ביקורת ספרותית על נמר השלג - (הכלה הנצחית) - ספריה לעם #650 מאת צ'ינגיס אייטמטוב
ספר טוב

---

ספר הדן בשאלה מהי חירות האדם והחיה בטבע מול מחזור חיים טבעי אצל חיות מחד ובין אנשים מאידך.
העלילה מביאה שני קוים שנפגשים:
- נמר שלג מזדקן, ז'אבארס, שהודח מכהונתו כזכר שולט.הנמר נמצא במסלול מעבר אל "שדות הציד הניצחיים" כפי הביטוי האינדיאני.
- עיתונאי סובייטי , ארסן סמנזין, אשר מנסה לשמר קו של ערכים, חברתיים תוך מבט עצוב/ כועס על הקידמה והריקנות של העולם המודרני. פירסומות ריקניות, זמרת אופרה שמעדיפה מוזיקת פופ ורוק מודרנית.
העתונאי מוצא אהבה שמימית לקראת סוף דרכו.
הרקע הרי פמיר היפים בגבול קזאחסטאן.
לתוך זירה זו מופיעים גורמים " משני משחק". נסיכים סעודיים אשר באו לצוד נמחר שלג במתכונת ימי האצולה באנגליה. ציידים יבריחו עבורם את הנמר והם ימתינו במארב לצודו.
העלילה מקבלת תפנית והתוכניות משתבשות.
כמו באופרה טובה , הטובים מתים, והרעים יוצאים וחצי או רבע מתאוותם בידם.
יש בספר ניסיון לקשור בין ההתפתחות האנושית לזו של הטבע. כשם שארסן ( העיתונאי), נותר מאחור במלחמתו ב"קידמה",כך , לדעת המחבר רואה נמר השלג הזקן, את הצעירים המישתובבים ומיזדווגים בהנאה.
ההקבלה הזאת קצת מאולצת. איני בטוח מה בדיוק חושב אריה זקן. אולי הוא חושב על המזון שהוא זקוק לו ואולי הוא מבין טוב יותר את הטבע. ההאנשה הזאת מיותרת ולא רלבנטית.
אפשר היה לכתוב את הספר גם ללא ההירהורים ה"נימריים" הללו.
כדאי לקרוא את הספר כאגדה על הכלה הניצחית.אני משאיר זאת לקוראים כי חלק זה מענין. הבעיה שצריך לדלות אותו מהסיפור הכולל.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על נמר השלג - (הכלה הנצחית) - ספריה לעם #650