“רציתי לחזור הביתה ולמצוא שם את אבא ואת אמא יחד. רציתי להחזיר את הזמן שנה אחורה. רציתי שתהייה לי משפחה ולא תהייה לי כבשה ולא יהיו לי סודות." (כריכה אחורית פנימית) נושא הגירושין והשפעתו על ילדים ונוער, מאז ומתמיד העסיק את עולם הפסיכולוגים, הסוציולוגים ולא רק. זה לא פשוט לפרק תא משפחתי על כל היבטיו הרגשיים והכלכליים. קל וחומר שזה שינוי עבור כולם וילדים במיוחד. בדרך כלל חלומם של אותם ילדים להורים גיר”

“**** יא הומו! איפה היית? עד שבאת, פינקתי את עצמי בארוחה הזוייה שחבל על הזמן, משהו סוף הדרך - ולא ממקום של אגו אני אומר את זה. השפה שלנו היא דבר דינמי - נושם, מתקדם, נסוג, מתפשט, מצטמצם. חי. כמו כל שפה היא מלאה בביטויים שנגזרים מהשפעות שונות, גיאוגרפיות, כלכליות, אתניות, תרבותיות וכדומה. חלק גדול מהביטויים כבר כל כך שגור בשפה, עד שאנחנו כבר לא טורחים לעצור רגע ולחשוב מה המשמעות האמיתית של”

“ספר מרתק על שאול סמל, סופר מזדקן,הנמצא בדעיכה ויובש יצירתי, המאבד אט אט את הנכסים כמו מוניטין, משרה מבטיחה וקלקול מערכות יחסים עם הסביבה החיצונית ועד למעגל הפנימי, המשפחה. אלונה כותבת סיפור שיש בו ניצוץ של חדשנות, יצירתיות ובוסריות של כותבת מתחילה. וכאן מתחיל סחרור של רמייה, ניצול וציפיות שווא. לא במקרה שם הספר הוא זמן שאול שניתן לפירוש כמרווח זמן לשיפור מצבו של גיבורנו, או שאול במובן שנלקח בה”

“ספר שהוא הפתעה גמורה בעיני. קודם כל סיפור מצחיק. רק החודש החלטתי לשנות את כתובת המען שלי ואני כבר לא גרה בחיפה אלא גרה ברמת גן. וסוף סוף עשיתי זאת נכנסתי לספריה העירונית ולקחתי שני ספרים, שבעילום שם לא אגיד מי המליץ לי אבל מישהו שדעתו הייתה נראית לי אובייקטיבית לגמרי בבחירתו. הסיפור גם נשמע לי מעניין. הסיפור מגולל את סיפורו של שאול סמל סופר ישראלי שגר בניו- יורק חוזר לישראל כל שנה, הסיפור הוא מתרח”

“רציתי לחזור הביתה ולמצוא שם את אבא ואת אמא יחד. רציתי להחזיר את הזמן שנה אחורה. רציתי שתהייה לי משפחה ולא תהייה לי כבשה ולא יהיו לי סודות." (כריכה אחורית פנימית) נושא הגירושין והשפעתו על ילדים ונוער, מאז ומתמיד העסיק את עולם הפסיכולוגים, הסוציולוגים ולא רק. זה לא פשוט לפרק תא משפחתי על כל היבטיו הרגשיים והכלכליים. קל וחומר שזה שינוי עבור כולם וילדים במיוחד. בדרך כלל חלומם של אותם ילדים להורים גיר”

“**** יא הומו! איפה היית? עד שבאת, פינקתי את עצמי בארוחה הזוייה שחבל על הזמן, משהו סוף הדרך - ולא ממקום של אגו אני אומר את זה. השפה שלנו היא דבר דינמי - נושם, מתקדם, נסוג, מתפשט, מצטמצם. חי. כמו כל שפה היא מלאה בביטויים שנגזרים מהשפעות שונות, גיאוגרפיות, כלכליות, אתניות, תרבותיות וכדומה. חלק גדול מהביטויים כבר כל כך שגור בשפה, עד שאנחנו כבר לא טורחים לעצור רגע ולחשוב מה המשמעות האמיתית של”

“ספר מרתק על שאול סמל, סופר מזדקן,הנמצא בדעיכה ויובש יצירתי, המאבד אט אט את הנכסים כמו מוניטין, משרה מבטיחה וקלקול מערכות יחסים עם הסביבה החיצונית ועד למעגל הפנימי, המשפחה. אלונה כותבת סיפור שיש בו ניצוץ של חדשנות, יצירתיות ובוסריות של כותבת מתחילה. וכאן מתחיל סחרור של רמייה, ניצול וציפיות שווא. לא במקרה שם הספר הוא זמן שאול שניתן לפירוש כמרווח זמן לשיפור מצבו של גיבורנו, או שאול במובן שנלקח בה”

“ספר שהוא הפתעה גמורה בעיני. קודם כל סיפור מצחיק. רק החודש החלטתי לשנות את כתובת המען שלי ואני כבר לא גרה בחיפה אלא גרה ברמת גן. וסוף סוף עשיתי זאת נכנסתי לספריה העירונית ולקחתי שני ספרים, שבעילום שם לא אגיד מי המליץ לי אבל מישהו שדעתו הייתה נראית לי אובייקטיבית לגמרי בבחירתו. הסיפור גם נשמע לי מעניין. הסיפור מגולל את סיפורו של שאול סמל סופר ישראלי שגר בניו- יורק חוזר לישראל כל שנה, הסיפור הוא מתרח”