ביקורת ספרותית על סלמנדרה - סלמנדרה: כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים #1 מאת ק. צטניק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 3 באוגוסט, 2014
ע"י מלי


"כשבוערת האש במקום אחד שבע שנים בלי הפסק,יוצאת מתוכו בריה ושמה סלמנדרה"
זהו ציטוט ממקור עתיק אשר פותח את הרומן סלמנדרה של ק.צטניק או בשמו הפחות ידוע יחיאל די-נור אשר נולד בשנת 1909 בסנונוביץ' שבפולין בשם יחיאל פיינר,מעט מאוד ידוע על עברו של יחיאל לפני עלייתו ארצה.
את תקופת השואה העביר יחיאל כמו מרבית יהודי פולין בין הגטאות והמחנות העבודה והריכוז,והיה בין המעטים שיצא להם לראות את אדולף אייכמן בזמן חקירתו על ידי הגסטאפו.כמעט כול משפחתו נספתה במהלך המלחמה.
את הספר סלמנדרה כתב יחיאל בשנת 1945 שבועיים וחצי לאחר שחרור מאושוויץ בזמן ששהה במחנה צבאי בריטי באיטליה. על מנת לשמש פה לכול המיליונים שניספו.ותיעוד הזוועות שעברו על יהודי פולין.
לאחר חודש של חופשה נזכרתי בעבודה אשר ניתנה על ידי המורה,במסגרת 5 יחידות הספרות שאני מגבירה,באי רצון בולט ניגשתי לקריאה,מתוך מחשבה שכמו כול הספרים שיצא לי לקרוא במסגרת בית הספר זה הולך להיות פשוט שעמום אחד גדול.
אני מודה. טעיתי.
הספר הזה פשוט טוב!.ברמה מדהימה.
אני חובבת רומנים היסטורים.במיוחד ספרי שואה.אך סלמנדרה ללא ספק עולה על כולם בכמה ובכמה רמות.
הפשטות של התיאורים,הראליות החיה בתיאורי הזוועות,בהדרדרות מצבם של יהודי פולין.
משפע ועושר לפני הפלישה הגרמנית עד לשיא השפל במחנה השמדה אשוויץ.
הרעב,העוני, ההשפלה,איבוד כול צלם אנושית,מאבק לשרוד עוד יום,הזוועות,האלימות ברחובות,שיכרון הכוח של בעלי התפקידים.
הכול מתואר בפשטות וראליסטיות מדהימה ומדויקת.ולפעמים לא פשוטה לעיכול.מטלטלת מזעזעת ומרתקת.
ובין כול זה בין המלחמה והזוועות, סיפור אהבה אחד ופשוט בין שני צעירים יהודיים הארי פרלשניק מוסיקאי מחונן בשנות ה-20 לחייו לבין סאניה שמידט בת למשפחה אמידה,אביה הוא בעל מפעל מצליח. שמתואר בצורה אמיתית וכנה,בלי ריכוך,ובלי חמלה,בפשטות שמדהימה כול פעם מחדש,עם כול שורה נוספת.
אהבה הגוברת על הרוע והמוות.
עד לסיומו הקשה של הסיפור.
כתיבה מדויקת ואמיתית. בעברית ישנה של פעם.
דמויות מצוינות.
רקע מעולה.
עלילה ללא ספק מעניינת ומותחת בכול רגע ורגע.
אין ספק שזהו אחד הספרים היותר טובים שיצא לי לקרוא,ואם יש ספר שראוי שייזכר לעולמי עד זהו הספר הזה.
אך תרשו לי להוסיף משהו בנימה אישית שיש לזכור..
שאושוויץ וטרבלינקה וסוביבור ובלזץ ומיידנק ועוד מאות מחנות ריכוז השמדה ועבודה ברחבי פולין לא היו בפלנטה אחרת..והנאצים לא היו חיות..
הם היו כאן בארץ הזאת..על האדמה הזאת..במציאות הזאת...הזוועות האלה שקשה לתפוס אותם..קרו לא כזה מזמן..בחיים האלה..ובעולם הזה..על ידי בני אדם!!..על כול המשתמע מכך..
חובה לכול אדם באשר הוא, כדי לזכור עד כמה פשוט אכזריים אנחנו בני האדם יכולים לפעמים להיות..



3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