ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 1 בנובמבר, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
לא מקרה הוא שרוב ההתייחסויות לספר על הכריכה האחורית וגם בעמוד הראשון(!) עוסקות בעובדה שהסופרת, מריה סמפל, כותבת לתוכניות טלויזיה קומיות. הגישה הויזואלית - כלומר ספר שיותר משהוא כתוב הוא מתוסרט - הסצינות הקצרות עם הפאנץ' ליין, השנינות והאירוניה בולטות בו מהמלה הראשונה, ומקומן של אלה חשוב יותר מהסיפור. עוד משהו בולט פה שלמרות שסמפל מנסה להרוג המון פרות קדושות היא משתדלת לא להכאיב להן יותר מדי, ובסוף חובשת את פצעיהן ביד רחומה.
מעשה במשפחה החיה לה בפרבר בסיאטל - אבא עובד מייקרוסופט בכיר ומוערך, כזה שתשוקתו לעבוד זהה לצורך שלו להצדיק את העדרותו ("אני עובד למענכן...") אמא שבעברה תהילה, פרס ויצירתיות המתועלות בהווה שלה לקיטורים, סכסוכים עם שכנים והתנהגות מוזרה, ובת בת 14 מקסימה, אדיבה ומחוננת. סיפורה של המשפחה מאיר באור מצחיק על ההתנהגות הפרברית, על "מעורבות הורים", "קהילתיות", "קבוצות תמיכה" ווורקוהוליות. וגם כמובן על התגייסות הקבוצה לכפות את ערכיה והתנהגותה על היחיד המרדן.
מה שבלט לי עוד היה האיפיון של תושבי סיאטל יחסית לתושבי ערים יותר "נחשבות" כמו לוס אנג'לס או ניו יורק. דרך ה"הפוך על הפוך" מתארת סמפל את יתרונות הכרך המשני: הנשים מסתפקות במראה הטבעי, אנשים מקפידים על ידידותיות וגם "קהילתיות". בדבר הזה נתקלים עכשיו גם בקהילות של המעמד הבינוני כאן: הורים המשקיעים בחיי החברה של ילדיהם, מתכננים מערכות מסובכות של מפגשים, עוסקים ברצינות רבה במערכות של תגמולים וטיפוח הגננת/המורה של הילדים, נושאי השיחה הם על הילדים וחבריהם וכו' והורים אחרים זוכים להערכה או לגינוי על פי הכרותם את כללי המשחק והפוליטיקה הקהילתית. זה עלוב ומעצבן כמו שזה נשמע.
באופן כללי ספר הכתוב כאוסף של מיילים, פתקים, פקסים והערות של המספרת הוא חמוד, קריא מאד, שנון ומשעשע. הוא לא ירגיז אף אחד - הסיפור מספיק מוקצן כדי שאפשר יהיה לומר "זה לא אני". תכונות המקובלות כחיוביות כמו שיתוף פעולה אדיבות ונחמדות זוכות בו להערכה. אחת הדמויות "הרעות" בו מגיעה בסוף אל האור והופכת לחיובית - מה שמספק את הקטרזיס הנדרש. נהניתי לקרוא אותו, התבדרתי לפעמים. אבל הייתי מתבדרת הרבה יותר לו התופעות עליהן הוא מספר היו קיימות רק שם, הרחק מעבר לים.
32 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
להתנהגות חברתית "הולמת" אין סנקציות חוקיות.
אבל טעות היא להתעלם ממערכת אכיפה שהיא לגמרי אפקטיבית למרות שאינה כתובה: גינוי חברתי, התייחסות שלילית וכו'. כוחה של המערכת הזו אינו נופל - אולי עולה - על כוחו של החוק הכתוב להסדרת ההתנהגות של הפרט.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יעל
אכן הערתך בעניין ההורים עם ילדים קטנים כמי שאצלו מורגשים הזרמים הללו היא נכונה מאד. תודה! באשר לתפקידה של "האמנה החברתית" - את צודקת, לפחות במישור התיאורטי, אך הואיל ואין לאמנה תוקף מחייב, כמו חוקה או מערכת חוקי יסוד וגם אין כל מערכת אכיפה אפקטיבית למעט, אולי, סנקציות המתבטאות בגינוי חברתי רופף/רופס, אני מתקשה להאמין שאמנה מעין זו תהפוך למשהו חשוב יותר מנייר הבריסטול או הקלף המהודר עליהם היא תכתב.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
דן סתיו:
זרמים תת קרקעיים ביישובים קטנים מורגשים במיוחד אצל הורים לילדים קטנים. "אמנה חברתית" גם היא דרך לגבש "ערב רב של אנשים וקבוצות" לכלל קהילה עם זהות מוגדרת.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יעל
סוגית הזרמים התת-קרקעיים, כלשונך, בישוב קהילתי היא שאלה מעניינת. הואיל והישוב בו אני גר מורכב מערב ערב של אנשים וקבוצות, קשה להצביע על תהליך גיבוש זהות מיוחדת בהחלט...היה נסיון לגבש אמנה חברתית שאולי היא אמורה להיות מעין ביטוי הצהרתי של תחושת זהות זו, אבל עד כמה שידוע לי הנסיון עד כה לא הניב פרי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
נתי ק., אם אני קוראת נכון את המפה
אני הייתי מביאה אותו לאמהות הבינוניות אכולות רגשי האשמה. לא נראה לי ש"האמהות העילאיות והמתנשאות" יקשרו את הסיפור לעצמן.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו!
