ביקורות ספרים על הספר איפה את, ברנדט - פרוזה #
|
ספר קליל ונחמד, אינסופ ביקורות ואינסופהצעות מכירה, לעומת הספר הקודם שביקרתי עכשיו, יומשישי יום של מחשב, 06092019 מסיימת שבוע ראשון של שנת לימודים, מי לומד? מי מלמד? אני לא! בכל מקרה, כאמור ספר חמוד, אם כי קשה גם, יחסים מורכבים בין כולם, אהבות וכשההצלה באמה ממקור הכי לא צפוי או שאולי בעצם כן, וזה ספוילר, ובכלל שהדברים הכי לא צפויים יכולים ואפשריים לקרות, מישהי שהסתגרה בבית, נו ספוילר, רק שאחרי כל כך הרבה ביקורות בטח כבר יש אינסופ ספוילרים, אז יכולה לצאת ועוד לאן לאינסופ מאזור הנוחות למקום הכי רחוק משם, ובעצם גם הוא התבודדות , סוג של, והילדה שבצם מאוד בוגרת, ההצ... המשך לקרוא
אהבת? 
|
|
|
יש בספר מרכיב מתבקש של מתח ותעלומה, אבל בתכלס זה בעיקר ספר מצחיק על ההתנגשויות של אישה מיזנטרופית עם סביבה שהיא 20 שנה לא הצליחה להתאקלם בה.
כתוב בצורה ממש נגישה לקורא, בערב הראשון גיליתי שבלי לשים לב הגעתי כבר לעמוד 100. מומלץ למי שאוהב קומדיות ודמויות של אאוטסיידרים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד אכזבה ברצף הספרים המאכזבים שפוקד אותי לאחרונה... מבטיח הרבה ומקיים הרבה פחות. הכריכה האחרוית מבטיחה רומן שנון ומרגש. לא התרגשתי וגם השנינות כנראה עברה לידי. היה שם מאמץ ליצור סוג של סאיטרה חברתית, פארודיה על תרבות הצריכה האמריקאית, תחת בועת ההיי טק בשכונה של "בני טובים". לצערי, במקום פארודיה חברתית, הרגשתי קצת כאילו אני צופה ב"אמהות רעות". לא שיש לי בעיה עם "אמהות הרעות" - כסרט אווילי להעביר איתו שעתיים ולשכוח אני מניחה שהוא בסדר גמור, מספר אני מצפה להרבה יותר...... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קצת מביך אותי לשתף אבל חודשים ארוכים הספר עומד לו על הסיפריה וממתין שאסכים לקרוא אותו וזאת למה - בגלל הכריכה. משהו בעיצוב שלה גיבש אצלי איזושהי דעה קדומה שמדובר בספר רדוד.
והנה "נתקעתי" בלי ספר ופשפשתי בין הספרים שעדיין לא קראתי והחלטתי שהגיע זמן להכריע - לקרוא או למסור ולקחתי את "איפה את ברנדט" לידי
ומאותו רגע ועד שסיימתי אותו לא הנחתי אותו!
ספר מצויין!!! קולח וקליל ויחד עם זאת משולב בנגיעות של עומק ואמת.
כל כך נהניתי ממנו!
קורה שגם אני טועה..... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ההתחלה של הספר היתה לא ברורה, שלא לומר מוזרה. תכתובת באימיילים ופתקים, ולא ממש הבנתי מה ומי. התחלות כאלו מתישות אותי, דבר שגורם לי להתעייף מהספר מהר מאוד. אני אוהבת שספר שואב אותי למין ההתחלה, ולא ספר שמאתגר אותי. מספיק החיים מלאים בכאלו, לא?
אבל בסביבות עמוד מס' 100, הסיפור כמו הופך להיות כדור משמישהו בעט בו, הוא מתגלגל במדרון, ואתה אחריו. רץ, רץ, ורץ אחריו. אז אני שמחה שהגעתי עד הלום כי מנקודה זו הוא הופך למשהו אחר לגמרי.
ברנדט ואלגין, מתגוררים בסיאטל, הורים לבת יחידה- בי שמה- מתכננים טיול לאנטארטיקה. זה בגדול סיפור המסגרת, אלא שבדרך משהו משתבש, וברנדט נע... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסוג הספרים שגורמים לי להרגיש לא בסדר עם עצמי. בכריכה שלו אמנם כתוב'רומן שנון', אבל פשוט לא הצלחתי למצוא את השנינות! וכן, אני בחורה אינטיליגנטית בעלת חוש הומור מפותח- אבל כאן זה כנראה לא עבד...
