ביקורות ספרים על הספר מזל עורב
|
אמיר גוטפרוינד יודע לכתוב סיפורים, מפליא בדיאלוגים, ובקי בנבכי הנפש. כל אלה קיימים בספרו "זמן עורב", אלא שאין חיבור ביניהם. לקראת חציו הראשון התחלתי לתהות, לאן פונה העלילה, מהו הזרם המרכזי. סתם רצף של אירועים שנפגשים עם גיבור הספר, וללא שום קשר. הייתה בי תחושה שתוך כדי הכתיבה, קפצו לו נושאי כתיבה, והכניס מין שאינו במינו ועשה סלט. למרות הכול, הגעתי לקו סיום, בתקווה להפתעה כלשהי. אך לא. אוכזבתי קשות, והתחושה שבזבזתי זמני לריק. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
|
|
נשארתי בסימן שאלה - כן אוהבת ? לא אוהבת? ועדיין קשה לי לענות. עלילת הספר מסובכת ועם זאת מעניינת. כקוראת ציפיתי שהגיבור יגיע לתובנות מכל התהליך המוזר שעבר. אבל גם הוא וגם אני נשארנו תוהים ובוהים. ואולי זו הייתה מטרתו של אמיר. אז מי שאוהב ספרים שמשאירים בתהייה - הספר הזה בדיוק בשבילו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שקראתי לאחרונה של אמיר גוטפרוינד,
הסופר היקר ז"ל , שהוא יותר מאבידה ספרותית לספרות הפרוזה הישראלית.
ספר שהוא צירוף של אפיזודות ותמונות מהחיים,
מצאתי עצמי חלק מהעלילה וגם צופה מהצד.
כל ספר של אמיר שונה מיתר ספריו, יחד עם זאת יש קורטוב של אמיר בכל יצירה
מומלץ מאוד לקריאה קולחת ובטח לבריחה מהחום הכבד בחוץ...
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאוד רציתי לאהוב את הספר הזה משום ששמעתי רק דברי שבח על אמיר גוטפרוינד ז"ל. לצערי הרב לא הצלחתי להתחבר לספר הזה. כנראה שפשוט בגלל שלא הצלחתי להתחבר לדמות. לא הבנתי אותו, לא הרגשתי אליו שום דבר ולכן היה לי קשה לעקוב אחריו ואחרי העלילה. שזה מאוד מוזר כי המקום בו נמצא הגיבור (מובטל, פרוד, וממומן על ידי אחיו) הינו דומה למקום שגם אני הייתי בחיים לכן ציפיתי להתחבר לסיפור, בפרט לגיבור ולמעשיו. אבל לאחר קריאה של כל הספר פשוט לא הצלחתי, הדמות פשוט מרגישה לי אנמית. הוא לא מיואש, אבל גם לא אופטימי למצב אחר. הוא פשוט...סתם.
חבל לי מאוד שזה הספר הראשון של הסופר שאני קור... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך כותבים ביקורת על סופר שרעייתו מתה צעירה מאוד? שאת הספר הוא מקדיש לה, כספר הראשון שכתב בלעדיה.
איך כותבים ביקורת על סופר שמת צעיר מדי, שזה הספר הראשון שלו שאני קוראת, ושמותו גרם לי להזיל דמעות, למרות שלא הכרתי אותו.
איך כותבים ביקורת ביקורתית, בהנחה שילדיו הקטנים יהיו גדולים, ויאספו ביקורות על ספריו של אביהם המת וירוו נחת מכל ביקורת נלהבת ופניהם יתכרכמו מכל ביקורת מעקמת אף.
אז בואו נתחיל מזה, שאמיר גוטפרוינד היה סופר נפלא, וכשרונו היה אמור להספיק עד גיל זקנה ושיבה. אלא שחלה ונפטר והותיר לנו בירושה ספרים כתובים ביד אמן ואוצר של כשרון שלא נוצל. א... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אז רגע, בעצם, איזה מזל אתה ?"
"אני מזל עורב "
"נו די " .
"די את " .
וככה בקטע הזה שגרם לי להתפקע מצחוק דרך אגב הבנתי שאני עומדת להיכנס לאותם הספרים שלגבר יש תסביך בחורה (ועוד כמה תסביכים נוספים ) ,ושוב פעם ידעתי שאני לא אוכל להפסיק לקרוא את הספר כי בטוח יקרה שם משהו מעניין. וכך היה .