כמי שחי בישוב קהילתי אתה ודאי מודע לזרמים התת-קרקעיים (שזר לא יבין) המאפשרים לחברי הקבוצה להגדיר את עצמם כיחידה מיוחדת בהחלט. אני חיה בעיר - על החסרונות והיתרונות. ושכני מכירים אותי מספיק כדי להניד לשלום, לא מספיק כדי להטיף ולנסות לעצב אותי כדמותם...
ולגבי קריאת הספר - הוא חמוד מאד אבל כבר למדתי שאנשים שונים קוראים את אותן מלים ומבינים לגמרי אחרת... |
|
|
נתי ק.
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יעל מתאים לחברה בקבוצת "האמהות הבינוניות והעצלניות"
או עדיף להביא מתנה לאלה מה"אמהות עילאיות ומתנשאות"?
|
|
|
דן סתיו
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
יעל
ביקורת משובחת לעילא ולעילא(כרגיל) מבית מדרשך. אהבתי את הדימוי של שחיטת פרות קדושות והתייחסות התמציתית והמעשעת לחיים הקרתניים בסיאטל. כמי שחי בישוב קהילתי, אני משער שרבות המדמויות משובטות גם היכן שאני חי - שלא לדבר על המעורבות הקהילתית.
הביקורת כל כך טובה - אני תוהה האם הזמן שאשקיע בקריאת הספר שווה את מעט התובנות שעוד נותר (אם בכלל ) לקבל ממנו. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
מעמסה כבדה היטלת על כתפי. מקווה שתהני ממנו.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
בגלל הביקורת שלך קניתי את הספר היום!!!
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
אני רואה שדרכתי על כמה יבלות כואבות...
|
|
|
עולם
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ברור שיש מבוגרים אחראים באתר!
יפעת היא כזו, כפי שהתמונה שהיא בחרה לעצמה מעידה.
|
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
בראייה לאחור לא נראה לי שיש כאן כאלה
ואם יש, צריך הרבה יותר מאשר התלוצצות אפלטונית כדי להוציא אותם ממחבואם.
|
|
|
יפעת
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
מזל שהמבוגרים האחראים ישנים. בסוף עוד יעיפו אותנו מכאן.
זה בשביל הקולטורה http://www.youtube.com/watch?v=1oXc9mgkM1o
|
|
|
עולם
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
רק שתדעו לכן, שאפלטון היה שובב לא קטן...
|
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
התכוונת אלי?
טוב, נו, מתלוצצת ללא הרף ואפלטונית גם.
|
|
|
יפעת
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ואלון לשם ההבהרה, יש לי חברה שיכולה להעיד שהלצות הן הצד החזק שלי p;
|
|
|
יפעת
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
עולם אל תתחיל אתי גם אתה. דושקה ואני זה אפלטוני לגמרי!
|
|
|
עולם
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
מאחר והשתתפות באסיפות הורים עולה לי על העצבים ברמות על,
מעולם לא שקלתי להיות בוועד וכל פעם שביקשו מתנדבים הסתתרתי מאחורי האמא שישבה לפני. למה "לליבנו"? אני בטח לא היחיד שחושד...-:)
|
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
עולם- מה זה לליבנו? אתה בועד הורים?
|
|
|
עולם
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
dushka, כבר קודם לכן התגנב לליבנו חשד,
וכעת הוא אפילו מתגבר, שאת היא החברה המדוברת של יפעת.
|
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
גם אותי לא.
ואגב הורים ממין נקבה, לחברה הזאת של יפעת יש דווקא בעיה עם אבות. כאילה שב 4/9 מביטים בה באכזבה מאופקת כי היא עדיין לא שלמה דמי וועד, מארגנים פעילות גיבוש לילדי הגן בה הם משחקים קט רגל כשהקטנה במנשא ויושבים להתפעל בחוג ג'ודו עד שזורקים אותם (ואז הם רצים בינתיים לפירט האדום לקנות משהו לפעילות חנוכה). אני מקווה שלא נשאר להם זמן להיות חברי סימניה, כי החברה של יפעת נתקלת בהם גם ככה על כל צעד ושעל.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
לשם הבהרה: התלוצצתי כשרמזתי שיפעת מתכוונת לעצמה באיצטלה של "חברה". אל תקחו אותי ברצינות. אף פעם.
|
|
|
יפעת
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, יפעת!
היא בודאי תודה לך. סמפל מלגלגת על התופעות של ההורים (במיוחד ההורות...) המשקיענים, וזה בא באריזה מעניינת וקולחת.
|
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
יש לה חברה..
גם אני מכירה אותה
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
עלק "יש לי חברה"
|
|
|
יפעת
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
יש לי חברה שההורים הסופר מעורבים האלה גורמים לה רגשי נחיתות. נתת לי רעיון למתנה ליום ההולדת שלה :)
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת
