ביקורות ספרים על הספר ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם
|
ארץ פלאות מחולק לשני סיפורים. באחד מהם אנו מכירים אדם בגיל שלושים, שעובד בתור אבטחת מידע אנושי, בעל יכולת יוצאת דופן לערבל מספרים בתוך ראשו. מפגש עם מדען משוגע (ונכדתו המשוגעת לא פחות) מערער את חייו ומכניס לסחרחורת ממנה לא בטוח אפשר לצאת.
חלקו השני של הסיפור, שמשולב בתוכו ולאט לאט מתקרב אליו מראה לנו את סוף העולם, עיר רפאים בה אין כאב, אין מוות ושברון לב. אך כדי להגיע לשלמות הזו, צריך לוותר על הצל שלך ועל הנשמה שלך. בחור חדש מגיע לעיר. הוא לא זוכר מי הוא הוא לפני שהגיע לעיר, הצל שלו נכרת ממנו וממתין למותו מחוץ לשער, ומה בכלל הלוז של חדי הקרן?
שני הסיפור... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לא חשבתי שאפסיק את קריאת הספר ברבע הראשון ועוד רומן של הרוקי מורקמי, לא רק שהפסקתי לא אתקרב לסופר האנטישמי הזה יותר. באמצע הדף שבו הוא מתאר שגרת יום בעולם דמיוני הוא מוסיף "היהודים הרסו עוד כפר פלסטיני" זה הוציא אותי מדעתי. שום דבר בעלילה לא מציאותי ולא מחובר למציאות רק היהודים הורסים כפרי פלסטינים. זאת אנטישמיות לשמה ולכן אני לא אקרא אותו יותר, אחפש אותו ברשתות החברתיות ואלמד אותו את ההיסטוריה של העם היפני אולי יביא אותו כדוגמא ליום שגרתי.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעולם בו מידע הוא המשאב היקר ביותר, שני גופים, "המערכת" של הקלקוטקים ו"המפעל" של הסמיוטקים, נאבקים זה בזה. גיבור העלילה, הוא קלקוטק שתפקידו להצפין מידע, ובכך לשמרו. אולם מתברר שהגיבור מתקיים בעולם נוסף, שהקשר בינו לבין העולם הראשון נסתר בהחלט.
העולם השני אפוף מסתורין ופליאה, נטול זמן או רוע. הגיבור נחשף אט אט לטיבו, לפשטות ולמורכבות המתקיימות בו במקביל.
היצירה פורשת לפנינו את עלילת הגיבור בשני העולמות ומעלה תהיות בנוגע לקשר ביניהם - השערותיי לאורך הקריאה – עבר והווה שקשה להבחין ביניהם, ייצוג לחיי הגיבור וייצוג לחיי צלו (נפשו) או עולם המודע של הגיב... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי לקרוא אותו אחרי שסיימתי את 'אחרי החשיכה' שממנו נהניתי.
אבל לא,זה לא זה.
הספר מושך לכיוון בדיוני מדי לטעמי,עלילה מוזרה ודמויות מוזרות לא פחות.
גיבור הספר הוא צעיר העוסק ב'כיבוס מידע' ע"י העברתו בין המיספרות מוחו.
עוד דמויות יוצאות דופן במהותן בעולם בדיוני.
ברור שהכל זו מעין אלגוריה עתידנית אבל אחרי כ-100 עמודים הבנתי שלא אתחבר לזה.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאוד מחבבת מדע בדיוני, והספר (זה הראשון שקראתי של מורקמי) קצת מטעה אותך שהוא לא כזה, ואז לאט הכל מתבהר... הפסקתי באמצע וחזרתי אליו. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפי דעתי, זה הספר הכי קוהרנטי שהרוקי מורקמי אי פעם שיחרר. פעם אחת, סיפור עם קו ברור, עם הגיון פנימי בנוי להפליא, גם אז הזוי בקנה מידה אנושי. לדעתי, אפשר לראות פה מין אלגוריה על הכיוון העגום שהמדע הולך אליו.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשלוש מילים:
What The F@#&k?????????
וגם: סוחף בטירוף, גורם לך לחשוב.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארץ פלאות מזכיר לי את אמא שלי, שלא מפסיקה לבלבל לי את המוח, ואת הביצים, ולעייף אותי, אבל הכי יודעת מי אני באמת.
הייתי רוצה לשאול את מורקמי על מה הוא חשב כשכתב את הספר.
מעניין אותי לדעת אם הוא יודע את מה שאני יודע.
ארץ פלאות הוא חידה, לדעתי פסגת היצירה של מורקמי. אבל אני משוחד. :)
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למי שמחפש ספר טוב ומרתק שכל תיאור בו קולע ואין עומס יתר של נתונים סתם לצורך הארכת הכתיבה, זהו לא הספר בשבילכם.
מדובר ביצירה שהייתה יכולה להיות מושלמת כסיפור קצר בו הסופר לא היה נאלץ למלא עמודים על גבי עמודים בתיאורים לא נחוצים של משיכה לחפצים, מוסיקה ועוד דברים שהיה אפשר לחיות בלעדיהם, או לפחות עם פחות (הרבה פחות) מהם.
