ביקורות ספרים על הספר נמסיס - הבלש הארי הולה #4
|
"הופה הולה הולה, הופה הולה... כל בוקר אני מתעורר... מכין לי כוס קפה... הופה הולה הולה הולה..." זה מה ששרתי לעצמי כמעט בכל פרק שקראתי בספר. אמנם הרי הולה בכלל לא בטלן, אבל התיאורים של השכמתו, הכנת הקפה, המחשבה על השתיה החריפה שהפסיק לשתות, הסיגריה, חוזרים בספר שוב ושוב כמו פזמון חוזר, זה נראה כמו הדבק של החיים שלו, ובמחשבה שניה אם זה הדבק של החיים שלו הרי זה דבק החיים של רובנו. העשיה החוזרת.
בכל מקרה, טעם החיים של הרי הולה זה תעלומות של שוד ותעלומות של רצח. וחייו מכוונים בעיקר למצוא את האשמים. יש לו גם חברה שהוא אוהב, אבל היא ברוסיה עם הבן שלה, בדיונים משפטים מול ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לא פשוט ונדיר מאוד להגיע לבפר רביעי ןלחשוב שהוא אפילו הטוב מאלו בין הארבעה. ספר עלילה ומתח נדהים כאשר ברקע נרקמת עלילת רקע שתמשיך לספרים הבאים. תיאור העלילות בספרים של יו נסבו מורכב ושזור בצורה מדהימה אז בספר הזה הוא התעלה על עצמו ברמת המתח והמורכבות. רומן מזהים ומומלץ מאוד.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אתחיל עם מילה של אזהרה. אני מאוד לא ממליץ לקרוא הספר הזה למי שלא קרא את אדום החזה. שני הספרים הראשונים בסדרה לא תורגמו לפי הסדר וכנראה שאינם חובה להבנת הספר, מה שאין כן לגבי אדום החזה שאם לא קוראים אותו מפספסים לפחות קו עלילה עיקרי אחד, אולי החשוב ביותר בספר. בסקירה אני מניח שמי שקורא את הספר הזה כבר קרא את רדום החזה ואני מרגיש חופשי לכלול ספוילרים מאותו ספר.
זהו הספר הרביעי "הארי הולה הבלש האלכוהוליסט", והשני ב"רצף אוסלו" שמתחיל בספר השלישי. אני חושב שניתן גם לקרוא לספר החלק השני בטרילוגיה, ספרים שלוש עד חמש, שעוסקים בין השאר בניסיונות של הולה לחק... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מותחן מישטרתי מ-ע-ו-ל-ה!!!
אחד הספרים הטובים שקראתי בחיי.
הפתעות סיפוריות/רעיוניות/צורניות צצות מעבר לכול פינה, פשוט לונה-פארק למבוגרים.
מומלץ ביותר.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו. סימנתי את הוי שלי. החשש הפרוזאי שליווה אותי כשהתחלתי לקרוא אותו נמוג בשלב מסויים. לא מיד בהתחלה אמנם, זה לקח איזה 200 עמודים, אבל זה בכל זאת קרה ולקחתי שליטה.
כבר ראיתי את עצמי מלאת התלהבות, מחצינה שתיים מהתכונות שאני משתדלת להצניע במופע הוירטואלי ועל כן המבוקר הזה שלי, הנטייה להתלהב והפתטיות. דימיינתי את עצמי באה לכאן כמו מי שחזרה הרגע מחדר לידה, מתפעלת ללא גבול מהפרצוף האליפטי של התינוק הלא מאד יפה אובייקטיבית שזה עתה הגיח ומשתוקקת לספר עליו בפורום, רק שכולן שם אמהות צעירות אך מנוסות, טרוטות עיניים וחשופות עצבים.
אז זה הנסבו הראשון שאני קור... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
חשבתי שמי שמנהל את העולם הוא האיש השחור בבית הלבן או מיליארד ומשהו סינים או גוגל או תאגידי הענק או מארק צוקרברג/טים קוק/ביל גייטס או השייחים של נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי או שימון פרס את בג״צ.
אז חשבתי.
מי שמנהל את העולם דה פקטו זה צועני אחד, רסקול בּדגֶ'ט, שיושב בתא כלא באוסלו, נורווגיה. רסקול זה, יש לו זרועות במערכת הפשע בברזיל, שלוחות במערכת המשפט ברוסיה, מוציאים לפועל ברחבי אירופה, והוא לא צריך שום גוגל ארת' או ווייז כדי לאתר שום מאן דהוא בשום מאן דפה או דשם – יש לו מרשתת ייחודית לא מבוססת טכנולוגיה: הצוענינט. הוא סוג של באבא-פשע ששוטריה הטובים של ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התאכזבתי מאוד.
