ביקורות ספרים על הספר נמר השלג - (הכלה הנצחית) - ספריה לעם #650
|
״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי״ (שיר השירים ה׳ ו׳)
לא דמיינתי לעצמי שזה יהיה הספר שיוציא אותי ממחסום הכתיבה שלי, ובכל זאת, בשעה שסיימתי לקרוא את המילים האחרונות של אחרית הדבר, בעודי בוהה בחלל ומנסה להבין מה קראתי עכשיו והיכן אני בעולם, והנה מילים החלו מתגנבות אל ראשי. מחשבות, תהיות. מילים! מילים חיות!
ולחשוב שבעמוד 40 לערך עוד חשבתי להחזיר אותו לספריה...
עד שברגע אחד העלילה כמו מתעטפת בלבוש אחר, מחליפה דמות במעין סחרור מכשף, ומהרגע ההוא והלאה כבר הייתי לכודה.
אז לחיי הזדמנויות שניות, שכן ה... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אי אפשר לכתוב ביקורת על ספר של אייטמטוב מבלי להזכיר את ספרו הנפלא... בעצם כן אפשר. זה באמת לא הוגן, אייטמטוב סופר מצויין וזה עוול גדול לקרוא את ספריו תחת צילה הכבד של יצירת מופת כמו... אוי, מה קורה לי? זה בלתי נשלט. טוב, זה לא הולך ככה, הביקורת הזאת צריכה חוקים:
1. לא מדברים על והיום איננו כלה.
2. לא מדברים על והיום איננו כלה!
נמר שלג זקן שאיבד את אהובתו לנמר שלג אחר, מנודה מהלהקה ומחפש מקום להתבודד בו (ממתי נמרים חיים בלהקות?). גם ארסן הוא נמר, הוא עתונאי עצמאי שמבקר את כולם. גם הוא מאבד את אהובתו לנמר חזק ממנו ואיתה את החלום להפיק את אופרת "הכלה הנצחית", המבוסס... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גורלות השלובים אלה באלה גורלות יצורים שאינם מודעים איש לרעהו.
אדמומיות הבוקר מבזיקה בשיא צבעוניותה ומבשרת על התחלתו של יום חדש הנושא עימו התחלות חדשות לכלל בני האדם...
איך ברגע אחד נדחקת אל העולם האפל קרן אור אחת שמאירה את עולם הנפש הפנימית ומניסה מחשבות טורדניות שתכפו אותך? שערערו אותך עד שיגעון?
נמר שלג המתהלך בהרי קירגיזסטן המושלגים, פסיעותיו הכבדות מותירות עקבות בשלג. עקבות שמספרות סיפור חיים שלם של בעל חיים אחד שגדולה מפוארת הייתה לו אך כמו שנסק בשמיים כעיט, נסוג מזלו הטוב ונגזר עליו שזנבו יהיה בין רגליו ימים רבים.
גבר צעיר בשם ארסן סמנצ'... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שני של אייטמטוב שאני קורא אחרי "והיום איננו כלה" הפנומנלי. סיפור זה אף הוא מתרחש בקירגיסטן הרחוקה, ההררית והפראית. סיפורם של ארסן איש העולם הגדול, כותב מחזות וסיפורים השב אל כפרו הנידח ושל ז'אאברס נמר השלג המזדקן שמנודה חברתית בחברת הנמרים כיוון שאיננו יכול להתחרות יותר בצעירים ממנו.
הספר פותח בפרק נהדר ומבטיח על חיי הטבע של נמרי השלג ותאור הנופים סביבם, אולי הפרק הטוב בספר, פרוזה נהדרת, פיוטית משהו.
ארסן חי תקופה ארוכה בעיר הגדולה וחברתו שהופכת לשחקנית מפורסמת נוטשת אותו. ארסן הפגוע גם מאבד את עבודתו ונותר חסר כל. הצעה מפתה מגיע מדוד שבא לבקרו... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה די אכזב אותי, לאור ההיכרות עם ספרים אחרים של הסופר. הוא הרגיש לי בוסרי, מבולבל משהו, עם בליל של נושאים שונים שלא ממוצים עד הסוף ולא בדיוק ברור מה הסופר מנסה להגיד על כל אחד מהם. בנוסף, הספר הזה מלא בקשקושים רומנטים-סנטימנטלים שהיו רלוונטיים בספרות הרוסית של לפני 100 שנה אבל היום מרגישים לי לא לעניין: איך בדיוק אהבות שמתלקחות ומתות תוך כמה שעות משתלבות בעולם שיש בו טלפון לוויני שפועל בחור נידח בקירגיזסטאן...?