אז נכון , קשה לי שהסופר מתחיל את הספר שלו בעלילה טבעית לגמרי ופתאום הספר הולך לכיוונים קיצוניים לחלוטין של הסתבכות באלימות וחטיפות ,אבל זה נעשה בצורה יפה ממש ונהניתי לקרוא את זה ,והיה לי קל להיכנס לזה וליהנות מזה .
אמליץ ואמליץ ממש לקרוא אותו בעיקר כי אני אוהבת ספרים שנגמרים ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספרו הראשון של אמיר גוטפרוינד, אשר אני קוראת. שלפתי אותו הן בשל שמו של הסופר אשר הולך לפניו, והן בשל שמו של הספר אשר תפסו את עיני. מזל עורב, שם לא שגרתי בהחלט.
רציתי לומר כי הספר כל כך נעים לקריאה, מרגיע, בתקופה כל כך לא רגועה. אך הסופר הרס לי את ה"מרגיע" כשטלטל את הספר כמו ספינה קטנה השטה בים סוער, מספר פעמים.
פעם ראשונה אני נתקלת בסיפור, אשר איני יודעת את שמו של הגיבור. בתחילה הרגשתי כאילו שמו חסר, או אולי פיספסתי משהו? בקריאה. אך לא, שמו אינו ידוע. בדיעבד, לא הרגשתי בחסרונו.
הספר מתאר בצורה נפלאה, את מסלול החיים, אשר כל כך אנו רוצים לשלוט בו, אך לעתים, ה... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדיחה. למה השוטרים תמיד מסתובבים בזוגות? כי אחד יודע לקרוא והשני יודע לכתוב.
לאחרונה, שונרא והחתול נפרדו, ונשאר רק זה של ה"כתוב". מאחר וגם שונרא וגם חתול הם חתולים, אני לא בטוחה מי החתול שנשאר ומי עזב. מכל מקום, החתול של ה"קרוא" עזב. זמנית.
אבל למה אני מדברת על שוטרים? כדי לומר שלאחרונה לא קראתי ספרים, אבל כן כתבתי בסימניה. וכתבתי הרבה.
תגובות. תשבוחות. מחמאות. שירי הלל לאנשים שאין לנקוב בשמם. נכנסתי לטריפים כתיבתיים. עשיתי פסטיבלים. חוללתי גם סקנדל או שניים והצלחתי לעצבן כמה אנשים, אולי בגלל שהם לוקים בחתולופוביה, אבל כנראה לא בגלל זה. (שונרא והחתול זוקפ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מאכזב !
אמיר גויטפרוינד בחר לתת לספרו את השם "מזל עורב" ואכן כשמו כן הוא
העורב בשל צבעו השחור , קולו המקרקר (רק רע רק רע) , והיותו אוכל נבלות ניקשר בעיני האדם ובתרבויות רבות למבשר מוות וכוחות אפלים כלומר בגלל צבעם הכהה של העורבים וקריאותיהם הצרודות הם נחשבים בספרות ובעיני עמים רבים כאותות רעים ומבשרי גורל מפחיד ומזל רע.
ואכן תכונותיו של גיבור הספר מתאימות לדמות העורב המרחפת עליו , הוא אדם ללא שם וללא מזל שנושל ללא קרב מעבודתו ונעזב ע"י חברתו וכו' לכאורה אלמנטים המבטיחים עניין אך לצערי הספר לא מתרומם, יש בו יותר מידי אנשים משונים כמו חברתו ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בחיים צריך גם מזל, אבל מה קורה שהמזל בורח ממך.
לגיבורו של הספר "מזל עורב" אין מזל. הוא נזרק מהחברה שהקים, חברתו עזבה אותו ואם לא די בכך, אז בשביל למצוא משמעות חדשה לחייו הוא נרתם לחיפוש אחר נערה שנעלמה ונתפס בטעות כחשוד ומשלם מחיר יקר על לא עוול בכפו. אלו מקצת הדברים שעוברים על גיבור הספר ונראה שהוא רק הולך ומסתבך...
האם יצליח לתפוס את עצמו בידיים ולפתוח דף חדש בחייו? זו אחת מהשאלות שעולות מהספר המעניין הזה שאמור להיות על פניו כבד כי הוא עוסק בנושאים לא פשוטים, אבל להפתעתי מצאתי אותו קליל לקריאה, כי הוא כתוב בחן וקולח, אירוע רודף אירוע ואין בו כמעט רג... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
"שואה שלנו" היה גילוי מרעיש מבחינתי ו"בשבילה הגיבורים עפים" היה מעניין ברובו ולמעט הסוף הצלחתי להפיק ממנו את המיטב. "מזל עורב" גרם לי למפח נפש.
אני קוראת ספרות מסוגות שונות, החל מרומנים היסטוריים, ספרי מתח, סיפורים קצרים, נובלות ואף חוטאת מדי פעם ברומן רומנטי. אני לא מחפשת בהכרח בספר עומקים ודימויים מהפנטים, אך בין אם בקלאסיקה רוסית כבדה או בספר טיסה, מה שחשוב לי על מנת באמת להנות מהספר הוא לפתח רגש כלפי הדמויות, שלעולמן אני נכנסת עם קריאה של דף ועוד דף. האמפתיה לא הכרחית, גם חמלה, הזדהות ואף שנאה עזה מתקבלים בברכה.
בספ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרות הביקורות בדבר בינוניותו של הספר, אותי שלא מכירה את הסופר, חויית הקריאה שיעשעה מאוד..דמותו של שפר צור הוציאה ממני פרצי צחוק! טיפוס שכל אחד מכיר איכשהו בסביבתו..
גם הניסיונות של אלי למצוא לו מממן לרעיון שלא קיים היו מבדחים..
אבל אמיר, היה משהו שצרם לי בספרך. אני אשתדל להיות עדינה ככל האפשר כדי שלא אואשם כמאשימה כמוציאת השד העדתי..
אתה עושה רושם שאתה שוחה בסטראוטיפים. למה הגבור שלך צריך לחקור את חברתו חקירת שתי וערב איזו מעידה היא?! ואם הפסיכיאטר שומע מוסיקה באוטו
אז ברור מאליו שזו מוסיקה קלאסית..המלצרית הרוסיה טובה ומושלמת. אבל האתיופים שמחכים ב... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כתבו פה הרבה ביקורות יפות על הספר.
אני התחלתי לקרוא אותו לפני כמה ימים. לקח לי יומיים לסיים:
איש צעיר, בשנות השלושים לחייו. סוג של גאון שלא הולך בתלם. עם פוטנציאל בשמיים- וחיים מסובכים וכואבים. הקים חברת הייטק- ונזרק משם, התחיל מערכת יחסים משמעותית עם בת זוג- וגם זה נגמר לפתע.
הוא מדוכדך, הוא אבוד, הוא פגוע, הוא חי בלי תכלית של ממש. הוא פוגע ושורט, הוא נפגע ונשרט... הוא סוחב טראומות משפחתיות ואישיות ומנסה למצוא את דרכו בחיים מחדש.
יש כאלה שעוזרים לו. ולא בטוח שזה בחינם כמו שזה נראה...
כשהוא שומע על היעלמה של הנערה- משהו מושך אותו להצטרף לחיפושים- מה שמניע ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חושבת שלביקורת זאת ראוי להוסיף גילוי נאות, שמא הביקורת יכולה ללקות בחוסר אובייקטיביות או אף שיווק במרמה.. אני מאוד אוהבת את גוטפרוינד.. :)
עכשיו אם להתחיל ברצינות.. התעלפתי משני ספריו הקודמים שקראתי וכשחיפשתי לי ספר לנסיעה, היה נראה לי שזה הספר האולטימטיבי.. אלא שקראתי ביקורות, פושרות בהחלט, ובתוספת העובדה שהספר מדבר על אבדן, פרידות, ומועקה עמוקה שבאה בעקבות דברים אלה, היה נראה לי גדול עלי, עוד לחופשה, עוד לחופשת משפחתית מיוחלת של אוגוסט 2013.. חששתי מדיכאון עמוק שאני עלולה לחטוף מקריאתו.
כך נגרר הנושא, עד שלפני כשבועיים, נכנסתי לספריה , וממש בכנ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שונה ולפי דעתי פחות טוב מקודמיו.
קצת קשה לעכל את הדמות הראשית .
