ביקורות ספרים על הספר סלמנדרה - סלמנדרה: כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים #1
|
אני מתקשה עדיין להתמסר לאסקפיזם אמיתי, עוד לא הגיעה השעה. אני מרגיש צורך להעניש את עצמי, לכאוב את כאבם. רצחו, עינו וביזו את בני עמי כמו לפני שמונים שנה. נדרנו אז, לעולם לא עוד. והנה, שוב זה קרה.
הארי פרלשניק, מוזיקאי פולני, חש בלבו כורח פנימי לעלות לארץ ישראל בשלהי קיץ 1939. הבעיה? אהובתו סאניה ממאנת. היא ניאותה להקשיב לאזהרות אביה על פני בעלה, ובכך חורצת את גורלם.
היצירה מגוללת את קורות הזוג, מהגטאות, אל מחנות העבודה ומחנות ההשמדה.
כתיבתו של ק. צטניק ישירה ונוגה, דימויו יפים גם אם אפלים. בתיאורו את הזוועה הוא משכיל לרגש ולעורר חמלה. הוא יודע להפיח חיים ב... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספרי השואה מהסוג של "סלמנדרה" הם ספרים מיוחדים. אתה רוצה לזרוק את הספר באמצע הקריאה, להתנתק מהמציאות הנוראה המתוארת בו ומצד שני אינך יכול להפסיק לקרוא...
ק. צטניק שייך מבחינתי לעולם אחר, עולם שאיננו עוד. עולם שבו חיו אנשים שהצליחו לשרוד את המציאות הקשה ביותר, את הרוע האנושי בהתגלמותו.
כמי שנולד וגדל בישראל כל גופי מזדעק וצועק "תברח! תירה בגרמנים! תעשו מרד! אל תיתנו לזה לקרות!" ובעיני החוקר אני מביט ומנסה להבין את ההגיון שעצר אנשים שידעו מה יהיה סופם מלקום ולעשות מעשה. אני נקרע בין שתי הגישות בכל פעם שאני קורא ספר חוויות אישי ואמיתי של אלו שהיו שם.
קשה ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נכתב על ידי יהודי ששרד את שואת היהודים באירופה, הפיכתם של בני אדם ל"מוזמלמנים" ואפר באופן שיטתי, אף על פי כן רומן אהבה ואופטימיות. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פשוט מדהים באמת אין לי מילה רעה אחת עליו.
את הספר מצאתי בבית של סבתא שלי עמוק בארון הספרים המאובק והישן שלה שאף אחד לא נגע בו כבר מספר שנים טובות. כששאלתי אותה על הספר היא אמרה שדודה שלי עשתה עליו יומן קריאה שהייתה בגילי. לכן חשבתי בתחילה שהוא יהיה משעמם מאוד אבל למרות זאת נתתי לו צ'אנס וקראתי אותו ואני כל כך שמחה שבחרתי לעשות זאת! כל כך התלהבתי ממנו והסופר ממש הכניס אותי לאוירה על ידי התיאורים והדימויים שהוא כותב. ספר זה הפך להיות אחד מן הספרים האהובים עלי ולצערי אין לי עוד ספרים מהסדרה הזאת של "כרוניקה של משפחה יהודית" אך אני כרגע במסע להשגתם.
ל... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יחודו של הספר בעיני, שנכתב בשנת 1946 ועל כן קירבת זמן הכתיבה לתקופת השואה, שומרת על האותנטיות שלו בעיני.
הסיפורים אינם קלים, תיאורים גרפיים שאינם משאירים הרבה מקום לדמיון. תיאורי ה"מוזלמן" קשים מאוד.
ספר חשוב ביותר בתיאור התהליך שהביא את היהודים מהעיר לגטו ומשם למחנה ההשמדה אושוויץ. מבחינתי ספר חובה בתיאור השואה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא יכול.
לא יכול להתגבר על עצמי.
אני לא כותב כאן בדרך כלל על היומיום במדינה האפריקאית בה כולנו חיים, אבל כעת, כאמור, אני
לא יכול להתגבר על עצמי כי אני שם לב ששתי הביקורות האחרונות שלי עוסקות
ביומיום המופרך הזה שעולה על כל דמיון.
הסיבה כעת היא פרסומת שרצה בטלוויזיה, בעיתונים ובאינטרנט ואי אפשר להעביר חצי יום בלי להיתקל בה.
נשוא הפרסומת - "מחשבון לחישוב זכויות ניצולי שואה".
תגידו שזה לא שם של מחזה מאת חנוך לוין.
בין פרסומות לאביזרי מין לילדים בני ה-12 שלכם, לפרסומות לסוכנויות טמטום המוני, מתנוססת
לה בגאווה הפרסומת הנ"ל.
