ביקורות ספרים על הספר שגיונות ברוקלין - ספריה לעם # 568
|
באיחור קל (ולא בהכרח אופנתי) התגלגל לידי שגיונות ברוקלין של פול אוסטר. האמת – אני נהנית. אוסטר יודע לספר סיפור; הוא שואב את הקורא לתוכו, משתף אותו במלאכת טוויית העלילה, גורם לי לצחוק בקול רם בסצנות מסוימות, להתרגש ולדמוע באחרות, ולהישאר מחוברת ומתעניינת לכל אורך הקריאה. גם כאן אוסטר מתגלה כאומן בלספר סיפור – אך מצד שני, יש משהו קצת מתסכל בקריאה הזו. לעיתים נדמה שהספר נכתב אולי על ידי chatgpt, על פי צ’ק־ליסט אוסטרי מוכן מראש המכיל את כל התימות האוסטריות: מקריות? ✔️ שינוי זהות? ✔️ מפגש בין חיים ומוות, גורל והזדמנות, אשמה וגאולה? ✔️ קונטקסט פוליטי והשקפת ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
גיל שישים הוא גיל מפתיע. אני עוד לא שם, אבל יש מספיק אנשים בסביבתי שאני רואה אותם מגיעים אליו ואני מסתכלת ונערכת. עם תוחלת החיים של העולם המערבי במאה העשרים ואחת שישים הוא כבר לא "זקן", אבל עדיין יש מספיק תחושות שהופנמו בנו בגיל צעיר ומהדהדות דורות קודמים יותר ומחייבות לפחות חשבון נפש, אם לא תחושה ממשית של כניסה לחלק הפחות אהוד בחיים.
ניית'ן גלאס הוא בן שישים. כמו כן הוא מתכונן למותו ומתוקף כך הוא מגיע להתגורר בברוקלין. כדי למות. זה לא שהוא מרגיש זקן במיוחד, אבל יש לו חוות דעת רפואיות שמצדיקות את התחושה הזאת שלו. הוא פורש מעבודתו כסוכן ביטוח, עצוב ממו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נתן גלאס, סוכן ביטוח בגמלאות, חלה בסרטן וחיפש מקום שקט למות בו,
כך מצא עצמו חוזר לשכונת ילדותו בברוקלין, ארה"ב.
נתן התגרש מאשתו. וביתו היחידה רייצ'ל, כועסת עליו ולא עונה לשיחות הטלפון שלו.
פגישה מקרית עם אחיינו טום ווד, בנה של אחותו המנוחה,
גורמת לחידוש הקשר המשפחתי וטום הופך להיות חלק משמעותי בחייו של נתן.
בינתיים, הסרטן בנסיגה ונתן נשאב לדמויות שהוא פוגש בברוקלין,
אורורה אחייניתו האבודה.
לוסי, ביתה בת התשע של אורורה.
הארי ברייטמן, בעל חנות ספרים הנמצאת במרחק רחובות ספורים ממגוריו של טום ועוד דמויות מעניינות...
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נניח שכל חייכם אתם אוכלים אוכל ממש גרוע. אתם יודעים שהוא לא מי יודע מה אבל לא מבינים עד כמה הוא גרוע. ואז אתם רואים את האור ונחשפים לארוחות מזינות, בריאות, שיר הלל לגוף. אתם מסיימים את הארוחה ומרגישים כל תא בגוף מודה לכם על הבחירה המצויינת שלכם. ואז אתם מבינים איזה זבל האכלתם אותו כל החיים. אז אותו דבר קרה לי עם הספר הנוכחי. זהו. הנמשל נראה לי די ברור ואני הולכת לקרוא עכשיו את כל שאר הספרים של פול אוסטר שאצליח להניח עליהם את היד.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ניו יורק בתאורים יפים, לא ארוכים מידי, שעושים חשק וגעגוע. הרבה קריצות לארועים מכוננים בהיסטוריה האמריקאית, ולא בכדי אני מציין את ענייני-אמריקה בהתחלה- הם רקע מצוין ומורגש מאוד לספר.
פול אוסטר כמו פול אוסטר בכתיבה זורמת ללא הפרעות, עלילה שלוקחת טוויסטים וסיבובים מעניינים שמחזיקים אותך קשוב. שמעתי מאחרים שהוא היה להם קליל- אני פחות מסכים, לקח לי זמן לקרוא אותו ועדיין הוא זורם ופולאוסטרי מאוד. אולי היה אפשר לקצר אותו טיפל'ה.
יופי של ספר... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד כה קראתי את: 4321, מוסיקת המקרה, המצאת הבדידות, לוויתן, בלתי נראה ומר. ורטיגו.
