ביקורות ספרים על הספר בית מספר שש עשרה

אחרי שקראתי את "בלב היער" החלטתי להמשיך ולקרוא את טאנה פרנץ' - לא התאכזבתי. דבלין של פרנץ' היא ההפך מכל תיאורי התיירות, הפאבים, המוזיקה האירית והאנשים מאירי הפנים. זוהי דבלין של שכונות העוני, של הקודים החברתיים- משפחתיים, המקומות בהם שוטר נחשב לחזיר. הדמויות של פרנץ' אמינות להפליא והעלילה כתובה למופת. ממתין לקרוא עוד משלה. מומלץ ביותר.... המשך לקרוא

רוני

אירלנד, שנות השמונים, אבטלה ואלכוהול מסתובבים ברחובות, זו הרעה החולה של אותה תקופה. זוג צעיר מרדן בעלי חלומות לצאת מן המעגל הזה, לא להיות כמו ההורים, להצליח. אנגליה נראת כמו חלום רחוק. תוכניות לחוד ומציאות לחוד ( תקשיבו לשיר של רוד סטיוארט young Turks) פרנסיס מאקי בחור צעיר מאוהב ורוזי נערה עליזה מלאת דמיון, החיים נראים ורודים. משהו קרה, פרנסיס מחכה רוזי לא מגיעה פתק זרוק על הרצפה. פרנסיס יוצא לדרך. עוברות להן מעל 20 שנה פרנסיס חוזר קרה משהו, מצאו את המזודה של רוזי, ואז מצאו את רוזי או יותר נכון מצאו גופה, מה קרה אז? מאקי הוא בלש במשטרה, מתמודד עם החיים עם גרוש... המשך לקרוא

רונדנית

ב"לבד ביער" בראה פרנץ' את הבלש רוב ראיין וציוותה אליו את הבלשית קאסי מדוקס. ב"דומות", ראיין פרש ופרנץ' הזיזה את קאסי אל קדמת הבמה והיא פתרה את התעלומה בעזרת פטרונה, הבלש פראנק מאקי, המשרת במחלק הסמויים. ב"בית מספר 16", מאקי הוא הגיבור ויש לו מפגשים קצרים וטעונים עם הבלש סקורצ'ר קנדי, שהופך לגיבור הראשי ב"חוץ רפאים". חלופת תפקידים זו והשימוש בגיבורי משנה כגיבורים ראשיים בהטיית זרקור אמינה, היא אחד המאפיינים החשובים בטוויית הסיפורים של פרנץ'. שיטה זו מקנה אמינות לדמויות, נופחת בהם חיים, מקנה להם נפח היסטורי ורבדים פסיכולוגיים. פרנק מאקי גדל במשפחה חמה, אך ... המשך לקרוא

אפרתי

**** המתרגם של הוצאת "מודן" הביט בשעון. ארבע וחצי. הזמן פאקינג לא זז. בארוחת הצהריים הוא ירד על ג'חנון ועכשיו הפחמימות הריקות טיפסו לו במעלה הגרון ואיימו להוריד אותו ביגון שאולה. הוא ישב אל השולחן, הביט למעלה, נשף בתסכול, קם לקחת קפה שרק הגביר לו את הצרבת, גירד בפדחתו וחשב על איך לעזאזל הוא מתרגם את "Faithful Place" לעברית. הוא ניסה לגולל בראשו את העלילה, והבין שאין לו, פשוט אין לו רעיון. יאללה, יש שם משהו על בית מספר שש עשרה. הרי זה הבסיס לכל מה שקורה שם. נכון, זה לא מה שחשוב בספר וזה לא אומר כלום על שום דבר. נכון שזה ג'נרי וסתמי. אבל כבר ארבע שלושים ואחת ועשרים ו... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

"נערה מבית טוב פוגשת בבחור בלי בית רחבת הריקודים מוארת למחול מסוכן" (רחבת הריקודים/יענקל'ה רוטבליט) כן, יש בו משהו קלישאתי, בפרנק מאקי, גיבור בית מספר 16. גדל בשכונת עוני, במשפחה לא מתפקדת++. ברח מהבית ובנה את עצמו בעשר אצבעות. התחתן עם בחורה ממעמד גבוה, וכצפוי - הנישואים לא החזיקו מעמד. בנוסף לכל זה, פרנק הוא בלש, כך שהתפרקות נישואיו ויחסיו הבלתי פתורים עם אשתו לשעבר הם ממש חלק מחוקי הז'אנר, יחד עם הנטייה שלו לא לציית לחוקים ולכללים ולעשות הכל בדרך שלו. בעצם, הייתי כבר באמצע שני ספרים אחרים כשלקחתי את הספר הזה מהספריה, ומן הראוי היה שהוא ימתין לתור... המשך לקרוא

רויטל ק.

