ביקורת ספרותית על יצר המוות מאת ג'ד רובנפלד
ספר מעולה

---

אני אוהבת היסטוריה ושילוב של ההתרגשות, שמתרחשת בדרך כלל בעת קריאת ספר מתח. אני מדמה את הקומבינציה הזו, לקפה אספרסו עם עוגת תפוחי עץ חמה בשילוב גלידה... אוהבים? גם אני!

העלילה מתרחשת בשנת 1920 בארצות הברית, והסיפור שלנו מתחיל ב-16.9.1920 ברובע העסקים הפיננסי הגדול במנהטן. הרובע זוכה למתקפת טרור קשה שלא ידעה ארצות הברית עד אז. החקירה המקיפה שנעשתה בנושא, לא עלתה על זהותם, של מבצעי המתקפה והתעלומה נותרה עד היום.

הסופר ג'ד רובנפלד מטיב לתאר את התקופה ההיסטורית, ונוגע בעובדות היסטוריות כגון: השפעת הגדולה שהייתה בשנים 1918-1919, התבוללות היהודים, האנטישמיות, הכפייה על היהודים להמיר את דתם, התגליות המדעיות, הקרינה האטומית, רדיום, תקופת "היובש" והאיסור על מכירת משקאות חריפים, התיאוריות והפסיכואנליזות של זיגמונד פרויד הידוע ועוד.

ביום 16.9.1920 שהו מחוץ לבנק: ליטלמור – בלש במשטרת ניו-יורק שכל ממדיו ממוצעים. ד"ר יאנגר סטארתם -רופא בעל מראה שובה לב, גבוה ונאה, אך פחות מסביר פנים, שבמלחמת העולם הראשונה שירת באירופה ושב לארה"ב. והצרפתייה: קולט רוסו.

ציטוט עמוד 23: "בחזית בנק מורגן, נהג מונית סקרן הרים קמעה פינה אחת בכיסוי ברזנט אכול עובש. האישה אדומת השיער שזה עתה חלפה על פניו, נעצרה, תמהה. האישונים בעיניה התכולות-חיוורות התרחבו בשעה שהביטה אחורנית לעבר נהג המונית, שלחש, "אלוהים ישמור!" "להתכופף," אמר יאנגר ודחף את ליטלמור וקולט המבולבלים למטה. וול סטריט התפוצץ".

עשן ופיח מילאו את האוויר... הזירה הפכה לשדה קטל, גופות שרועות, פיסות נייר התעופפו, אנשים זרמו מהבניינים עם כוויות, צעקות, קריאות לעזרה ומתכות לוהטות עפות מכל עבר. הקירות של בנק "ג'יי פי מורגן" הפכו לחדר מתים!

ליטלמור חוזר לשולחנו במשרדו במשטרה ושם ממתין סטנקייביץ – פיקודו, ואיש העסקים קיטלדג' שמזיע קשות ומה בפיו של האיש? גלוית דואר שהועברה אליו עם חותמת דואר של טורנטו ומוענה לגו'רג פ. קטלדג'. ציטוט עמוד 33: "ברכות: תסתלק מוול סטריט ברגע שהפעמונים יצלצלו ויכריזו על השעה שלוש ביום רביעי, 15 בחודש. בהצלחה, אד."

החותם על הגלויה הוא אדווין פישר, שמועסק במשלחת הדיפלומטיה הצרפתית. לליטלמור לא נותרה ברירה אלא לקפוץ לשדרות ברודווי ששם ממוקמת המשלחת הצרפתית.

קולט רוסו משתחררת מהתופת לחצי שעה, אך לא חוזרת מהאירוע וגם לא למלון בה שהתה עם אחיה לוק שאינו מדבר...

ד"ר יאנגר הכיר את קולט במחנה במלחמת העולם הראשונה, כשהיא הפעילה בו את מכונת הרנטגן לזיהוי רסיסים בחיילים שנפצעו. בצעירותה היא ואחיה עברו טראומה בכפר הולדתם, והם ניצלו בזכות כך שהוסתרו במרתף סתר.

בתום המלחמה קולט ואחיה מצטרפים לד"ר יאנגר בארצות הברית, כדי לקדם את המחקר בקרן הרדיום.

הסיפור נע על שני צירים חקירת הפיגוע, ועברם של ד"ר יאנגר וקולט במלחמת העולם הראשונה, לרבות המפגש עם זיגמונד פרויד, שמוכן לנסות לרפא את לוק – אחיה של קולט רוסו.

הכתיבה של ג'ד רובנפלד מצטיינת בדיאלוגים שנונים, לרבות הפירוט ההיסטורי שיחודיים לאותה תקופה. העובדה שהסופר הכניס לעלילה הזו דמויות היסטוריות אמיתיות תורמת לסקרנות.

אהבתי לקרוא כיצד פרויד-אבי הפסיכואנליזה מפענח את העובדה שלוק אינו יכול לדבר.

אירוע הטרור הינו העוגן לכל הסיפור שמשתרע על 377 עמודים, והסופר מצליח למתוח רשת קורים מעניינת מאוד סביב לה.
שם הספר "יצר המוות" ולא לחינם הוא נקרא כך. זה אותו דחף אנושי להרס עצמי, וזיגמונד פרויד הציג את יצר המוות בספרו "BEYOND THE PLEASURE PRINCIPLE" כסתירה ל"דחף ההנאה". פרויד טען שכל מטרתו של יצר זה היא לפגוע באדם עצמו, או בזולתו, מתוך רצון להגיע לשוויון. פרויד ראה ב"יצר המוות" כאמצעי של "חזרה לרחם" בו כל צרכינו הבסיסים סופקו...לדעתו של פרויד יצר המוות בא לידי ביטוי בכך, שלכל אינדיבדואל יש כוח המניע אותו, ותפקידו שכל יצור אורגני ימצא נתיב לעבר המוות. (מתוך ויקיפדיה).
למרות שלעיתים הייתה לי הרגשה שהספר עמוס קצת יותר מידי באירועים היסטוריים, ג'ד רובנפלד בכישרון ובקסם השמור לו, הצליח לשאוב אותי לתוך אותה תקופה.

לסיכום, אהבתי כי יש כאן כתיבה הדוקה, ברורה, דיאלוגים קולחים, מסקרנים, מרתקים ויש גם פתרון לתעלומה... ומה שמאתגר אותי עכשיו הוא... נחשו? לחפש את ספרו הראשון שתורגם לעברית בשם: "פשר הרצח".

יופי של ספר.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על יצר המוות