ביקורות ספרים על הספר מסע תענוגות בארץ הקודש
|
בשנת 1867 יצא מארק טווין במסע תיירותי לאירופה והמזרח התיכון וסיקר אותו עבור כמה עיתונים ולאחר מכן גם איגד את הרישומים לספר.
מתוך כל המקומות שהיה בהם, נערך החלק שבו הוא שוטט בארץ ישראל ויצא כיומן מסע מקוצר וסאטירי שמובא לפנינו.
כמו שהוא תיאר בשנינות, מסע תענוגות זה לא היה, לדבריו הדבר היחיד שהיה חסר כדי שיהיה זה מסע לוויה - היא גופה מתה.
מה שבעיקר מעניין אותנו הקוראים הישראלים, הם התיאורים של מה היה בארץ טרום העליות הציונית והפרחת השממות.
ומה שמארק טווין מתאר ביומן המסע בהחלט אפשר להגדיר כשממה, הוא מופתע לגלות שהכל כאן קטן ואינו מרהיב ביופיו.
בעיני ר... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
|
|
|
שימו לב שהספר יצא לאור במספר הוצאות בעברית.
למשל: מסע תענוגות לארץ הקודש (לבינסון, 1972)
אם אתם מחפשים אתת הספר ולאו דווקא מהדורה ספציפית, כדאי לכם לחפש גם את ההוצאות האחרות.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ארץ ישראל היתה בנפשו של אבי, גם בשרירי רגליו. כך יצא שהכרתי כל שעל באדמת הארץ. מצאו עוד אבן מגולפת בבית שערים - אנחנו שם, חפרו עוד מטר לעומק במגידו - אנחנו שם, התגלה עוד תבליט עם פרח בעבדת - אנחנו שם. ואם עבדת אז חייבים גם לבקר שוב בממשית, וכך הלאה והלאה. חודש אחרי תום מלחמת ששת הימים כבר היינו ברמת הגולן. הגופות של החיילים הסורים עוד היו בתוך הטנקים השרופים, אבל אנחנו מטיילים, בין קוצים, אדמה שחורה, ודרוזים מנומנמים. עוד שבועיים ואנחנו כבר בגשר אלנבי וגשר דמיה. את סוכות בילינו באוהלים באל עריש. וסיבוב הטיולים נמשך. שוב רמת הגולן עם ברכת רם ובריכת המשושים,... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רפרפתי בחוסר עניין, בגדול. מה שכן - נהניתי לקרוא את מה שתמיד נאמר לנו בשיעורי יהדות: כשבני ישראל לא גרו בארצם, היא הייתה חברה ויבשה, שוממת, מדבר ציה, חיכתה לבניה ולא נתנה לטרמפיסטים מקום בתוכה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
אני מעריצה את מארק טוויין. זה הגילוי הנאות שלי. מעריצה את הצלחתו להיות אוונגרד – לראות ולהעריך דברים בתקופת חייו, במאה ה-19, בדרך המתאימה למאה העשרים ואחת. ביכולתו לראות ולחשוף את הצביעות בחברה בה הוא חי, בחוש ההומור המחודד והציני, ברעיונותיו החברתיים המתקדמים החריגים לאמריקאי מהשורה.
הספר הזה הוא פרי טיול שערך טוויין ב–1867 במימון(?) (הנקודה הזו אינה ברורה...) עיתון, אליו שלח טורים קצרים ומשעשעים, חלקם הרכיבו את הספר הזה, שהפך רב-מכר בזמנו. הטיול יועד במקורו לצליינים נוצרים, ומבטם של אוספי-המזכרות הדתיים, הנפעמים מקרבתם לבן האלוהים, מובלט ומוגחך. טו... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמנם טוויין אוהב לחזור על עצמו עד שהוא שוחק את הנקודה עד דק, אבל אם נתעלם מזה מדובר בספר מצחיק ואפילו חתרני.