מה אתם אומרים - ק. צטניק היה מרוצ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"כשבוערת האש במקום אחד שבע שנים בלי הפסק,יוצאת מתוכו בריה ושמה סלמנדרה"
זהו ציטוט ממקור עתיק אשר פותח את הרומן סלמנדרה של ק.צטניק או בשמו הפחות ידוע יחיאל די-נור אשר נולד בשנת 1909 בסנונוביץ' שבפולין בשם יחיאל פיינר,מעט מאוד ידוע על עברו של יחיאל לפני עלייתו ארצה.
את תקופת השואה העביר יחיאל כמו מרבית יהודי פולין בין הגטאות והמחנות העבודה והריכוז,והיה בין המעטים שיצא להם לראות את אדולף אייכמן בזמן חקירתו על ידי הגסטאפו.כמעט כול משפחתו נספתה במהלך המלחמה.
את הספר סלמנדרה כתב יחיאל בשנת 1945 שבועיים וחצי לאחר שחרור מאושוויץ בזמן ששהה במחנה צבאי בריטי ב... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זה סיימתי לקרוא לפני כשנה בערך, בעקבות יומן קריאה שעשיתי אודותיו.
ובכן, רבים הם ודאי השואלים מדוע, אם כך, אני כותבת ביקורת על ספר שסיימתי לקרוא לפני שנה? למען האמת, הייתי דיי עצלנית כדי לכתוב ביקורת ועם כל הדברים שהטרידו אותי אז וכיום- אפשר להגיד שהעניין ''סוג של'' פרח ממוחי.
אמנם, קראתי את עבודתי שנכתבה על ספר זה בשנית ואז, שבה אליי ההבנה.
אתם מבינים, כל ספרי השואה שקראתי עד אז היו יחסית ''רכים''- ולא שאני מתכוונת שהיו קלים לקריאה, אמנם, אך תיאורי ההתעללות והזוועה היו הרבה פחות מוחשיים מאשר בספר זה.
אני זוכרת את הימים אשר בו קראתי אותו ואת הזוועה לנוכ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
סבי וסבתי מצד אבי היו ניצולי שואה.
גיטאות, אקציות, אושוויץ, סלקציות משרפות ומוות יומיומי חלף לנגד עיניהם. עיניו, ליתר דיוק כי סבתא היתה דוממה וחתומה כקבר.
ולא נודע כי בא אל קרבה וקשיחותה ותלונותיה היו צאן מרעיתה והרחיקוני ממנה.
אך סבי, סבי הטוב והאוהב בחר בי ועשני הכותל המערבי שלו.
כל שישי הייתי מגיעה עם הוריי לארוחת צהריים פולנית שכללה: סלט מדהים ורטוב בטעם בצל ועגבניות, תבשיל המורכב מכבד באיטריות, קציצות דג, רגל קרושה ומרק עם בובעלך.
אחרי האוכל סבי היה נושק על ראשי, שואל מדוע לא סיימתי את המרק ונותן לי טורטית לקינוח.
בשעה אחת בצהריים היה פורש לחד... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הוא ספר שואה כואב. אך יתכן ששוייך לסמדר שיר ובכותרת עלא כיפאק ? כדאי לתקן את הטעות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מזעזע,נוראי,מבחיל,מחלחל,מטריד ועוכר שלווה.
ואחרי כל זאת: חובה חובה חובה!
עדיין קשה לי להאמין שאלו בני אדם אשר עשו את המעשים האלה. בני אדם שבבוקר נישקו לשלום את הילד לפני שהלך לבית ספר, אמרו שלום לבת הזוג, ואז הלכו ל"עבודה" - עינויים, התעללויות ורציחות של אנשים חפים מפשע ללא כל יכולת להתגונן. זהו הרוע בהתגלמותו, אין מילים לתארו, ובכל זאת די-נור הצליח במשימה שלו, להעביר את התחושה והחוויות מתוך ה"פלאנטה" אושוויץ.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר חובה על כול יהודי באשר הוא, ק.צטניק כותב כמו שרק הוא יודע לכתוב על השואה בצורה כו ברוררה וחדה, שחודרת עמוק לתוך הלב, לפי דעתי חייב להיות כספר חובה במתכונת הספריים בביתי הספר. לזכור ולא לשכוח לעולם!!!!... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אי אפשר לדרג את הספר בכוכבים 1 עד 5, זו לא יצירה ספרותית, זו עדות שחובה שתיקרא על ידי כולם. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר כשלקחתי את הספר ליד הופנטתי. הכריכה שלו צבועה בצהוב שזועק לשמיים ועליו באותיות בצבע דם כתובה המילה: "ס ל מ נ ד ר ה" (ניסיתי להיזכר.. אה,כן, לטאה!)
לפחות 10 דקות בהיתי בכריכה תוהה מה מבטיח לי ההלם הציבעוני עד שלבסוף התחלתי לדפדף.