אני זוכר שאת "אדום החזה" קראתי ודי נהניתי, אבל "נמסיס" היה בזבובז זמן. בלש בשקל ורבע. דמויות שטוחות וצפויות, שיכורים מכל עבר ועלילה כ"כ מסובכת, שאני לא בטוח שאפילו הסופר הבין.
תוך כדי העלילה הבלשית יש עלילת משנה, העוסקת בחברה של הבלש (שהגיעה מרוסיה) ומאמציה לקבל חזקה על בנה, במשפט במוסקבה.
הקטע הזה מלווה את כל הספר והוא מוזר ביותר. לא ברור למשל למה הארי הולה, שכל כך אוהב את אותה חברה, קופץ למיטתה של יזיזיה ישנה, ללא הרבה היסוס, בזמן שחברתו תקועה במוסקבה ולא ברור גם למה כשהחברה ובנה חוזרים, הארי ממש לא ממהר לפגוש אותם.
ויש עוד כל מיני קשקושי... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מה אגיד לכם? הצפונים הקרירים האלו יודעים להחזיק אותך.
כמעט נכתב כבר הכול.
אז מצוין. מחזיק אותך ער וערני. קצבי במידה הנכונה.
ואם יש כאן מישהו שלא השאיר אותי האחרון - ועוד לא קרא - אז, קדימה. מומלץ מאוד.
ועכשיו לנסבו הבא.
... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אני מחבבת את הארי הולה אבל נדמה לי שהייתי מוותרת על הזמנה לארוחה בביתו. בכל זאת יש חידה,אפילו שתיים שדורשות פתרון ויש את רקל אהובתו והבן המתוק שלה, וביאנטה לן שמוצאת חן בעיני... וככה אני משייטת עם הארי משתדלת שהוא יצליח , גם כשאני ממש לא מבינה מה הוא עושה . זה יכול היה להיות סתם רומן סקנדיבי - אבל בלי דם זה לא ילך וטוב שכך. מומלץ. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הרגשתי כאילו נלקח ממני איבר לאחר שמכרתי את האיפון,
אמנם ההחלטה למכור את המכשיר לא הייתה קלה,לא קל להתנזר מתנועת ידיים לכיסים במכנסיים או במעיל ולשדר למוח שאין טעם לבדוק כי המלבן המגושם כבר לא שם.
לאחר תקופה ארוכה שמדף הספרים מאיים עליי ואני מגחך "מי צריך ספרים מודפסים,היום יש ספרים אלקטרוניים,נגמר זמנו של הדפוס עוברים לעידן חדש.
תודה לאל שפקח את עיניי, התנצלתי,וישר נגשתי לקחת ספר מהמדף העשיר במטרה לא לאכזב יותר בנושא זה.
ומה טוב לחזור לעולם הקריאה עם ספר כמו "נמסיס".
הגיבור של הספר "הארי" מסתבך יותר,לוקח סיכונים,ובכך יוצר מתח בהתאם.
התפניות החדו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מתח טוב. מבחינת המתח נסבו מצליח לשמור על הרמה מהספר הראשון - אדום החזה. המתח נשמר עד הדף האחרון. יש גם כמה חידות בלשיות לפתור, שמעסיקות את הקורא לכל אורך הספר. היתרון המוסף לדעתי, לעומת הספר הראשון, הוא ההיבט הפילוסופי שהוא מעלה: מהי נקמה, וכיצד היא מתקשרת לצדק או לצדקנות. החיסרון לטעמי, אשר יתכן וייתפס כיתרון לגבי אחרים, הוא עומס בתפניות עלילתיות. זה נועד, כמובן, לשמור על המתח, אבל קצת מתיש לטעמי לקראת הרבע האחרון של הספר. בקיצור: אפשר היה לקצר. לסיכום: ספר מתח מצוין - מומלץ ביחוד למי שאהב\ה את הספר הראשון (לא חובה לקרוא קודם, אבל כדאי כדי להבין את העלי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, אז בואו נתחיל באמרה המאוד מדויקת שיו נסבו נשמע כמו סושי. זה כאילו מישהו מזמין אותו בתפריט. אפשר לקבל שני יו נסבו בבקשה? לא משנה. בכל אופן, מעכשיו והלאה יו נסבו= מר סושי.
אז מה עושים ביום כיפור?
א. צמים
ב. לא צמים
ג. רוכבים על אופניים
ד. לא רוכבים על אופניים
ה. חולים ורואים טלנובלה של 300 פרקים.
ו. חולים וקוראים ספר של 400 עמודים.
