ביקורת ספרותית על תיכון לילה 5 - סופמשחק - האם נגזר עליה לאבד את כל מה שהיא אוהבת? - תיכון לילה #5 מאת סי ג'יי דוהרטי

---

אחת מסדרות הספרים שאני הכי אוהבת זו תיכון לילה.
את הביקורת הזו אני כותבת באיחור די גדול (סיימתי את הספר לפני חצי שנה) אבל רק לא ממזמן התחלתי לכתוב כאן ביקורות והחלטתי שחשוב לכתוב גם על הסדרה והספר הזה משהו.

*ספוילרים קטנים*
את הספר הראשון של תיכון לילה קראתי ממש ממזמן וכך גם את השאר,כך שכשיצא הספר החמישי רצתי לקנות אותו. בהתלהבות גדולה מאוד התחלתי לקרוא אותו- והוא ממש לא אכזב.
כמו בשאר הספרים של הסדרה גם בספר הזה היה מתח ורגש,למרות שקצת ביאס שרוב הספר היה בלי קרטר.
כיף לקרוא את הספר ולהתחבר לדמויות, הן אנושיות והספר עצמו ללא כל פנטזיה מה שהופך אותו לבוגר יותר.
סי ג'יי דוהרטי דואגת לשמור על עלילה מציאותית בכל הסדרה- כמו המקרה שבו סילבן כמעט אנס את אלי(אם כבר מדברים על זה, איך לעזאזל היא סלחה לו ועוד הפכה להיות חברה שלו?) וזה שקרטר כל כך אימפולסיבי וכך גם אלי, זה כיף לקרוא על דמויות שאינן מושלמות ובאיזשהו אופן להזדהות איתן.
הסיפור עם רייצל הפתיע אותי ברמות!! אבל הוא רק פיאר את הסיפור כשאלי גילתה על כך והראתה מזה חברות הכי טובות באמת.
את איזבל אהבתי כל כך, אישה עוצמתית שלא מוותרת, ותמיד לטובת אלי, למרות הבעיות שהיא הייתה עושה לה.
מה שהכי אהבתי, שזה דבר שקורה מהספר השלישי, שתמיד אלי דואגת לזכור את גו', כל דבר היא עושה למענה ולזכרה וזה ריגש אותי מאוד. המוות של גו' ביאס ברמות ובכיתי מלא, אז אופן 'ההנצחה' של אלי למענה מעודד קצת.
הסוף יפה בהתחשב בעובדה שזה ספר אחרון. רוב הקצוות נסגרו והוא לא נגמר באופן טרגי ומעצבן.
(ומי ששם לב, כמו בחלק מהספרים הקודמים גם כאן הספר מסתיים במילה 'תמיד' כשקרטר ואלי מדברים, ממש אהבתי)
בקיצור,
הספר השני הוא הכי מרגש, הספר הרביעי הכי מותח והחמישי הוא כמו סגירת מעגל.
ממליצה מאוד על הסדרה.

» ביקורות נוספות של Ane
» ביקורות נוספות על תיכון לילה 5 - סופמשחק - האם נגזר עליה לאבד את כל מה שהיא אוהבת? - תיכון לילה #5