ביקורות ספרים על הספר אהבה עיקשת - ספריה לעם #455

הטקסט שלהלן כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות, כי ככה היא העברית הזאתי. מובן שכל הצדדים יכולים להיות גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר. מישהו מתאהב בך. אתה לא מעוניין בו. אתה מתעלם מהמסרים והרמזים. הוא ממשיך. לא נורא. קורה הרבה. אתה מחליט לעשות מעשה ולדבר איתו. בשיא העדינות אתה מסביר שזה לא הוא, אתה בתקופה כזאת וכזאת. הוא מחייך כלא מאמין. הפעם הבאה תקיפה יותר. "תראה, אני פשוט לא מעוניין". ושוב החיוך הזה. ספק לא קולט, ספק לא מאמין. תחושה רעה מתגנבת ללב, שמשהו כאן לא רגיל, לא שגרתי, משהו איתו לא בסדר. הוא ממאן לקבל, ומסרב להיעלם מהנוף. עוד פעם אחת, תקיפה יותר, לא עוזרת, והפ... המשך לקרוא

מנדלי

לפני איזה כמה שנים מתי שהגדול שלי עוד לא היה לו שמונה ישבנו בבית כל אחד בעניינים שלו. זה היה בחורף והגדול היה מבסוט על איזה משהו ורץ בבית עם הגרביים שלו. פתאם עשה חליקה והשתטח על הבלטות והראש שלו נדפק בהן. ישר אישתי היתה על ידו התחילה לבדוק מה קורה איתו. הוא אמר שכואב לו בראש אבל דיבר בסדר רק מה לא זכר דברים. לא זכר את השם של המורה שלו בבית ספר לא זכר מה היה יום קודם כל מיני דברים. אני הלב שלי נפל ישר לקחתי אותו אס או אס למיון. בשביל שלא תילחצו אני רק אגיד שיצא בסדר. אמרו זה זעזוע מוח ואחרי כמה זמן הכל חזר אצלו. אני סיפרתי את זה עכשיו למה שאני זוכר איך אחרי ש... המשך לקרוא

סימנטוב

אהבה עיקשת- לכאורה מרמז שם הספר על אהבה בין בני זוג ,אהבה שבה אחד מבני הזוג אינו מסוגל או מסרב להרפות מבן/בת זוגו. כך חשבתי ביני לבין עצמי בטרם התחלתי לקרוא את הספר המיוחד הזה. בספר מתוארת אמנם אהבה נורמלית לחלוטין בין גבר לאישה ובמקביל אהבה עיקשת מסוג אחר לגמרי שעליה נסובה העלילה - אהבה חולנית אובססיבית ספק דתית ספק אירוטית . נחשפתי לראשונה לתופעה הידועה בכינוי: תסמונת דה קלרמבו על שם האיש שציין לראשונה בשנת 1942 את מאפייני התסמונת. אדם מאמין שהוא מצוי בקשר אהבים עם אדם אחר ממעמד חברתי גבוה יותר ושאותו אדם האחר הוא הראשון שהתאהב בו והראשון שהתחיל ... המשך לקרוא

שקדנית

**** לפני כמה שנים נסעתי לבדי לחופשה באיים הקנריים. ניסיתי לשווא להימלט מגעגועיי למי ששברה את לבי כמה חודשים לפני כן, ונסיעה לאי טרופי נראתה כמו רעיון טוב. אז לא. היא לא היתה רעיון טוב, מסתבר. הימים לא עברו, הזמן לא זז, גרמנית וספרדית עטפו אותי בבליל ההברות המעצבן שלהן, ודימיתי לראות את זו שעזבה אותי בכל בחורה שחלפה לידי. אוכל גרוע ותיירים שמנים ואדמדמים ששטפו את טנריף לא הקלו על מצוקתי, ובדידותי גברה בכל רגע. התפללתי שהשבוע יעבור כבר ואוכל לחזור ארצה ולהתפלש שוב ברחמים העצמיים שלי, רק במקום שאני אוהב, ולא בביצת הנופשונים המיוזעת הזו. למרות זאת, בע... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

"עניין מקרי הוא מי חי ומי מת בכל רגע נתון. אני במקרה חי." כשמתרחש לנו אסון מול העיניים מה אנחנו עושים? יש כאלה שקופאים בזמן , דוממים חסרי יכולת לזוז. יש שתופסים פיקוד מתוך אידיאולוגיה וחינוך שצריך לעשות את המעשה הנכון בזמן הנכון, יש שמסתכלים מהצד ומחכים שמשהו יעזור אבל לא הם מתוך פחד שאולי הם לא טובים מספיק בשביל לתרום. הסיפור מתחיל באסון שהתרחש, אנשים שנקלעו למקום במקרה מנסים להציל אך בו זמנית האגוצנטריות מול האלטרואיזים מתחבטים זה בזה האם להציל ולדאוג לעצמי או למות בעד הצלת חיים בכל מקרה. איך אנשים חיים עם עצמם אחרי מקרה כזה שבו הם לא הצליחו להצי... המשך לקרוא