לפני שהספר מתחיל- דף ריק ובתחתיתו ציטוט מהגמרא:
"כשבוערת אש במקום אחד שבע שנים בלא הפסק, יוצאת מתוכה בריה ושמה סלמנדרה" (אה! משם אני מכירה את המילה!)
כמה תהיתי על הציטוט הזה, מה משמעותו? איך הוא קשור לספר שעוסק בשואה? מיהו ומה כ"כ מיוחד ביצור הזה שעל שמו נקרא הספר?
מכאן- מערבולת.
מרגע שהתחלתי את הספר יכולתי להניח אותו *רק* כדי ל... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסכים עם כל ההביקרות שלפניי
רק רציתי להוסיף פרט מאוד מעניין ומדהים לגבי הסופר:
"לאחר שחרורו חש צורך עז לתעד ולספר את חוויית השואה לאלו שלא נכחו שם. הוא הקדיש את כל חייו לנושא זה, עד כדי כך שאשתו נינה (אשר בעשור האחרון לחייה שינתה את שמה ל'אלי-יה') העידה כי "החיים במחיצתו היו לא קלים. היה צפוף. בכל פעם שהיה נכנס, היו באים איתו ביחד גם ששת המיליונים". במהלך כתיבת ספריו היה די-נור "מחזיר" את עצמו לאושוויץ: היה מסתגר בחדרו לבוש בכותונת האסיר שלו ולא מתקלח, ישן או אוכל ימים ארוכים."
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חובה בכל בית! קשה לקריאה אבל לדעתי לחייב בבתי ספר ללמוד את תוכנו על כל המשמעויות שלו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חזק, כתוב באופן סוחף, נוגע בשאלות כל כך בסיסיות על אופי האדם, לא רק על הנאצים, אלא גם על היהודים, לא קל לקריאה, דווקא בגלל השאלות שהוא מעלה ופחות בגלל תיאורים, מעלה שאלות מורכבות מאד. ספר מאד נוגע, ויחסית לספריו האחרים של ק.צטניק הוא הכי פחות קשה לקריאה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר השואה הקשה, המרטיט, הנוקב והפנומנלי ביותר שנכתב!!!\אני פשוט בשוק שאני הראשונה להגיב כאן, בושה וחרפה..
בכל מקרה, ק.צטניק היה אדם רגיש ונדיר במינו, שאפף את חייו בערפל שחדר אל ספריו ואיחד בינו עצמו לבין דמויותיו הספרותיות כשתי טיפות מים.
מרתק, מטלטל, לקוני כמעט ופשוט מעורר השראה.
חובה!!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי ספרי שואה רבים אך אף אחד מהם לא הצליח לזעזע לטלטל ולהסעיר אותי כמו יחיאל די-נור(קלמן צטניק בשמו הספרותי.) בספרו סלמנדרה, אמנם בחלקו השני של הספר מערב צטניק פוליטיקה וחבל אך קשה להעיב על ספר טוב כל כך. צביקה
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב, אך מצמרר.
מגולל את עלילתם של הארי פרלשניק ואהובתו סאניה במטרופולי שבפולין בשנים 1939- 1945, זמן מלחמת העולם השנייה.
הספר מרתק, עצוב, מפחיד. כתוב היטב.
ישנן מספר תיאורים קשים לקריאה, לא קשים מבחינת התוכן (לפחות לדעתי, כיוון קראתי עינויי גוף גרועים מכך) אלא קשים מבחינת ההבנה. קשה להבין שהשפלות שכאלו באמת נעשו על אנשים בשר ודם בידי אנשים בשר ודם. הזוועה מתגלה במלוא עוצמתה, והאכזריות מזעזעת עד למעמקי הנפש.
לעיתים במהלך הקריאה הייתי צריכה לעצור ולהגיד לעצמי: "כן, זה קרה באמת". וזה קשה, אתם לא יודעים עד כמה.
שווה קריאה, רק קחו נשימה עמוקה לפני זה.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר על השואה שמסופר על ידי ניצול אשוויץ. גם אם נראה שאנו יודעים שהמציאות בשואה עלתה על כל דמיון ושאנחנו מוכנים לעוד סיפורי זוועות - הספר הזה עדיין מצליח לטלטל, לזעזע, להדהים ובעיקר להפנים שאסור לשכוח.
קשה לקריאה, אבל מאוד ממולץ.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ממש, ממש חזק.
ק. צטניק מתאר בצבעים חיים - ליתר דיוק, קודרים מאוד - את חייו של יהודי ששורד את השואה יחיד ממשפחתו, דרך גטו, מחנה ריכוז, ואושוויץ. אי אפשר לקרוא את הספר הזה ולעבור מיד לדבר הבא בחיים. חייבים לעצור, לחשוב על הסיוט הזה שהם עברו.
בספר זה, ק. צטניק צועק אלינו לזכור את כולם, ולעולם לא לשכוח.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