טוב, אז במקרה הזה, אפשרויות ה' ו-ו' נכונות. השנה לא צמתי, הצטננתי, אפילו לא יצאתי החוצה, וכמו ילדה מנודה ראיתי שלושים פרקים בטלנובלה.
אבל לצערי כאבו לי העיניים, הטלנובלה התחילה לשעמם, ואיבדתי את המשקפיים. (אם מישהו מוצא שיחזיר ל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנה לקח לחיים - לא לקרוא את ספרי הסדרה בסדר רנדומלי. אדום החזה היה מרענן ומפתיע. פנטום היה מרתק ומבריק. נמסיס - פחות. נסבו עדיין אותו נסבו ולא שחלילה פרשתי ממועדון המעריצים שלו, אבל אחרי פנטום הייתה ירידה מסויימת ברמה. יש לי מין הרגשה עמומה שקיים (מבחינתי כמובן)כלל ה"שלושה" בספריו, ז"א החשוד הראשון והשני לעולם לא יהיו הרוצחים והאדם השלישי, שלכאורה לא - הוא כן. לא כלל מדעי, סתם אינטואיציה נשית:-)
מכיוון ששוב אין לי הרבה מה לחדש אחרי יותר משלושים ביקורות מהללות, כהרגלי לאחר קריאת ספריו של נסבו, אפצח במספר שאלות המופנות אל עצמי:
1. הארי הולה הוא אלכוהוליסט ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכירים את זה שקצב הנשימה שלכם משתנה עם קצב הנשימה של הדמות בספר שאתם קוראים? פתאום אתם מרגישים שאתם מתחילים לקרוא מהר יותר ויותר... שנשימתכם נעצרת? שאובוי לבושה אתם קוראים פסקה קדימה כדי לוודא שהכולל בסדר?
לא מכירים? אם כך אתם צריכים לקרוא את הספר הזה. כי ככה רבותי, לעניות דעתי כותבים ספר מתח. יש בו גם דמויות עגולות, גם אווירה, גם אמינות, יש רגעים שאין לך מושג, ויש רגעים שהרגשתי כמה אמא שלי בתקופה שסירטי אימה היו באופנה (וידאו שארפ, חנות השכרת סרטים בקצה הרחוב, כותרים כמו "ליל כל הקדושים" סיוט ברחוב אלם על כל המספרים, ועוד... איך לעזעזל נתנו לנו לראות סרטי... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הדברים הכי כיפים זה להתענג על ספר טוב...
"יו נסבו" סופר מעולה, עם כישרון כתיבה מדהים!
את הספר "אדום החזה" קראתי כולי דרוך, וממש היה קשה להיפרד מהספר, לא רציתי שהספר יגמר!
ושסיימתי את הספר רק דבר אחד רציתי, וזה להשיג את שאר הספרים של "יו נסבו".
הוא פשוט השאיר טעם מעולה!
מאוד מאוד נהניתי מהספר "נמסיס" ומאוד הזכיר את האיכות של "אדום החזה" אבל קצת הצטערתי שהספר מבחינתי
לא ממש הצליח לרתק באותה רמה כמו כדמו...
כמו להקה טובה שמוציא דיסק ראשון מהפנט, ובאלבום השני מוציא דיסק מעולה אבל פשוט לא באותה רמה!
עדין מאוד נהניתי מהספר, מותח, כתוב טוב, ואחד הדברים היפים ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת את הכתיבה של יו נסבו ואוהבת את הספר הזה שנפתח ביום פסטורלי ושקט בבנק באוסלו. כמה אנשים מחכים לתורם, הכל רגוע מלבד הארי הולה, בלש משטרתי, הוא עסוק בלמדוד אנשים, לבדוק שעון, לספור שניות (תחושה של דופק, של מתח). יו נסבו לא נותן לנו להינפש יותר משתי דקות והרעש מתחיל, לרגע נותן לנו להיאנח אנחת רווחה, שניה בדיוק, ושולח אותנו ישר לאקשן. הספר המותח הזה כתוב כמו קונצרט: אקורדים עולים, מוסיקה שקטה, שוב עליה שוב ירידה ולבסוף קרשצ'נדו ואז חליל.