את המאה העמודים הראשונים צלחתי אך ורק כי קיבלתי המלצה חמה לגבי הספר, אבל העמודים בהמשך זכו להיקרא בזכות עצמם. אז המשכתי- מתנחמת בעובדה שהספר לפחות נהיה מעניין, גם אם שנון הוא לא.
אבל בסוף הסופרת שוב איבדה את זה- או שאני איבדתי אותה, עוד לא סגורה לגבי זה. ואגב , בי? רק אני לא הצלחתי לפענח את האופי שלה לאורך כל הספר?
בקיצור, אם אתם מחובבי הספרים בעלי התחלה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- לא משהו מיוחד (רבקה א.)
- מהנה מאוד. מיוחד במבנהו ובסגנונו. אירוני. סאטירה סלחנית, לא מרושעת (אלדה ע.)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בהתחלה לא הצלחתי להתחבר לעלילה, לא הבנתי לאן נושבת הרוח בסיפור.
אולם לאחר כ100 דפים הסיפור החל לתפוס תאוצה ויכולנו סוף סוף להבין מי היא הגיבורה המרכזית בסיפור.
שווה את הקריאה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר נחמד בתנאי שמצליחים לעבור את המאה עמודים הראשונים.
בהתחלה קצת קשה להתחבר אבל לדעתי שווה להתאמץ. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאת: זה שאין לנקוב בשמו
אל: מועדון הקוראים של אתר "סימניה"
להיות זקן זה לא דבר כזה פשוט- ובמיוחד לא כשאתה זקן בן 100 שחי לו בארץ ישראל המתקדמת והמפותחת בשלהי המאה ה-21. אתה מרגיש כמו נוכרי, כמו זר. לא שייך, בעצם. יש לך הרגשה גם שתמיד מישהו עם שעון ביד עוקב אחריך וכאילו אומר לך: 'מתי כבר תמות? מתי יגיע זמנך להפטר מן העולם הזה שאין לך זכות לחיות בו?'
כנראה אתם חושבים שהאמרה הזו נועדה להרגיז אנשים, לעצבן אותם גרוע יותר: לאיים על חייהם. וזקן בן 100 יאמר- הסירו דאגה מלבכם. הודעה זו אולי נראית קצת מאיימת (נו טוב, הרבה) אך לפעמים הוא ימצא את האמרה הזאת כאמרה שמק... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרעיון המרכזי בספר הוא להוריד את המסווה מעל הנובו רישים. ליתר דיוק אלו האמריקאים ואם נרצה להיות ממוקדים, אזור סיאטל בכירים בארכיטקטורה ומיחשוב של מיקרוסופט.
איזו ציפיה.
וכאן על הבסיס של רומאו ויוליה , ריב בין שתי משפחות. על מה?..כל כך סתם שאפילו קשה למקד את הריב.
מין משחק של ילדים קטנים ( בגילי ), היא צילבה שלי כי..( מלא את החסר) וכו וכו וכו.
הספר כתוב במתכונת של סצינות קצרות יחסית , מלאות פעילות ודרמה.
אחרי קריאה של מספר סצינות לא ברור מי המדבר כי השינאה היא הדבר הבונה את הפרק.
כמו שניחשתם, בעצם מדובר בתשריט לטליוויזיה, לעוד אחת מאופרות הסבון. או לחילופ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
(שוב הערה קטנה שלי- אני לא מוצאת עט בשום מקום, אז אני כותבת את הביקורת בוורד. מעולם לא הרגשתי יותר עקומה.)
זה לא סוד, אני מניחה.
יש לי תעודה מושלמת ככל שהיא יכולה להיות. אני רוצה תאומים, או לפחות ילדה אחת (גם ילד זה בסדר, כמובן. לא אכפת לי.) בשם בי, כדי להזכיר לעצמי כל יום שהדבורים נעלמות. אני רוצה לגור איתה באנטארטיקה. אני אוהבת את הביטלס. היום ביליתי כמה שעות טובות בשמיעת Abbey Road בלולאות מהמחשב, כי הרמקול של הטלפון שלי כבר לא עובד והתעצלתי להעביר אלבום. לאחרונה התערבתי עם ילד מהכיתה שלי על איך Come Together מתחיל (הם לא אומרים "Shoot me' , נכון? עדכון לשאלה שהטרידה ר... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופרת תותחית. אין מילים.