התיאורים והקיטורים של טווין על המסע (בסגנון "הדבר היחיד שהבחין בין האדמה מלאת האבנים לדרך, הוא שעל הדרך היו יותר אבנים" או "להשוות בין הכינרת ללייק טאהו זה כמו להשוות בין קו אורך גיאוגרפי לקשת בענן") הוציאו ממני קולות צחוק רמים, והציניות שבה הוא מתייחס לסיפורים שבעקבות כתבי הקודש ולבזיזה של המערב את כל העתיקות היא נהדרת - לא ידעתי שהיתה ביקורת על העניין עוד בתקופה שבה הדברים נעשו בפועל.
... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מארק טוויין התלווה ככתב עיתון צעיר לקבוצת תיירים וצליינים אמריקניים שיצאו למסע בשנת 1867 באירופה ובמזרח התיכון. את רשמיו הוא שלח פרקים פרקים לעיתונו והם קובצו לספר עב כרס בשם "תמימים בחו"ל". התרגום בעברית שהופיע כבר במספר מהדורות כ"מסע תענוגות בארץ הקודש", הוא רק של חלק קטן ממנו (וספר קצר בהרבה) בפרקים של הנ"ל העוסקים בארץ ישראל. בשם עצמו יש ציניות כי "תענוגות" לא היו שם, אך הרפתקאות – בהחלט. לנו כישראלים ויהודים יש עניין גדול לדעת, כיצד נראתה הארץ לפני תחילת הציונות החדשה. טוויין בסגנונו הציני ההומוריסטי ובמידה רבה מתנשא, מתאר את ארץ ישראל כארץ קטנה (עם... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר הזה אזכרו בכל כך הרבה הקשרים פוליטיים, בעיקר אנשי ימין למיניהם, בעיקר כהצדקה לכך ש"הייתה פה שממה" לפני הציונות. אז קודם כל, כדאי לקרוא את הספר לפני שעושים בו שימושים פוליטיים - כי זו ממש לא הטענה של הספר. להיפך. מארק טווין מדבר על תושבי המקום (הערבים). והרבה. ולא יפה. הוא יוצא מנקודת מבט של "קולוניאליסט" אירופאי-אמריקאי טיפוסי, "אוריינטליסט" שבז למזרחיות בכל מאודו אך בה בעת גם מוקסם ממנה.
דבר שני, חשוב להדגיש שמארק טווין מעולם לא חיבר ספר בשם "מסע תענוגות לארץ הקודש". הספר הזה הוא בסך הכול חלקים נבחרים מתוך ספר רחב בהרבה שלו בשם "התמימים בחוץ לארץ" (... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם מארק ("מארקי") טווין היה חי בזמנינו, אזי אין לי ספק שהיה לו מושב קבוע בתוכנית סאטירה. אני ממש רואה אותו יושב לצידו של גורי אלפי ומריץ דאחקות ציניות ושחורות על הפוליטיקה בזולה שלנו. התמימות המשעשעת של תום סוייר והאקלברי פין טבועים במארק טוויין וניתן להינות לכל אורך הספר מהשנינות הקולחת שלו.
שיקרתי קצת. ההתחלה קצת מייגעת. אפילו מייגעת מאוד, אבל מי שמצליח לצלוח אותה כפי שצלח מארק\סמואל עם שאר חבריו למסע את "נהר הירדן השוצף והפראי" צפוי למסע של תענוגות ספרותיים, הומור שחור וקצת\הרבה היסטוריה ודת.
אז אמנם ראוי שהספר יקרא "מסע הלוויה הגדול לארץ הקודש" כמ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאכזב.
חיפשתי את השנינות - ומצאתי סיפורו של תייר שסבל במסעו.
חיפשתי את ההיסטוריה - מצאתי יותר ניפוץ מיתוסים.
חיפשתי את ההומור - מצאתי תייר שלא יכול לשאת את חבריו למסע ולא את יעד הביקור - ורוצה כבר הביתה.
בסדר: צליינים. דתות. שיט ארוך וללא הומור מארה"ב לארץ הקודש היא ביתנו ומארק טווין אחד שכנראה התאכזב מהמסע ואיכזב בדבריו.
אבל גם ספרות אמריקאית אינה הפבוריט שלי.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
לא ידעתי שבמאה ה-19 ידעו להשתמש ולהעריך ציניות וסרקסטיות מופלאות כל כך.