חני

לסופרים יש נטייה לבחור נושא ולכתוב רק עליו.דיקנס כותב על מעמד הפועלים העני,אוסטן על פמיניזם במוסד הנישואים,המינגווי על מלחמות ("הזקן והים" הוא יוצא מן הכלל).ומקיואן על הצד האפל של האדם. לכאורה יש פה משהו קצת מתנשא,לכתוב על טיבו האפל של האדם ("יצר האדם רע מנעוריו").קראתי גם את "כפרה" של מקיואן,ואהבתי אותו מאוד,ולכן החלטתי לקחת את "אהבה עיקשת". "אהבה עיקשת" מדברת בעיקרה על תאונת כדור פורח (קצת הזוי) שבמהלכה נפגשים שני אנשים,האחד רציונל מעיק,השני חולה נפש דתי.חולה הנפש מתאהב ברציונל,ומתפתחת מערכת יחסים הזויה שכוללת טלפונים באמצע הלילה ומכתבי אהבה. הכתי... המשך לקרוא

omers

אני ממש לא מסמפטת את איאן מקיויאן. הוא לוקח רעיון קטנטן ותופר סביבו ערימות של דברי הבל וזבל. פעם חשבתי שכתיבת ספר זה דבר מורכב - יש רעיון וכל הספר מתפתח בהרמוניה סביב הרעיון הזה. או שהרעיון טוב או שלא ועל כך יקום ויפול ספר. אפילו הלכתי לקורס כתיבה יוצרת כדי ללמוד "איך עושים את זה". אך ככל שאני קוראת עוד ועוד אני מבינה שנדירים הספרים האלה. רוב הספרים פשוט משמימים ואין שום קשר בין פרק א' לה' שלהם.. זה המקרה אצל הסופר הזה. שעמום אחד גדול ופגיעה באינטיליגנציה של הקורא.... המשך לקרוא

ליאת

מקיואן הוא מספר סיפורים נפלא. אלה מספריו שקראתי התרכזו בסיפור מרתק וניסו להתחקות על שורשי ה"למה" שלפעמים נותרים בלתי מפוענחים. הסיפור הזה עוסק באובססיה מינית - ליתר דיוק תסמונת דה קלרמבו שבעליה משוכנעים שאדם אחר - בדרך כלל מישהו בעל מעמד חברתי גבוה משלו - מאוהב בו ושולח לו מסרים נסתרים בדרכים שונות. בעל התסמונת אינו ניתן לשכנוע שהמציאות שהוא חווה נמצאת רק בראשו, והוא מסלים את התנהגותו המתחילה בהתנהגות אוהבת וממשיכה בתביעה אלימה - לעתים עד מוות - למימוש האהבה שהוא חש. לרצונתיו של מושא האהבה אין שום חשיבות, הוא נוצר כדי להיות מושא אהבה, לא אדם העומד בפ... המשך לקרוא

yaelhar

קראתי את הספר בזכות אהבתו העיקשת ( מצטער זה היה ממש מתבקש) של עולם נפלא לספר ולמחבר. למרות שלאחר קריאה אני יכול להגיד שהספר הוא לא בדיוק כוס התה שלי, אני מודה לך עולם אחרת לא הייתי חושב לקרוא ספר זה וכבר מזמן רציתי לטעום את מקיואן. הספר נפתח בריצה – תרתי משמע – וזה כבר נותן לו נקודות זכות.אני אוהב שזורקים אותי לתוך העלילה . אבל בנקודה מסוימת מקיואן עוצר. מפזר רמזים לעתיד ומכוון זוויות בתיאור המצב . סוג זה של לעיסת המידע תורם למתח אבל בפעם השלישית זה פשוט מתיש ( דומה במקצת לכתיבה ברומן רוסי של מאיר שלו). זה קורה בשתי סצנות נפרדות ובשתיהן האפקט דומה. אי... המשך לקרוא

cujo

תודה לעולם נפלא נורא שהמליץ לי לקרוא את הספר הזה. בזכותו קראתי, נהניתי, ואני חוזרת כדי לספר על זה. בלי רגע של חסד וללא רחמים מכניס מקיואן את הקוראים ישר לתוך העלילה, ולא סתם עלילה. באיזשהו שלב בקריאה בדקתי את מספר העמוד, לא האמנתי שהייתי רק בעמוד 30, כל כך הרבה קרה עד אז. כדי לא לקלקל את הקריאה למי שמעוניין בכך, אזהר בדבריי. אירוע מחריד בתחילת הסיפור מפגיש מספר אנשים באופן מקרי. התגובה שלהם לאירוע היא גורלית ותשפיע על חייהם באופנים שהם אינם יכולים לדמיין. מקיואן מתאר את מה שקרה דרך עיניו של ג'ו, שבעברו היה סטודנט וחוקר פיזיקה. במהלך השנים הפך לעיתונא... המשך לקרוא