הרגשתי כאילו אני עולה על רכבת הרים עם עליה אין סופית,כאשר פתאום משום מקום מגיעה הנפילה והסיבובים המהירים.
עלי להתוודות,הפרק הראשון הרגשתי כאילו שמו מראה מול הפרצוף. החברים והשכנים, הצביעות, הרדיפה אחרי החוגים הכי טובים, בתי הספר הכי יוקרתיים. כאשר הפרק מוצג מנקודות מבט שונות. פעם של ברנדט, פעם של בי בתה וגם מנקודת מבט של השכנים והחברים לעבודה. המשפט הגמל אינו רואה את דבשתו מתאים מאוד לפרק זה. פרק קשה ומשעמם.
עד כאן זו העלייה ברכבת ההרים.
בפרק השני ואילך, אנחנו למדים להכיר את ברנדט, מעלותיה וחסרונותיה. את חוסר התקשורת בינה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
יש את הימים האלה, שבהם מתחשק לבקש שיעצרו את הרכבת, ולרדת. ויש ימים אחרים, קצת פחות מעצבנים. רק הדברים הקטנים, כמו הדדליין בעבודה, השעות הנוספות שאת יודעת שלא יתגמלו אותך עליהם, הקורס המעצבן, המטלה הסופר מעצבנת לקורס המעצבן, הפקק בחזרה מהקורס, וזה שגילית אותו רק אחרי שכבר העלית טרמפיסטים, כך שלא נעים לעשות סיבוב פרסה וללכת להורים לכוס קפה במקום זה. וכאב הגב, שהתחיל עוד בקורס, והישיבה הארוכה ליד ההגה לא עושה לא טוב. והבנות, שחזרת אליהם הביתה הרבה יותר מאוחר מהרגיל, ועכשיו יש להן הרבה חוויות לספר, אבל לך אין כוח לשמוע. ולא לדבר על יום העבודה שמחכה מחר, כולל ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
בעולם המרופד שלנו, אין כניסה למאצ'טות שיורדות על גפיים, ולא לרצח-עם, או רעב (לא באמת) או אונס המוני ושיטתי, או לסחר באיברים או בנשים או בעבדים, או אפילו לבצורת פשוטה שמרוששת אותנו לדורי דורות. אין. לנו יש מה שנקרא "בעיות של העולם הראשון", שזה אומר, בין השאר, שאין מספיק מקומות בילוי עם WiFi, או שהשקע החשמלי בחדר השינה רחוק מדי ואני אשכרה צריך לקום ולהביא חוט מאריך כדי לחבר את הלפטופ ולגלוש בסבבה מהמיטה, או שהפטה-עיזים מהמעדניה מחזיקה גג ארבעה ימים, או שלפעמים אנחנו לא מוצאים את הבלאנס בין האיוורור לחימום כדי שיהיה לנו בדיוק נעים בלילה, או שהמוקדן של "הו... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קליל חמוד וכיפי!
אני כנראה זקנה בנפשי כי לרוב קשה לי להנות מספרים קלילים, רובם נכנסים אצלי אחרי הקריאה לקטגוריה של בזבוז זמן
אבל היה שלג וקר ורק רציתי משהו נחמד להתרכבל איתו, וזה לגמרי עשה את העבודה..
קצת מתוק קצת ציני .. לכו על זה !... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נפלתי שדודה מכל התשבחות שנכתבו על הספר הזה. מבקרי ספרות נחשבים של מוספי הספרים בארץ, עיתונים חשובים בארצות הברית: הסנדיי טיימס, הניו יורק טיימס, הגארדייאן, האובזרבר, הוושינגטון פוסט, הלוס אנג'לס טיימס, יו.אס.איי טודיי, סופרים נחשבים, בקיצור כל המי ומי שיכול לשטוף את מוחי הנוח להישטף.
בעמוד חמישים הרגעתי את עצמי: לא נורא, אפרתי, זה עוד יגיע. בעמוד מאה קיוויתי שהברק והציניות, השנינות והצחוק הבלתי נשלט, יגיעו לפחות בעמוד מאה וחמישים.