שיגיונות ברוקלין נבדל מכל שאר ספריו של אוסטר בקלילות שבו, באופטימיות ובאהבת החיים.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדרך כלל אני מאוד אוהב את ספריו של פול אוסטר. קראתי אותם בעבר בעברית ובאנגלית.
דווקא הספר הזה הותיר אותי ברגשות מעורבים. מצד אחד אוסטר יודע לספר סיפור, ובתור מי שגר תקופה מסוימת בניו יורק אני די מכיר את ברוקלין ומקומות שמוזכרים בספר וזה מסב לי הנאה מסוימת לזהות אותם כאן. מצד שני הייתה לי הרגשה שהוא "מנסה יותר מדי"... כלומר הייתה לי הרגשה, שהוא מכניס כאן עוד ועוד פיתולים לעלילה, ומכניס עלילות חדשות שמתפצלות ללא סוף... כלומר משהו שדומה לסדרת טלוויזיה שהולכת ונמתחת כמו גומי, פשוט כי התסריטאים צריכים לספק עוד חומר חדש לפרקים החדשים של הסדרה...
הספר קריא כמ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים. כתוב בצורת סיפור רכילות משפחתי, וכל הקצוות בסופו של דבר נסגרות. נהניתי מהכתיבה המדוייקת, תיאור האנשים והמקום. ממליצה בחום.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
"נהנתי מאוד לקרוא את תאורי המקום (האמיתיים) של ניו -יורק כמו למשל פרוספקט פארק (כמדומני שכונת ילדותו של אוסטר עצמו) בברוקלין , שבו - אני נזכר- השמש זורחת ושוקעת בצורה מעט שונה מאשר בשאר כדור הארץ כאשר מביטים בה דרך ענפי העצים המכוסים עלים."
----------------------------------------------------------------------------------------------------
לקחתי אתנחתא קלה מספרי מד"ב וקראתי בימים האחרונים את הספר הזה. מדובר בספר קריא מאוד , קליל שניתן לסיימו ביומיים -שלושה בהנחה שיש לכם סדר יום ממוצע. כמו בכל ספר אוסטרי גם כאן יש דגש על סיפורים קטנים בתוך מסגרת של סיפור גדול , כשחלקם בכלל לא קשורים לסיפור המסגר... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מתלבטת איזו ביקורת לכתוב על הספר כשרבים מקודמיי מהללים אותו בעוד שאני מתקשה ללכת בעקבותיהם ואסביר: אני אוהבת ספרים שבהם העלילה זורמת ללא הפרעות . הסופר/ת מתמקד בעלילה ומוליך אותה צעד צעד לסופה . בספר זה בתוך העלילה היו קטעים בחלקם תיאורים גיאוגרפיים ובחלקם מחשבות והגיגים שלטעמי הוציאו את האוויר מהבלון דבר שלדעתי קטע את העלילה . יש ספרים שאני ממתינה בקוצר רוח לחזור אליהם בסוף יום והם גורמים לי שמחה רבה וישנם כאלה שבמהלך היום אינני זוכרת כלל איזה ספר ממתין לי ליד המיטה כי לא היה בספר דבר שגורם לי "לרוץ" איליו כזה הוא הספר: שגיונות ברוקלין" ע... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר קליל וחמוד. זהו סיפורו של נתן גלאס, גבר גרוש מזדקן שעובר להתגורר בברוקלין - ניו יורק לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן. נתן גלאס מחפש מקום לסיים בו את חייו. אך ברוקלין כמו ברוקלין מכינה לו הפתעות שונות ומשונות. הוא פוגש במקרה בחנות ספרים משומשים את אחיינו, אותו לא ראה שנים רבות. המפגש עם הצעיר משנה את תוכניותיו ולאט לאט מצטרפות לחייו דמויות רבות ומגוונות שלכל אחת מתלוים סיפור והרפתקאה.
את פול אוסטר לא הכרתי עד לקריאת "שגיונות ברוקלין" ואני חייבת לציין כי ההתאהבות הייתה מיידית. הוא מביא סיפור כל כך קליל, אנושי, פשוט ואופטימי שפשוט בא להצטרף אליו ולהגיד ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החלטתי שלימי הולדת של ילדיי (הם 7 ) אני אקנה רק ספרים. הם הרי כבר גדולים כולם, אז כבאיות, אוטו משטרה ובובות זה לא הקטע שלהם. (אגב גם כשהיו ילדים קיבלו ספרים ליד כל הצעצועים). מה אני אגיד להם, בשביל לקנות להם ספר---זה לא פשוט. צריך להכיר אותם טוב-טוב. לפעמים אני שואלת אותם, אבל לא תמיד אומרים מה הם רוצים. ככה קרה שהיתי מתלבטת לגבי אחד מהם. חשבתי שהוא חוץ מהספרות הקלאסית קורא דברים "מודרניים" לכן קניתי לו את "שגיונות ברוקלין" של פול אוסטר. אבל מכוון שאני אמא גם כשהילד בן 37 ואני רוצה לשמור על נפשו הרכה ((((-: אני חייבת לקרוא קודם את הספר ואחר כך להחליט אם מותר לו או ש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת את פול אוסטר. עוד לא נתקלתי בספר שלו שאכזב.
