וו.ג. זבאלד

וו.ג. זבאלד

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (52):
קניתיו, אך טרם הספיקותי, רוצה לקרוא, מעונינת לרכוש ולקרוא, זבאלד, ספרים שאני רוצה לקנות, רוצה לקרוא ולא מספיקה, 1, ספרים מומלצים, רשימה, ספרים שצריך לקרוא, שווה קריאה שניה, ספרים שרוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, לקריאה, רשימה, רוצה לקרוא אי פעם, ספרים שאהבתי, ספרי קריאה, סיפורת - מתורגם, עוד ...
1.
ערב הכיבוש הנאצי הבריחו הוריו של ז'אק אוסטרליץ את בנם בן החמש מפראג לבריטניה ברכבת עמוסה בילדים-פליטים. הם עצמם נספו אחר כך במחנות ההשמדה. בבית הכומר במחוז ויילס, שאליו הגיע ז'אק, הוא קיבל זהות חדשה וגדל ללא כל זיכרון של ילדותו המוקדמת. לימים, הוא נעשה להיסטוריון של הארכיטקטורה, ומחקר שערך בתחנת הרכבת "רחוב-ליוורפול" בלונדון עורר בו הבזק זיכרון והניע אותו לצאת למסע בעקבות סיפור חייו. העלילה מורכבת מפגישות בין המספר לאוסטרליץ, שהתקיימו לאורך שלושים שנה. במהלך השנים האלה עברו על הגיבור משברים ושינויים, ולא פסחו גם על המספר העלום. הייסורים שבאי-ידיעת העבר פינו את מקומם לחוויה המענה והמטהרת של הגילוי, והסיפור נע בין העבר להווה, בנבכי ההיסטוריה האישית של אוסטרליץ שמעוגנת בזיכרון הקולקטיבי, ובהיסטוריה הכללית. "אוסטרליץ" הוא ספר המזמין את הקורא למסע מטלטל בין גלי הזיכרון האישי והלאומי. וו. ג. זבאלד נולד בגרמניה למשפחה שמעורבותה האישית בזוועות המלחמה הייתה כבולה בקשר השתיקה ובחובת השכחה. כמו הזיכרונות של אוסטרליץ, גם אלו של זבאלד נחשפו לאט ובהדרגה לאורך השנים ועיצבו מחדש את זהותו. הוא היגר לאנגליה והיה לפרופסור באוניברסיטת מזרח-אנגליה. בשנת 2001, בהיותו בן 57 ולאחר שפרסם כמה ספרים וזכה בהצלחה, נהרג זבאלד בתאונת דרכים. ספרו הראשון, "המהגרים", יצא לאור בהוצאת כתר. ...

2.
"יצירת מופת" - דר שפיגל. "יצירה עמוקה ומקורות" - ניו יורק טיימס [וק ריוויו. "ספרות ענקית" - אלגמיינה צייטונג. "ספר נדיר ונפלא" - שיקגו טריביון. "מאז תומס מאן לא נכתבה פרוזה רבת כוח ומעודנת כל כך" - סינתיה אוזיק. ביצירת המופת "המהגרים" מביא זבאלד ארבעה סיפורים על יהודים שגלו ממולדתם לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. לכאורה בני מזל, אך לא בעיניו של זבאלד. במוקדם או במאוחר הופכת גלותם הגיאוגרפית לגלות מתוך החיים עצמם. מערכת היחסים הסבוכה שהם מנהלים עם הזיכרון דנה אותם לחיי נכות, עד שלבסוף נדמה שהיא משמשת כלי בידי ההיסטוריה לתבוע את קיומו של אותו מפגש טראגי ש"הוחמץ". רופא אנגלי קשיש שהוריו עזבו את ליטא לפני כניסת הנאצים מוכרע בערוב ימיו על ידי הגעגועים לאנשים שאהב; מורה שלמרות שורשיו היהודיים למחצה מגויס לצ[א הגרמני [תקופת מלחמת העולם השנייה מגלה, כעבור שנים, את סיפורן של רכבות המוות ומבקש להצטרף אל חבריו היהודים; מסע של נער שעשועים יהודי הסובל מאופוריה מאנית ושל בן לווייתו המלנכולי מבשר כבר ב1900 - את מחלת המאה; צייר שמגיע ב"טרנספורט הילדים" למנצ'סטר יודע על פי ארובותיה המעשנות של העיר שהגיע ליעדו הסופי. כתי[תו של זבאלד מהפכנית ואינה ניתנת להגדרה פשטנית. הצורה הספרותית בת הכלאיים שיצר, בחלקה יומן מסע אוטוביוגרפי, בחלקה כרוניקה מלווה בצילומים ובחלקה יצירה פרי הדמיון, מצליחה להלך קסם לא פחות משהיא מטלטלת. "המהגרים" זכה בפרסים ספרותיים רבים, הביקורת גמרה עליו את ההלל והוא תורגם לשפות רבות. "המהגרים" מוגש כעת לקורא בעברית בתוספת אחרית דבר שנכתבה במיוחד למהדורה זו בידי סוזן סונטאג....

