ביקורת ספרותית על שקרים שכולם מספרים מאת טוביה טננבום
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 5 באוקטובר, 2016
ע"י מחשבות


כמה דברים כדי לנקות את השולחן:
תפוס ת'יהודי! היה ציני, סרקסטי, מבדר והיכה כראוי וכנדרש את השמאל בישראל, השמאל הנלעג, המלא רחמים עצמיים ושנאה לוהטת ובלתי מוסברת למדינה.
אני ישן בחדרו של היטלר היה ניסיון לחזור על ההצלחה, אבל הכישלון היה נורא. זה היה ספר סתמי, קלוש ומיותר.
שקרים שכולם מספרים הוא ספר מצטבר. תיכף ההסבר המתברר.
שקרים שכולם מספרים מתברר דווקא כאמתות שלא מספרים. הפעם יוצא העט הנודד טוביה טננבום דווקא לשוטט במגרש הביתי יונייטד סטייטס אוף לייז. בתחילה חשבתי שמדובר במקרה חוזר של גרמניה וחדרו של היטלר, אבל הקריאה המצטברת הוכיחה שמדובר בעניין מדכא: האומה החזקה בתבל היא אומה פתטית, מלאת שקרים, אמתות מושתקות ושנאה עיוורת לישראל, כמו גם חיבה בלתי מוסברת לטיפול בשינויי האקלים ואהבה לפלסטין.
השיטה החוזרת על עצמה היא יציאה למסע ברחבי אמריקה, מסע המצריך רכב, לא עניין של מה בכך אצל אדם המחזיק רישיון, אבל אינו נוהג. בסוף נהג גם נהג ואף פיתח חיבה עמוקה לכלי הרכב אותם שכר.
עשרות ערים גדולות נפקדו. מהחשובות עד לזוהרות ומפורסמות, מפרברי העוני של כל עיר עד למסעדות היוקרה שלהן. לכל התושבים מכנה משותף אחד, סודי וחתום: אסור לספר למי הצבעת בבחירות ובטח לא למי תצביע. האמריקאי הממוצע לא מוכן לומר מילה על נטייתו הפוליטית ומחביבות בסיסית הופכת התנהגותו לרושפת ברגע שהוא נשאל לגבי נטייה זו. אם הוא ממין הלהט"ב אין לו בכלל בעיה לומר.
טננבום סבור היה שהנטיה הבסיסית של האמריקאי באשר הוא היא חיבה לישראל. ברוב המקרים הוא נתקל בטרנד הבא: דאגה עמוקה לשינויי האקלים וחיבה עמוקה לפלסטין. ממש כך. מילא החיבה והדאגה, אבל אותו אמריקאי ממוצא גם מגלה בורות עמוקה בכמעט כל דבר, כולל הפרופסור הממוצע. פשוט לא להאמין במי אנו בפרט והעולם בכללו שם מבטחו.
טננבום יודע לקרוא מגמות: האוכל בצפון עלוב ומשתפר בדרום עד שהופך לאלוהי דווקא במכסיקו (לא הסיטי, המדינה). העשירים גרים בכמעט גטאות, מאובטחים ואינם מראים עצמם בציבור. השחור הממוצע חי בזבל במיוחד בזמנו של אובמה. הרדיפה אחר המעשן הפכה לאובססיה. מלבב.
טננבום אוהב ורוצה להצחיק ולשעשע. הוא יודע לעשות זאת, הוא פיקח והיה נחשב ממזר עילי בחברה הפולנית. אלא שקריאה בספר, למרות העקיצות, הופכת למטרידה ככל שמדרימים בעמודים. ידענו שהאמריקאי הממוצע לא מי יודע מה אינטליגנטי, לא מאלתר, לא מתמרפק. אבל התמונה המתגלה עוכרת שלווה משש: זה מתחיל בקריאה של אוניברסיטאות ידועות להחרים אותנו ונגמר בחיבה לפלסטין בלי הבנה וסיבה. זה ממדינה שאנו כל כך אהבנו לקבל מהם קולה וג'ינס.
