אילנה סטרלין

אילנה סטרלין

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (27):
ספרים שרוצה לקרוא, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה, אילנה סטרלין, מעוניינת לקרא, אמנות ההקשבה לפעימות הלב, רמה 2- קראתי ואהבתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, הספרייה העברית בברלין, ספרי קריאה עתידיים, ספרים לקריאה, מעניין, רמה 4 - ספרים שלא סיימתי, סיימתי ולא ממליצה עליהם, סיימתי וחבל שקראתי עד הסוף, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, ספרים מצויינים, רותם , ספרים שאני רוצה לקרוא , ספרים שקראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, עוד ...
1.
בקיבוץ אשר בעמק, מדי יום בשעה ארבע אחרי הצהריים, יוצאות האחיות נילי ושלומית מבתי הילדים אל חדרי ההורים. דרכיהן נפרדות בקצה השביל. שלומית הולכת לחדר של יצחק, אביהן, בעוד שנילי הולכת לבלות את שעות אחר הצהריים בחדר של דודיה, צפירה ויואל. היא אינה מבינה מדוע, אבל הכניסה לחדר של אביה אסורה עליה. קשר השתיקה סביב הדרמה שהביאה אותן למציאות הזו נפרם באיחור של ארבעים שנה. האחיות נפגשות בירושלים בעקבות משבר בחיי הנישואים של נילי, ויוצאות למסע מטלטל של גילוי סודות שהוסתרו מהן כל חייהן: אספת הקיבוץ שחרצה גורלות, הרקע לשתיקה סביב מות אמן, והקבר של אורי, בנם היחיד של צפירה ויואל, שעליו נחרטו המילים “נשלח אל מותו“. במהלך המסע המשותף נחשפים קונפליקטים סוערים סביב שאלות מוסריות כבדות משקל. ישנני הוא סיפור אותנטי ויוצא דופן על זוגיות, על הורות, על אהבה - ועל מחירה הכבד של היצמדות לאידיאולוגיה ולאמונה חסרת פשרות בצדקת הדרך. אילנה סטרלין היא פסיכותרפיסטית במקצועה. ספריה הקודמים, ‘שוקו חם‘ ו‘החצר האחורית‘ ראו אור בהוצאת מודן....

2.
בילדותן, לפני עידנים, הן היו החברות הכי טובות. בילו יחד שעות, נשבעו לשתף זו את זו בכל סודותיהן לנצח. כשגדלו התפצלו דרכיהן: האחת עברה לקיבוץ, והאחרת לעיר הגדולה. שני אחים שתקנים שהכירו מפרידים ביניהן בסופו של דבר. האחת מקימה משפחה, האחרת נשארת ברווקותה. עשרים וחמש שנה לאחר שהקשר ניתק הן מחליטות להיפגש ולברר כל מה שלא נאמר בזמנו: לשמוע ולהשמיע, לבוא חשבון, אולי אף להתפייס....

3.
אנחנו יושבות בפונדק דרכים. "שוקו חם," אני מבקשת. מבקשת ישירות ובגלוי. לא בסתר. לא מחכה כמו אז, כשחיכיתי לשובו של אבי מאוחר בלילה. הוא היה נכנס בשקט בשקט, מסיר בפרוזדור את כובעו (כובע לבד של בוגארט), מתקרב למיטתי על בהונותיו, בידו הספל הגדול ובתוכו שוקו. לא סתןם שוקו, משקה שוקולד עשיר וסמיך. אני יונקת את המתיקות הזו אל תוך לשד עצמותי יחד עם חיבוקו החם, וידו השחומה מלטפת את תלתלי הזהובים. עכשיו שתינו שותות. את את הקפה שלך, ואני את השוקו שלי. הפעם זה אחרת. הספר כבר כמעט מוכן. ספרך מוליך אותי אט אט בשבילים אפלים, בנתיב שממנו אין לי מפלט. אני חשה את דפיקות לבי. נראה שהמצאתי אותך כדי שתהיי האוצרת הפרטית שלי. לזכור הכל ולא לשכוח. היום אני פוחדת שאשכח, שאשכח, שאבלע בתהום הנשיה, שאהיה כדברייך - ישנני.נעמי, ילדת מסתור....


כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שביל אחד שעליו צעדתי במהלך כל חיי...גם בשנים בהם כולם היו מנצלים את יום החופש לבילויים, רצים להם לבריכה, למועדונים, ... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
אח הקיבוץ, הקיבוץ וסודותיו. כמה סיפורים קראנו על בית הילדים ועל ההווי החינוכי של הקיבוץ. ובכל זאת תמיד יש מה להפתיע... קראתי הרבה על הקיבוץ ... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
זה ספר כיפי ונחמד להעביר איתו את הזמן. הייתי רוצה שאולי לעלילה הייתה יותר עומק ופירוט אליה, אבל גם ככה הוא די נחמד. כדאי לקרוא, נשארים עם ט... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעולה. הספר מספר מנקודת מבטה של ילדה בקיבוץ של תחילת קום המדינה, בת להורים שעזבו את אירופה כמה דקות לפני התופת, או שהיו וחזרו עם מטענים... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