פסיקים, פעלים ומילות קישור שפשוט לא מתחברים אחד עם השני, לא משנה כמה פעמים הקורא המסכן ינסה להדביק אותם במוחו.
נראה שהכסף שההוצאה תיכננה להוציא על הספר בוזבז כולו על הכריכה הנאה בהחלט, ולא נותר אלא להפקיד בידי גרביל אנאלפבת ופיסח את מלאכת התרגום.
נו טוב, עוד ספר לרשימת "ריהוט בית נאה".
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהשאלתי את הספר קיוויתי שהוא יזכיר במעט את הסדרה הכובשת "האקי פוטר".
עוד בעמודים הראשונים גיליתי שפרט לכך שאותה סופרת כתבה את הספר-אין שום דמיון בין הספרים.
לא אהבתי בכלל את הספר.
לפי דעתי, ג'יי קיי רולינג הייתה צריכה להישאר בכתיבת ספרי הפנטזיה שלה ולא לנסות להיכנס לכתיבת המותחנים.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
צפו בסיקור שלי עליו ביוטיוב! http://bit.ly/1iiOpJB :-)
אז קודם כל - כן. קניתי אותו בגלל שהוא נכתב על ידי ג'יי קיי רולינג ורציתי לראות
מה יהיה שונה בכתיבה. (והכל בערך...) האווירה, הדמויות בניית העולם הכל
נכתב בצורה עמוקה מאוד שלפעמים קצת עוברת את גבול הטעם הטוב וזה
אז שהכתיבה הופכת להיות מתחכמת (כדי לא לחזור על אותן מילים בעצם?)
מבחינת העלילה הספר מרתק מאוד בהתחלה, מסופר קצת על המוות המסתורי
של דוגמנית העל (לולה) שבעצם לאחר מספר חודשים של בדיקות המשטרה
מניחה שהתאבדה, זה לא מקובל על ידי אחיה ג'ון והוא מחפש להוכיח שהיה פה
רצח - לפחות. זה אז שקורמורן, בלש פרטי מוכשר ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך היא מעזה, הג'יי.קיי. רולינג הזאת, להציג את עצמה בשם אחר?? ועוד בשביל שלא יזהו שזאת היא! וכשזה ברור שזה רק תעלול שיווקי כדי לקבל עוד לייקים ולמכור ספרים! מה, היא לא עשירה מספיק? מזל שהיא לא הציגה את עצמה בשם פפריקה והתחזתה להיות אחיה, אחרת היא באמת היתה מקבלת פה על הראש.
אבל אפשר בכל זאת להתעלם מזה ולהתייחס לספר הזה כמות שהוא. ובאמת, מה הוא הספר הזה? ספר מתח הוא לא, כי אין בו שום מתח. לכל היותר, יש בו האצה מסויימת של קצב פעימות הלב, כמו של רואה חשבון שמגלה שהוא שכח שורה אחת בחישוב הכללי.
מיליון דמויות, תעלומה יבשה ולא מסקרנת מדי שנמשכת לאורך כל הספר ומסת... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא יכולה להכחיש שהספר הוא ספר טוב, אבל יחסית לרולינג הוא גרוע.
העלילה עצמה והדמויות הן בכלל לא מה שאכזב אותי, אבל הסוף, הו הסוף. למה?
היא פשוט טוותה עלילה שלמה וכל כך התעצלה עם הסוף! היא פשוט אמרה לעצמה "היי, בואו נעשה שהסוף יהיה לא צפוי אבל ממש בכוח!"
גם ליד הספר השני בסדרה הספר הזה מאכזב...כדאי לקרוא רק כדי להמשיך לספר השני... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר נכתב על ידי סופרת מאד מוערכת שכתבה את סדרת ספרי הארי פוטר. הספר הזה נכתב תחת שם אחר. אני לא קראתי שום ספר פרי עטה של רולינג , כי ספרי קוסמות ופנטזיה לא מעניינים אותי כל כך. למרות הידיעה שהספר נכתב על ידי רולינג המפורסמת , הספר לא מספיק טוב בעיני, קראתי אותו עד סופו כי רציתי להגיע לפענוח החקירה, ואכן היה שווה לחכות אך 300 עמודים בין תחילת הספר לסיומו היו מבוזבזים ומיותרים בעיני, בהם מרוכזים כל החשודים הפוטנציאליים .