מארק טווין מביא את הסרקזם למחוזות ארצנו ומצייר אותה כפי שהייתה בזמנו ומעיניו היהירות, האמריקאיות-אתאיסטיות, בעודו מוקף בחבורה של נוצרים המחפשים בארץ את הקדושה שבה ותו לא.
צחקתי הרבה עם הספר הזה, אך הוא יעניין בעיקר את אלו שההיסטוריה של ארצנו (מזוויות צבעוניות) מסקרנת אותם במידה זו או אחרת. ההשוואה בין מה שהוא מתאר ובין מה שמתקיים בשטח היום מוסיפה לחוויית הקריאה ממד שהכותב לא ציפה לו.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי לקרוא את הספר "מסע תענוגות בארץ הקודש" (בגרסא השנייה שלו) מתוך רצון לראות איך הדברים נראו פעם, להבין איך התפתחנו, איפה התקדמנו וכו'.
הספר התחיל דווקא בצורה מעניינת עם הציניות המשעשעת של טווין, אבל תוך כמה פרקים הספר כבר דרש ממני הרבה ריכוז בגלל השפה הגבוהה שבה הספר נכתב.
ניסיתי להחזיק את עצמי, אבל באיזשהו שלב התייאשתי.
אני מקווה שיוציאו גרסא מעודכנת יותר של הספר בשפה יותר עדכנית (או שכבר הוציאו ופשוט יש לנו ספרייה מיושנת), כדי שאני אוכל שוב לנסות לקרוא את הספר ולדעת איך הדברים נראו פעם..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה מיועד לכל אלה שנוסעים לטייל כדי לראות את המקומות שקראו עליהם במדריכים הצבעוניים או בספרים האהובים עליהם, כדי להיות במקום שכולם מדברים עליו והיללו את יופיו, או כדי לחוות את "החוויות האותנטיות" שקראו עליהן באיזה ספר. לאלו שחוזרים הביתה עם התמונות שכולם צילמו ורק האדם המצולם בהן שונה או התאריך על תמונת הנוף. שמגלים להפתעתם שמה שכתוב במדריך (או בספר האהוב עליהם) לא בדיוק תואם את מה שהם מרגישים, אבל ישתמשו באותן מילים כדי לתאר את חוויותיהם. את אלה (ומי לא שוגה מדי פעם באשליה שייסע למקום מסוים כדי לחוות בעצמו את מה שקרא?) מזהיר מרק טווין לא לנסות ל... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצחיק.
מצד אחד אנחנו קוראים איך מארק טווין ביקר בארץ השווה את הספרים של אותה תקופה למציאות הקשה ואיך הצליינים לא הפנימו את השינוי.
בכל מקום שטווין ביקר הוא ראה עזובה, עוני רב, ובלויי סחבות מבקשי נדבה. הייתי רוצה אם היה אפשר לקחת אותו בזמן להיום לישראל הפורחת, הבנויה והמודרנית.
בכל מקרה אני מאוד ממליצה על הספר שווה קריאה וראיה של אנשים בתקופות קדומות יותר. מירה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר היסטורי ללא ספק. נכון- אנחנו ישראלים ואוטומטית מתקשים להבין איך טווין היה ציני ולא ראה את היופי הקודש בו נולדנו, אבל אני יכולה להבין את הנסיבות.
ספינת הקיטור הראשונה שיצאה למטרת תיירות כניסוי מוצלח ועליה כמה יפי נפש מהסוג שטווין שונא - והוא נאלץ לשלם על השייט בעצמו.
ספינות קיטור הן משהו שטווין מאוד מעריך, אז ברור שלא יוותר על נסיעה לאיזורים דתיים למרות סלידתו מהכנסייה והדת וכל מה שהוא מייצגת.
וכמובן הוא נשלח למשימה עיתונאית בגיל 30, בחור מבריק שיקבל תשלום על כל טור שיכתוב על מסעו הנדיר. וזה מה שעשה.
החלק על ישראל כמובן מאוד מאוד קטן בין טורקיה ו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מארק טווין סובל. הוא באמת באמת מסכן. כמו תייר טוב הוא האמין להבטחותיהם של סוכני הנסיעות, האמין והתאכזב. מזלו הוא שבשנינותו הוא מצליח להביע את אכזבתו באופן קומי ושנון - לפחות רוב הספר.
הספר מתאר את מסעו של טווין, ביחד עם חבורה של ספק-תיירים-ספק-עולים-לרגל אמריקאים, אל ארץ ישראל בשנות ה-60 של המאה ה-19. טווין למעשה עסוק בתלונות בלתי פוסקות - הוא מתלונן על אופיים של חבריו למסע, על התנהגותם של המקומיים אותם הם פוגשים, על האוכל, על מזג האוויר, על טיב הסוסים והדרכים ומה לא. תלונותיו נעות בין שעשוע ציני ושנון לבין טרחנות תיירותית מלאה שכל ישראלי מכיר מסוף שבוע כ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייב לפתוח בהתוודות קצרה: מארק טווין ואני היינו אמורים להיפגש, אבל בסוף רצה הגורל שלא נפגשנו. היה בזה טעם של פיספוס. בדיוק כמו הביקור בארץ, אחרי שהוא סופסוף הסכים להגיע.
זה היה אמור להיות "מסע תענוגות" כשם הספר, אבל בסוף השם הזה נותר רק בציניות. מה שה"מסכן" הזה עבר שם, אפילו הוא לא התעלל בדמויות שכתב עליהן על רקע נהר המיסיספי בארה"ב בצורה כזאת, אין פלא שהוא פרק וכתב בסוף הכל בספר הזה, בעקבות ציורים ששירבט על דפים שהיו איתו בזמן המסע.
אם מישהו רוצה לדעת את הסיבה האמיתית לזה שלא נפגשנו אז זה רק בגלל שלא לקחנו בחשבון שיהיה בינינו מרחק של זמן, משהו כשל... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
׳מסע תענוגות׳ - כשמו לא כן הוא.
כל כך הרבה ספרים יש שם בחוץ שצריך להספיק לקרוא - משימה לא פשוטה בכלל. לקרוא ספר מצויין זה רע, כי כך רשימת הספרים שאתה ״צריך״ לקרוא גדלה, והסיכוי להצליח במשימה קטן. לקרוא ספר גרוע זה מצויין, כי אז כל שעליך לעשות זה להוסיף את שם הסופר לרשימה השחורה ולא לקרוא שום דבר שיצא או ייצא תחת ידו לעולם. זה מנחם לדעת שמספר הספרים שנשארו לך לקרוא בכל רגע נתון אמנם רק הולך וגדל, אבל פחות ממה שהיה יכול לו כל הסופרים היו מוכשרים למדיי.
כילדה וכנערה לא קראתי ספרים בכלל. טוב, למעט שוב ושוב אותם קסמי-צלילי-פניני אנדרסן/גרים (הוצאת זלקוביץ). ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קצת מאכזב- ציפיתי ליותר עלילה ותיאורי מסע ופחות לסיפורי הנצרות- איפה ישו חיטט באף וכאלו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר בפני עצמו ראוי לדירוג של 4 כוכבים, אבל הוספתי כוכב נוסף בגלל הערך התיעודי הנדיר שיש לספר עבורנו הישראלים. מאוד מעניין לקרוא על ארץ ישראל הישנה מבעד לעיניו של טוויין. הספר קריא ומשעשע, ושזור בשנינות של אדם עם ראיית עולם מודרנית וטרם עידן הפוליטיקלי קורקט. מומלץ. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מלא תענוגות על ארץ הקודש , ממש היסטוריה לראות איך היתה ארצנו במאה ה19. שווה קריאה, מלא הומור, ביקורת, תיאור גיאוגרפי ותיעוד היסטורי של מה שהיה פה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
אפשר לומר שמארק טווין לא כל כך אהב את הטיול שלו בארץ ישראל לפני 100 שנים. אבל מי שרוצה ללמוד עך אך נראתה אז הארץ, מוזמן להנות מהספר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|