כמו ב"והיום איננו כלה", אייטמטוב משתמש פה בטכניקה של שני קווי עלילה - אחד שמלווה את הגיבור האנושי והאחר - נמר שלג מזדקן. איכשהו כאן זה מרגיש... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים לדעתי הכתוב בסגנונו המרהיב ותיאוריו הפילוסופיים של אטימטוב נותן לקורא הפעם נק' מבט אקלקטית על התרבות הקירגזית המשולבת ברומן טראגי ומרתק... ספר מומלץ!... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספר מסופרים שני סיפורים ואגדה שלכאורה אינם קשורים ומתאחדים לסוף כאוטי טראגי. ספר מקסים מיוחד אשר רואה את החיים המודרניים מנקודת מבט של אוכלוסיה המרוחקת מהמרכז שחיה באורח חיים שבטי מסורתי שרק מתחיל לגעת ולהחשף לטכנולוגיה ולפיתויי העולם הרחב וכיצד המודרנה והמסורת חיים במקביל וקשה להם זה עם זה.
כמו בספר היום איננו כלה גם ספר זה יפפה בצורת הכתיבה בתאורי הנופים הטבע וסיפור חיי התושבים. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שוב אני עושה את זה. כותבת על ספר שנטשתי, למרות ש"לא מראים לטיפש חצי עבודה" כמו שכתב לי בתגובה מישהו, כשעשיתי את זה לספר שהוא אהב. ובאופן כללי הוא צודק. הטיפש - במקרה הזה אני - צריך להסתיר את פניו בבושת פנים, ולא לכתוב ביקורת ולנסות להסביר - בעיקר לעצמו - איך קרה שספר מוערך של סופר הנחשב אייקון ומוסכם על כולם שכתב את הספר הטוב בעולם, ננטש.
הספר נפתח בפרק מ"ניישונל ג'אוגרפיק" ושובה את הלב. לבו של מי לא נכמר על הנמר הזקן, זה שהיה פעם אימת הלהקה והיום מגורש ממנה בבושת פנים, בת זוגו לשעבר מביישת אותו בפרהסיה - היא מעדיפה באופן ברור את יריבו הצעיר ממנו, וכשהזקן מת... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נמר שלג עזוב דחוי ומנודה מסתובב לו בהרים מחפש היכן לסיים את חייו , ארסן , עיתונאי אחד מנודה עזוב ונטוש מחפש שוב את חייו בחזרה, והכלה הנצחית עזובה נטושה אך נחושה למצוא שוב את אהובה הצייד , האם היא אמיתית או אגדה המהלכת בין ההרים ועד היום שומעים את יללותיה, ארסן חוזר אל כפרו בו נולד שם מחכה לו עבודת תרגום, שני שחים ערבים מגיעים לצוג נמרי שלג וכל הכפר רוטט ומתרגש גועש ובוחש, ארסן מגיע עצוב ומובס אחרי שזמרת האופרה הנערצת לה חלם לכתוב מחזה אופראי בחרה לברוח עם אמרגן זול ופשוט ולשיר שירי פופ. גם נמר השלג מובס , נמר צעיר גנב לו את זוגתו להזדווג עימה בהרים וכל ה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אייטמטוב הענק שמפליא כל כך לכתוב, כותב את הספר הזה שעוסק בהמון דברים: מות הקומוניזים והמעבר לכלכלת שוק חופשי, קפיטליזם וגלובליזציה. עוד הוא מדבר על הירידה מגדולה, חיי העיר והכפר, וגם על אהבה. מדובר בספר קצר, כמעט ספרון ולמרות זאת הוא מטיב לטפל בנושאים שצינתי ובעומק ראוי. אבל הכי יפה מתוארת ההתאהבות. יש דברים שהם יפים כשהם קורים לך, מדהימים ומשאירים אותך חסר מילים, אבל כשאתה מנסה לשבת ולכתוב את הרגשות האלה יוצא לך משהו קלוש ודלוח, לדוגמה לנסות לכתוב על אהבה, התאהבות או מעשי האהבה (סקס בלעז).