קח שני זאנרים וערבב אותם ביחד. מצד אחד , החיים הקשים של האירים בשנות השמונים ומצד שני , בלש שמנסה לפענח תיק רצח ישן אם רק היה מחליט הסופר להחליט במה הוא בוחר , ולכן יצא רדוד בשניהם. יש פוטנציאל עצום דווקא בסיפורי ילדותו באירלנד חבל שהספר מבוזבז על תקופתו כבלש בוגר.... המשך לקרוא

עדי

ספר קריא ומרתק אך לא הייתי מגדירה אותו כספר מתח. ממליצה.... המשך לקרוא

דפי

ספר מעייף. ארוך ומלא דיאלוגים שלא נגמרים. הייתי מצפה מספר מתח להיות קצת יותר קצבי ופחות טרחני. לא התחברתי לסגנון. בקיצור- לא ממליץ.... המשך לקרוא

פשוט

תמיד הערצתי סופרים שיוצרים דמויות משכנעות מעניינות ואמינות שאינם ממגדרם. טאנה פרנץ' עושה את זה בענק בספר הזה. פרנסיס מאקי הוא כל כך גבר גבר שזה מטורף שמי שיצרה אותו היא בכלל אישה. מדובר בספר מתח, אבל כזה שפתרון הרצח הוא בכלל לא העיניין בו. זו קלישאה אמיתית אבל העבר שלנו תמיד יבוא לרדוף אחרינו יום אחד, וזהו הרעיון העיקרי של הספר. יש פה כל כך הרבה רבדים פסיכולגיים של נבכי נפשו של הדמות הראשית , כל תחושה וכל מחשבה שעוברת בראשו של פרנסיס מתוארת בקפידה אבל כזו שלא משעממת או מיותרת (למעט ה 50 עמודים האחרונים שהרגשתי שגברת פרנץ' בונה חפירה ארכיאולוגית בתוך רא... המשך לקרוא

ענת ש

אני לא אוהבת ספרות אירית. משהו בתיאורים המלנכוליים, בצורת הכתיבה והדיבור... פשוט לא מתחברת. אבל- הספר הזה קיבל ככ הרבה המלצות בסימנייה, ובספרייה לא מצאתי שום ספר אחר, שהחלטתי לנסות.... את סיפור העלילה כתבו כבר בביקורות הקודמות, כך שלא אכביר במילים בעניין הזה, ואדלג ישר לחוו"ד: מדובר בספר מתח, שלדעתי צריך להיות מסווג כרומן (או רומן מתח, אם יש כזה דבר). לקח לי קצת זמן להיכנס לסיפור (רק בפרק 4), אבל העלילה בנויה טוב והסופרת נותנת לקוראים המון תיאורים ומידע ובכך בונה דמויות עגולות, שמאוד תורמות לעלילה, אך פה גם נעוצה הבעיה: הדמויות של פרנץ' כ"כ אמיתיות ועגולו... המשך לקרוא

Dandin

יו נסבו האירית. כך אני רואה אותה. גם בה, כמו בו, התאהבתי. ספר שנוגע באנשים, בקהילה, במשפחה ובעיקר בחיים כפי שהם. בלי לייפות. בלי להגזים. עלילת הספר מתארת את פרנסיס מאקי, שוטר ממשטרת דבלין, שניתק כל קשר עם משפחתו לפני שני עשורים. הוא מקבל יום אחד שיחת טלפון מאחותו שמחזירה אותו בתוך רגע עשרים שנה אחורנית, ללילה שבו תכנן לברוח עם אהובתו, אך האהובה נעלמה באותו הליל והוא ברח לבדו. לאן היא נעלמה? המתח אכן מותח אך לא מהווה את עיקר המשקל בספר. הספר נכנס לנימים הדקים של החברה האירית ותרבותה. היחס לדת,למשפחה. הרגלי השתיה שלה. שכונת מצוקה בדבלין. אב שתיין ומכה... המשך לקרוא

חגית

זהו ספר טוב שיש בו הכל: עלילה מעניינת, דמויות מרתקות, יחסים מורכבים. הכל, חוץ מדבר אחד: מתח!... והרי הספר מוגדר "מותחן". כמו נייר עיתון שבו אפשר לעטוף הכל (פיש אנ' צ'יפס בליברטיס בדבלין, פטרוזיליה בשוק, קילו מסמרים בטמבוריה או את הסולן של "טיפקס"[*]) כך גם ספרי המתח בעשור האחרון הפכו לעטיפה שדרכה הסופר מספר סיפור או מותח ביקורת פוליטית-חברתית ואילו עלילת המתח הופכת להיות משנית ולא פעם טריוויאלית לחלוטין. כך גם "בית מספר 16" הכתוב בכישרון לא מבוטל ועיקרו מערכות היחסים במשפחה לא-מתפקדת ממעמד הפועלים הנמוך ובין בני אותה משפחה לדמויות אחרות באותה שכונת עוני ... המשך לקרוא

רונדו

נושא כמות הדמויות בספר מתח הוא טריקי. מצד אחד זה יכול לגרום לסרבול בקריאה, עודף אינפורמציה וכבדות בעלילה עם מיליון שחקנים. מצד שני הרי אחת הדמויות מן הסתם תהיה המפתח לפיתרון התעלומה (הרוצח ברוב המקרים) ככה שזה כלי חשוב (אם משתמשים בו בחוכמה) לחיזוק איכות העלילה ,בניית המתח וביסוס התעלומה. רפרוף מהיר על ספרי המתח שאני קראתי בשנים האחרונות מעלה קשר ישיר בין ההנאה שלי מהם ותפיסתי אותם כטובים לבין כמות הדמויות. ספר מתח ממש טוב מצריך ממני לרוב הרבה ריכוז וקריאה רצופה על מנת לא לשכוח פרטים. לא תמיד אני יכולה לספק את התנאים האלה לעצמי וכך יוצא לי לפעמים... המשך לקרוא

אוהבת לקרוא

פרנק מאקי עונה לכל הסטריאוטיפים המתבקשים.נתחיל מזה שהוא גרוש ואב לילדה, ושיש לו יחסים לא פתורים עם גרושתו החזקה והאסרטיבית. יום אחד אני אקרא ספר מתח בלשי שבו הבלש נשוי באושר ומקיים קשרי משפחה נורמטיביים, ואני אהיה מופתעת מאוד. בנוסף הוא לא מבריק, הוא יהיר, הוא נוטה לשתיה מופרזת, הוא אימפולסיבי והוא בורח מעברו. כשהוא לא עושה דבר מכל אלה מתגלה שדווקא יש לו מוח סביר, לב רחב, ונטיה לדבוק במשימתו באובססיה, גם אם איש לא הטיל אותה עליו. בעיקר אם איש לא הטיל אותה עליו. לעומת פרנק, הספר "בית מספר שש עשרה" לא נופל לכל הסטריאוטיפים. אין תיאורי גופות ונתיחות נקרופ... המשך לקרוא

נצחיה

ספר מומלץ. הסופים של טאנה תמיד קצת מערערים..... המשך לקרוא

רועי

משהו בכתיבה גרם לי להמשיך ולקרוא עוד ועוד. מאחורי הספר הוא מתואר כ"רומן מהפנט ומצמרר" ולא כספר מתח. הבעיה היא שציפיתי לספר מתח גם בגלל הביקורות וגם בגלל שם הספר ופה היתה הטעות שלי. בג'אנר המתח הוא בינוני מינוס - מאד צפוי ולא מפתיע. הוא גם לא "מהפנט ומצמרר" לטעמי - הציפייה שיקרה משהו, איזה טוויסט בעלילה היתה מיותרת כי כבר באמצע הספר הכל נפתר ואין משמעות להמשך. עם זאת כפי שציינתי, הכתיבה טובה. יש תיאור של החיים בדבלין,חיים מאד שונים מהמוכר לנו - שפה קשה וכנות כואבת שלא בוחלת באמצעים ואורח חיים מאד בוטה שיוצרים חוסר נוחות אבל טבולים בהומור ציני שמחייב המשך ... המשך לקרוא