לדמויות אין שמות וזה לא ניראה לי סוג של פלא, שם לדמות לרוב עלול ליצור מגבלות שאחרי נתינת השם עוד צריך להתגבר עליהן, חוסר השם בספר הזה הוא לחלוטין בבחינת הדרך הקלה בדיוק כפי סוף הסיפור שגם הוא בבחינת הבחירה הספרותית הפשוטה מצד המחבר, מה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר של מורקמי בה' הידיעה מבחינתי מבין כל שאר ספריו שאחד או שניים אפילו אכזבו אותי
הצל בספר שהולך ומתמעט קנה אותי וגרם לקנאת סופרים אצלי
כן מורקמי יודע להמציא עולם ששווה ביקור בו... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מה לא נאמר על מורקמי? סופר שהוא עולם ומלואו. לפני שניגשתי ל"ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם" קראתי את קפקא, ריקוד האדמה ואת דרומית לגבול ומערבית לשמש. אני לא יכול להגיד שהיה ספר שהתעלה מעל אחיו, או שנתן לי תחושה שונה. להפך, למרבה הפלא קראתי את כל ספריו של הסופר באותה שקיקה דומה, חוויתי את אותן חוויות כמעט אחת לאחת ונאנחתי, אולי בסיפוק ואולי באכזבה בתום הספר.
"ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם" מתנהל בשני יקומים שונים ביניהם מתקיים דיאלוג סמוי בתחילה, אשר מתברר לקורא לאורך הסיפור. מצד אחד - ארץ הפלאות הקשוחה, טוקיו האפלה בה מלחמות מידע מתקיימות כמו מלחמות פשע, מפלצ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באוקטובר 2010 התחלתי את המסע.
מאז קראתי ברצף את כל הרומנים של מורקמי.
לא בסדר הכרונולוגי של יציאתם אלא לפי המוכנות שלי...
את "ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם" השארתי כספר האחרון...
ובפרספקטיבה לאחור, הבחירה הייתה נכונה.
מיותר להציג כאן את תקציר עלילת הרומן ולכן אתייחס לנושא המרכזי שבו מטפל מורקמי.
ארץ פלאות קשוחה - הרמה המודעת. בספר, טוקיו.
סוף העולם - הרמה הלא מודעת.
על המספר ובעצם על עצמינו. בפרקים אי זוגיים ברמה המודעת. בפרקים זוגיים בסוף העולם - הלא מודע.
מורקמי מציג אפשרות. להשאר ברמה המודעת או לבחור למחוק את המודעות (הנפש) ולעבור אל סוף העולם - הלא מ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתחיל בזה שמדובר בספר העוסק בנפש האדם. אסיים בזה שאומר שזה ספר כמעט דתי. ומה בין לבין? בין לבין זה ספר מדהים.
שני קווי עלילה עוברים במקביל ובשניהם הגיבור מדבר בגוף ראשון. האם זה אותו גיבור? האם מדובר בשתי עלילות? האם יש נקודת התממשקות ביניהם?
הגיבור הראשון הוא בחור החי לבד, גרוש מאשתו, שנעלמה יום אחד לבלי שוב. הוא חי חיים מסודרים ושקטים ועוסק בטריפת נתונים. לשם כך עבר אימון מיוחד, הוא מועסק ע"י ה"מערכת", השולחת אותו לאן שהוא מוזמן לקבלת נתונים, הוא טורף אותם במוחו ומגישם מסודרים.
יום אחד מוזמן הגיבור הראשון לקבל נתונים ממדען זקן. הלה מקבלו במעבדתו ש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ובכן, אחרי שהמליצו לי עליו רבות ואחרי שלא התאפקתי מלקרוא אותו, הנה שני הסנט שלי:
מדובר בכותר שבתוכו שני קווי עלילה כשבכל פרק לסרוגין ממשיכה העלילה של אחד מהם לסירוגין.
מדובר ברומן פנטסי משהו, שכן הוא נכתב לפני כ25 שנים ומדבר על עקרונות של דחיסה והצפנת נתונים שאותם מבצע הגיבור בקו העלילה הראשי בראשו.
הספר משלב גם נקודות פילוסופיות מעניינות.
מעניין לציין כי הסופר לא נוקב באף אחת משמות הדמויות, ובכל זאת מצליח לאפיין כל דמות נאמנה.
אני מצאתי את הספר מוזר בלשון המעטה, ולא התחברתי לסגנון הכתיבה הכללי.
סצינת הפתיחה של הספר במעלית דווקא מצויינת ומאפילה ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קסום.
שוב נשביתי בקסמו של הסופר הגאוני והמופלא הזה, המסוגל לכתוב סיפורי דמיון וליצור בתודעה האנושית תמונה כה ברורה של המציאות.
מורקמי רב אמן ומטפל במציאות הדמיונית באופן קצת אחר.
מעניין שמורקמי לא העניק שם לאף דמות, מה ש"מאלץ" אותו לתאר ולנתח את הדמויות שוב ושוב.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מצויין.
