“זהו לא רק אחד הספרים הארוכים בתולדות "האוניברסיטה המשודרת" אלא גם אחד מהמעולים שבהם. הכותרת - "נאציזם" - מעוררת חלחלה, אך גם צנומה וחסכנית. לעומתה, הספר עצמו עשיר וגדוש. נוימן לוקח את הקוראים למסע אינטלקטואלי עשיר ומרתק במיוחד במשעולי הכתיבה ההיסטורית לדורותיה על אודות הנאציזם. בסבלנות רבה ובדייקנות מופתית נוימן מארגן בפני הקורא את השיטות השונות שנוסחו ע"י היסטוריונים רבים ומגוונים בנוגע לת”

“בעז נוימן הוא בן גילי, יליד שנת 1971, ולדעתי זה ממש לא לעניין שהוא כבר פירסם ארבעה ספרים, שלושה ספרי עיון וספר פרוזה אחד, בעוד שאני כותבת בעיקר פתקים לסופר, מבחנים באנגלית וכמה סקירות פה ושם באתר "סימניה". אבל אם נניח רגע את הקינאה הקטנונית אך המובנת בצד, עליי להודות שיצא לו ממש לא רע, או אם נדייק טוב מאוד. הספר "להיות ברפובליקת ויימאר" סוקר ובעיקר מתאר את אותה רפובליקה אומללה שקמה לאחר מלחה"ע”

“לא יאומן, אך קראתי את הספר "נאציזם" מאת בעז נוימן כאילו מדובר במותחן. הזמן טס, הדפים עפו ולא רציתי להניח את הספר מהיד. לדעתי, זהו הישג יוצא דופן כשמדובר בספר עיון, ועוד ספר שעוסק בנושא כל כך טעון.יתירה מזאת, היותו של הספר קריא אינה פוגעת כהוא זה באיכותו ובהיותו ספר מן השורה הראשונה על מדף ספרי המחקר העוסקים בתופעה הנאצית ובמשמעותה. נוימן, שגם כתב את "להיות ברפובליקת ויימאר", עליו המלצתי כאן בעב”

“סיפור האנושות כנהר ללא גדות לא פעם רותקתי מסיפור מעורר השתאות מעברו של אדם, לא כך היסטוריה - סיפור האנושות, למרבה ההפתעה, היא לעיתים משעממת ככרוניקה יבשה, המארגנת מידע באמצעות ציר הזמן, כמו לוח שנה, המלא בהערות ביחס למועדים השונים, בעיה המעלה שאלה מעניינת, מהי משמעות הזמן בסיפור האנושות ? כרץ, הזמן נתפס אצלי כעניין מרכזי ומהותי, בנורמי, הרץ הפיני הגדול של שנות העשרים ראיתי מודל, כמי שרץ וסט”

“זהו לא רק אחד הספרים הארוכים בתולדות "האוניברסיטה המשודרת" אלא גם אחד מהמעולים שבהם. הכותרת - "נאציזם" - מעוררת חלחלה, אך גם צנומה וחסכנית. לעומתה, הספר עצמו עשיר וגדוש. נוימן לוקח את הקוראים למסע אינטלקטואלי עשיר ומרתק במיוחד במשעולי הכתיבה ההיסטורית לדורותיה על אודות הנאציזם. בסבלנות רבה ובדייקנות מופתית נוימן מארגן בפני הקורא את השיטות השונות שנוסחו ע"י היסטוריונים רבים ומגוונים בנוגע לת”

“בעז נוימן הוא בן גילי, יליד שנת 1971, ולדעתי זה ממש לא לעניין שהוא כבר פירסם ארבעה ספרים, שלושה ספרי עיון וספר פרוזה אחד, בעוד שאני כותבת בעיקר פתקים לסופר, מבחנים באנגלית וכמה סקירות פה ושם באתר "סימניה". אבל אם נניח רגע את הקינאה הקטנונית אך המובנת בצד, עליי להודות שיצא לו ממש לא רע, או אם נדייק טוב מאוד. הספר "להיות ברפובליקת ויימאר" סוקר ובעיקר מתאר את אותה רפובליקה אומללה שקמה לאחר מלחה"ע”

“לא יאומן, אך קראתי את הספר "נאציזם" מאת בעז נוימן כאילו מדובר במותחן. הזמן טס, הדפים עפו ולא רציתי להניח את הספר מהיד. לדעתי, זהו הישג יוצא דופן כשמדובר בספר עיון, ועוד ספר שעוסק בנושא כל כך טעון.יתירה מזאת, היותו של הספר קריא אינה פוגעת כהוא זה באיכותו ובהיותו ספר מן השורה הראשונה על מדף ספרי המחקר העוסקים בתופעה הנאצית ובמשמעותה. נוימן, שגם כתב את "להיות ברפובליקת ויימאר", עליו המלצתי כאן בעב”

“סיפור האנושות כנהר ללא גדות לא פעם רותקתי מסיפור מעורר השתאות מעברו של אדם, לא כך היסטוריה - סיפור האנושות, למרבה ההפתעה, היא לעיתים משעממת ככרוניקה יבשה, המארגנת מידע באמצעות ציר הזמן, כמו לוח שנה, המלא בהערות ביחס למועדים השונים, בעיה המעלה שאלה מעניינת, מהי משמעות הזמן בסיפור האנושות ? כרץ, הזמן נתפס אצלי כעניין מרכזי ומהותי, בנורמי, הרץ הפיני הגדול של שנות העשרים ראיתי מודל, כמי שרץ וסט”