“אחרי שקראתי הארי פוטר, משחקי הרעב ועוד ספרים בסגנון בשנות העשרה המוקדמות של חיי, לא הפסקתי להתפלל שיצאו ספרים נוספים על דמויות אחרות שחיות באותו העולם. היה לי קשה לשחרר, חזרתי לסיפורים האלו שוב ושוב. לא הייתם רוצים לקרוא על נערה שמגיעה ללמוד בהוגוורטס? או על נער ממחוז 11 שנבחר למשחקי הרעב? אני כן.

בגיל 24 סי ג'יי דוהרטי הגשימה לי חלום. הלב שלי החסיר פעימה כשראיתי בצומת ספרים ספר עם הכותרת "מספר 10 - תיכון לילה 6". שזה בעצם ספר העוסק בבת של ראש הממשלה, גריי לנגטרי, לפני שהיא מגיעה לתיכון לילה. בספר הנוכחי, "שם-קוד גחלילית - תיכון לילה 7" היא כבר מגיעה לאקדמיית קימריה, והתחושה הנוסטלגית שכל כך ציפיתי לה לא איחרה לבוא.

גריי לנגטרי היא הבת של ראש הממשלה. היא נשלחת לאקדמיית קימריה כי בספר הקודם קבוצת אנשים שמתנגדים לשלטון של אימה ניסו לרצוח אותה. יחד עם שומרת הראש שלה ג'וליה, המנהלת אלי וקב"ט בית הספר קרטר - שהם הדמויות שכיכבו בספרי תיכון לילה המקוריים - הם מנסים לשמור על חייה של גריי גם בתוך גבולות בית הספר. מסתבר שבתה של ראשת הממשלה לא בטוחה בשום מקום. בעקבות הנסיבות תיכון לילה נפתח שוב, וגריי מצטרפת לאימונים הליליים ולומדת להגן על עצמה. היא מתחילה להתגבר על השדים שלה, מכירה חברים חדשים ואפילו מתאהבת.

בספרי תיכון לילה המקוריים שמענו רק את קולה של אלי, הדמות הראשית. לא ידענו איך הסיפור עובד מנקודות מבט אחרות. כאן אנחנו זוכים לשמוע קולות נוספים מדי פעם שמהווים שינוי מרענן ונותנים הצצה לאיך הדברים עובדים מאחורי הקלעים. זאת הייתה הפתעה נעימה ומסקרנת.

ספר שהוא הנאה צרופה. דוהרטי יודעת לבנות מסתורין ומתח לאורך העלילה, ליצור דמויות אנושיות ולכתוב בצורה ישירה ועניינית. כל מי שמכיר את הספרים שלה יודע שהיא מצטיינת בריתוק הקוראים עד העמוד האחרון. תמיד יש הרגשה שהיא יודעת מה היא עושה, שאפשר להשתחרר ופשוט לתת לסיפור לסחוף אותך. זו תחושה נהדרת שקשה להשיג.

הספר הזה מיועד לכל מי שנהנה מספרי תיכון לילה ומתגעגע, לכל מי שאוהב מותחנים לנוער או סתם רוצה לקרוא סיפור טוב שמעביר את הזמן בכיף.

מומלץ.

נ.ב - שכחתי איך זה לחכות כל פעם לספר הבא בסדרה. היא לגמרי מספקת לי את החוויה המלאה של הדבר.”