ביקורת ספרותית על יצר המוות מאת ג'ד רובנפלד
ספר מעולה

---

הספר הזה נראה ישן, ווי כמה שהוא נראה ישן. אמנם לקחתי אותו מספריית רחוב, אבל הוא היה עטוף ניילון ומתוייג כמו בספריה עירונית, ובפנים, קצת לפני השער הפנימי יש לו דף כזה,, כמו שהיה פעם, של תאריכים להשאלה, אתם יודעים. או שאתם לא יודעים כי אתם צעירים מדי, ואז אני אסביר: בעבר, לפני עידן המחשבים, היו מנהלים את רישומי ההשאלה באופן ידני, היה כרטיס של הספר עם שם השואל, וכדי שלא תשכחו מתי צריך להחזיר - בעוד שבועיים או בעוד חודש מתאריך ההשאלה - היו מחתימים את התאריך העתידי הזה על דף שהודפק על העמוד הראשון או הכריכה הפנימית בפס של סלוטייפ. אז היה שם את זה, אמנם מוזר שכל התאריכים מם מ-2014, כי לדעתי הספריות כבר היו ממוחשבות בשנה הזאת, אבל נניח לזה. על הדף גם החותם בגדול "הוצא מהספריה". אוקיי. הספר הזה כבר הספיק להיות בספריה ולהיזרק ממנה החוצה, אולי כי הוא ישן כזה.

ישן, אני אומרת לכם. עם הדפסה של טיימס ניו רומן בגודל 10, כמו הספרים של פעם, וגם כשמתחילים לקרוא - הרושם לא משתנה. הקצב של הספר הוא קצב ישן ואיטי, האווירה ישנה, הגיבורים מפעם, הכל. לא להאמין שהוא יצא במקור בשנת 2010, ותורגם לעברית בשנת 2014. איך זורקים החוצה מספרייה ספר שהיה רק בשנה בהשאלה? למנהלי הספריה העירונית פתרונים. אולי היו צריכים את המקום לג'ימבורי חדש או משהו. אולי החליטו ש-6 השאלותבשנה זה לא מספיק. כך או כך, הפסד שלהם, ושל הקוראים, והרווח שלי, כי את הספר הזה אני כבר לא אוציא מהבית. הוא ספר מצוין ממש.

מתוך ויקיפדיה:
ב-16 בספטמבר 1920, בשעה 12:01 בצהרים, בסמוך לפינת וול סטריט ורחוב ברוד, הפינה העמוסה ביותר של הרובע הפיננסי ומנגד למשרדי בנק מורגן, אירע פיצוץ עקב פצצה שהונחה במקום. באירוע נהרגו כ-40 איש ו-143 אנשים נפצעו קשה. העבריינים מעולם לא זוהו או נתפסו.

ג'ד רובנפלד רוכב על האירוע ההיסטורי הזה ואירועים היסטוריים נוספים מאותה תקופה ושוזר לספר בלשי עם שתי תעלומות במקביל. הגיבורים של הספר נקלעו במקרה לרגע הפיצוץ, והם ליטלמור הבלש המשטרתי, שבהמשך העלילה עושה הסבה מקצועית, יאנגר סטראתהם שהיה חייל באירופה במלחמת העולם הראשונה שהסתיימה כמה שנים קודם לכן, וקולט רוסו, מדענית צרפתיה שעזרה בריפוי חיילים בשדה הקרב ובאה לאמריקה כדי להתרים עבור הקרן של מאדאם קירי ומחקריה ברדיום. ליאנגר וקולט יש עבר משותף במלחמת העולם וחלק נכבד מעלילת הספר מתרחש באירופה בזמן המלחמה ואחריה. עם קולט נמצא גם אחיה השתקן שלוקה בהלם קרב, תופעה נפוצה אך בלתי מובנת לחלוטין באותו הזמן, ורק פרויד המהולל יכול לטפל. כן, פרויד הוא גם חלק מהעלילה, ומסתבר שהוא ויאנגר נמצאים אפילו בידידות.

לא קל להיכנס לקצב העלילתי, והפונט שבו הספר מודפס לא עושה את זה קל יותר. זה בילוש של מאה ויותר שנים אחורה, עם מברקים וטילגרף, נסיעות ארוכות באוניות ובכרכרות, וגם קצת בכלי רכב ממונעים אך איטיים למדי, כרטיסים רוכשים בסוכנות, מידע על זמני נסיעה נמצא בתא המודיעין, וכדי ללמוד על מדינה שכנה צריך ללכת לספרייה ולחפש אנציקלופדיה. עם זאת הטכנולוגיה מתפתחת במהירות וחלק מהגילויים כמו קרני רנטגן ורדיום מרגשים ממש בעיקר כי הסכנות שלהם עוד לא מוכרות. חלק מהעלילה (אהמ, פרויד) קצת מופרך, אבל גם "יצר המוות" הלוא היא התיאוריה השנויה במחלוקת שלו, נדרשת כחלק ממהלך העניינים. בסוף המאמץ משתלם, והסיפור שלם ויפה ומהנה מאוד.

מומלץ, בספריה הקרובה לביתכם. כלומר אם הספרנית לא החליטה לזרוק את הספר משום מה

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על יצר המוות