“את הספר הזה, 'אל המקום האחר', האחרון של חיים גורי, ערכו בני משפחתו, מתוך הדפים מרובי הגרסאות ונטולי התאריך שנותרו על שולחנו, בשנה האחרונה לחייו. זה ספר קשוח קצת, איטי, משקיף, מעין פואמה לא ארוכה של פרידה, שירים אחרונים שנכתבים מתוך מוּדעוּת שהם אחרונים. יש בהם איזו השלמה, איזה מבט לאחור, אבל, לא רק השלמה, יש גם כאב וחרטה, וקבלת הדין ותחושה של חיתום, וזִקנה ודעיכה. וגם של תחושת דחיפות, של רצון לומר”

“לפני שלושה שבועות לערך פורסמה כאן באתר סקירה על "שנבדלו מכל מרחק", ספר שירים של זלדה (שהיא, במקרה או שלא, בין המשוררים האהובים עלי). סקאוט כתבה שם שקשה לה לפענח את זלדה ולהזדהות איתה בגלל הקודים התנ"כיים הרבים והאפיון הדתי של שירתה. לא הבנתי אותה אז. אני חושבת שעכשיו אני מבינה. בעיניי שירה, בייחוד שירה איכותית, היא תמיד אוניברסלית; היא נוגעת לתחושה אנושית משותפת כלשהי, ולכן גם כשהיא מתוארת מז”

“מסע בעקבות הזמן האבוד מה גורם לי מידי פעם לקרוא ספר ישן, שאותו אני שולף לעתים מתהום השכחה, צריך לכך סיבה מיוחדת, או צירוף מקרים. בחווית המסע למחוזות העבר, אני מבקש לשתף אתכם הפעם. את חיים גורי מעולם לא פגשתי אישית, אבל הכרתי את שירו הראשונים היכרות אינטימית שרק מעטים חוו. חיים למד בכדורי יחד עם רבין, במחזור - ד, בתקופת המנדט. שנים רבות לאחר שחיים סיים את לימודיו, למדתי במחזור ל"ו. אחד מתפקי”

“קובץ מיצירותיו של חיים גורי, אם תרצו "כלבו-חיים גורי" : שירים, סיפורים קצרים, קטעי ראיונות, וגם איורים של אמנים שונים. קראתי אותו בשבוע האחרון, טעימות קטנות בלבד, זו הדרך שלי להתמודד עם הגודש, או שמא העושר הספרותי כאן, מגוון הנושאים, והקפיצות מנושא לנושא. זו חוויה נעימה לקרוא את חיים גורי, אחד מסמליה היפים של המדינה הזו. אני אוהב את הכתיבה שלו, קולחת תמיד, נעימה לקורא, עברית רהוטה, גם פשוטה ביופ”

“את הספר הזה, 'אל המקום האחר', האחרון של חיים גורי, ערכו בני משפחתו, מתוך הדפים מרובי הגרסאות ונטולי התאריך שנותרו על שולחנו, בשנה האחרונה לחייו. זה ספר קשוח קצת, איטי, משקיף, מעין פואמה לא ארוכה של פרידה, שירים אחרונים שנכתבים מתוך מוּדעוּת שהם אחרונים. יש בהם איזו השלמה, איזה מבט לאחור, אבל, לא רק השלמה, יש גם כאב וחרטה, וקבלת הדין ותחושה של חיתום, וזִקנה ודעיכה. וגם של תחושת דחיפות, של רצון לומר”

“לפני שלושה שבועות לערך פורסמה כאן באתר סקירה על "שנבדלו מכל מרחק", ספר שירים של זלדה (שהיא, במקרה או שלא, בין המשוררים האהובים עלי). סקאוט כתבה שם שקשה לה לפענח את זלדה ולהזדהות איתה בגלל הקודים התנ"כיים הרבים והאפיון הדתי של שירתה. לא הבנתי אותה אז. אני חושבת שעכשיו אני מבינה. בעיניי שירה, בייחוד שירה איכותית, היא תמיד אוניברסלית; היא נוגעת לתחושה אנושית משותפת כלשהי, ולכן גם כשהיא מתוארת מז”

“מסע בעקבות הזמן האבוד מה גורם לי מידי פעם לקרוא ספר ישן, שאותו אני שולף לעתים מתהום השכחה, צריך לכך סיבה מיוחדת, או צירוף מקרים. בחווית המסע למחוזות העבר, אני מבקש לשתף אתכם הפעם. את חיים גורי מעולם לא פגשתי אישית, אבל הכרתי את שירו הראשונים היכרות אינטימית שרק מעטים חוו. חיים למד בכדורי יחד עם רבין, במחזור - ד, בתקופת המנדט. שנים רבות לאחר שחיים סיים את לימודיו, למדתי במחזור ל"ו. אחד מתפקי”

“קובץ מיצירותיו של חיים גורי, אם תרצו "כלבו-חיים גורי" : שירים, סיפורים קצרים, קטעי ראיונות, וגם איורים של אמנים שונים. קראתי אותו בשבוע האחרון, טעימות קטנות בלבד, זו הדרך שלי להתמודד עם הגודש, או שמא העושר הספרותי כאן, מגוון הנושאים, והקפיצות מנושא לנושא. זו חוויה נעימה לקרוא את חיים גורי, אחד מסמליה היפים של המדינה הזו. אני אוהב את הכתיבה שלו, קולחת תמיד, נעימה לקורא, עברית רהוטה, גם פשוטה ביופ”