המציאות הישראלית עוברת דרך התיאורים אך לא מתקרבת לחוויה של בשבילה גיבורים עפים... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עורבא פרח - אי-המלצה על ספרו החדש של אמיר גוטפרויד
בציפיה רבה ובהתרגשות גדולה חיכיתי לספרו החדש של אמיר גוטפרויד ״מזל עורב״. מאז ספרו המופתי ״שואה שלנו״ שלאחריו נוספו ״העולם, קצת אחר כך״ ו״בשבילה גיבורים עפים״, נכנס גוטפרויד לרשימת חמשת הגדולים האישית שלי לצד עמוס עוז, מאיר שלו, דויד גרוסמן וא.ב. יהושע. אך מה גדולה היתה אכזבתי כשסיימתי לקרוא את ספרו החדש ״מזל עורב״ שאינו עולה בקנה אחד עם היצירות הקודמות והנפלאות שלו.
גיבורו של גוטפרויד עובר תקופה קשה בחייו ונראה שאף גוטפרויד עצמו עובר איזה משבר. אהובתו של הגיבור בסיפור עזבה אותו, הוא פוטר מחב... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לצערי ספר שאולי מתאים לספר ביכורים ולא לסופר מנוסה. העלילה והדמויות מעורפלות והזויות והכל תלוי באוויר עד הסוף (כולל).
אפילו השמות של הדמויות הפריעו לי.
אין לישמץ של מושג מה רצה הסופר להעביר בסיפור..
הדירוג שלי בין 1 ל2 כוכבים ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
נולדתי בשנת 1973. אני לא מהילדים של חורף שנת 73, ואני גם שונאת את השיר. אני נולדתי באביב. יום אחד, כשהייתי בת חמישה חודשים, אבא שלי ארז תרמיל, ושאל את אמא שלי מה היא הולכת לעשות "אם תהיה מלחמה". אמא שלי הסתכלה עליו בתמיהה, כי מה פתאום שתהיה מלחמה. זה היה ערב יום כיפור. ואכן היתה מלחמה. בתמונות שלי מהחודשים לאחר מכן אני תינוקת נבוכה ליד איש מוזר עם ריח לא מוכר ובגדי זית שמרים אותי ומחייך למצלמה. כשהייתי בת עשר, והתחלתי להציץ בעיתונים ראיתי את מוסף יום הכיפורים של העיתון באותיות שחורות ואדומות "עשור למלחמה ההיא". כשהייתי בת שתים עשרה זה היה "שתים עשרה שנה למלחמה... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממש ממש חלש, חבל, הספרים של מר גוטפרוינד טובים- אך זה ממש לא. עלילה סתמית המובילה לשום מקום- כל הסיפור עם הילדה ליר ואביה- הזוי ומיותר, אפילו דנה לא משהו, או אשת הטייס, או הסטארט אפ- כלום וחבל, שום כלום ושוב חבל- סיפור חייפאי במלוא מובן המילה והסטיגמה- עייף, נמשך, ללא כל פואנטה- ממש לא מומלץ.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
יש לי חיבה לדימויים ולחיפוש משמעויות והשפעות של תהליכים על תת ההכרה ועל התודעה.
את העדות לחיבה זו תוכלו למצוא בביקורת שלפניכם.
לפעמים סיפור הוא רק סיפור אבל לעתים רחוקות צריך לקרוא סיפור בהקשר לסופר. כך למשל את ספריו של עמוס עוז ניתן להבין ביתר עומק אם מכירים את סיפורו האישי ובעיקר תפקידה של אמו בחייו ("סיפור על אהבה וחושך" הנהדר)כמו גם רומאן גארי שהאופן בו חווה את מלחמת העולם השנייה השפיע מאוד על ראיית העולם שלו("הבטחה עם שחר")וחמלתו כמו גם ביקורתו על היצורים הנקראים בני אנוש באשר הם.
וגם לגוטפרוינד יש רקע שלדעתי חלחל לתוך סיפור זה,והייתי מעז וכות... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר רדוד, ארוך מאוד, אין בו שום מסר מיוחד, פספוס של נושא טוב שיכול לרתק .
יש רק כמה קטעים טובים , אבל בסך הכל סיפור יותר מידי דימיוני , לקראת הסוף יש תחושה שהדפים התמלאו סתם בדימיון פרוע חסר קשר ולא מוביל לכלום .