הבלש של נסבו, הארי הולה הוא שתיין, נון-קונפורמיסט וכמצופה גם סוג של אנדרדוג (סליחה על גיבוב המילים הזה אבל לא יודעת... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר השני שתורגם לעברית, טוב יותר מהקודם ("אדום החזה"), מעניין ומושך. מפחיתים מההנאה: הניסיון של הסופר לשמור על הדמות שלו מגניבה ככל האפשר ולתת פיתרון סבוך שמחייב הסברים של הדמויות. אם אהבת את הספר הקודם- תאהב גם את זה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק. סיפור בלשי המתרחש באוסלו, נורווגיה. הסיפור מותח, הכתיבה קולחת, מלא הומור ציני ופיתולים בלשיים. מומלץ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לדעתי מספיק לקרוא את הספר הראשון שתורגם לעברית (אדום החזה), בכדי להבין שיו נסבו הוא סופר מחונן. אבל בספר השני שתורגם לעברית (שהוא הרביעי במקור הנורבגי), הוא מצליח להתעלות על עצמו.
מדובר בסדרה בה הגיבור הוא המפקח (החוקר) הארי הולה, אלכוהוליסט לשעבר ובלש בעל חושים מפותחים בהווה.
בספר הזה מציג בפנינו יו נסבו את תפיסותיו לגבי מקומה של הנקמה בתרבות האנושית (נמסיס היא אלת הנקמה היוונית, שהפכה לימים לאלת המשפט בתרבות הרומית).
הספר מתאר שתי תעלומות הקשורות זו בזו ונובעות ממניע של נקמה: שודד שהורג פקידת בנק לעיני מצלמות האבטחה, ואישה שנמצאה ללא רוח חיים והי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כגודל הציפיה כן גודל ההנאה.
לאחר "אדום החזה" פיתחתי ציפייה גדולה לקרוא את הספר השני בטרילוגיה של יו נסבו.
והוא אכן לא אכזב.
בספר השי חוזר נסבו אל הארי הולה, הבלש המשטרתי חובב האלכוהול, שחייו הפרטיים והזוגיים מתוסבכים. מתח בנוי היטב, עם שתי עלילות מקבילות שסופן מפתיע,
שוד בנק שנגמר ברצח מזעזע ולא אנושי ומוות תמוה ומסתורי של עלמה צעירה.
יו נסבו מצליח להכניס את הקורא לנבכי מוחם הן של הפושע והן של הבלש החוקר , דרך חולשותיהם, טעויותיהם ואופן חשיבתם.
יש הרבה תפניות חדות בספר, לרגע נדמה שהכל נפתר ואז שוב מסתבר שמתחילים שוב מחדש.
מעבר לעלילת המתח הצלחתי ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני זמן מה, בעגה המקצועית, "חטפתי צינון". השתמשתי במי מלח, סחבתי איתי גליל של נייר טואלט לכל מקום, ושכחתי איך נושמים מהאף בצורה נורמלית.
יום שבת אחד הגיע ואני הוצאתי מערימת הספרים של אמא את הספר הנ"ל. הזהרתי אותה שאני חושבת שזה לא הספר הראשון, אבל היא לקחה אותו בכל מקרה (מזל. מזל טהור. אני מאמינה במקריות, דרך אגב.).
וכך קרה שאני, מילים המצוננת, נשארתי במיטה כל שבת כמעט (למעט הפסקת מחשב של שעה וחצי) וקראתי את "נמסיס" של יו נסבו.
העלילה מסובכת מכדי שאתחיל להסביר אותה, מה גם שאני לא זוכרת ממנה כלום. הדבר היחיד שנשאר אצלי זו ההרגשה של - "רגע, אבל זה נפתר, ההוא ע... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד שהתחלתי לכתוב את הביקורת, לא ידעתי שאכתוב אותה. לא בגלל שהספר לא טוב או לא מעניין - הוא דווקא טוב ומעניין מאד. זה אחד מאותם ספרים שגורמים לאנשים להגיב אליהם - לטוב ולפעמים גם לרע. זה הספר השני של נסבו שאני קוראת, ואת הראשון קראתי ממש מזמן.
הארי הולה הבלש של נסבו גרם לי לחשוב על המקצוע הספרותי הזה. כבר אמרו לפני ש"בלש" במותחנים צריך להיות שרוט קשות: בדרך כלל הוא בודד - גרוש או אלמן, שותה יותר מדי, לא מתנהג באופן מקובל, יש סביבו אווירת מדנים ותככים, ובדרך כלל סולחים לו על כל המיזנטרופיה הבלתי מוסתרת שלו בגלל יכולתו המופלאה לפענח פשעים, שזו הסיבה לקיומו. ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופר שלומפר הבלשי חוזר, הארי הולה, בגדיו מרופטים ופיו מריח אלכוהול, חוזר אל דירתי בעלת האווירה הפסאודו-סקנדינבית.