3.
הסופר הגרמני וו. ג. זבאלד (2001-1944), זוכה פרס היינריך בל, הוכר בשנים האחרונות כאחד מגדולי הסופרים במחצית השנייה של המאה העשרים. טבעות שבתאי, ספר הפרוזה השלישי שלו המתורגם לעברית, הוא מסע פילוסופי ופיוטי בלתי נשכח שערך המחבר לאורך חופיה המזרחיים של אנגליה, שנהפך בהדרגה למסע בנבכי ההיסטוריה והיצירה האנושית. ספריו הקודמים של זבאלד בעברית, "המהגרים" ו"אוסטרליץ", ראו אור אף הם בהוצאת כתר והיו לרבי-מכר. ...

4.
סחרחורת. רגשות הוא ספר הפרוזה הראשון שכתב וו. ג. זֶבּאלד, מגדולי הסופרים במחצית השנייה של המאה העשרים. במסע אל תעתועי הזיכרון פוקד המחבר את וינה ואת ונציה, את הרי האלפּים ואת עיירת ילדותו, את רוחות העבר ואת מורשת הספרות. בסגנונו הייחודי מוליך זבאלד את קוראיו בשיטוט בין זיכרונות אישיים וקולקטיביים, בין העבר להווה, בכתיבה צלולה ופיוטית שאין דומה לה. כמו בכתביו האחרים, גם כאן משלב זבאלד תמונות בתוך רצף הסיפור. הסופר הגרמני וו.ג. זבאלד, שכתיבתו הושוותה לכתיבתם שלבורחס, קלווינו וקפקא, נולד בגרמניה ב-1944. הוא היגר לאנגליה והיה לפרופסור באוניברסיטת איסט-אנגליה. בשנת 2001, בהיותו בן 57, נהרג בתאונת דרכים. יצירתו הראשונה, המובאת כאן בתרגומה הנהדר של טלי קונס, מצטרפת לספריו שתורגמו עד כה לעברית וזכו לשבחי המבקרים ולהצלחה גדולה: אוסטרליץ, המהגרים, טבעות שבתאי וקמפו סנטו....

5.
קובץ רשימות וקטעי פרוזה של הסופר הגרמני, המשוטט במחוזות העבר וההווה, הספרות והזיכרון. הספר, שפורסם לראשונה שנתיים לאחר מותו של זבאלד, ב-2001, נע בין מסע שערך בקורסיקה לבין מסות שכתב על יוצרים כגון פרנץ קפקא וגינטר גראס. ...


"What was it that so darkened our world? I don't know, dear, I don't know... מחר.. מיד כשנתעורר, אאחל לך אושר מקרב לב, וזה יהיה כאילו אני מאחלת למכונה שלא מכירים את המנגנון ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
אני שונאת שיחות חולין. אין בהן שום טעם. אני הולכת לאסוף את צביק מהגן, פוגשת איזו שכנה שלא פגשתי שנים, שלום שלום, מה נשמע, איך בלימודים? וזה ה... המשך לקרוא
37 אהבו · אהבתי · הגב
לפעמים אני תוהה למה איורים אינם נפוצים בספרות שאינה ספרות ילדים. הרי כל קורא יודע שאפילו כל המילים שבעולם אינן יכולות לתאר רגע אחד של שנאה... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
על הזיכרון והשכחה איתן דויטש, בן שכונתי היה גיבור ילדותי, מי שהצטיין בספורט, כשחקן כדורסל בשורות הפועל טבעון, תלמיד מצטיין, שאמי שילמה לו... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
תמיד אמרו לי שאני איטי.אני לא יודע מתי זה מתחיל בדיוק, שאנשים מתחלקים ל"איטיים" ול"מהירים", אבל זה קרה מתישהו בילדות. תמיד אכלתי לאט, איטי בצ... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
הספר נקרא "סחרחורת" כנראה בגלל שהוא עושה לקורא סחרחורת... הספר עצמו מחולק לארבעה חלקים,ששניים מהם מדברים על סופרים (קפקא ואחד אנרי בל) ושני ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