גם בספר הזה ניכר הכשרון הגדול שלו לספר סיפור שזורם, מתקדם ומפתיע, בלי רגע אחד של ירידת מתח, ועם דמויות שעל אף שחלקן הזויות – כהרגלו של אוסטר – נשמרת אמינותן.
סיפורו של נתן גלאס מתחיל עם פרישתו לגימלאות. הוא שב לברוקלין, עיר הולדתו, כדי למות בה לבד ממחלת הסרטן שאובחנה אצלו. נתוני הפתיחה המדכאים הללו לא מכינים אותנו לקראת צלילה מיידית לתוך סיפור שבין רגע הופך לסוער ואינטנסיבי. בעקבות פגישה מפתיעה עם אחיינו הוא נסחף בחזרה אל החיים, ובגדול: הוא מעורב, הוא משפיע, הוא יוזם - שוב יש לו משמעות. האיש שנדמה ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נכון. אני מודה. הספר האחרון שקראתי היה כל כך גרוע שגם אם עכשיו היו נותנים לי לקרוא את "דפי זהב" של אזור גוש דן לשנת 2011 הייתי נהנית מכל רגע...
עדיין, אני רוצה לחשוב ולהאמין על עצמי שזאת לא הסיבה שבגללה כל כך אהבתי את "שגיונות ברוקלין" של פול אוסטר.
הספר הזה משרה איזשהו קסם לדעתי שלא יצא לי לפגוש בהרבה ספרים אחרים לפניו:
קסם מעצם הגדרתו קשה לפעמים להסברה אבל אני חושבת שכאן זה משהו שנעוץ בדמויות. משהו בהן עובר בין הדפים ישר ללב שלך.
נתן, גיבור הספר (למרות שהוא טוען אחרת) הוא גבר בסוף שנות ה 50 לחייו. הספר מתחיל כביכול אחרי שהכל כבר נגמר לו: הסרטן, הנישואים, ה... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שני רצוף של אוסטר שאני קורא ואני חייב לומר שיש לי רעב לעוד.
הדמויות של אוסטר כל כך אמיתיות שאני מרגיש אותן חיות ומכיר אותן אישית. הקריאה בספריו כל כך זורמת שאפשר לקרוא שעות ואז להזכר שיש לך פיפי כבר שעה...
לסיכום: מומלץ ומהנה :) ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שאני מתאר מה יש בספר הזה, אני מבקש להסביר אחת ולתמיד מדוע אני אוהב לקרוא את אוסטר. אם ניקח בחשבון שהחיים של כולנו הם שרשרת אישית וצבעונית של אנקדוטות, כזו המתמשכת כמו פס ייצור אינסופי, שלידו עומדים פועלים ומדי פעם מוסיפים חלק, הרי מה שאוסטר עושה לנו הוא הצגה של מין פס ייצור פרטי כזה, אליו אנו נחשפים ונסחפים יחד עימו עד לאחת מתחנות היציאה. אוסטר יודע לשזור "חיים", יודע להכניס בהם סיפורים מרתקים, אפילו בבנאליות שבסצנות.
כמו תמיד, גם כאן אנחנו נחשפים לסיפור חייו של נתן גלאס, זקן המבקש לסיים חייו בברוקלין בה נולד. גלאס הוא זקן ערירי, החוזר לגור בברוק... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פול אוסטר. שיגיונות ברלין. עם עובד. 2006 פרטי
הנה ספר חמוד וגם חכם. ספר אופטימי. אפשר להיגאל בגיל מבוגר. אפשר אז למצוא אהבה לאנשים, לילדים למקומות ולחלומות. אפשר להתאמץ להיות אמיץ, ולראות פרי. תוך כדי סיפור על תפניות עלילה רבות נוגע אוסטר בבעיות, חוליים ודילמות של החברה האמריקאית העירונית. קראתי ספרו בנשימה אחת. שווה קריאה.
