ביקורת ספרותית על מאו 2 מאת דון דלילו
ספר טוב

---

יום כיפור יוצא. האנשים לאט לאט חוזרים מבית הכנסת, אורות נדלקים בבתים והחיים חוזרים להרגלם. מהדורת החדשות נפתחת, ומגיש החדשות- גדעון או דני משהו- פותח בידיעה בנוגע לדאע"ש. שוב פעם הארגון המזוויע הזה, שנראה שלא מפסיק להמאיס את עצמו עלינו. מיליציות פולשות לערים, אנשים נטבחים ונשחטים, נשים נאנסות, ילדים מחונכים למלחמה והכול בכאוס אחד גדול. אבל למערב זה לא מזיז. ברגע שנתפס כתב עיתונאי מערבי (שמה לעזאזל הוא עשה שמה מלכתחילה), לבוש בכתום, ונראה שכולנו כבר מכירים את הנוהל- השבוי יושב על ברכיו ולובש מן טרנינג כתום בוהק שמזכיר מדי כלא. לידו עומד המוציא להורג, לבוש שחורים עם מסכה בעלת חריצים בעיניים. המוציא להורג פותח בהצהרות, מוקיע את מדינות המערב ומאשים אותם במצבו של השבוי, העיתונאי, שסביר להניח שהגיע למחוזות המסוכנים האלו רק כדי לספק ידיעה עיתונאית ומצא את מותו. השבוי נאלץ לנאום גם כן, אבל אפשר לראות שהוא לא מתכוון למילים האלו, ויותר מכל אפשר לראות את הפחד בעיניים שלו. אצל חלק רואים סוג של השלמה עם הגורל. הם יודעים מה עומד לקרות, אבל הם משלימים, או יותר נכון נאלצים, להשלים עם גורלם. ובנוף הפסטורלי, שמסביב גבעות, דיונות חול ושמיים כחולים, השבוי מוצא להורג- בעריפת ראש.

דון דלילו כותב בספרו על הכוח של הטרור. ביל גריי הסופר נעלם מעין הציבור. הוא חי בביתו יחד עם מזכירו האישי סקוט ועם אישה שנאספה מהרחוב העונה לשם קארן. ביל יושב בביתו ומשכתב שוב ושוב את ספרו. כותב ומוחק, מתקן ומשנה. ואז מגיעה בריטה הצלמת, שהחליטה לצאת בפרויקט לצלם את הסופרים שבעולם. למה? ככה. היא מגיעה לביל, ואז משהו משתנה בו. פתאום הספר שלו, זה שהוא עובד עליו כל כך הרבה שנים, הוא מחליט שהגיע הזמן. אבל הוא לא יודע מה לעשות. זה חדש לו. הוא מקבל הצעה מחבר ותיק בלונדון, שינחה מסיבת עיתונאים להצלה של סופר. סופר אלמוני, שווייצרי. הסופר נלקח בשבי על ידי ארגון טרור בלבנון. ביל מתבקש להקריא כמה שירים של הסופר במסיבת עיתונאים.
בלונדון, פוגש ביל את נציג הארגון, ג'ורג' חדאד. בקטע מסוים בשיחה בין ג'ורג' לביל, אומר ג'ורג' בנוגע לארגוני הטרור-ככל שהם חסרי לב יותר, כך הם יקבלו יותר תשומת לב. והמשפט הזה חדר לי וישר הזכיר לי את דאע"ש. והחלק המפחיד הוא שדון דלילו כתב את הספר בתקופה שדאע"ש בכלל לא היה, לא חשבו עליו בכלל. אבל אל קאעידה כן היה, ואי אפשר לא לשים לב לאזכורים של מגדלי התאומים בספר, שכידוע לכולנו סופם היה מר.

במהדורת החדשות הבאה יודיעו על חדשות נוספות בנוגע לדאע"ש. אולי שהם מתחילים להילחץ מהקואליציה של מדינות המערב נגדם. אולי יהיה סרטון חדש של הוצאה להורג. אבל גם אם דאע"ש יחוסל, מהפגר המת יווצר יצור חדש. כמו הידרה, שכורתים לה ראש אחד ויוצאים שני ראשים במקום.

» ביקורות נוספות של omers
» ביקורות נוספות על מאו 2