“לא ז'אן דארק, לא מדונה, לא אנגלה מרקל, לא בהן מדובר, לא באלה שיש להן השפעה על חיים רבים של אחרים. ודאי לא באלה שהכלים הונחו לפניהן, כי גם אם הן בחרו להשתמש בהם, אולי אפילו בחוכמה יתרה, לא בטוח שאפשר לקרוא להן חזקות. אולי רק בנות מזל באירוע המאד לא שיוויוני הזה שאנחנו חלק ממנו. נגיד עפרה שטראוס, תמיד ברשימת הנשים החזקות בישראל, אפילו בעולם, כמה כוח היא היתה צריכה? נכון, היא לא בת יחידה והאחי”

“השבוע, הכנתי מרק, וההתלהבות שלי בהכנת המרק הפיקה נזיד סמיך ביותר. בניגוד למרק שלי שניתן היה לדללו ולשפרו, הרי, לספר שיוצא כך, קשה לעשות זאת, אפילו אם שופכים עליו קפה , כמנהגי מדי פעם. מדובר במשפחה מצומצמת בצרפת, האם סילה, שמגדלת ומקריבה את כל ישותה ונוכחותה למען בתה מלינקה. מלינקה מתנכרת לאמה וקוראת לה "המשרתת", היא מחליפה את שמה לקלריס וממציאה לעצמה היסטוריה משפחתית. ההתנכרות של מלינקה מלו”

“קראתי את שני הסיפורים הראשונים. אין ספק שלסופרת יש כשרון כתיבה, אבל מתוך 200+ עמודים הסיפור הוא בערך 10 עמודים והשאר מחשבות ובעיות נפשיות של נשוא הסיפור, רציתי לקרוא ספר ולא ללמוד על מקרה שנשמע לקוח מספר לפסיכיאטרים, אין בסיפורים הנ"ל נשים חזקות יש גברים בעייתים הנשים בקושי מופיעות בסיפור כגורם אקטיבי, אני רואה שהיא קבלה פרסים כנראה לפי השיטה אם את לא לבנה ואת אישה ועושה כותר על נשים חזקות ומספרת”

“זו חוות דעת נירגנת, אני מחבבת נירגנים (שנונים) אבל אני לא סובלת בינוניות והספר הזה מככב בבנוניות שלו. למה? כי זה ספר תמוה עם דמות ראשית בינונית , עלילה מקרטעת,חוסר היגיון מעלה תמיהה אפילו במקרה שהדמות מכשפה.ובגלל שזה ספר קצר אז אמרתי לעצמי יאללה נמשיך נקרא עד הסוף אבל זה באמת בזבוז זמן טהור. מכשפה לא מוצלחת עם בעל שברח לכל הרוחות וגנב לה את הירושה , ילדות שפרחו מהקן -ממש כך! הצמיחו כנפיים”

“לא ז'אן דארק, לא מדונה, לא אנגלה מרקל, לא בהן מדובר, לא באלה שיש להן השפעה על חיים רבים של אחרים. ודאי לא באלה שהכלים הונחו לפניהן, כי גם אם הן בחרו להשתמש בהם, אולי אפילו בחוכמה יתרה, לא בטוח שאפשר לקרוא להן חזקות. אולי רק בנות מזל באירוע המאד לא שיוויוני הזה שאנחנו חלק ממנו. נגיד עפרה שטראוס, תמיד ברשימת הנשים החזקות בישראל, אפילו בעולם, כמה כוח היא היתה צריכה? נכון, היא לא בת יחידה והאחי”

“השבוע, הכנתי מרק, וההתלהבות שלי בהכנת המרק הפיקה נזיד סמיך ביותר. בניגוד למרק שלי שניתן היה לדללו ולשפרו, הרי, לספר שיוצא כך, קשה לעשות זאת, אפילו אם שופכים עליו קפה , כמנהגי מדי פעם. מדובר במשפחה מצומצמת בצרפת, האם סילה, שמגדלת ומקריבה את כל ישותה ונוכחותה למען בתה מלינקה. מלינקה מתנכרת לאמה וקוראת לה "המשרתת", היא מחליפה את שמה לקלריס וממציאה לעצמה היסטוריה משפחתית. ההתנכרות של מלינקה מלו”

“קראתי את שני הסיפורים הראשונים. אין ספק שלסופרת יש כשרון כתיבה, אבל מתוך 200+ עמודים הסיפור הוא בערך 10 עמודים והשאר מחשבות ובעיות נפשיות של נשוא הסיפור, רציתי לקרוא ספר ולא ללמוד על מקרה שנשמע לקוח מספר לפסיכיאטרים, אין בסיפורים הנ"ל נשים חזקות יש גברים בעייתים הנשים בקושי מופיעות בסיפור כגורם אקטיבי, אני רואה שהיא קבלה פרסים כנראה לפי השיטה אם את לא לבנה ואת אישה ועושה כותר על נשים חזקות ומספרת”

“זו חוות דעת נירגנת, אני מחבבת נירגנים (שנונים) אבל אני לא סובלת בינוניות והספר הזה מככב בבנוניות שלו. למה? כי זה ספר תמוה עם דמות ראשית בינונית , עלילה מקרטעת,חוסר היגיון מעלה תמיהה אפילו במקרה שהדמות מכשפה.ובגלל שזה ספר קצר אז אמרתי לעצמי יאללה נמשיך נקרא עד הסוף אבל זה באמת בזבוז זמן טהור. מכשפה לא מוצלחת עם בעל שברח לכל הרוחות וגנב לה את הירושה , ילדות שפרחו מהקן -ממש כך! הצמיחו כנפיים”