הפעם, הארי צריך לחקור מקרה שוד המסתיים במותה של הקופאית, אבל, כמו תמיד אצל נסבול'ה שלנו, הפיתולים מתחילים להגיע במהירות, ולאחר זמן קצר חברה מהעבר של הארי נמצאת מתה בדירתה לאחר לילה בו שהה איתה, והארי מקבל אי-מיילים משולח מסתורי אשר יודע קצת יותר מדי, ומבין כי עליו לפעול במהירות לפני שהחשד ייפול עליו, ובה בעת מתמודד עם רצון מפקדיו לסגור את תיק אלן ילטן, ועם המלחמה של חברתו לחיים, רקל, במשמורת על בנה אולג, אי שם ברוסיה הקפואה אף היא.
דווקא ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש משהו בכתיבה של נסבו שמרתק אותי לקרוא את הספרים שלו.
סדרת הספרים העוסקים במפקח הארי הולה, הם מעניינים וסוחפים. נכון הספר לא מושלם - אישית עוד לא מצאתי את הספר המושלם.
אבל נסבו מסובב את העלילה, מקפיץ, זורק ושוב מסובב. וזה עובד.
אחרי שהתחלתי לקרוא ספרים של סופרים אירופאים, אני לא מסוגלת יותר לקרוא ספרים אמריקאים, פתאום הכל נראה שטוח, טיפשי, ילדותי המידע ניתן לקורא עם כפית.
לכן אני מתחברת לסגנון של נסבו,אז נכון השמות של הדמויות ושל המקומות מסובכים ומבלבלים, למרות שאם קוראים את הספר תוך פחות משבוע זה לא ממש מפריע.
אני אוהבת אך הדמויות הן עשירות, עג... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר הראשון של יו נסבו שאני קוראת.
אכן, ספר מותח החל מהרגע הראשון.
אכן, יותר מידי שמות (שחלקם דומים למדי) שצריך לזכור. אכן, כל פעם חושבים שמגלים סוף סוף את הרוצח אך מתברר שלא. אישית לא אהבתי את צורת העלילה הזו (אולי זה קשור לכך שספרי מתח לא היו בדיוק הפייבוריט שלי עד עכשיו) בכל מקרה, אני לא מתחברת לסגנון.
בנוסף, משום מה חשבתי ששני מקרי הרצח אמורים להיות קשורים איכשהו. טוב, עכשיו כשאני כותבת את זה זה באמת נשמע חסר הגיון, למה שהם יהיו קשורים? אבל מצד שני, למה לכתוב בספר אחד שתי תעלומות שונות שלא קשורות בינהן?
לא עדיף לכתוב במקום זה שני ספרים שונים?
למר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומנם כאשר יו נסבו יוצר רומן הוא רותם ידע אישי רחב, אך לפעמים יש תחושה הוא מוגבל, וכך גם הטווסטים בספר - העלילה נבנת במקצב מהיר (דבר שטבעי שנאהב), אך לא נמצא את ההבנה ותחושת העילאית בטוויסט.
אחרי ״אדום החזה״,״נמסיס״ ו״איש השלג״, אני בספק (אפילו שאני מאוד מאוד רוצה!) שהדמות הראשית תצליח להתפתח.
ממליץ על הספר באנגלית, בגלל בשפה העשירה.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
נחמד מאוד, בסגנון של נסבו, קריא וזורם למרות שעמוס בשמות נורווגים קשים לשינון וחלקם אף דומים. אני כתבתי כל שם, תפקיד בעלילה, מספר עמוד בו הופיע לראשונה על הצד הפנימי של הכריכה. מאוד הקל על הקריאה לאחר מכן. ממליץ על הספר למי שאהב את אדום החזה, הכתיבה מורכבת, מאתגרת שכלית כראוי לספר מתח בו הכוכב הוא שוטר-בלש שאינו מלוקק.
העלילה מורכבת מאוד, מאתגרת כמו שציינתי. הניתוחים הפסיכולוגיים רק מוסיפים.
ההתקדמות לא מסובכת מדי, הסופר לא ביקש להקנות לספר טוויסטים מיותרים או להאדיר את הספר באמצעות כתיבה מתוסבכת. העלילה עקבית.
למי שקרא את אדום החזה לא יהיה קשה לחזו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הגעתי כמעט לעמוד 100 ובסוף לא יכולתי להמשיך,
נטשתי, ספר עם המון שמות סקנדינבים שצריך לזכור
ולדעתי גם העלילה לא כתובה בצורה מעניינת.
בקיצור, השתעממתי.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכול בגלל אלימלך זורקין או אם לדייק יגאל מוסינזון.
מוסינזון בספרו "חסמבה בבית האסורים" הופך את אלימלך זורקין לרופא שממציא מחלות ושמות באורך של שורה או שתיים.
