ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 בינואר, 2011
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
יא הומו! איפה היית? עד שבאת, פינקתי את עצמי בארוחה הזוייה שחבל על הזמן, משהו סוף הדרך - ולא ממקום של אגו אני אומר את זה.
השפה שלנו היא דבר דינמי - נושם, מתקדם, נסוג, מתפשט, מצטמצם. חי. כמו כל שפה היא מלאה בביטויים שנגזרים מהשפעות שונות, גיאוגרפיות, כלכליות, אתניות, תרבותיות וכדומה. חלק גדול מהביטויים כבר כל כך שגור בשפה, עד שאנחנו כבר לא טורחים לעצור רגע ולחשוב מה המשמעות האמיתית של הביטוי הזה, מאיפה הוא בא ומה זה אומר עלינו אם אנחנו משתמשים בו.
צבי טריגר ועמליה רוזנבלום חברו יחד כדי לנסות ולכתוב את המילון החסר לעברית העכשווית. שלא כמו רוביק רוזנטל ודומיו שחוקרים את מקור המילה ואת המשמעות שלה, טריגר ורוזנבלום נהנים לנבור לפחות שכבה אחת לעומק, ולהוציא ממסתריו את הרעיון הגולמי העמוק יותר הגלום מאחורי השימוש בביטוי. לא מה זה "פוזמק" (גרב) ומה זה "חבל על הזמן" (אחלה), אלא יותר למה אנחנו משתמשים בביטויים כמו "האלפיון העליון", "הזוי", "מארז", וגם "הומוסקסואל מוצהר", "עבודה ערבית" ו"לגזור קופון". המילים שכמעט כולנו משתמשים בהן ביום-יום כלאחר יד וללא מחשבה שניה, מספרות עלינו משהו, כחברה וכאינדיווידואלים.
חלק מהערכים המופיעים בספר בהחלט מעוררי מחשבה ומעניין מאוד לקרוא מה היה לצמד המחברים לומר עליהן, תוך כדי בחינה, לדוגמה, את התפשטות שכיחות השימוש בהן תוך עשור - כמו למשל המילה אג'נדה שנולדה במשמעותה הנוכחית לפני בערך 15 שנה. מה המשמעות של "אירוע"? מתי אירוע הוא חיובי ומתי הוא שלילי? למה זה מעצבן כשמלצרית באה לשולחן כדי לשאול אם הכול בסדר, ומה עומד מאחורי השאלה הזאת? איך אנחנו מכבסים מילים כדי שיכנסו לגבולות המוסריים שלנו ("וידוא הריגה", "רצח בלי סיבה", "סל הבריאות") ואיך החברה המיליטריסטית, היהודית והאשכנזית שלנו חודרת למרחב הלשוני שלנו ("גבר גבר", "בני מיעוטים", "לעבוד מול" ואפילו "צה"ל").
מילה לסיכום, למי שהוא מניאק של מילים ושפה, כמוני למשל, יהיה מעניין מאוד לקרוא את הספר הזה ששימש לי, אגב, כספר "בית שימוש" ואירח לי לחברה בשירותים (טוב, זה לא התנ"ך) במשך שלושה חודשים בערך. עם זאת, במקומות רבים בספר הרגשתי שה"אג'נדה" השמאלנית הברורה של המחברים השפיעה באופן משמעותי מדי הן על בחירת הערכים והן על הפרשנות שלהם. מילים אחרות, מכובסות לא פחות ("אפארטהייד", "טיהור אתני", "כיבוש") קיימות במרחב הלשוני והיה נחמד אם המחברים היו מוצאים בעצמם את היושר האינטלקטואלי כדי לפורר גם אותן אל מול המציאות.
****
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
חבל שאי אפשר לעשות לייק לתגובות הנשכניות שלך.
|
|
|
dushka
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
פיספסתי את זה.
אקרא בהזדמנות הראשונה ולא אספר לך איפה. זה בא ממקום של יחס מכבד.
|
|
|
הלל הזקן
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
רק בנוחיות, אני אומר :)
|
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
שיחקת אותה אלון;-)
|
|
|
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
אלון:אחרי ביקורת טובה כזאת לא מתאים איפה שקראת אותו לציון.איתך הסליחה.
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת
