הסיפור החסידי הוא מפסגותיה של הספרות העברית המודרנית, ואולי אף ראשיתה.
הסיפורים החסידיים מקסימים דווקא בגלל שפתם המיוחדת והאנרכיסטית, מפעימים אותנו שוב ושוב בחופשיותם, בחוצפתם ואף, שערך את האנתולוגיה הזאת, בחר בנימין שבילי בטירופם.
הסופר והמשורר להציג את הסיפור החסידי כמין קרנבל של רוח חדשה ואופטימית.
כשם שרוח חדשה זאת רעננה אי אז את חיי האדם היהודי הפשוט שישב בביתו או בבית המרזח, בבית הכנסת או בבית המדרש, היא יכולה להביא גם אותנו למצב של התעוררות והתחזקות נפשית ורוחנית.
הסיפורים המובאים כאן עוסקים בכל ביטויי החיים. אפשר למצוא בהם כיסופים לאלוהים, געגועים, אומץ ופחד, הפנמה והדחקה, ארוטיקה, אהבה, לידה, ימים טובים, גילוי אליהו, פרנסה, זוגיות, מוות, חיים אחרי המוות, גלות, גאולה… הכל נמצא בהם.
לא תמיד קל להבין אותם ואת מה שחבוי בתוכם, ולעתים אף נדמה שחלקם אינם אלא דברי הבל ושטות או לחשוב שאלה סיפורים סגורים הנהירים רק ליודעי ח”ן, אבל לסיפור החסידי אין פרשנות בלא חוויה אישית.
עומקו תלוי במשמעויות שקוראיו מסוגלים לתת לו.
לכל קורא נתיב המיועד לו, והוא יובילו אל עולמו הפנימי שמחכה לו בתוך הסיפור