מאז אני פשוט לא מתייחס לשמות בספרים.בדרך כלל זה לא מפריע לזכור שמות כמו ג'ק,ג'ו,מיקי,נעמי...אבל תנסו להיזכר בשמות מוזרים מסקנדינביה שלא ממש טרחתם בפעם הראשונה לקלוט אותם ואתם בבעיה.
יצא לי בהרבה קטעים ב"נמסיס" לעצור ולנסות להיזכר מי הדמויות שעליהם מדבר המחבר.למרות שהבקורות מהללות את הספר, לטעמי,הוא גדוש בשמות יתר על המידה והסופר כנראה בטוח שאנחנו נזכור אחרי 200 עמודים את אחת הדמויות השוליות שה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מתח, בלשנות במיטבה, שתי עלילות שאותן מנסה לפענח הארי הולה, שתיהן מרכזיות ומעניינות תחת כריכת ספר אחת.
פעם ריאשונה שאני קורא ספר של הסופר הנ"ל, לא קראתי עדיין את "אדום החזה" ולפי מה שהבנתי תוך כדי קריאת "נמסיס", "אדום החזה" מופיע לפניו בסדר הכרונולוגי...ולכן ממולץ לקרוא אותו קודם לכן:).... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את הספר כשם שאהבתי את "אדום החזה" ספרו הקודם בסדרת הארי הולה של יו נסבו. אין לי ספק שאם יהיה עוד ספר מסדרה זו אקנה ו/אקרא אותו כי הוא פשוט סופר מעולה בסוג הזה של מותחני משטרה. למרות בלגן לא קטן באירועים ובהבנתם כולל הפתעות לא קטנות - הכתיבה היא פשוט טובה, קולחת וגורמת לי לרצות שהספר הזה לא יגמר ויהיו עוד ועוד התפתחויות. למה לא נתתי לו ציון מעולה ורק ציון טוב? פשוט משום ההשוואה עם "אדום החזה". מומלץ בכל זאת בחום.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החץ של עכברי מטייל לו בין ארבעה לחמישה כוכבים. תוהה, מהסס, מתחבט, מתלבט. ובכן, אנחנו לוקים בתסמונת הספר השני. למי שאינו בקי בתסמונת זו, הנקראת גם אדום החזיס-נמסיס-קתרזיס מסוג A או מסוג B, או בכל שם שתרצו.
לופת הקורא הנרגש את הספר השני, אחרי שהתפעל עמוקות מהספר הראשון, ושואל את עצמו: האם נסבו התעלה על עצמו בנמסיס, או לא. שהרי זאת עליכם לדעת, ספר ראשון (מתורגם ראשון לעברית, למען הדיוק) שמתגלה כמעולה ומפתיע, משאיר אחריו שביל רחב של ציפיה ותקווה. ואז, הספר השני, נופל במלכודת המחלה שלעיל. חלק מן החולים, אלה הלוקים בסוג A קוראים את נמסיס כשהם שטופים בדעות קדומות ... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה.שוק בנק המסתיים ברצח,על פניו נראה כתקלה במהלך השוד בבדיקה לעומק מתגלים פרטים אחרים לחלוטין,יו נסבו שכתב את אדום החזה ממשיך במסורת כתיבה מעולה, העלילה מתפתחת בצורה הדרגתית עד לפענוח המפתיע.
ספר מומלץ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מתח לחובבי ספרי מתח. למיטיבי לכת בז'אנר. מורכב, מסובך, גדוש בשמות מוזרים (נורווגים!) והמון פרטים קטנים. מי שאהב את 'אדום החזה' יאהב גם את הספר הזה, אולי אפילו יותר. כל היתרונות של 'אדום החזה' נמצאים גם כאן: דמויות בשר ודם שקל להזדהות איתן, הומור חביב, דיאלוגים שנונים, אבל הספר הזה אפילו קצבי יותר ומותח יותר. האמת שנראה לי שיו נסבו הוא במאי סרטים בנשמתו. הספרים שלו הם ממש סרטים כתובים. אבל לא סתם סרטים, אלא סרטים מהסוג המסובך והמהיר, שבהם סצנה רודפת סצנה, ואתה בקושי מספיק לעכל ולתפוס את ההתרחשות בסצנה שלפניך , וכבר היא מתחלפת בסצנה אחרת שלא קשורה, ומו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מותחן חביב. תאורים יפים ולא ארוכים מידי. דמויות חביבות אנושיות. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מפתיע מאוד, מסקרן, ומעורר השראה. ספר מתח מעולה, כתוב יפה ולעניין וממש לא מרוח, הספר נגמר כשהיה צריך להיגמר וכל מילה נוספת רק היתה מקלקלת.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
זהו הספר השני של יו נסבו שאני קורא, הספר הראשון הוא כמובן "אדום החזה".