אייטמטוב כותב התאהבות בצורה מושלמת, אני לא מצליח להבין איך, אב... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הציפיות היו גבוהות מדי ובכך, אני מודה שטעיתי. לו היה שמו של מחבר הספר עלום, ייתכן והייתי קוראת את הספר באופן שונה. אך את הנעשה אין להשיב. שני זקנים נלחמים על האפשרות לסיים את חייהם בכבוד ובחופש בעולם שהולך וסוגר עליהם. כסף, תככים ופוליטיקה מצרים את מרחב המחייה שלהם לתחום צר שבו נדמה לרגע שייתכן והמוות הוא הוא אפשרות טובה לא פחות מן החיים הצפויים להם כבר מן הרגע הבא. זקן אחד, ארסן סמנצ'ן שמספר את הסיפור, והזקן השני, נמר מופלא, ז'אאברס, שחי במצוקים התלולים בהרים. בין השניים צפוי עימות שבו אחד לפחות עלול לקפח את חייו. העלילה השנייה שסביבה מסתובב המספר, עליל... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספרים של אייטמטוב לרוב נמצא את חיית הבר מככבת לצדו של האדם. שווה לו בכל, בחכמתה, בסבלה ובשייכותה הטבעית לסביבתה.
אייטמטוב בספריו מנסה כמו דון קישוט לשמר את אוצרות הטבע והתרבות של ארצו. באמצעות אגדת עם שהפך לרומן מודרני הוא מעלה את הקונפליקט, השחוק אמנם, אבל לא פחות רלוונטי. קידמה ושימור, עוני מול עושר מופלג, ההרס שמביאים דווקא אלה שביכולתם לשמור ולשמר. גדולתו של הסופר הזה ביכולתו להשתמש באוצרות הטבע והתרבות של ארצו, להציגם בפני העולם ברומן שמעלה בדעתי טרגדיה שייקספירית מסעיר, מרתק ומהנה ביותר.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפרק הראשון של הספר מרתק. אייטמטוב במיטבו. ההמשך מאכזב. התאורים עמוסים בפרטים, חוזרים על עצמם, חסרי עניין ומתח. למרות תאורים ארכניים של הגיבור, קשה לעמוד על טיבו של הגיבור ועל טיב יחסיו עם אהובתו. ההמשך מעלה שוב ציפייה לעלילה מלאת עניין והפתעות, וגם כאן האכזבה גדולה. קשה להאמין שזה אותו הסופר שהוציא מידיו ספר מופת כמו "והיום איננו כלה". אבד הקסם!!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר קבלתי במתנה. לא בטוח שהייתי קונה אותו כלל היות ולא הכרתי את ״והיום איננו כלה״ והוא לא נראה לי אחד מהספרים שאוהב...
ההתחלה היתה קשה. אפילו קשה מאוד. הרגשתי שלא קורה כלום. לא הבנתי מה הקשר בין מה שהיה כתוב על הכריכה ובין התיאורים הרבים על מסעדה יקרה...
אך משהו בכל זאת לא הניח לי להפסיק לקרוא ולשמחתי זה הגיע!! ההפתעה, ההתרגשות, המחשבות על מה שקורה...החלו להתוות הקורים סביב העלילה.
נשאבתי פנימה, רציתי לדעת מה קורה לנמר ואיך יתמודד ארסן עם המצב... קראתי את הספר בשקיקה, התיאורים הפכו פתאום זורמים, פתלתלים ומלאי חיים.
הספר מעלה כל כך הרבה חומר למחשבה. ה... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה הופך ספר, לספר טוב? מה המתכון שהופך שורות מילים, דפים אחרי דפים ליצירת מופת שכולם מהללים אותה? נראה לי שזו אחת השאלות המרתקות ביותר, זו שנמצאת בבסיס של האתר הזה, ושל דיונים בנושאי קריאה במקומות רבים אחרים. בהקשר הזה יש לי גם ציטוט, שנלקח מאחת הסקירות שפורסמו כאן לאחרונה: "סוף סוף אני מבין מה נדרש כדי שספר יהיה טוב: מוטיב ממוקד, אירוניה והומור, יכולת התבוננות וסופר מצויין אשר יודע להוליך את העלילה". נשמע די פשוט ומבטיח. אבל זהו, שלא. מעבר למוטיב, למיקוד, לאירוניה, ליכולת ההתבוננות, יש דבר נוסף. מין קסם כזה, הממגנט את הקוראים אליו.