איכשהו מכניס בתוכו שני עולמות כשכל אחד יותר הזוי וקסום משני. והפלא הגדול הוא:
סוף העולם נדמה לנו לא מציאותי בעליל.
ארץ פלאות קשוחה נדמית לנו כהעולם בעוד 30 שנה.
מדהים איך אפשר לשלב סיפור שכזה במציאות מקבילה שעל אף היותה הזויה למדי, עדיין נראית הגיונית להפליא. עולם שקרוב לוודאי שנחיה בו בעוד עשורים מעטים.
ספר מעניין מאוד, התיאורים המדעיים קצת עייפו אותי. ולא את הכול הבנתי. אבל הבייסיק היה טוב מאוד ומעניין.
ספר ייחודי, מקורי ומעניין.
קרוב לוודאי שכעת אחפש בסיפרייה עוד ספרים מפרי עטו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, אז בשבילי זה כבר הספר הרביעי שלו שאני קוראת, אז כבר ידעתי למה לצפות (וענה לציפיות).
בדומה לספרים הקודמים שלו שקראתי שמתחילים די נורמלי ואחרי זה מקבלים את הטוויסט של המוזרויות למיניהן, הספר הזה מתחיל ככה מהתחלה.
שני הדברים שהכי אהבתי בספר:
1. כמו בכל הספרים של מורקמי - לספר יש גם פסקול מובנה. מדי פעם מוזכר איזה שיר, ובהנחה שאתה מכיר אותו, אתה מזמזם אותו בעודך קורא את השורות הבאות.
2. איך שהסיפורים, המסופרים לסירוגין, לאט לאט מתחברים ומתחילים לראות כבר מהפרקים הראשונים דימיון, אבל לוקח עד סוף הספר להבין איך בדיוק הם מתחברים (אם בכלל...).
ולידע כללי:
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר הראשון של מורקמי שקראתי.
קניתי אותו בשדה תעופה בדרך לדרום אמריקה.
הרבה המליצו לי על הכל מואר של ספרן-פויר ובחנות התבלבלתי ביניהם אז לקחתי את זה.
אחרי כמה זמן התחלתי לקרוא את הכל מואר, ואני חייב להגיד שאני ממש שמח שהתבלבלתי ביניהם.
הספר הזה, ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם, הוא הספר הכי טוב שקראתי עד כה.
ספר פשוט מומלץ.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפרקים האחרונים בספר (העוסקים בעיקר במוות), שרובו נחמד ולא יותר, מקפיצים אותו בכמה רמות.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר פנטזיה פנטזיונרי מידי. העלילה מסורבלת ומתפתחת לאט מידי. הספר הולך ונהיה הזוי ומשעמם ככל שמתקדמים בקריאה.
סיימתי לקרוא אותו בתחושת תסכול - אפשר היה לסיים אותו ב- 150 עמודים פחות.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה אחד הספרים היותר מוזרים שקראתי בזמן האחרון, במילה אחת - הזוי (בשתי מילים - הזוי מאוד).
שני סיפורים מתרחשים במקביל: "ארץ פלאות קשוחה" ו-"סוף העולם". פרק מזה ופרק מזה, לחילופין.
הגיבור של "ארץ פלאות קשוחה" הוא חסר שם (כמו כל הדמויות בספר) והוא מתעסק בהצפנת מידע באמצעות תהליכים שונים ומשונים במוח שמכונים "כביסה וטריפה". כבר בתחילת הספר אנו מבינים שגייסו אותו למשימה מיוחדת ולא שגרתית.
"סוף העולם" היא עיר מוקפת חומה שבה התושבים הם נטולי נשמות וזיכרון. אף אחד לא יוצא מהעיר מלבד עדר בהמות מרהיבות, שיוצאות וחוזרות כל יום בשעה קבועה - הזוי אמרתי כבר?
שני העולמו... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
זה לא יער נורווגי.. אבל אלו שתי נובלות בסגנון מורקמי שלא תמיד קל להתחבר אליהם.
רק מי שאוהב את מורקמי על שלל רבדיו והמצאותיו יתחבר לכך... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קפצתי משני כוכבים לשלושה והצטערתי על כך שאין אפשרות לתת ניקוד בחצאים.
מה אפשר לומר? רעיון מעניין שלדעתי היה מבוצע יפה יותר על ידי ה.פ. לאבקראפט. בעצם אם חושבים על זה, לאבקראפט לא היה משנה כלום- גם הדמויות שלו חוזרות על עצמן מסיפור לסיפור, הן משעממות ומרובעות למרות שחייבים לתת את הקרדיט למורקמי על שפצע את הגיבור שלו ככה, בבטן, ועדיין סיפק הרפתקאות.
הספר בעצם מורכב משני חלקים- האחד לוקח חלק בעולם האמיתי של סביבה טכנולוגית מתקדמת, השני בתת-מודע של הגיבור. אף אחד מ2 הדוברים לא הצליח לעורר בי אמפתיה למצבו. אולי זה רק אני.
אחלה רעיון, ביצוע לא משהו. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
