ביקורת ספרותית על ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם מאת הרוקי מורקמי
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 באוקטובר, 2011
ע"י adambenami


למי שמחפש ספר טוב ומרתק שכל תיאור בו קולע ואין עומס יתר של נתונים סתם לצורך הארכת הכתיבה, זהו לא הספר בשבילכם.
מדובר ביצירה שהייתה יכולה להיות מושלמת כסיפור קצר בו הסופר לא היה נאלץ למלא עמודים על גבי עמודים בתיאורים לא נחוצים של משיכה לחפצים, מוסיקה ועוד דברים שהיה אפשר לחיות בלעדיהם, או לפחות עם פחות (הרבה פחות) מהם.
לדמויות אין שמות וזה לא ניראה לי סוג של פלא, שם לדמות לרוב עלול ליצור מגבלות שאחרי נתינת השם עוד צריך להתגבר עליהן, חוסר השם בספר הזה הוא לחלוטין בבחינת הדרך הקלה בדיוק כפי סוף הסיפור שגם הוא בבחינת הבחירה הספרותית הפשוטה מצד המחבר, מה שעושה את היצירה הזו לא רק משעממת אלא גם קיטשית לסיום.
בנוסף לכך, המחבר מתאר לפרטי פרטים על גבי שני עמודים לפחות, מנות שנשמעות כניראה אקזוטיות ליפני המצוי ממסעדה איטלקית, אבל עומק אמיתי ותיאור ריגשי של הדמויות שלו לוקה בחסר. לאף דמות אין איפיון ריגשי, אין אופי אמיתי וכל שיש להן הוא, מיניות, לבוש, שתייה והעדפות ספרותיות או קולנועיות בצירוף משיכה למהדקי נייר.
בקיצור,
אל תבזבזו את הזמן שלכם, אצלי הוא נכנס לקטגורית - ספר שירותים, ליד התשבץ, שם הוא לא מזיק לגוגול ובולגקוב שעודם במדף ועלולים להעלב מהקירבה למורקמי.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראובן (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
בדיוני מדי לטעמי,לא סיימתי לקרוא אותו.
מורי (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
ספר מהטובים של מורקמי, כמעט דתי. יער נורווגי הוא הריאליסטי היחיד שלו.

וכמובן שלא לפספס את אנדרגראונד המעולה שלו.
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מאוד מסכימה.
אלון דה אלפרט (לפני 14 שנים)
אין כמו הציפור המכנית
Solipsism (לפני 14 שנים)
מסכים. מורקמי הוא אחד הסופרים שנתתי להם את ההזדמנות העיקשת ביותר. ארץ פלאות בהחלט הקשה עלי בזה. אבל זה כי צריך לגשת למורקמי בראש פתוח ובלי לחפש יותר מדי משמעות- וזה חלק מהקושי.

בכל אופן, אל תפספס את יער נורבגי שלו אם טרם קראת, הוא בהחלט שונה מכל מה שהוא כתב.
צבי (לפני 14 שנים)
אין בנמצא סופר שייעלב מהקרבה (על המדף) למורקמי זה באמת רחוק מלהיות הספר הטוב ביותר שלו, גם לדעתי.
מצד שני, אני חושב שלא הבנת לגמרי את הדברים שעליהם אתה מתלונן, כי היעדר הרגש כאן (בשני העולמות המתוארים ברומן) הוא מכוון בבירור.
אני גם לא מבין מה קיטשי בסיום, נראה לי שבספר כל כך יוצא דופן ופורץ גבולות (לוא דווקא במובן חיובי) שום דבר הוא לא קיטש.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