ביקורת ספרותית על בת הגנרל [עטיפת הסרט] מאת נלסון דה-מיל
ספר בסדר

---

"באהבה ובמלחמה הכל מותר, ותנו לי להגיד לכם, הכל הולך כשמדובר בחקירת רצח" (עמוד 352).

"בת הגנרל" (הוצאת שלגי, 1999) מאת סופר המתח נלסון דה-מיל הוא ספר מתח חזק, מתוחכם ומלא תפניות בעלילה. בשל היכרותו של המחבר עם העולם הצבאי "דרך הרגליים" מקבל הספר נופך של אמינות שנעדר מספריהם של מי שפשוט לא חוו זאת. גיבור הספר, פול ברנר, הוא אחד החוקרים המנוסים והמיומנים ביותר במיחלק החקירות הפליליות (מח"פ) של צבא ארצות הברית. בעבר שירת "בגדוד הראשון של חטיבת פרשים 8, בווייטנאם, בלי סוסים" (עמוד 268), ועוטר בכוכב הברונזה על אומץ ליבו בלחימה. לדבריו, "עשיתי את הטירונות שלי בבסיס האימונים של חיל הרגלים בפורט הדלי, לפני שנים רבות. אחר-כך עברתי לבסיס של הקומנדו המוטס בפורט בנינג, לא רחוק מכאן. אז אני איש קומנדו אווירי, הנשק הקטלני, מכונת הרג, איש רשע, רזה, אכזרי, מוות מהשמיים, מוכן תמיד, וכן הלאה. אבל עכשיו אני קצת יותר מבוגר והמח"פ מתאים לי" (עמוד 18).

לאורך השנים הצטיין ברנר כחוקר ואף פעל כסוכן סמוי במספר חקירות סבוכות במיוחד. "כשאתה סמוי, אתה צריך למלא כל מיני תפקידים. אני כבר הייתי הכל, החל מטבח ועד מומחה ללוחמה כימית – למרות שבצבא אין, בעצם, הבדל גדול בין השניים" (עמוד 12). אולם דבר ממה שחווה בחקירותיו קודם לכן לא הכין אותו לחקירת הרצח של סגן אן קמבל. גופתה התגלתה כשהיא קשורה, ערומה, למספר יתדות הנעוצות קרקע בשטחי האימונים של פורט הדלי, בסיס חיל רגלים בג'ורג'יה. הנרצחת היא בתו של הגנרל ג'וזף "ג'ו הלוחם" קמבל, אגדה בחייו, שבמלחמת וייטנאם, "בהיותו קולונל הוביל טור רגלים משוריין להתקפה על העיר קואנג טרי, והציל מחלקת רובאים שהיו לכודים במבצר הצרפתי העתיק" (עמוד 273), והצטיין כמפקד אוגדה במלחמת המפרץ. הגנרל מועמד כעת לשורת תפקידים החל ביושב ראש המטות המשולבים וכלה במועמדות לתפקיד סגן הנשיא הבא של ארצות הברית. ההשלכות הפוליטיות של החקירה, שמורכבות דיו מעצם העובדה שמדובר בפשע על רקע מיני בצבא, הופכות למורכבות בהרבה.

חקירת הרצח האכזרי מסתבכת עוד יותר כשלחקירה מצטרפת סינתיה סנהיל, חוקרת המתמחה במקרי אונס שניהלה בעבר רומן עם ברנר. "קיבלתי כוכב ברונזה, גב' סנהיל, על שהסתערתי על גבעה מזורגגת שלא רציתי במיוחד ולא הייתי צריך אותה במיוחד" (עמוד 114), מציין ברנר בפני סנהיל. הפעם, כמו בקרב על אותה גבעה בווייטנאם, יידרש ברנר לכל יכולותיו, כל חריפות שכלו, יושרו ונחישותו בכדי לפלס דרכו בינות מאבקי הכוח, האינטרסים וההיררכיה הצבאית, בכדי למנוע טיוח ולפענח את הפרשה.

הסופר נלסון דה-מיל, שגדל בגרדן סיטי, ניו יורק, התגייס ב-66' לצבא האמריקני. בכריכה האחורית של הספר נכתב בטעות כי שירת כקצין מודיעין. למעשה, הוסמך כקצין חי"ר, ולחם במלחמת וייטנאם כמפקד מחלקה בדיוויזיית הפרשים הראשונה (מוטסת). על גבורתו בשדה הקרב עוטר דה-מיל בכוכב הארד. בשנת 1969 השתחרר מן הצבא השלים תואר שני במדעי המדינה והפך לסופר מותחנים. ספר זה, שהפך לרב-מכר מצליח, הציב אותו בשורה אחת עם קלנסי, פורסיית וגרישם. המלחמה בה לחם נותרה נוכחת בספר זה כמו בקודמיו ובהם "מילת כבוד" (שעובד לסרט בכיכובו של דון ג'ונסון), אודות מפקד מחלקת חי"ר המואשם, עשרים שנים לאחר מכן, באחריות לטבח בהואה בזמן מתקפת הטט. העובדה כי דה-מיל לחם שם בעצמו הוסיפה נופך של אמינות לספר. ספרו "בת הגנרל" עובד אף הוא לסרט קולנוע בכיכובו של ג'ון טרבולטה.

דה-מיל משלב בסיפור את השפה הצבאית, ההומור הצבאי וגם תיאורים מוחשיים מאוד של הווי השירות בצבא ויהא זה כל צבא באשר הוא. דוגמה לכך ניתן למצוא בתיאור הבא, למעשה מחנה טירוני חי"ר באשר הוא: "הסתכלתי סביבי על הצריפים השוממים, מטה הגדוד, חדר האוכל, מגרשי המחלקות, שעשב עלה בהם בינתיים, ובאור האפור של השחר יכולתי לדמיין לעצמי את הטירונים הצועדים בסך. אני עדיין זוכר גם שפחדתי מאוד, כי ידעתי שתשעים אחוז מהחיילים הנמצאים שם ייצאו לווייטנאם. ידעתי ששיעור הנפגעים בקרב חיילי הקו הראשון הוא כזה, שאף סוחר הימורים במידלנד לא יהיה מוכן להמר על יותר מאחד-לשניים שתחזור במצב שבו אתה יוצא" (עמוד 20). ובאבחנתו כי "על פי ניסיון העבר, אני יכול לומר כי שום דבר לא מכין אותך להרוג בן אדם מלבד הריגת בן אדם" (עמוד 25).

תרגום הספר, שנעשה בידי מיכאל אביב, יעיל אך לא מיטבי. אף שהספר תורגם בטרם הוקם "גוגל" ניתן היה, עם קצת מאמץ, למצוא מינוחים טובים יותר. כך למשל את המונח "איש קומנדו אווירי" נכון יותר היה לתרגם "איש קומנדו מוצנח". אבל אולי זו קטנוניות. מנגד מן המהדורה העברית הושמטה אחרית דבר שכתב דה-מיל בה הוא מתאר את שירותו במלחמת וייטנאם ואת תמונת המצב אודות שילוב נשים בצבא ארצות הברית. חבל. גם כך התוצאה היא ספר מתח מהודק ומוצלח. מומלץ בחום!!!

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על בת הגנרל [עטיפת הסרט]