וסתם כדי לסבר את האוזן: ארה"ב פלשה להוואי וסיפחה אותה ב-1959. אובמה, בלי ועם קשר, בא מהוואי. השנים בהם הוא בשלטון הן השנים הגרועות ביותר לכל מי שאינו לבן. האמריקאי הלבן משקיט מצפונו בנוגע לאינדיאנים ונותן להם קזינו בשמורות שלהם. הם בתמורה נותנים חזרה שיעור גבוה יחסית באוכלוסיה של אסירים.
יש לנו הרבה מה ללמוד מהם. הם הרי האומה העשירה בתבל.
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני שנה ו-7 חודשים)
סקאוט, כדאי במיוחד לאחר בחירת טראמפ.
-^^- (לפני שנה ו-7 חודשים)
ואו! מחשבות, ביקורת מצוינת שגורמת עוד יותר רצון לקרוא את הספר.
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
מחשבות, איזה ימין קיצוני (או שמאל קיצוני, לצורך העניין) חושב שהוא "קיצוני"?
אדם תמיד חושב שהוא "שפוי" ורק האחרים הם "קיצוני". וברור שהוא חושב שדעות "הקיצוני" (לא שלו, כמובן) מזיקות מאד. ככה זה.
מחשבות (לפני שנה ו-7 חודשים)
אני לגמרי לא ימין קיצוני ויכול אפילו להבין בהחלט כמה דעות של השמאל השפוי. אבל איך שזה נראה היום, אין כמעט מקום להבין ולקבל דעות מהשמאל משום שהן מזיקות לנו מאוד.
אפרתי (לפני שנה ו-7 חודשים)
יוהנס, מחשבות יכול להגן על דעותיו בעצמו, אבל הוא ממש לא ימני קיצוני. ימני, כן, אבל קיצוני? ממש לא.
יוהנס1 (לפני שנה ו-7 חודשים)
בשורה התחתונה, אהבתי את הביקורת. אבל, אני לא יכול לקבל את ההתבטאות הקיצונית שלך: השמאל הנלעג. השמאל (המתון, ולא הקיצוני) הוא קבוצת האנשים היחידה ששפויה במדינה שלנו. ההתבטאות שלך מרמזת על השתייכות לימין הקיצוני. האם אתה חושב שהימין הקיצוני לא נלעג?

אהבתי את הניתוח שלך לגבי מה שקורה בארץ האפשרויות הבילתי מוגבלות. ככה פעם קראנו לארה"ב. העובדה שאדם כמו דונלד טראמפ יכול להיות במדינה הזו מועמד מוביל למשרת הנשיא מוכיחה את אמיתות לא מעט מהנקודות אליהן אתה וטננבום התייחסתם. ברמה האישית אני יכול לומר רק דבר אחד. לפני כ-25 שנים טיילתי ברחבי ארצות הברית כחודש וחצי. הטיול היה מחוף לחוף. במהלך הטיול פגשתי הרבה מאוד אנשים מקומיים. יהודים ולא יהודים. תחושת הבטן שמלווה אותי מאז אותו טיול היא שאם חלילה וחס תהיה עוד שואה לעם היהודי היא תהיה בארצות הברית של אמריקה. והתחושה הזו מתחזקת מאוד במהלך החודשים האחרונים.
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
אבל האם תיארת לעצמך אותי כך?
רחלי (live) (לפני שנה ו-8 חודשים)
המממ....לא, אני לא חושבת שככה אתה נראה, אני בטוחה שככה אתה באמת, אני טועה?
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
התמונה שלי? חשבת שכך אני נראה?
רחלי (live) (לפני שנה ו-8 חודשים)
וואוו מחשבות איזו תמונה....גמר חתימה טובה
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
ממש לא.
TheBlindProphet (לפני שנה ו-8 חודשים)
אגב, אתה זוכר איך קוראים לספר שיצא השנה בו הספרן מרשמים לחולים שמבקרים בספרייה? רציתי לקנות אותו אך שכחתי את שמו.
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
לגבי טולסטוי אין בינתיים הסתייגויות.
TheBlindProphet (לפני שנה ו-8 חודשים)
מחשבות, איני יכול שלא לתהות איך קריאת ספרים כה רבים לא הפכה אותך לסובלני יותר.
ארשום לך חזרה על כתבי טולסטוי פעמיים ביום, לפני וויכוח.
כל הספרים ב-10 שקלים בחיפה (לפני שנה ו-8 חודשים)
טוביה, הכל מתועד אצלו באייפון
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
טוביה, זה טננבום ולא טננבאום. קרא ושמוט לסת.
כל הספרים ב-10 שקלים בחיפה (לפני שנה ו-8 חודשים)
סקירה מעולה. אהבתי.

אין מה לעשות, קשה לשמאל הקיצוני לקבל כאלה דברים, כי האמת היחידה היא האמת שלהם בלבד. השנאה העצמית היא מחלה ללא תרופה.

למה הוא לא יקרא? בדיוק כשם שאופנייהמר הצהיר שהוא לא קרא אבל הוא טוען שהספר הוא קשקוש.

אסור לבלבל אותם עם האמת והעובדות.

חס וחלילה לבקר את האמריקאים המלכותיים שתורמים לנו כסף ולכן הם יכולים להתערב לנו בנעשה במדינה.
tuvia (לפני שנה ו-8 חודשים)
אני מודע לכך שמצבנו בארה״ב נמצא בירידה תלולה. אבל טננבאום מוציא את ממונו מכך שהוא מתאר מצב כמה שיותר גרוע. אינני יודע עד כמה תאוריו נאמנים למציאות, אבל אני חושש שהם די רחוקים, או שהוא לא הסתובב במקומות הנכונים , או שכל האנשים שאותם פגשתי בדרכי הם צבועים ורמאי אשר מסתירים את האמת. ואסור לשכוח שאני לא שאלתי אף אחד מהם למי הם הצביעו. אני מבין את הרגישות שהאמריקנים מגלים כלפי שאלות מסוג זה, ואני רוצה להשוות את זה לשאלה הריטואלית ״ כמה אתה מרוויח?״ שגם היא שאלה שאיננה נשאלת בחוגים מסויימים.
כמו שכבר כתבתי , אינני מתאר את המצב כזוהר ומיטבי, כי הוא לא. אבל אני חושב שצריך לעבוד קשה על ההסברה מכוון שאנחנו משאירים את השטח פתוח וחופשי בפני הגופים שמנסים לפגוע בנו, ועד כמה שאני יודע ההסברה הישראלית היא- אפס
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
טוביה, מקריאת הספר עולה שהאהדה והאהבה לישראל אינם כצעקתה. ממש לא. אנחנו נמצאים במצב עגום גם במדינה הנחשבת ידידה גדולה שלנו.
tuvia (לפני שנה ו-8 חודשים)
היי מחשבות, כמה תיקונים: א) הוואי, לא נכבשה! היא צורפה רשמית לברית ( לארה״ב ) ב1959. הוואי נכבשה וזה במרחאות כפולות על ידי הבריטים, אבל שמרה על מידה רבה של עצמאות עד מותה של המלכה האחרונה שלה. הנוכחות האמריקנית בהוואי היתה במסגרת הסכמי הגנה של הוואי המלכותית עם ממשלת ארה״ב ובמסגרת הזאת גם נבנה בסיס חיל הים האמריקני בפרל הרבור, שעד אז היה נמל לספינות של צייד לוויתנים שאליו השתייכו ספינות מכל העולם כולל גרמניה אנגליה ויפן.
ב) מנסיון אישי אני חושב שהקביעה שכל האמריקנים אוהבי פלסטין ושונאי יהודים היא לא נכונה באופן כללי ופרטני.מנסיון אישי נפגשתי ברחבי ארצות הברית באוהבי ישראל אמיתיים - והייתי בהרבה מדינות.
נכון שהמצב באוניברסיטאות הוא קטסטרופלי לישראל ובעיקר בגלל פעילותם של אנשי BDS , אבל גם כתוצאה מריבוי הכספים שמושקעים על ידי מדינות המפרץ בבתי הספר השונים שבאנו׳ ובעיקר במפורסמים והחשובים שבהם.
ג) טננבאום מתעלם לחלוטין מאוהדי ישראל הפרוטסטנטים ( אוהבי ישוע החדשים) שמספרם נאמד ב60-80 מיליון נפש.
הם נמצאים בכל רחבי המדינה ומשפיעים רבות על המפלגה הרפובליקנית.
מה שגם נכון , שתומכי המפלגה הדמוקרטית הפכו לאוהדי הפלסטינים ושונאי ישראל. ראו את זה בהצבעות בקונגרס וגם באספות של המפלגה.
כל ההצבעות לטובת ישראל מגיעות כיום מהצד הרפובליקני, לך תבין למה היהודים ( תומכי ישראל) מצביעים לדמוקרטים שכבר מזמן לא ממש אוהבים את היהודים בכלל ואת הציונים בפרט.
ג) אני מסכים איתך בנוגע לשמאל הרדיקלי בישראל ( ראה את עיתונאי הארץ וקוראיו).
חג שמח, ושבוע טוב
טוביה
ניר אזולאי (לפני שנה ו-8 חודשים)
מחשבות, כי אני לא קורא ספרים כדי 'לפקוח עיניים'.
בשביל זה יש חדשות, תחקירים וכו'... (וגם אחרי החדשות אני ממעט לעקוב)
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-8 חודשים)
"אני ישן בחדרו של היטלר" נכתב בגרמנית הרבה לפני 'תפוס תיהודי' ...לא שזה משנה סתם שתדע..אבל באופן כללי עם זה שאני מחבב את סגנונו של טננבום, קשה להתעלם ממגמתיות מסוימת שיש בספריו-ולא בכדי. הרי מטרתו היא להוכיח שעד היום כולם טעו והוא מגלה כביכול שהכל היה שקר-יש מציאות חדשה,מטלטלת.את מי זה היה מעניין אם ממצאיו לא היו סותרים את התפיסה המקובלת,מי היה מפרסם את ספריו?הם לא היו מעניינים לא גורמים לשום דיון תקשורתי אלמלא ה"הלם" שהקורא נשאר בו לאחר קריאתם.לא טוען שהוא לגמרי מטעה,אך יש להניח שהוא מתמרן את ספריו לכיוון מסוים.
רץ (לפני שנה ו-8 חודשים)
מחשבות - אני שמאל גאה - האם זה מה שאתה חושב עלי - "השמאל הנלעג, המלא רחמים עצמיים ושנאה לוהטת ובלתי מוסברת למדינה". האם עלה על דעתך שאני אוהב את המדינה לא פחות ממך ?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-8 חודשים)
מצטער, אבל שמאל נלעג? נראה לי הלכת רחוק מדי
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
ניר, למה לא? זה ממש פוקח עיניים.
ניר אזולאי (לפני שנה ו-8 חודשים)
לא מסוג הספרים שאקרא, אבל הסקירה בהחלט מעניינת.
פואנטה© (לפני שנה ו-8 חודשים)
ונוסיף לזה גרעון חסר תקדים, מדיניות מוניטרית שעושה כוסות רוח למת וריבית אפסית בדרך לשלילית.
מה קיבלנו? בועה חדשה שתתפוצץ גם לנו בפרצוף.
