מקסים, יפה ומרגש. התחיל בצורה מקרטעת אך מתגלגל בצורה בטוחה ויפה.
ז'וסטין היא בחורה צעירה שעובדת בבית אבות כסניטרית בעיר בורגון שבצרפת.צעירה שקושרת את נפשה בחייהם של קשישים. נהנית מהעבודה ומהאינטרקציה איתם, משמשת אוזן קשבת ומעניקה להם רגעי אושר וחסד.
קשישים אלו מספרים לה את סיפור חייהם והיא מעלה אותו על הכתב. במיוחד נקשרת לאלן הדמנטית. מבלה איתה שעות וזו מספרת לה את סיפור אהבתה המרגש לבחור בשם לוסיאן שהיה אהבת חייה.
בהמשך ז'וסטין גם תכיר את משפחתה של אלן - בתה ונכדה.
ז'וסטין התייתמה משני הוריה שנהרגו בתאונת דרכים יחד עם עוד זוג שהם בעצמם דודה ואשתו שהם הוריו של ז'ול שגדל עמה בביתם של הסבא והסבתא. הסבים לא דיברו
על העבר ועל התאונה המסתורית והבית שבו הם גדלו היה בית עצוב וקודר. היא נותרה עם פצע כואב בעקבות הטרגדיה ולכן משקיעה עצמה בעבודה, מחליפה בני זוג שאפילו את שמותיהם לא זוכרת, ללא אהבה ושום מחוייבות.
עם הזמן היא מגלה רצון לבדוק פרטים על הוריה ולשם כך היא מרחיקה עד לשבדיה שם מגלה שסביה מסתירים ממנה סוד גדול.
זה ספר ראשון של הסופרת שאני קוראת ומצאתי בו המון חמלה ואהבה לזולת. כתיבה אנושית, מעניינת ומרתקת עד הסוף.
דמויות מעניינות, סיפורים יפהפיים שמלאים בתובנות ומלמדים שיש לקחת את החיים בפרופורציות.
ממלציה מאד
