ליאת

לפני כמה שנים פגשתי בכנס בקליפורניה מישהו מאירלנד. היה יום חורפי וקפוא, ואותו אירי הסתובב לו שמח בטישרט קצר. דיברנו על כוס גיניס (אלא מה) והוא הסביר לי שבדבלין בחורף אין לו שום סיכוי למצוא בוקר מתאים לריצה בחוץ. אמרתי לו שבישראל אי אפשר לרוץ בחוץ בקיץ כי חם מדי, ושבקיץ הישראלי אני כל הזמן בחדר ממוזג. הוא היה המום מהרעיון שיכול להיות כל כך חם במדינה שיש בה מחקר מדעי... מאז שמורה לי פינה חמה בלב לאירלנד, כך שכשנתקלתי בספר המתרחש במדינה ההיא שמחתי. פרנסיס מאקי גדל בעיירה קטנה, בבית בו אב אלכוהוליסט ומכה ואם מסרסת הקוטלת כל נסיון להצליח. לבסוף הוא בורח מ... המשך לקרוא

בלו-בלו

ספר מבריק!!!!!! כל מה שיעל כתבה ועוד יותר.סופרת צעירה ומחוננת. שני ספריה הראשונים משובחים ביותר, "בלב היער" ו"דומות".באמצע יולי עומד לצאת ספר נוסף שלה:broken harbor.אני מחכה בכליון עינים לתרגום.... המשך לקרוא

kay

טאנה פרנץ' כותבת ספרי מתח כאילו היתה כותבת רומנים. לא לה ספר מתח דק גיזרה, מרוכז בעלילה, כשסצנה רודפת סצנה עד סוף הסיפור, הקושר כיאה את כל הקצוות. פרנץ' כותבת סיפורים על אנשים ורוב דמויותיה הן דמויות מורכבות, שהפיענוח שלהן חשוב לא פחות מפיענוח התעלומה, והקוראים חלוקים בדעותיהם לגבי הדמויות: הן טובות? הן רעות? הן גם וגם, כמו במציאות. הפעם הגיבורה היא החברה האירית - ליתר דיוק שולי החברה האירית, אנשים שחיים בשכונת עוני, עובדי צוארון כחול או מובטלים עם יותר מדי אלכוהול ופחות מדי תקווה. ילדים גדלים במקום ההוא להיות פועלים, להתחתן צעירים ללדת ילדים (בתקופה ... המשך לקרוא

yaelhar

למשפחת דיילי ומשפחת מאקי האיריות הסטוריה ארוכת שנים. בשנת 1985 בהיותם בני 19 מחליטים רוזי דיילי ופרנסיס (פרנק) מאקי לברוח מבית הוריהם בשכונת פייתפול פלייס בדבלין לברוח לאנגליה ולממש את אהבתם ורצונם לחיות ביחד. למקום המפגש שנקבע, רוזי לא מגיעה בעת שנקבע, ופרנק חיי בתחושה שהיא ברחה לבדה. 22 שנה אחרי פרנק נקרא על ידי אחותו ג'יקי (היחידה עמה שמר על קשר) לחקור את המצאה של מזוודה במקום המפגש. פרנק, כיום בלש- סוכן סמוי במשטרה, אב להולי וגרוש מאוליביה, נאלץ לחזור לשכונת מגוריו באירנלד -שכונה אירית קשה ביותר, שאינה סובלת מלשינים,ובעיקר שוטרים. לחזור למשפחתו... המשך לקרוא

עופר

ספר סוחף, מרגש, פוצע, יותר מתרתי משמע. הספר כובש אותך ממש מההתחלה. הוא נע קדימה ואחורה בזמן - משנת 1985 ועד ההווה המתרחש ב-2007. גם אם ה"פתרון" של סיפור המתח לא היה קשה לניחוש, עדיין הכתיבה הטובה ומערכות היחסים המסובכות והמפותלות בין כל הדמויות משאירות אותך במתח. התיאור של יחסי האהבה בין הגיבור המספר לבין אהובתו הישנה, שעד היום חשב שזרקה אותו, נוגע ללב. תיאורי האלימות במשפחה, מחליאים כצפוי, אבל הם כנראה חלק בלתי נפרד מהסיפור ומפתרונו. בסופו של דבר, חלק מן הדמויות מקבלות את המגיע להן, וחלק מן הקצוות נותרים בלתי קשורים, כך שכל אחד יכול להשלים על פי דמיונו את ... המשך לקרוא

מיכל