מאוד אהבתי לקרוא את הספר הזה מכיוון שמתי שאתה חושב שאתה יודע מה הולך לקרות הכל מתהפך ואתה בעצם רואה שאתה לא יודע כלום.
סגנון הכתיבה של יו נסבו הוא די תיאורי, שמתי לב שהוא אוהב לתאר את מזג האוויר במקרים רבים בספר כנראה זהו סוג של מוטיב שבא לתאר את הפרק\עמוד\פסקה\ מה שזה לא יהיה.
הסיפור מפתיע ומרתק ואני בהחלט מחכה לספר הבא שיתורגם לעברית.
קשה לי להגיד מי מבין שתי הספרים שקראתי אני יותר אוהב מכיוון ששתיהם מאוד טובים ולכן אני לא יכול להשוות בינהם.
ממליץ לכולם לקרוא! ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מתח טוב מנקה את הראש ומזרים אדרנלין. ספר מתח מצוין משאיר גם טעם טוב בסוף וממלא את הדמויות במקומות הנכונים.
נמסיס הוא כל האמור לעיל בתוסף בונוס שאני אוהב – דמויות שעושות טעויות שעלולות להיות טרגיות וכאלו שלא תמיד יודעות מה נכון.
בונוס נוסף הוא נורווגיה שנחשפת טיפה יותר מבעד לעלילה ( אדום החזה היה החשיפה הראשונית והגדולה)
הספר מכיל שלושה סיפורים שאולי מתחברים ואולי לא – הקצב אחיד ומהיר.
יש בספר הרבה טוויסטים ושינויי כיוון שבגדול זה מבורך אבל לקראת הסוף זה טיפה התיש.בנוסף אחד הסיפורים נפתר בצורה שיפה ספרותית אבל מהסוג שאיני אוהב ( תכנון מושלם) ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לדעתי טוב יותר מאדום החזה, נא לא לצפות שאתם יודעים את הפתרון, הכל מתהפך כמה וכמה פעמים, בילוי נעים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לספר הגעתי בעקבות המלצות וביקורות הקוראים באתר, וכ"חוב" לסופר שאת ספרו המוערך "אדום החזה" לא צלחתי.
ההבטחה על גב הספר שספר הזה הוא המוצלח שבסדרה היתה המניע האחרון לקריאת הספר.
מדובר בספר מתח אינטליגנטי,מסובך ומושקע.
העלילה מורכבת ומתפתלת.
חשתי שבספר אחד הוכנסו כמה מותחנים. בכל פעם שהינך סבור שהכל ברור וסגור בצורה הגיונית איכשהו, הכל נפתח מחדש, ההגיוני הופך ללא רלוונטי ושוב חקירה, פתרון, סגירת החקירה ושוב פתיחה מחדש.
צריך להיות מאד יצירתי כדי להמציא עלילה שכזו.
גם הדמויות בספר ומורכבותם יכלו להספיק לכמה מותחנים.
אז מה היה לנו בספר?
עלילה פתלתלה - ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נתחיל בזה שהפספוס הגדול שלי היה שהתחלתי לקרוא את נמסיס לפני אדום החזה,
ועכשיו גם אם ארצה לקרוא את אדום החזה, אני כבר יודעת דברים חשובים שקוראים בו בגלל שקראתי את נמסיס ככה שזה מהלך לא חכם.
אם אתם קוראים את הביקורת הזאת ולא קראת את אדום החזה, תקראו קודם את אדום הזה ורק אז את נמסיס...
ולביקורת:
וואו! ספר במיטבו. היה רגע בספר שאמרתי לעצמו "אוקיי. הוא פתר הכל. אבל רגע, יש עוד 200 עמ'...מה הוא כבר יכול לחדש לי?"
אבל הופתעתי לטובה, הוא חידש והרבה והספר רק נהיה יותר ויותר מותח ולא הצלחתי להניח אותו מהיד
אם אתם אוהבים ספרי מתח, אני ממליצה לכם מאוד. ספר מצויין!... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה אפשר להגיד על ספר זה?
ראשית אפשר לומר את הברור מאליו: ספר מסוגת הבלש.
מה עוד?
בספר ישנן שתי חקירות רצח נפרדות שנוגעות לא נוגעות אחת בשניה.
שמתבוננים בכמות הדפים הרבים שעוד נשארו לקרוא בספר בכל פעם שנדמה שהנה פוצחה התעלומה והוכח מעל כל ספק שהפושע האמיתי נתפס מבינים שהדרך ללכידת הפושע האמיתי עוד ארוכה.
