“הספר הזה נראה ישן, ווי כמה שהוא נראה ישן. אמנם לקחתי אותו מספריית רחוב, אבל הוא היה עטוף ניילון ומתוייג כמו בספריה עירונית, ובפנים, קצת לפני השער הפנימי יש לו דף כזה,, כמו שהיה פעם, של תאריכים להשאלה, אתם יודעים. או שאתם לא יודעים כי אתם צעירים מדי, ואז אני אסביר: בעבר, לפני עידן המחשבים, היו מנהלים את רישומי ההשאלה באופן ידני, היה כרטיס של הספר עם שם השואל, וכדי שלא תשכחו מתי צריך להחזיר - בעוד ש”

“# הספר הזה מקוטלג משום מה כספר מתח. אם כבר, הוא רומן רחב יריעה (469 עמודים ו-7 עמודי הסבר מאת הסופר) המספר סיפור על תקופה, מסתמך על אירועים היסטוריים שקרו, ומוסיף דמויות בדיוניות לספר את הסיפור ולהוסיף עניין ודרמה. 1920 היתה שנה קדחתנית, המצאות וחידושים נוספו לידע האנושי, חלקם בזכות המלחמה שהסתיימה לא מכבר, עם מבול של תגליות מדעיות. חלקם בזכות מבנים חברתיים חדשים שנולדו לעולם החדש. גם בספר ה”

“אני אוהבת היסטוריה ושילוב של ההתרגשות, שמתרחשת בדרך כלל בעת קריאת ספר מתח. אני מדמה את הקומבינציה הזו, לקפה אספרסו עם עוגת תפוחי עץ חמה בשילוב גלידה... אוהבים? גם אני! העלילה מתרחשת בשנת 1920 בארצות הברית, והסיפור שלנו מתחיל ב-16.9.1920 ברובע העסקים הפיננסי הגדול במנהטן. הרובע זוכה למתקפת טרור קשה שלא ידעה ארצות הברית עד אז. החקירה המקיפה שנעשתה בנושא, לא עלתה על זהותם, של מבצעי המתקפה והתע”

“רק כשהגעתי לסוף הספר וראיתי את תודותיו של המחבר לאשתו, איימי צ'ואה, גיליתי להפתעתי שהמחבר הוא פרופסור למשפטים בייל. זכרתי את פריט המידע הזה מהספר "המנון הקרב של אמא נמרה" של איימי צ'ואה עצמה, אף היא פרופסור למשפטים בייל. החלק המפתיע בזה הוא כמובן לא החלק של הפרופסור, את זה היה אפשר לנחש, אלא החלק של המשפטים. אם הייתי צריכה להמר תוך כדי קריאה, הייתי מתלבטת קשות בין ספרות לבין פסיכולוגיה, שכן הספר”

“הספר הזה נראה ישן, ווי כמה שהוא נראה ישן. אמנם לקחתי אותו מספריית רחוב, אבל הוא היה עטוף ניילון ומתוייג כמו בספריה עירונית, ובפנים, קצת לפני השער הפנימי יש לו דף כזה,, כמו שהיה פעם, של תאריכים להשאלה, אתם יודעים. או שאתם לא יודעים כי אתם צעירים מדי, ואז אני אסביר: בעבר, לפני עידן המחשבים, היו מנהלים את רישומי ההשאלה באופן ידני, היה כרטיס של הספר עם שם השואל, וכדי שלא תשכחו מתי צריך להחזיר - בעוד ש”

“# הספר הזה מקוטלג משום מה כספר מתח. אם כבר, הוא רומן רחב יריעה (469 עמודים ו-7 עמודי הסבר מאת הסופר) המספר סיפור על תקופה, מסתמך על אירועים היסטוריים שקרו, ומוסיף דמויות בדיוניות לספר את הסיפור ולהוסיף עניין ודרמה. 1920 היתה שנה קדחתנית, המצאות וחידושים נוספו לידע האנושי, חלקם בזכות המלחמה שהסתיימה לא מכבר, עם מבול של תגליות מדעיות. חלקם בזכות מבנים חברתיים חדשים שנולדו לעולם החדש. גם בספר ה”

“אני אוהבת היסטוריה ושילוב של ההתרגשות, שמתרחשת בדרך כלל בעת קריאת ספר מתח. אני מדמה את הקומבינציה הזו, לקפה אספרסו עם עוגת תפוחי עץ חמה בשילוב גלידה... אוהבים? גם אני! העלילה מתרחשת בשנת 1920 בארצות הברית, והסיפור שלנו מתחיל ב-16.9.1920 ברובע העסקים הפיננסי הגדול במנהטן. הרובע זוכה למתקפת טרור קשה שלא ידעה ארצות הברית עד אז. החקירה המקיפה שנעשתה בנושא, לא עלתה על זהותם, של מבצעי המתקפה והתע”

“רק כשהגעתי לסוף הספר וראיתי את תודותיו של המחבר לאשתו, איימי צ'ואה, גיליתי להפתעתי שהמחבר הוא פרופסור למשפטים בייל. זכרתי את פריט המידע הזה מהספר "המנון הקרב של אמא נמרה" של איימי צ'ואה עצמה, אף היא פרופסור למשפטים בייל. החלק המפתיע בזה הוא כמובן לא החלק של הפרופסור, את זה היה אפשר לנחש, אלא החלק של המשפטים. אם הייתי צריכה להמר תוך כדי קריאה, הייתי מתלבטת קשות בין ספרות לבין פסיכולוגיה, שכן הספר”