הספר הזה, "החדש של צ'ינ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספרון הקטן והמופלא הזה מתבסס כולו על אגדת "הכלה הנצחית" והמשמעויות שהיא הביאה איתה. המשמעות העליונה של החיים הנמצאים באהבה וקידושם מול חוסר השלמה עם רוע שמביא איתו רוח שנאה ותוהו בחיים. כל מה שצריך זה ללכת אחרי החוקים הישנים והמסורת החקוקה ולהעבירם מדור לדור במקום מרוחק בסוף היקום שמאלה. וכמו באגדות גם כאן יש עושר פנימי של הדמויות ומה הם מסמלות בחיים, בעיקר הרבה כוחניות מול רכות נשפכת. מי מוותר, מי חזק ולמי יש גדול יותר.
האגדה מספרת ש:
החתן והכלה בשטח פתוח יוצאים למרוץ מבויים כשכל המשפחה מלווים אותם. הם עולים על סוסים -מאוכפים, הכי מהירים שישנם. על ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"והיום אינו כלה" - המוטו - חירות ללא פשרות.
"נמר השלג" - המוטו - גורל מוכתב.
בשני הספרים אייטמטוב אינו מבחין בין בעלי חיים לאדם. שניהם נדונו לחוות את הסבל והתלאות בין אם הם שואפים לחירות או נעים ותוהים במסילות גורלם. הרקע המדברי הקירגיזי המבודד והמרוחק מציויליזציה משמש נק' מבט גבוהה ומקיפה לניתוח מרכיבי פילוסופית החיים שלו. הספר טוב, עטור בתיאורי נופי מדבר וטבע הררי על גבול רוסיה-סין, מעורר מחשבה וכמיהה למרחקים. ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא, נהדר, גאוני, חכם. סופר מצויין, הכתיבה שלו עשירה, אמיתית.
אני מאד אוהבת את הספרים של אייטמטוב. יש בהם נחמה ורוך למרות שהנושאים קשים והחיים לא תמיד פשוטים.
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אכזבה עצומה.
לא מזמן יצא לי לראות סרט ("בית של חול וערפל" אם אינני טועה) שהחל טוב מאד אך התסריטאים עשו כל שביכולתם לעוות את התסריט כדי ליצור טרגדיה יוונית מרובת דמעות, כולל פיתולים לא סבירים ולא נצרכים בעלילה.
תחושה דומה פקדה אותי כאן. "והיום איננו כלה" יכול להתמודד בכבוד ברשימת הספרים הטובים ביותר שיצא לי לקרוא, ופה ושם יצא לי לקרוא איזה ספר או שניים.
אייטמטוב לטעמי היה ראוי לזכות בנובל לפני מותו, ולו רק בזכות ספר זה בלבד.
לצערי, הספר הזה לעומת זאת, הוא הספר החלש ביותר שלו שיצא לי לקרוא עד עתה. העלילה אינה אמינה והספר לא כתוב מספיק טוב. הן מבחינת הדמוי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אגדה יפיפיה המשלבת בין תיאור נהדר של נמר מזדקן המאבד את כל הלהקה אשר בעבר היה שליטה הבלתי מעורער לבין תיאור קורותיו של ארסן - עיתונאי בן כפר בהרים אשר קורא תיגר על סביבתו ואשר בצירוף מקרים בלתי רגיל יוצא לציד של הנמר כמתורגמן לנסיכים סעודיים והסוף הפנטסטי של הסיפור. איטמטוב מפליא כרגיל וחבל שזה ספרו האחרון ולא יהיו יותר. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
בעצם, סיימתי את הספר לפני כשבועיים, אבל לא התנסחה לי ביקורת, עד שבת.
בשבת... ראיתי חתול. שמנמן. אפילו שמנמן ביותר. הוא הביט בחמדנות על 4 יונים (שמנמנות גם כן), על הכביש העירוני שצעדתי לידו. ואז, התחיל להתקרב לאט- לאט, עם האף המונמך שמצביע קדימה, לאט-לאט, שהיונים לא ייבהלו... ובערך שהיה כמטר מהן--- הן פשוט התעופפו להן.
זה היה מראה מצחיק למדי- הוא היה כלכך בולט בשטח, שלא היה לו סיכוי להתקרב בלי שיבחינו בו, אבל כנראה שהוא לא הבחין בזה.זה היה נראה כמעט היונים ריחמו עליו, ועפו כדי לתת לו תחושה טובה שהוא "כביכול" נראה מאיים. נו, באמת.
זה גרם לי להיזכר בז'אאברס, הנמר המ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתחיל מהסוף. כמו כל יצירותיו של אייטמטוב, זהו ספר מעולה, סיפור מרתק שאי אפשר להפסיק לקרוא עד לסיומו המפתיע. לא אחזור על הכתוב בחלק האחורי של הכריכה. אייטמטוב, בכשרונו הנדיר הופך אגדה יפהפיה (ועצובה) לסיפור שנראה כל כך ריאלי. הוא מעביר את הקורא מהעיר אל אותם מקומות מרוחקים, מדבריות והררי שלג האופייניים כל כך לסיפוריו. יש בסיפור שילוב נדיר היופיו של אגדה על אהבה שהתפרקה באופן טרגי לסיפור המביע את הרצון לשמור על חיות הטבע הפראיות. אייטמטוב, בוירטואוזיות שאין שני לה משלב אלמנטים של עושר, פשע, אהבה, חמלה, בגידה. אינני רוצה לספר דבר על תוכנו של הספר כי הוא מ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה שמזדקן וכבר לא יכול.
זה שהיה הכי גבוה ופתאום מוצא עצמו הכי נמוך.
זה שהיה לו וכעת כבר אין.
ובעיקר, זה שאוהב ולא מקבל חזרה.
איזה ספר נפלא.
אודה ואתוודה שלא קראתי את "והיום אינו כלה" עליו תהילתו של צ'ינגיז אייטמטוב (כייף לגלגל את השם על הלשון) ולכן לקחתי את "נמר השלג" ליד כבלתי משוחד ובלתי מפוחד, ממש כמו סתם אחד.
ומהעמוד הראשון הוא שבה את לבי. או כפי שניסחו זאת טוב יותר חברי להקת "תיסלם" באחת מהשורות בנות האלמוות של השירה העברית: "ולבי שניתר ושקע ונמלא געגוע".
זה ספר שמספר על כל אלו שהזכרתי בארבע השורות הראשונות של הביקורת הזו. סיפור על ארץ בה מתערבבים עד... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר הדן בשאלה מהי חירות האדם והחיה בטבע מול מחזור חיים טבעי אצל חיות מחד ובין אנשים מאידך.
העלילה מביאה שני קוים שנפגשים:
- נמר שלג מזדקן, ז'אבארס, שהודח מכהונתו כזכר שולט.הנמר נמצא במסלול מעבר אל "שדות הציד הניצחיים" כפי הביטוי האינדיאני.
- עיתונאי סובייטי , ארסן סמנזין, אשר מנסה לשמר קו של ערכים, חברתיים תוך מבט עצוב/ כועס על הקידמה והריקנות של העולם המודרני. פירסומות ריקניות, זמרת אופרה שמעדיפה מוזיקת פופ ורוק מודרנית.
העתונאי מוצא אהבה שמימית לקראת סוף דרכו.
הרקע הרי פמיר היפים בגבול קזאחסטאן.
לתוך זירה זו מופיעים גורמים " משני משחק". נסיכים סעוד... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממחבר הספר המופתי "והיום איננו כלה" מצפים להרבה. אחרי ככלות הכל, אייטמטוב כתב את אחד הספרים המרהיבים של כל הזמנים. הספר הזה הוא, אם כן, מבוכה נוראית.
לא ברור ממש מה הספר מנסה להיות, שמא הוא אלגוריה, שמא אגדה מודרנית למבוגרים. כך או כך, הספר לא ממש מעניין, ממש לא כתוב טוב ולוקה בתסמונת הקשה של "לא אומרים לא לסופר שכתב ספרים טובים בחייו". בטח לא אומרים לא לסופר שכתב ספר מופת.
אז מה מכיל הספרון הזה? ארסן סמנצ'ין הוא עיתונאי קירגיזי משכיל. הוא עצמאי, שוחה בין שפות מקומיות, אנגלית ורוסית. הוא בן 30 פלוס, גרוש, חולם על כתיבת אופרה בזמן שכולם אוהבים את תרבות הפופ ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ביד אמן שוזר אייטמטוב את סיפורו של ארסן, בן לכפר נידח באזור מושלג בהרים הקזחיים, אזור בו חיים נמרי שלג ושאליו מגיעים ציידים כדי לצוד אותם.
עם מיתוס מקומי המתנהל במקביל ולסירוגין עם העלילה על זוג צעיר שגורלו הטרגי הוא ראי המקום, על צייד צעיר שנידה עצמו כי כלתו נאמר לו שברחה לו וזו למעשה נגזר עליה לשוטט לעולמים בהרים בעקבות אהובה, הרי היא הכלה הנצחית.
סיפור קצר וכיפי לקריאה, עם קריצות מרובות ורווית הומור וביקורתיות על הקידמה וחיסרונותיה במקומות כמו זה, שהטכנולוגיה רק גורמת להם נזק.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