כמה פעמים אפשר להאמין כמעט ללא צל של ספק מתוך העובדות שהפושע בא על שכרו ונגמרה החקירה רק בשביל לגלות שזה לא נכון? יו נסבו מוכיח שהרבה...... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין מה לומר, יו נסבו כנראה לא יודע לאכזב. גם אם הוא מנסה, זה לא מצליח לו.
הדמות של הבלש האפלולי, השיכור שחי על הקצה ו... טוב אני לא רוצה לעשות כאן ספויילר, אבל בקיצור הדמות הזו היא איננה חדשה ואפילו די בנאלית בספרות המתח וגם בעולם הקולנוע. ממש כמו ברוס וויליס ב-מת לחיות, ממש כמו מלגיבסון ב- נשק קטלני, ועוד המון המון דוגמאות.
אבל בניגוד לחבריו, הארי הולה, הבלש של יו נסבו לא נופל לאף קלישאה, פעם אחר פעם הוא צולח את כל המהמורות והספרותיות שניצבות לפניו ומצליח להפתיע אותנו מחדש.
סחתיין עלייך יו נסבו, תבוא בהמונייך ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא מסכימה עם אלו שכתבו שמדובר בספר טוב מהראשון. מודה אני שבספר הראשון לקח לי קצת זמן להכנס לעלילה ואילו בספר הזה, נשאבתי מיד. חזרה אל דמותו החביבה של הארי הולה, אל עלילה מותחת. זהו ספר שלא רוצים להניח מהידיים. לצערי ה-1/3 האחרון של הספר היה מייגע קצת, החלק בו הסופר נע מפתרון אחד לאחר - קצת עייף אותי.שלא תטעו, מי שנהנה מהספר הראשון יהנה גם מהספר הזה, אך אין כמו פעם ראשונה.. ואחרי שכבר מכירים את השטיקים של הסופר.. אפקט ההנאה קצת פוחת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר הרבה זמן לא שמחתי על צאת ספר חדש לאור כמו ששמחתי על צאתו של "נמסיס", השני בסדרת מותחני הארי הולה של הסופר יו נסבו.
את "אדום החזה" קראתי בלב סערת "נערה עם קעקוע דרקון" כאשר לפתע כולם גילו את הסופרים הסקנדיניביים.
"אדום החזה" היה לא פחות ממדהים, ספר מושלם שהכיל בתוכו הכל, מתח, דמויות בנויות היטב והרבה היסטוריה וחומר למחשבה, "נמסיס" הוא המשך נפלא למעלליו של הארי הולה.
בדומה ל"אדום החזה", גם כאן שוזר נסבו סיפור בתוך סיפור וגורם לנו לחזור ולהרהר בכל פרט ופרט שהוא משחרר לנו לאורך העלילה הבנויה בצורה מושלמת.
כל משפט בסיפור הוא חשוב, כל מילה במקום, כל פרט מובי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמנם אני לא מבקר ספרותי כמו מנחם בן, ואיני מתכוון לנתח את הספר.
לקרוא את נוסבו זה כמו להיות ברכבים הרים. אני יכול להגיד שנוסבו מצליח לרתק את הקורא, לגרום לו שלא יניח את הספר מהיד ויקרא בשקיקה ובנשימה אחת. לא הצלחתי לעלות על הפתרון.
אחרי שהפתרון מתגלה וכבר חושבים שבזה ייגמר הספר, מקבלים טוויסט נוסף ומותח.
לא יודע מה איתכם, אני כבר מחכה לספר הבא שלו ובטוח ארוץ לקנות.
דבר נוסף,יו נוסבו עולה בכמה דרגות על סטיג לרסון.
ציון מושלם. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
לא מזמן כל כך, הייתי מעורב איכשהו ביצירה של סרט קולנוע באורך מלא. אני זוכר שבמהלך הדיונים על התסריט ומהלך העלילה עלתה התיאוריה הפשטנית משהו (אבל בפועל מדוייקת למדי) שסרט טוב הוא כזה שאתה יכול לתאר אותו בחצי דקה בשיחה טלפונית לחבר. הצלחת? יופי, אפשר להמשיך. לא הצלחת? מורכב מדי? לא טוב. צריך לחזור ולעבוד על התסריט, לפשט אותו, לזקק אותו. משהו לא עובד. בתכל'ס, זה עובד עם כל סרט טוב שראיתי.
גם בספרים, המבחן הקטן הזה אמור לעבוד. כשחושבים על זה, רוב הסיפורים די פשוטים, גם אם מדובר ברומנים מורכבים או בעלילות רצח סבוכות. בתוך הספר יש עוד מורכבויות, כמובן, ושפה... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
