ביקורות ספרים על הספר רובינזון קרוזו [מהדורת כרמל]

אתם שומעים רובינזון קרוזו ומה עומד לנגד עיניכם? הקלאסיקה הזו בטח מהדהדת בכל סיפור של אדם שניצל איכשהו מספינה טרופה והעביר זמן מה באי בודד. וזה באמת המינימום שבמינימום. זהו עוד סיפור על ניצחון רוח האדם במצבים לכאורה בלתי אפשריים לשרוד בהם. רובינזון היה צעיר כשאביו ניסה לשכנעו בגיל 18 להמשיך את עסקיו, יהיו אשר יהיו. רובינזון הצעיר החליט שהוא קודם צריך דווקא להתרחק מאביו ועסקיו ולתור בעולם. כמה וכמה פעמים מאז התחרט, אבל כבר לא ניתן היה לעשות דבר. בתחילה יצא ב-1650 למסע באניה, שהיה אז מסע עם סיכונים לא מעטים, החל במזג אוויר מטיל אימה וכלה בשודדים, לא פח... המשך לקרוא

מורי

כמו רבים הכרתי את רובינזון קרוזו, מקריאה, כנראה מקוצרת וערוכה, אי-שם בילדות הרחוקה, ועד לפני כמה ימים לא חשבתי שיש טעם לחזור ולקרוא בו, זה הרי ספר הרפתקאות ארכאי וחביב לבני הנעורים. בעקבות המלצה חמה רכשתי את הספר במהדורה המלאה בהוצאת כרמל בתזמון מדויק של ימי בידוד, ונשאבתי לתוכו כמו בן תשחורת. את העלילה של הספר, שיצא בשנת 1719 ונחשב לאבן דרך בספרות העולמית, והמבוסס באופן כללי על סיפורו של מלח בשם אלכסנדר סלקירק, כולם מכירים, שהרי רובינזון קרוזו הוא שם נרדף לאי בודד, לשנים של בדידות ושל הישרדות בתנאי קיום בסיסיים. אכתוב רק כמה נקודות. מתברר שגם לאחר ל... המשך לקרוא

יוֹסֵף

להיות מוושלך במקום שעין לא ראתה. מקום שכף רגלם של מעטים דרכה בה. ליצור דברים מבראשית, בשתי ידייך, לינוק את האווירה החמימה והירוקה של הסביבה. לבוז לקידמה בכורח. לשזוף את העיניים בדמותם של יצורים שהמוח לא חשב אשר קיימים. להסתגל אל אורח חיים הזר לך לחלוטין. לפתוח את ליבך אל ישות בלתי נהירה, חידתית, בה לא האמנת ובטחת עד כה וכעת היא חלק בלתי נפרד מחייך. יחד עם העולם הגשמי החדש שנגלה אל מול עיניך, עולם רוחני ושופע מתגלה ומעשיר את עולמך השומם. כל יום ביומו מתרחשים ניסים. חלקם קטנים וחלקם גדולים. כל יום שאנו פוקחים את העיניים החקרניות והמשייטות, המוכנות ל... המשך לקרוא

סקאוט

דמיינו את עצמכם ללא חדשות, ללא הטלפון המסרטן והממכר הזה, ללא טוויטר, אינסטגרם פייסבוק ושאר שטויות חסרות תועלת, ללא סופרמרקט שניתן לקנות בו מצרכים בסיסיים, ללא כסף וללא כל החברים והמשפחה. אין עבודה יותר ואפילו לא פוטרתם, פשוט המזל התקלקל ונסחפתם לאי בודד לחופשה הכי ארוכה של חייכם ובלי תשלום, כיצד תגיבו? התוכלו לשרוד? אבל האדם המודרני הוא החיה הכי מבויתת. נוחות וסבל אלו בסך הכל שני צדדים של אותו המטבע, בין כה וכה שני אלו במינון יתר יכולים למוטט את השור החזק ביותר וגורמים למועקה גדולה! בני האדם בילדותם מזכירים לי קהל ילדים שמחכה בקוצר רוח בתיאטרון למופ... המשך לקרוא

אָמוֹן

ולפני שאספר על רובינזון והחיים כהרפתקה אז הנה אחת משלי בארץ עם 700 ניבים ולא יכולתי שלא להיזכר אי שם בגינאה החדשה בשנות ה - 90. הכל התחיל בכך שהנס זה שנסעתי איתו החליט לעזוב באמצע הטיול ולטייל לבדו. קורה אמרתי לעצמי, כמה דמעות שלנו נשפכו זה בזו ואז הוא לקחת את התרמיל והלך. (למרות שזה לא היה פשוט כי הקניבליזם לא זר במקום ודי חששתי). ערב לפני שטסתי חזרה לקרנס אוסטרליה, וגם שם הייתה יד המקרה כי טוב שבסוף לא שרפו את כל משרד הנסיעות. ומזל שמחשב מקרטע אחד עדיין פעל. אז לפנות בוקר שמעתי קולות מחוץ לחדר. נשמע שמישהו מבריג משהו באלימות. שאלתי באנגלית מי שם והקול ח... המשך לקרוא

חני

ב-25 באפריל 1719- פרסם דניאל דפו את ספרו האלמותי "רובינזון קרוזו". "ספר הספרים שימש את קרוזו כמקור להרהורים דתיים עמוקים בדבר ישועה, "וכתזכורת מתמדת לחטא הקדמון" שבעטיו התגלגל לאותו אי: "דחף הנדודים ה"שטני", שגרם לו למרוד בעצתו השקולה של אביו להמשיך בדרכיו- דרכי איש עסקים בן המעמד הבורגני הצומח באנגליה באותה תקופה. "ואיזה ספר היה ממליץ דניאל דפו עצמו ליטול לאי בודד? ייתכן שהיה מצביע על רובינזון קרוזו כעל ציוד לניצולים מספינות טבועות (או בימינו- למשתתפי תוכניות טלוויזיוניות בנוסח "הישרדות"). (ע"מ 273- אחרית דבר מאת דוד פישלוב). "חייו והרפתקאותיו המופלאות והמ... המשך לקרוא

אושר

לצאת אל הים במאה ה-17 שווה ערך ללכסות את העיניים ולחצות כביש סואן. לא הייתה הטכנולוגיה הדרושה, לא היו מכמים, לא אנטנות או מכשירי קשר וגם למצוא את הנ"צ (מיקום) של כלי השיט היה פרוייקט לא קטן, מסובך עד מאוד. לצאת אל הים באותן שנים, ברוב המקרים, הסתכם בספינה טרופה וצוות שירד אל המצולות. הסיפור עוקב אחר בחור צעיר, רובינזון קרוזו שמו, שחלם לצאת אל הים ולחיות את חייו של יורד ים. קרוזו בחר לצאת אל הים חרף הזהרותיו של אביו שהבהיר לו בצורה חד משמעית את עיקרו של עניין: "אם ייסע לחול, יהיה הלא-יוצלח האומלל ביותר עלי אדמות". אביו חזר על דבריו ואמר שהוא לא מבין את הצורך ... המשך לקרוא

Rasta

תעודה היסטורית מרתקת. המבנה של מקשה אחת, ללא פרקים (למעט החלק של היומן), מדהים. אעפ"כ, ייגע אותי. אולי זה רק אני.... המשך לקרוא

נדב גרשון

אתחיל את הביקורת בחוויה אישית שמחוץ לעולם הקריאה, בכזו שאכן התממשה בעולם המציאות. לפני כ-12 שנה בערך הייתי בעיצומו של טיול בן שנה לאחר השירות הצבאי. במהלך המסע הזה יצא לי להגיע לפיג'י. באיים טרופים אלו באוקיינוס השקט ישנם המון פיסות יבשה קטנות ולא מיושבות ע"י אדם כלל. לא אלאה אתכם בדרך בה הצלחתי להגשים לבסוף חלום ילדות שלי, אולם שבוע שלם הייתי תושבו היחיד של אי לא מיושב באוקיינוס השקט. לא הייתה לי שום בעיה לשרוד שם. אכלתי קוקוסים, פאפיות, ועוד כמה פירות טרופים שגדלו שם לרוב. היו לי מים מתוקים ממעיין שזרם שם למרות שאת התכנון נוזלים שלי לאי ביססתי לפני הה... המשך לקרוא

בוב