למושמוש אצלי זה לא היה הנושא היפני אלא הסך הכל.
נהניתי מ'אחרי החשכה' -סגנון ועלילה אחרים לגמרי.מתמקד באנשים ומה שקורה ביניהם בלילה אחד בטוקיו,מין מיקרוקוסמוס של החברה.מבחינה זו הזכיר לי קצת את הסרט הישראלי יוצא הדופן 'החיים על פי אגפא'.מקבץ דמויות בכמה שעות במקום אחד שהוא ראי לחברה.
ארץ פלאות -פשוט לא הסגנון שלי.
סופר יכול להיות אותנטי למוצאו כמו ויקאס סווארופ או חאלד חוסייני המצויינים או לצאת מהמסגרת.

מורקמי בא ממקום טוב.

טוב לדעתך סופר בא משום מקום. זהו שלא..

ניסיתי להסביר שהוא כמו כול סופר צריך לבוא מהעצמיות שלו והוא לא עושה את זה בגלל עיוותים מסחריים וכנראה צורך יפני לרצות את המערב. היה מעניין אם הוא היה עוסק במה שמעיק עליו כמייצג של היפנים. והוא מעדיף להתחמק. תודה.

אגב, היו כבר 11 מלחמות עולם? אני לא מעודכן. מי שרואה במורקמי כותב על יפן ויפנים קצת נרדם בשמירה. מורקמי כוכב עליון.

לראובן: צודק. הגבתי למחשבות. אולי הבדיוני נגיד סוריאליסטי של הספר - בריחה מאחריות.. לא קראתי רק מהתרשמות מהשניים שקראתי ומהביקורת שלך. תודה רבה על הביקורת.

מושמוש-אולי זה חלק מהעניין מבחינתי לא התחברתי כלל לעלילה המופרכת מדי.
הסגנון ככה-ככה.
אחרי בערך 100 עמודים הבנתי שלא אסיים בערך 400.

סופר אמור להיות אותינטי. אצלו זה חסר. בסדר הוא רוצה את המערב, היפנים רוצים את המערב, אז מה הוא עושה עם זה? מחליק את זה. אם היה מתייחס: מה קרה לנו היפנים בהשפעת המערב. במל' העולם ה 11 בוחר להציג כאילו היפנים נלחמו ברוסים (בלבד). הרי הוא סופר ובא לו לכתוב על קטע עם הרוסים. אז זה לא עובד. רב מכר כן, מה רע. הוא מוכשר מאוד אבל כנראה צריך עוד תכונות. נגיד אחריות?

מורקמי יפני? בגלל שהוא יפני קוראים אותו?

השתדלתי לקרוא את 'קורות הציפור המכנית'. אה קראתי גם את 'יער נורווגי'. אז ב'קורות הציפור..' רואים שזה סופר מוכשר מאוד, אבל להוט לרצות את הקורא המערבי. גם פוזל למסחרי. אז לא תמיד כישרון רב מבטיח תוצאה. כבר ב'יער נורווגי' לדעתי חזק הקו של לרצות את הקורא המערבי ולא התחברתי. לא קיבלתי מהספר ביטחון שהוא באמת יפני חח.