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מעולה! פשוט מצוין. זורם קולח ונותן עומק לחיים. נהנתי מכל שניה, מכל אות ומכל עמוד ובמיוחד שהספר לא עבה ועדיין מכיל תוכן עמוק. ממליצה מאוד... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפורו של בחור שבוחר להמצא במקומות הלא נכונים ובעיקר בתזמון לא נכון וסובל רבות בשל כך.
בסופו של דבר דווקא התנהגות זו גורמת לו להתבגר ולהתחזק ולמצוא מקום טוב יותר בחייו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
עד אמצע הספר לא הבנתי כל כך תה רבותא אבל אז נדלקתי.לא ממליצה להתחיל מהאמצע אבל צריך קצת סבלנות אתו בסוף זה משתלם... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
איזה ספר מדכדך. הוא הזכיר לי תקופה מסוימת שחוויתי בזמן הלימודים באוניברסיטה - נפרדתי מחבר, פוטרתי מאיזו עבודת סטודנטים והכול נראה חסר סיכוי. ואחרי תקופה קצת אבודה ומבולבלת, דברים החלו להסתדר מחדש כמו פאזל.
וכך גם גיבור הספר הזה, איש חסר שם, שהכול מתפרק לו בחיים, ובלי חברת ההייטק שהקים והאישה שאהב ועם פסיכולוג צמוד, הוא מנסה לחפש את הכיוון שלו ומצטרף לחיפושים אחרי בחורה צעירה שנעלמה, וכך החיים שלו מקבלים משמעות חדשה. מצד אחד הזדהיתי איתו. מצד שני - הספר יחסית קצר וקשה מאוד לפתח איזושהי אמפתיה כלפיו, או כלפי אחת מהדמויות האחרות. הדמויות שטוחות מאוד ולא... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ב״בבשבילה גיבורים עפים״ ו״בשואה שלנו״ אמיר גוטפרוינד כבש אותי! ב״מזל עקרב״ כגודל הציפיות... משהו לא נכון קרה לו.
מזל עקרב - כן, הוא בסדר, קריא, מנסה להיות מותחן - לא ממש מצליח, לא מתרומם (חשתי בו משהו מבולבל, הדמויות לא מעובדות עד הסוף, לא מגובש, כאילו ראשוני, ירוד או לי קצת דכאוני) כאמור, הוא לא רע, אבל מאכזב.
הסיפור נכתב בתקופה קשה שעברה על גוטפרוינד, בעיניי זה ניכר.
לא נותר אלא קודם כל לקוות בשבילו לימים טובים יותר
ולא נותר לי אלא לצפות לבא של גוטפרוינד.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
לאחר מספר ספרים טובים יצא לאמיר גוטפרוינד ספר בינוני או "רגיל"
הגיבור של הספר, גיבור ללא שם בספר המתאר את סיפור חייו בשנים האחרונות, לפני שנתיים עזבה אותו חברתו והשאירה חסר גדול, חסר שהוא עדיין לא התגבר עליו. אח"כ שותפיו לחברת ההיי-טק שהוא הקים בעצם זרקו אותו מהחברה שלו שבנוייה על רעיונות שלו ומאז הוא למעשה לא עובד ובעצם נתמך ע"י אחיו הצעיר והמצליח, האח שקרוי על שם הדוד שנעלם לפני שנים ארוכות באפריקה. ואם נוסיף לכך את מות אביו הפתאומי לפני שנים , הרי שהוא למעשה מוקף בתחושה/מציאות של חוסר והעדר בכל תחום מחייו.
כשנערה צעירה בת 17 נעלמת והציבור נקרא להצטר... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד לפני שמתחילים לקרוא את הספר כבר יש תחושת אמפתיה חזקה כלפי הגיבור. אהובתו עזבה אותו ללא הסברים, מהפרוייקט שלו נישלו אותו, מה עוד נשאר חוץ מלהזדהות ולדרג במיטב הכוכבים של הביקורת. אבל אז לאט לאט מגיעים לאמצע עם תחושה בלתי מוסברת שהדמויות נשארות איכשהו שבלוניות ללא עומק אמיתי. אח אחד "מוצלח" אמא אחת "מתגברת" אבא "מתאבל" נראה שחוץ מתפקיד ספציפי לא נותר להם מה לגלם
לקראת הסוף יחד עם הגיבור המבולבל האנונימי נותרתי מבולבלת גם אני, באחד העמודים פשוט פרצתי בצחוק כי לא האמנתי שהסופר מנחית עליי עוד סיבוך בעלילה עד שזה פשוט נהפך לפארסה לא אמינה במיוחד.
