ביקורת ספרותית על אני מלחמת אזרחים מאת חיים גורי
ספר טוב

---

קובץ מיצירותיו של חיים גורי, אם תרצו "כלבו-חיים גורי" : שירים, סיפורים קצרים, קטעי ראיונות, וגם איורים של אמנים שונים.
קראתי אותו בשבוע האחרון, טעימות קטנות בלבד, זו הדרך שלי להתמודד עם הגודש, או שמא העושר הספרותי כאן, מגוון הנושאים, והקפיצות מנושא לנושא.
זו חוויה נעימה לקרוא את חיים גורי, אחד מסמליה היפים של המדינה הזו. אני אוהב את הכתיבה שלו, קולחת תמיד, נעימה לקורא, עברית רהוטה, גם פשוטה ביופייה, שורשית ובעיקר "מדברת" עם הקורא. דיבור פשוט מובן וישיר.
להלן טעימות שאהבתי במיוחד:
1. הריחות (עמ'44 )- שיחה באוהל המפקדה של הפלמ"ח על ריחות והם מונים את הריחות האהובים על כל אחד: ריח הלחם הנאפה, התינוקות המרוחצים, הגשם הראשון, שער הנשים האהובות, הספרים העתיקים, הספרים החדשים שיצאו מבית הדפוס..ועוד..

- ואגב כך, מה הריח שאתם אוהבים במיוחד?

2. ברניקי (עמ'89-105) - סיפור קסום ומיוחד על ברניקי, צעירה חיפאית בימי טרום המדינה, צעירה תוססת, מלכה- בפיו : "מקדימה את זמנה. פתוחה מעת לעת כתחנת אלחוט. רעבה. משוטטת. יודעת. נלחמת....זליקוביץ אמר לי לא פעם שהיא מזכירה לו את נסטסיה פיליפובנה..."

3. חברים (עמ' 167) - על חברים ועל מהות החברות.

"אינני זוכר את כולם
ולא תמיד אני חושב עליהם....
אך כשאשר אני שב אליהם
אני מוצא אותם במקומם."

4. סיור בגליל בליל חורף מזמן אותו לבית של משפחה ערבית, שם הוא מוצא מקלט מהגשם לשעות ספורות, בית חם, אוכל וקבלת פנים מיוחדת...

5. ואיך אפשר בלי השיר המצמרר הזה (עמ'215): "והנה מוטלות גופותינו":

ראה לא נקום להלך בדרכים לאורה של שקיעה רחוקה.
לא נאהב, לא נרעיד מיתרים בצלילים ענגים ודמומים
לא נשאג בגנים עת הרוח עוברת ביער."


לסיכום, ספר של חיים גורי!!! נדמה לי שזה אומר הכל..לא?

» ביקורות נוספות של דני בר
» ביקורות נוספות על אני מלחמת אזרחים