ואולי 'האומה העשירה בתבל' זה סוג של בדיחה, בהפוך על הפוך.
למחשבות פתרונים.
בת-יה (לפני שנה ו-8 חודשים)
האומה העשירה בתבל?! אל תצחיק אותי. כבר מזמן דיברו על זה וגם כתבו שהפורט נוקס שלהם כמעט ריק מכסף, והשמירה שם היא בעיקר על מסמכים מסווגים, מאלה שרצוי שהעולם לא יראה, אם כי אחרי סנודן בטח כבר לא יהיה כל כך מה להסתיר.
אירית (לפני שנה ו-8 חודשים)
אפרתי - הוצאת לי את המילים מהפה . גם לגבי ההתייחסות לביקורת-שהיא נפרדת לגמרי מדעותי הפרטיות והן לגבי ה"רך לבב" ....
אפרתי (לפני שנה ו-8 חודשים)
אני מסמנת לייק לביקורות כשהן כתובות באופן רהוט ומעניינות אותי. אין קשר בין השבח שלי לדעותי הפרטיות. כשלפעמים, הנוסח מרגיז אותי במיוחד, אני מתעלמת, למרות שהכותב מוכשר ממש.
לפעמים נדמה לי, שמחשבות שלנו הוא אדם רך לבב, שבחיים האמיתיים לא מכסח לאנשים את הצורה.
לפעמים.
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
דווקא חיפשתי עוד, אבל מיהרתי.
(לפני שנה ו-8 חודשים)
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
אז אין עם מי לריב? באסה.
yaelhar (לפני שנה ו-8 חודשים)
ביקורת מעניינת.
עושה רושם שאתה מחפש לך פרטנר למלחמה. מאחלת לך שמישהו ירים את הכפפה, אם כי אני מתרשמת שחברי האתר ברובם מסכימים איתך, והמיעוט שלא הם שונאי ריב ומדון, אז...
בלש מבולש (לפני שנה ו-8 חודשים)
סקירה מעולה, אכניס את הספר לרשימה. תפוס ת'יהודי גם מחכה על המדף
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
את זה אני יכול לדמיין.
אירית (לפני שנה ו-8 חודשים)
אין כאן אימוג'ים- אבל תדמיין במקום הנקודות את כף היד עם האגודל הזקור כלפי מעלה .......
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
ואו אירית. אני מסמיק.
אירית (לפני שנה ו-8 חודשים)
"סקירה סקירה" עשית כאן על משקל "ניקוי ניקוי" של אוקי...בכל אופן הצלחת ליצור אווירה של זירת איגרוף או ליתר דיוק-'היאבקות חופשית,...ועל כן, על פי שיקול דעתי כ"שופט" מגיע לך 5 נקודות על ההטלות היפות והנקיות לרצפה (למשל הטלה לאחור ב-180 מעלות )של השמאל הישראלי ושל האמריקאי הממוצע, ושל העומד בראשם...עכשיו כשאנחנו רואים לך את העיניים כיף יותר יהיה להתגושש איתך . (-:
אנקה (לפני שנה ו-8 חודשים)
סקירה מצוינת אם כי כמו אורית אני מסתייגת ממה שנאמר בפסקה הראשונה על ה'שמאל הנלעג'.
מחשבות (לפני שנה ו-8 חודשים)
בהחלט בעייתי. כמה אפשר לשמוע את האמת העירומה ולא להתאבד?
אוקי (אורית) (לפני שנה ו-8 חודשים)
wow - ניקוי, ניקוי עשית כאן. like לסקירה מלווה בהסתייגויות (מהפסקה הראשונה, לדוגמה) - אם כי בהמשך הבאת את האמת הכואבת מהמגרש הביתי יונייטד סטייטס. לא קראתי את הספר, אבל טוביה טננבאום - נורא בעייתי, בעיניי.
צב השעה (לפני שנה ו-8 חודשים)
מצוין.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