קשה להגיד שהספר לא טוב. קשה להגיד שאין בו כל התכונות המופלאות שקשרו לדפיו. העניין הוא המינון. הוא טוב, אבל לא עד כדי כך. הס... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מקרה הוא שרוב ההתייחסויות לספר על הכריכה האחורית וגם בעמוד הראשון(!) עוסקות בעובדה שהסופרת, מריה סמפל, כותבת לתוכניות טלויזיה קומיות. הגישה הויזואלית - כלומר ספר שיותר משהוא כתוב הוא מתוסרט - הסצינות הקצרות עם הפאנץ' ליין, השנינות והאירוניה בולטות בו מהמלה הראשונה, ומקומן של אלה חשוב יותר מהסיפור. עוד משהו בולט פה שלמרות שסמפל מנסה להרוג המון פרות קדושות היא משתדלת לא להכאיב להן יותר מדי, ובסוף חובשת את פצעיהן ביד רחומה.
מעשה במשפחה החיה לה בפרבר בסיאטל - אבא עובד מייקרוסופט בכיר ומוערך, כזה שתשוקתו לעבוד זהה לצורך שלו להצדיק את העד... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נשארו לי עוד 5 עמודים. אני מפסיקה את הקריאה. מעיינת שוב בעמודים שקראתי. קוראת שוב
את הכריכה האחורית. מהנהנת בראשי. אכן כל מה שהובטח לי , קויים.
לא רוצה שהספר ייגמר. משהה לעוד כמה רגעים את קריאת הסיום של הספר. המערכה האחרונה.
יש לי וידוי, לא הרגשתי כך כשהתחלתי לקרוא את הספר. עיינתי בו וראיתי שהוא כתוב בצורת מכתבים, מכתבים ומכתבים.
התבאסתי, לא התחשק לי פורמט מוזר. עם הרגשה זו התחלתי את הקריאה בספר. ככל שהתקדמתי בקריאה נהניתי מאוד
מבחירתה של סמפל בתצורה של מכתבים. למדתי על סיטואציה אחת מזוויות שונות. פשוט גאוני.
זהו ספר שנון ומרגש על האופן שבו אנו חי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר אדיר! עקרונית זה ספר למבוגרים (לקחתי אותו לאמא שלי) אבל מהרגע הראשון נשאבתי פנימה. הספר פשוט מצחיק, וכתוב בצורה מיוחדת - דרך ההתכתבויות של הדמויות נחשף כל הסיפור. אני לא רוצה לתאר את העלילה, משום שלדעתי זה רק יהרוס את הספר למי שעוד לא קרא (זה לא ספר מתח אבל יש התפתחויות בהחלט מפתיעות). מומלץ בחום. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האחראים על שיווק הגרסה העברית של הספר עשו עבודה מצוינת. מן הסתם גם בזו האנגלית, אבל באנגלית זה לא חכמה. אין זווית להתבוננות בספר או בעטיפתו שתוכלו להחמיץ דרכה את העובדה שהגברת סמפל כתבה בערך עד שלשום לתוכניות הטלוויזיה הנצפות בקוסמוס, והמשווק האלמוני סבור, ובכן, שהיא הייתה ממש כבירה בזה.
המוצא האחר של גברת סמפל יוצא מכל דופן בספר ומתבלט בכל פנייה. היא מרשה לעצמה להיות גמישה נורא עם התבנית, ואולי קצת חדשנית. (הספר כתוב כעין תיק חקירה גדוש מסמכים שרובם מכתבים ויש בו גם קטעים בגוף הראשון של החוקרת.) כמובן, קדמו לספר הזה ספרי מכתבים רבים אחרים, אבל הספר ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מוזר ובלתי שגרתי. הוא קריא מאוד ומעביר נהדר את הזמן, וכתוב ברובו בצורת פתקים/מכתבים/מיילים שנכתבו ע"י דמויות שונות.
זו פעם ראשונה שנתקלתי בספר שעל גב הכריכה שלו אין שום תימצות של העלילה. לכן אנסה לתמצת אותו בעצמי: נערה פיקחית חיה בבית מתפורר עם הוריה. האב הוא בעל תפקיד בכיר בחברת מייקרוסופט. הוא מכור לעבודתו בצורה קיצונית וכמעט שלא נמצא בחיק משפחתו. הנערה קשורה מאוד לאימה. האם היא טיפוס מוזר ומטורלל למדי, וסובלת מהפרעות שונות. כל תהילתה של האם בעבר נשענה על תקן היותה אדריכלית מפורסמת שזכתה בפרסים, חרף העובדה שהיא תיכננה רק בית אחד במשך הקריירה ש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