זהו רומן בלשי שעוקב אחר פרשת נפילתה של דוגמנית, לולה לנדרי, המפורסמת מביתה אל מותה/התאבדותה. הספר מסופר מנקודת ראייתו של הבלש שנקרא ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אתחיל מהסוף: האמת? התאכזבתי.
וחזרה להתחלה. חנות ספרים, מדף של ספרים במבצע. המוכר רואה שאני מסתכל וישר זורק לעברי "שתדע, זה ג'יי קיי רולינג כתבה". ואני, כמעריץ רדום של הארי פוטר מתעורר ומבקש עותק. הרי מי שכתבה סדרת ספרים כל כך טובה, ודאי תוציא רק זהב מתחת לידיה!
אז זהו, שלא.
בקצרה: דוגמנית על מתאבדת בקפיצה ממרפסת ביתה, לפי מסקנת המשטרה. אחיה מגיע אל קורמוקן סטרייק, בלש פרטי עם בעיות שתייה ורגל תותבת מאפגניסטן, ואל מזכירתו שהתארסה לאחרונה, ומבקש ממנו להתחיל חקירה משלו בשביל להוכיח שהמשטרה טועה ואחותו נרצחה.
חבל לי לכתוב את זה, אבל כבר הרבה זמן שלא ק... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בואו נתייחס לרגע לספר עצמו ונשכח מי כתב אותו.
אז העלילה בסדר, יש גופה ויש חשדות ויש מי שיחקור את המקרה.
אבל למה, למען השם, צריך היה להכניס כל כך הרבה דמויות לסיפור??
ולמה הדמויות כל כך סטריאוטיפיות?? מעצב האופנה הוא, כמובן, גי, השכנה העשירה היא, כמובן, אישה שטחית שאוהבת רק כסף, וגם החבר והחברות והמשפחה, כולם כולם קפצו מתוך איזה מגזין לאישה בריטי, אף אחד מהם לא טרח לעצב לעצמו איזו אישיות על הדרך.
בקיצור, הספר נמרח ונמרח עד לקראת הסוף, וגם אז, הפתרון לרצח ניתן בקמצנות.
הדמות היחידה שנהניתי לקרוא, היא רובין, המזכירה, היא מתוארת יפה, בלי יומרות.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בניגוד ל90% מהביקורות פה, אני מאוד נהניתי מהספר ולדעתי כל ספר מתח צריך להיות ככה. מישהי התאבדה, אחיה טוען שזה היה רצח וככה מתחילה לה חקירה של הבלש הפרטי. במהלך החקירה הוא מראיין מספר רב של אנשים, בודק כל מיני "זירות פשע" ועוד. ככה באמת מתנהלת חקירה, משטרתית או פרטית, בחיים האמיתים. לא ניגשים לבנאדם אחד או שניים ופותרים את הפשע, כמו שרואים בהמון ספרי מתח ובכלל בטלוויזיה.
הספר מתאר טוב את פרטי החקירה והקורא מרגיש שהוא ממש שם, בתוך לונדון ליד החוקר משום שגם לונדון מתוארת לפרטים, אך לא עמוסים מידי. הספר הצליח למשוך אותי, לא כי כל פרק נגמר בcliffhanger מטורף, אלא כי ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה אפשר לכתוב על ספר שאין לי שום דבר טוב לכתוב עליו אבל גם אין לי שום דבר רע במיוחד? מה יהיה על הצטטת המסכנה שלי כשאין אפילו אוזן חמור אחת קטנה בספר של 500 עמודים? מה כותבים כשאין השתפכות מתלקקת שעולה על גדותיה מרוב התפעלות אבל גם אין קטילה מפוארת שתפרק את הספר לחתיכות?
או! הנה רעיון: חתיכות.
יש הרבה חתיכות בספר הזה.
חתיכות שאפות כוסיות פצצות הורסות מאממות ומדאימות מזן הדוגמנית הבריטית קלת המוח המצויה.
ויש גם ברנשים.
ברנשים וחתיכות.
