ביקורת ספרותית על הספר המשוגע - ספריה לעם #163 מאת חיים גורי
ספר מעולה

---

מסע בעקבות הזמן האבוד

מה גורם לי מידי פעם לקרוא ספר ישן, שאותו אני שולף לעתים מתהום השכחה, צריך לכך סיבה מיוחדת, או צירוף מקרים. בחווית המסע למחוזות העבר, אני מבקש לשתף אתכם הפעם.

את חיים גורי מעולם לא פגשתי אישית, אבל הכרתי את שירו הראשונים היכרות אינטימית שרק מעטים חוו. חיים למד בכדורי יחד עם רבין, במחזור - ד, בתקופת המנדט. שנים רבות לאחר שחיים סיים את לימודיו, למדתי במחזור ל"ו. אחד מתפקידי הצנועים, היה לשמור על ספר המסורת הכדוריסטית, ה"לג'ר"*, בו חיים גורי כתב את שיריו הראשונים, מהם נפעמתי, לא בהכרח מהשירה, אלא מהאופן שבו הם שיקפו את רוח כדורי והתקופה.

לפני זמן לא רב, פגשתי את אהרון, בוגר כדורי, איש בגיל שמונים, נמרץ וצלול, הנושא זיכרונות באופן מעורר הערצה, הוא סיפר לי על פרויקט שיחזור שירים כדוריסטיים, שאותם שרו דורות של תלמידים בערבי שבת, אחד מהשרים שינסו לשחזר, יהיה שירו של חיים גורי. החלטתי להתחקות אחרי שחזור השירים הישנים, אותו מצאתי ביו טיוב, נדמה לי שראיתי את ראשו של אהרון, בין הפוצחים בזמר למנגינת שיר רוסי.

הנה עולות ומופיעות המלים מתהום השכחה, ממחוזות השטות, והופכות לשירת נעורים הקמה לתחייה, לחוויית רעות מרגשת המחברת את הסיפור האישי לסיפור הגדול של התקופה.

למחזור אוטונומי לדרך
ברכת השפשוף נשדר
די כרעתם הברך שלוש שנים ויותר
ושתצאו לחיים ולדפק
ותולידו בנים ובנות
תזכרו גם אתנו אלפים
הדופקים מזרונים בלילות

לאחרונה, קראתי את הרומן, אהבתה של בריניקי של חבצלת פריבר, שם הופיע שירו של חיים גורי מהספר המשוגע, שיר שהוא כמו אגדה ישנה ומסתורית על אישה צעירה ויפה, בריניקי המלכה כינויה הבדוי, כשמה של אגדה עתיקה בפני עצמה - בריניקי הנסיכה העלומה.

...אקרא לה ברניקי המלכה
בשם מחשבותיה המסוכנות
ובשם געגועיה העולים באש בחשכה
ובשם שוועתה החנוקה

לאחר שקראתי את השיר, החלטתי לאתר את הספר המשוגע, ובאמצעותו לצאת למסע התחקות אחר ברניקי היפה והמסתורית לתקופה אחרת, ההולכת ומתפוגגת לתהום השכחה.

הספר המשוגע גרם לי לשוקע לעולם של אגדות וכזבים נטולי רסן. גורי שיתף אותי בצור מחצבתו, מדורות שבט הפלמ"ח בהן סופרו צ'יזבטים, תערובת של מציאות משולבת בבדיה ושטות, המתובלים בהומור, סיפורי גבורה ואהבה, ושברי הגיגים של צעירים, המשולבים בשירה. גורי מספר על ארץ ישראל המנדטורית וראשית המדינה, על מקומות, ונופים שנכחדו,ועל אנשים כאגדות, המייצגים את המושג הישראליות של אז.

הספר הוא מחרוזת סיפורים, המהווה רקע לשתי הדמויות המרכזיות, חמדור - חיים בן דור, בין כיתתו של גורי, המגלם גיבור מיתולוגי, שנהרג בקרב בתש"ח. במקביל, מסופרת אגדת ברניקי - נועה אשכול, בעלת היופי הנדיר, נסיכה ישראלית מלאת הבטחה, המתגייסת כנהגת משאיות תובלה לצבא הבריטי, ושוברת את ליבם של גברים רבים, היודעת חוסר מנוחה תמידי. חמדור וברניקי, מכירים מילדות, חמדור מאוהב, אך הם: " לא יגיעו זה אל זה, רק ינועו במעגל חסר ישע כשני " גופים " הנידחים זה מזה ". האם הם יועדו זה לזאת, כמו שמוליק וזוהרה, שהמלחמה גרמה להחמצת מימוש זוגיותם, כתמצית הטרגדיה הישראלית ? השאלה הזאת תרחף לאורכו של הספר. זהו החלק בו מרצין גורי.

ברניקי זקנה, ויופייה התפוגג. חמדור נישאר צעיר לנצח וזכרו מתפוגג, מציאות נטולת אגדות ופאתוס. כך היינו, אומר גורי, אמירה אישית ושונה מהפאתוס של הנה מטלות גופותינו של גורי.

הספר המשוגע כתוב בעברית נפלאה בפרוזה המשולבת עם שירה, הוא כמו אלבום זיכרון מקסים ועצוב לתקופה ההולכת ומתפוגגת לתהום השכחה, קלאסיקה, חווית קריאה נדירה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ברכת פרידה למחזור ד' - חיים גורי

http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=3196
https://www.youtube.com/watch?v=RWgpaOEx_y0&feature=player_detailpage

18 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על הספר המשוגע - ספריה לעם #163