מאכ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר בינוני לחלוטין. ספר ראשון של הסופר שיוצא לי לקרוא והכתיבה שלו בהחלט נהדרת ומופלאה. עם זאת, העלילה עצמה מאוד פרווה וגובלת בחוסר אמינות קל, נראה כאילו ההתרחשויות קורות אבל אין להן באמת תכלית, הן פשוט קורות. זה מרגיש כמו מבט על תקופה קצרה של חיים של כמה דמויות בלי ניסיון להגיע לנקודה מסוימת של מיצוי. המון סיפורי משנה שמתחילים אבל לא ממשיכים או מסתיימים, פשוט נשארים תלויים באוויר.
באיזשהו שלב בספר הכל כבר הופך מאולץ ואפילו קצת דמיוני במאורעות שקורים לדמות הראשית.
הכתיבה, כאמור, נהדרת, העלילה והתוכן הרבה פחות לצערי. לא יודעת איך היו ספריו הקודמים אב... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
לפעמים, כשאני נוסע לעבודה ברכבת, מכריזה הבחורה החביבה ברמקול על התחנות הבאות אחרי זו שאני יורד בה - בנימינה, חיפה חוף הכרמל, חיפה בת גלים, חיפה מרכז השמונה, לב המפרץ, קרית מוצקין, קרית חיים, עכו. כל התחנות האלה מאבדות לפתע את היומיומיות המאובקת שלהן והופכות, לרגע קט, לכל המקומות שלא אמשיך אליהם. לעוד מקום שמסמל איכשהוא את העובדה שאני כבול, שאני הולך לעבודה, צריך לפרנס, להגיד תודה על מה שיש, להרכין את הראש, לסתום את הפה, ולרדת בתל אביב.
אבל לא עוברת פעם אחת אפילו שאני שומע את רשימת התחנות ולא מהבהב בי בבטן הרעיון הזה של פאק איט. אני לא מופיע היום. אני ... המשך לקרוא
64 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי תרדמה של כמה שנים שלא ניראה ספר מפרי עטו של אמיר גוטפרוניד, הגיח הספר הנוכחי לערימות הספרים בחנויות. אני בטוחה שהוא ייחטף כמו לחמניה חמה שיצאה בזה הרגע מתנור האפייה ולא רק בגלל תוכן הספר אלא שמכיוון שהכותב הוא אמיר גוטפרוניד.
כל הסיפור מובא בגוף שלישי. קצת מוזר - לא זכור לי שקראתי ספר שלדמות הראשית אין שם. ה"אין שם" מטופל אצל פסיכולוג – ד"ר יורם בראשי, שהומלץ על ידי אחיו.
לגיבור יש שני אחים: גיורא שהשתקע בערבה וחיי בקיבוץ שוויוני ומופיע בספר בצורה מאוד מינורית. לעומתו אלי, עורך דין במקצועו המתמחה בגירושין והסתמן ככוכב עולה.מתפרנס יפה מגירוש... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באנגלית יש ביטוי NO NEWS" GOOD NEWS
ניתן לתרגמו בספרות "עלילה פרווה, חבל"ז".
הספר הזה מכיל הכל , אהבה בין הגיבור לנערה שאולי מתממשת או לא .לבטי נפש שחוזרים על עצמם אצל כל המשתתפים בסיפור, הגיבור החי בצל מלתמה טראומטית ודוד נעדר מלחמה, אב שמת וכו וכו.
נערה עם טראומה מגיל חמש ונערה אחרת נעדרת שהגיבור יוצא לחפש אחריה.
רק הפסיכולוג שהוא נוכח נפקד בסיפור (אין שיחה איתו רק התיחסות של הגיבור ואחיו אלי שמסייע ככל יכולתו) . יש עוד אח ברברן מיקצועי שמופיע בסוף הספר לא ברור מדוע ולמה.
בקיצור לא אלאה בהמשך הסיפור אם כי עמוד הכריכה האחורית הבטיח תהליך של שיקום ולא הבנתי מ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