ובכלל פול אוסטר הינו אחד המועמדים הרציניים ל'נובל' בעוד עשור או שניים
שושן... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הייתי במילואים והספר שכב לו בתיק וחיכה לי. הצליח להפוך הרבה שעות משעעמות לשעות מהנות. ספר על האקראיות שבחיים שיכולה להוביל אותנו כמעט לכל מקום. לא יצירת מופת אבל אין ספק שאחלה ספר. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
פול אוסטר ידוע כסופר השנוי במחלוקת בנוגע לסגנון כתיבתו והרמה הלא אחידה בה מתאפיינים ספריו. בעבר קראתי שתיים מיצירותיו. אם לאמר זאת בלשון המעטה, אלה היו מן הגרועים שבספרים שקראתי, ואני מתקשה אפילו לזכור את שמם. הבטחתי לעצמי שפול אוסטר הוא מן הסופרים שמסביבם עושים מהומה על לא מאומה עד שידידה טובה הצליחה לשכנע אותי לתת עוד צ'אנס לסופר הרב גוני הזה. השתכנעתי. בספרו שגיונות ברוקלין פורס אוסטר עלילה דינמית טראגי-קומית של הדמויות הססגוניות ורוקם מרקם מעניין ומרתק על רקע חיי הכרך הענק ניו יורק. המחבר מצליח לגשר על פני מורכבותם ושונותם של הגיבורים ומצייר ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים. מזמן לא קראתי את אוסטר, ז"א לפחות לא בשש השנים האחרונות, והיה נעים להפגש מחדש. כבר שכחתי כמה הוא מוכשר. הספר היה פשוט תענוג או אולי תענוג פשוט. לא מתוחכם מידי, וגם לא פשוט מידי. סוף אופטימי עם טיפת מרירות על הלשון ( שוקולד מריר), כמו סרט הוליוודי טוב. לפעמים זה בדיוק מה שצריך. לא ריאליסטי מידי, אבל גם לא סוריאליסטי. דמויות מקסימות שהייתי מתה לשבת לשיחה עם כל אחת מהן, ובאותה נשימה כל כך ברור שהם לא קיימות, ושהסיפור הוא סוג של פנטזיה שמחה-עצובה, אבל פנטזיה מהחיים. הדובדבן שעל הקצפת היה מבחינתי קטע שבו מספרת אחת מהדמויות על סיפור הבובה של קפקא (לא א... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מהספר. זו פעם ראשונה שאני קוראת ספר של פול אוסטר ועשה לי בהחלט חשק לעוד, למרות (או בגלל) שאני מבינה שזה דווקא ספר שונה משאר ספריו.
מבחינת העלילה - יש איזה משהו קלוש ולא כל כך משכנע דווקא במקום מאוד מרכזי בסיפור שהפריע לי (לא רוצה להכניס ספוילר, אבל למי שקרא אני אציין שזה קשור בנסיבות הגעתה של הילדה לוסי לבית דודה), אבל סגנון הכתיבה הכל כך יפה, קולח, הומוריסטי ולא מתיימר מפצה על זה, וגורם לי לרצות מאוד לקרוא את ספריו האחרים של אוסטר המומלצים והיותר מייצגים. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכתיבה של פול אוסטר שתמיד כיף לקרוא, ספר קליל וכיפי. שמעלה חיוך על הפנים. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט לא נהנתי.
אולי ציפיותי היו גבוהות מדי, אחרי "מר ורטיגו" ו"מוסיקה המקרה" שהיו גאוניים בעיני.
בניגוד אליהם, לקח לי המון זמן יחסית לקרוא את הספר הלא ארוך הזה (כ-300 עמ'). הוא פשוט לא סחף אותי.
אמנם בעמודים האחרונים ממש היתה התעלות הרוח.
לא מעורר מחשבה, מרגש ומסקרן כמו השניים האחרונים. הרגשתי שזה יותר מדי רגיל, נורמלי, אורבני משעמם. ועוד על רקע ברוקלין המשעממת.
6 מתוך 10.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חושבת שזו הפעם האחרונה שאחווה דעה על ספר של פול אוסטר.
אני מנסה, בדעותיי על ספריו, להתרחק ולהתמקצע - אך זה מיותר ובלתי אפשרי. דעתי עליו מגובשת, חדה, והעובדה היא שבכל פעם שאני מסיימת לקרוא ספר שלו, מתעורר בי צמא אדיר לחיים. אותה אופטימיות וסקרנות שחבוייה בכולם ולא תמיד מראה אותותיה (בגיבורי הספר הזה, ספציפית, אותן תחושות מודגשות) , גועשת בי עם כל וידוי והתפכחות איתם בוחר פול אוסטר לסיים את ספריו.
זה הכל.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פול אוסטר מומלץ, לא מאפיין את הכותב, דמויות בסתיו חייהם אשר סוף סוף מגלים את היתרונות בניסיון החיים, לצד דמויות במשבר אמצע החיים המגלים את האור בפוטנציאל שתמיד היה חבוי בהם- מומלץ בחום... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