נוריקוסאן

ישנם סופרים אשר כאשר אתה קורא כמה מספריהם נדמה לך כי, מבחינות רבות, אתה קורא את אותו הספר שוב ושוב. לטעמי כזה הוא הרוקי מורקמי, למשל. זה לא רע בהכרח, אבל מבחינתי, אחרי שאני קורא שניים שלושה ספרים של סופר כזה אני חש צורך לעבור הלאה (ואולי לחזור לספריו לאחר מספר שנים). אצל איאן מקיואן אין הדבר כך. כל אחד משלושת הספרים שלו אותם קראתי בחודשים האחרונים הפתיע אותי מחדש והחשק שלי לקרוא עוד מפרי מקלדתו רק הולך וגובר. הספר הראשון שלו אותו קראתי היה "סולאר" המצוין. השני היה "אמסטרדם" הנפלא. ואילו עבור ספר זה – "אהבה עיקשת" – כבר אינני מצליח אפילו למצוא סופרלטיב ראו... המשך לקרוא

עולם

אישית - אוהבת (חיה ג.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

סיימתי לקרוא את הספר לפני מספר ימים ואני ממשיכה להפוך בעניינו בראשי מאז. איך אדם מאבד את חירותו ברגע אחד ואיך הוא חסר אונים ונכשל כל פעם מחדש בנסיונותיו להשיב אותה אליו ולחזור לשגרת חייו והכל בעטיו של זר גמור ומופרע שמתיימר לדעת מה טוב עבורו ומה יעשה אותו מאושר... המשך לקרוא

ליאור

סיפור על אהבה אובססיבית ומטורפת במיוחד. מסופר על בחור שמתאהב בגבר שנמצא במערכת יחסים אוהבת עם אישה. הבחור פוגש את הגבר במקרה, ומפתח כלפיו רגשות עזים. הוא מוכן לעשות הכל בכדי לזכות באהבה הזו. אני אגיד לכם את האמת, קראתי והייתי בהלם, הבחור התנהג באופן חולני, עשה המון מעשים שלא עולים על הדעת, הוא היה מוכן למות עבור הגבר שבו היה מאוהב. בעקבות האובססיה , נפרדים הגבר והאישה שהיו מאוהבים כל כך. ברוב העלילה מדגיש הסופר את הנושא של התאהבויות אובססיביות, את התשוקה והרגשות העצומים, את הנטיות האובדניות, הסבל,הבדידות, הצער, הקנאה, החשדנות, הרכושניות, את המ... המשך לקרוא

ר י נ ת

הספר עוסק בקשר האובססיבי של גבור הספר, הכותב ברוב רובו של הספר בגוף ראשון, ודמות אחרת הדבקה בו באובססיביות ומשנה את חייו. שתי דמויות אלה נפגשות באקראי בנסיון להציל ילד הנקלע לכדור פורח, בלי יכולת להשתלט על הכדור. ארוע זה שולי לגמרי בספר. הספר נקרא בנשימה עצורה, כמו כפרה. אמנם העלילה יכולה להחשב בתנאים אחרים לעלילת "מתח", אבל כאן זה לא המקרה, אלא יותר דרמה פסיכולוגית המתארת השפעת הפרעת נפש של אדם אחד על אנשים אחרים, על כמה החיים יכולים להפוך משגרה מבורכת לרדיפה מתמשכת. מכאן, שהספר נקרא כשברקע הקורא מוטרד וחרד והפתרון מגיע באחת כעשרים עמודים לפני סיום... המשך לקרוא

מורי

אחד הספרים הטובים שקראתי של איאן מקיואן מומלץ ביותר... המשך לקרוא

המכשפה נחמוש

התאכזבתי ובגדול. הכתיבה של מקיואן עשירה, כן. הרעיון שמאחורי העלילה עניין אותי וסקרן אותי, לחקור אובססיה באמצעות סיפור. אבל הטקסטים ארוכים ונמשכים לנצח, לצערי הרב, מצאתי את עצמי מדלגת על דפים רבים, רק בשביל להגיע לסוף... אפשר לוותר...... המשך לקרוא

אינשם