ב - 11 באפריל 1961, נפתח בבית העם בירושלים משפטו של אדולף אייכמן. המשורר חיים גורי, חבר מערכת העיתון "למרחב", סיקר את המשפט ההיסטורי הזה מראשיתו ועד סופו. רשימותיו שפורסמו יום יום, תחת הכותרת "מול תא הזכוכית", כונסו בספר שראה אור בשנת 1962 וזיכה את מחברו בפרס סוקולוב, הפרס היוקרתי לעיתונות. ספרו של חיים גורי, המתפרסם מחדש לאחר ארבעים שנה, משלב בעוצמה רבה דיווח רצוף על המתרחש בבית המשפט וחשבון נפש של בן הארץ, מי שהיה שליח הפלמ"ח לאירופה לאחר השואה, בעיצומו של הזעזוע הכבד שפקד את הארץ. בפעם הראשונה ניתנה לניצולים האפשרות לספר קבל עם ועולם את סיפורם. מאה ואחד עשר עדי התביעה גוללו את מגילת הענות והמוות, מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ועד כבות האש במשרפות. רבים מהישראלים נחשפו יום אחר יום לעדות על העם היהודי שנהרג, ש"הועלה קרבן על מזבח הגזע, הטורף באלילים". המשפט ביקש לחשוף גם את חלקו של אדולף אייכמן במנגנון ההשמדה ואת אחריותו, כ"אקספדיטור הגדול של המוות" מ"התחנה השולחת" אל "התחנה המקבלת". דומה שישראל בתום משפט אייכמן היתה שונה מישראל שלפניו. ספרו המרתק של חיים גורי מופיע מחדש לאחר ארבעים שנה. הוא אוצר בין דפיו, עתה כאז, את רוח הדברים תוך כדי התרחשות, את הרעד, את התגובה הראשונה ונוגע בשאלות הממשיכות לייסר אותנו, שאינן נותנות דמי.

שם הספר
חיים גורי-מחברות אלול
משפחת הפלמ"ח - ילקוט עלילות וזמר - ליקטו, ערכו, פירשו, ביארו, הדקימו הקדמות, סיימו באחרית דבר, ופה ושם גם כתבו שיר:
איומה
מחברות אלול
מי מכיר את יוסף ג