# דוגמנית שחורה יפהפייה ומתוסבכת, דיווה מרושעת לפרקים וצעירה חסרת מנוח, שעלתה מאשפתות ושהחיים שלה נשארו בזבל גם אח... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא רע. עדיף לה להמשיך עם קוסמות וכישופים. לולי ידעתי שהיא המחברת והסקרנות שעוררה בי כיוון שאיכות כתיבתה לא מוטלת בספק לא הייתי לוקח ספר זה בעדיפות גבוהה. אבל קראתי, נהניתי קצת, פיתחתי סימפטיה לבלש ולמזכירתו (שאליה גיליתי עוד יותר סימפטיה). כאשר משווים את דמות הבלש קורמורן סטרייק לדמויות בלש אחרות בז'אנר הוא אחר, הוא דקדקן בפרטים קטנים ואין לו את המשהו המיוחד שיש בדמויות בדור האחרון של ספרי המתח/בלש/משטרה. זה יתרון מצד אחד ומצד שני זה מסבך קצת את החיים של הקורא - זה קצת יותר אגתה כריסטי עם כל הפרטים הקטנים של מיקום הדלת, מיקום הכד, השעה המדויקת ועוד.
זה ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
על רוב ספרי הפנטזיה שנכתבו אחרי שהארי פוטר יצא אומרים שהסופר או הסופרת יהיו הג'יי קיי רולינג הבאים. ותמיד הייתה שמורה לי פינה חמה בלב לג'יי קיי רולינג- גדלתי עם הארי פוטר.
ולכן אני מנסה להתכחש לעובדה שג'יי קיי רולינג כתב את הספר הזה.
איפה שהייתה שמורה הפינה החמה לרולינג התפשטה לה תחושת עצבות-מרירו-מעומעמת, כשקראתי את הספר, כי רולינג לא כותבת יותר כמו בהארי פוטר.
זה ניכר בדימויים, בתיאורים, בנשואים, בכתיבה. היא כותבת למבוגרים, ואולי זו רק אני- אבל היא כותבת להם פחות טוב.
כל תיאורי האיברים האלו רק גרמו לתחושה המעומעמת להפסיק להיות מעומעמת.
כנראה שכל ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעולם שבו כל אחד ואחד מאיתנו יכול ללבוש זהות קצת אחרת, כמו במשחקי התפקידים, ולקום בוקר אחד ולהגיד: "עכשיו אני כבר לא מי שהייתי - עכשיו אני מישהו אחר!", זה לא מפתיע במיוחד שעוד ועוד אנשים מצטרפים לטרנד הזה. אבל מה שקרה לפני כשנה בבריטניה (והגיע כמובן גם לישראל, ולכל מקום ברחבי הגלובוס) הצליח להפתיע אפילו אותי. מסתבר שגם ג'יי קיי רולינג, ששמה "עשה שמות" ברחבי העולם (כלומר, השם שלה הוא מאוד מפורסם) קמה יום אחד בבוקר ואמרה: "עכשיו אני כבר לא ג'יי קיי רולינג" - עכשיו אני רוברט גלבריית!".
ואם הטרנד הזה כל כך נפוץ, אז למה זה כל כך מפתיע שגם רולינג בחרה להצטרף אליו? פשו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאכזב. קיוויתי שהבלש קורמורן סטרייק יערוך את החקירה שלו בעודו רכוב על מטאטא, פותח דלתות בעזרת שרביט קסמים ובמקום מזכירה משעממת ישב אצלו במשרד כובע מדבר. אבל שום דבר מזה לא קרה. האמת שאם מדברים ברצינות אז הספר היה משעמם קצת וסליחה על הקלישאה חסר קסם. שלושה כוכבים, לא יותר. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא יודעת למה אנשים מאוכזבים מג'יי. קיי. רולינג בגלל הספר הזה. באמת שזה אחד מספרי המתח הטובים שיצא לי לקרוא. קראתי אותו ממש בנשימה אחת.
לאורך כל הספר הבלש מנהל ראיונות עמוסי פרטים עם לא מעט אנשים (לקח לי זמן לזכור מי זה מי), ועד שלב ממש מאוחר - לא היה לי מושג לאן הוא חותר ומה הוא מבין שאני לא מבינה. והיה כל כך כיף לראות איך הכל מתחבר ב-50 עמודים האחרונים! אפילו מצאתי את עצמי חוזרת מיד לכל הראיונות שמקודם היו לא מובנים ונהנית לראות איך כל הרמזים מסתתרים שם. וכאן בדיוק רואים את הכישרון של רולינג, אותו כישרון בדיוק מסדרת הארי פוטר: היכולת שלה לתפור ולתכנן מ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
![אני =]](https://simania.co.il/images/users/5878.jpg "אני =]")
|
כנראה שקסם הכתיבה של רולינג לא פועל מחוץ להוגוורטס.
"פשוט תחשבי שזו לא רולינג." זה מה שאמרתי לעצמי בתחילת הספר, בסופו, ובכל פעם שמשהו הפריע לי בו. רולינג לדעתי הגיעה לנקודה כל כך גבוהה בהארי פוטר, שממנה אפשר רק לרדת. לא פייר שנשפוט אותה תמיד לפיו. אז השתדלתי באמת לחשוב, וזו חוות דעתי על גלבריית:
הכתיבה בסדר, ולא יותר מזה.
העלילה גם כן, בסדר. לא שגרתית במיוחד, לא צפויה. תפורה טוב למדיי. הסוף דיי מפתיע. לא נתקפתי שוק ממשי כמו בספרי דן בראון, אבל יחסית למותחן זה בסדר. אכן מותח. הדמויות מגוונות ומעניינות.
הקטע שהכי אהבתי בספר הוא שאכן נשאר שמץ מהקסם של רולינ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מזהיר מראש- אני מתעלם לחלוטין עד לפסיקה האחרונה מהעובדה שאת הספר כתבה באמת ג׳יי קיי רולינג. זה לא מהווה שום עניין בביקורת.
שני סוגי ספרי בלשות יש בעולם- הדקים והעבים. בראש הדקים יושבת כמובן אגאטה כריסטי, והרחק מאחוריה שאר הסופרים מהזן הזה- נטו עלילה בלשית, בלי שטויות בצד. כמו חידה מוצלחת. לא נמצא שם סיפורים מרגשים, אהבות נכזבות או תיאורי נוף. רק מה שחשוב לפתרון החידה.
הסוג השני הוא הספרים העבים- סטייל הרלן קובן. בסוגה זו מנסים לטשטש את העלילה הבלשית (שבדרך כלל היא חלשה יותר מהסוג ההראשון. הפתרון לא יפיל אותך מהרגליים) ע״י סיפורי צד לא קשורים לחי... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה קרה לג'יי קיי רולינג?
לאיפה נעלמה הסופרת המדהימה, המקורית, שכתבה את סדרת הספרים שליוותה אותי לאורך גיל ההתבגרות?
לאיפה הלכה הכתיבה הסוחפת, מלאת ההומור שגרמה לי להישאר ערה בשעות לא הגיוניות?
אם זה נשמע לכם כמו הספד, אז אתם צודקים. זה בדיוק מה שזה.
את "כיסא פנוי" לא הצלחתי לקרוא. הוא הגעיל אותי. אבל אמרתי, אוקי, קורה שסופר נופל. לא נזקוף את זה לרעתה.
אבל כשקראתי את קריאת הקוקייה, התייאשתי סופית.
ג'יי קיי רולינג איבדה את זה מבחינתי.
איבדה את הסגנון המואר, המצחיק, זה שחצה גבולות של גיל ותרבות.
במקום דמויות מגוונות ומלאות, קיבלתי דמויות משעממות במקרה הט... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מתח בלשי קלאסי. קורמורן סטרייק הוא בלש פרטי כבן 35, לא מוצלח במיוחד ולא אחד שהחיים האירו לו פנים. לפתחו מתגלגלת חקירת מותה של בחורה שהמשטרה הגדירה כהתאבדות אך אחיה חושד שלמעשה נרצחה. סטרייק מקלף שכבה אחר שכבה, בעבודת בלשות מסודרת, ובסיועה של העוזרת הזמנית שלו. עד לפתרון התעלומה והצגת האמת וכל מה שאיתה מעל פני השטח ומתחתיו. ספר מתח בלשי חביב ושוטף.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קוקייה היא ציפור. כך סיפר לי ריצ'רד דוקינס. היא ציפור טפילית, שמנצלת בשיטתיות ציפורים אחרות. היא מעופפת בין קינים שבנו בני מינים אחרים, מטילה בהם את ביציה, ביצה אחת בכל קן, ומניחה לבוני הקן לגדל את הגוזלים שלה, בעודה מעופפת בעולם, ועושה לעצמה. הביצים שלה זהות בכל לביצי הפונדקאי, אלא שהן בוקעות מוקדם יותר, והגוזלים היוצאים מהן גדולים יותר. לפעמים גדולים הרבה יותר, מתחרים בגודל עם בוני הקן המארח, הלוא הם ההורים המאמצים, ומתישים את כוחם בבקשות אינסופיות של מזון, כמעט מעבר ליכולת הזוג המאמץ להביא. דוקינס עוד מרבה ומספר על הקוקיות, בספרו "הגן האנוכיי", כי הן ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הבטחות הבטחות... לא משהו
תרגום בעברית ממש ברמה נמוכה - חבל היה פוטנציאל ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כדי לכתוב ספר מתח ראוי לשמו יש צורך ביותר מטוויית עלילה מעניינת ושיבוץ רמזים לפיתרון בדרך מספיק מתוחכמת כדי שהקורא לא ינחש את הפיתרון אך כשזה יתבהר לו הוא יכה במצחו ויגיד "איזה אידיוט אני...זה היה מונח לפני כל הזמן!!!" אלה תכונות הכרחיות לסיפור מתח ראוי לשמו, אך לא מספיקות. באופן כלשהו התעלומה צריכה לגעת בקורא - צריך להיות לו איכפת מה קרה לקורבנות. הוא צריך קצת לחשוש לגורל קורבנות עתידיים, וכמובן שהעלילה תראה אמינה ומתאימה למה שהוא - הקורא - חושב שיכול היה לקרות.
גלבריית - שהוא שם העט של רולינג - מצליח רק באופן חלקי לעשות את כל אלה. יש לו הראייה הקפדנית ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל מה שהספר הזה עבר עד כה בחייו הקצרים, הוא תעלומה אחת גדולה: זה התחיל מהחלטה של האחת והיחידה, ג'יי קיי רולינג, שרצתה להיות אנונימית ולראות איך אנשים יגיבו אחרי שיקראו ספר שהיא כתבה מבלי לדעת שרולינג היא זו שכתבה אותו.
אז מה היא עשתה? היא אימצה לעצמה שם בדוי ('רוברט גלבריית') תחת ספרה החדש ('קריאת הקוקיה').
כשהספר הזה יצא לאור, המו"ל התלהב ממנו וכל העסק הזה שסופר אלמוני כדוגמת גלבריית כותב רומן ביכורים כל כך מוצלח (יחסית לרומן ביכורים) ונותן הרגשה כאילו זה לא ספרו הראשון, נראה למו"ל קצת חשוד.
לכן הם פצחו בחקירה ובחיפוש אחר הכותב האמיתי של הספר, ובסופה הם ג... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכריכה מהפנטת, התקציר מסקרן, ורולינג כבר הוכיחה את עצמה כשהכניסה את הארי פוטר לקיום האנושי. אז לא נקרא?
אבל, לצערי, נוכחתי לראות שכל התנופה מתחילה ונגמרת במשפט הנ"ל. הדמויות חושפות את העבר אך לא מובילות לשום מקום. הבלש והמזכירה מאתרים אנשים פטנציאלים לחקירה אך הספר לא מוביל לשום מסקנה, עד לעשרים העמודים האחרונים שבהם טורחים לגלות לנו מי הרוצח, שבאופן אישי כבר חשדתי בו בערך באמצע הספר- בעקבות קריאה של ספר עם עלילה דומה(שחבל לציין את שמו,כדי לא לספיילר). מה גם שיש כל כך הרבה פסקאות מייגעות של תיאורים שלא תורמים להתפתחות הדמויות או התקדמות העלילה וכל הס... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמור להיות ספר בלשי. אבל בדר"כ בספרים מסוג זה הספר כתוב בצורה כזו שקשה לעזוב אותו. כל פרק מוביל לפרק הבא ונוצר מתח שהולך ונבנה.
בספר זה למרות שהוא די בסדר כל פרק מסתיים ואין שום בעיה לסגור את הספר ולהמשיך לקרוא למחרת.
בקיצור, הספר בסדר, הדמויות אינן שטוחות, אבל הספר אינו מגיע לקרסוליים של ספרי הארי פוטר שאותם ממש בלענו (הילדים ואני).
אפשר לקרוא
הייתי נותנת לספר 3.5 כוכבים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נמרח כמו מסטיק. הפסקתי באמצע. הגברת יודעת אולי לכתוב ספרי פנטזיה, אבל מתח זה לא התחום שלה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
